יום שבת, 25 בפברואר 2017

לא אקטואלי 25.2.17

פרשת שופטים 
לפני כמעט עשור, התייעצתי עם מספר מומחים על טיוטת חוק יסוד: מדינת הלאום. אחד מהם, שמגדיר עצמו כשמאל ציוני, אמר לי "תן לי סעיף אחד בהצעת החוק, ואני מוותר על כל שאר הסעיפים". "איזה סעיף תרצה?", שאלתי. "שיהיו שופטים נורמליים בבית המשפט העליון", אמר. לקח לימין קצת זמן להפנים את העניין, עד שהושלם השבוע המהלך המוצלח של שרת המשפטים. שאפו איילת שקד!

הכיבוש והדיסוננס של השמאל הציוני (וחידה בשביל הכיף: באיזה ישוב צולמה התמונה?)
פשרה מתבקשת
מעונש המאסר של אלאור אזריה תקוזז תקופת השהות של שרון גל בבית האח הגדול.
התגובה הישראלית ההולמת צריכה להיות אחת: חנינה. כל השאר - פקה פקה.
השגחה עליונה
רק ביום שני הצגתי את המלצת המכון בדיון של שדולת עם, דת ומדינה אותו כנסה רחל עזריה, וביום שלישי הרבנות הודיעה כי היא מאמצת את הרעיון.

ביקור בית
אז אם אני מבין נכון טראמפ עשה לשמאל מה שפריס סן ז'רמן עשתה לברצלונה?

עיתון הארץ חושף עוולה נוראה: המתנחלים מטהרים שפכים!
הפסקת אוכל
רחלי ריף היא מפיקה, כתבת ועורכת במוסף 'שבת' הנפלא מבית עיתון מקור ראשון. בקיצור, בחורה עם קלאסה, שביקור שלה בבלוג דורש מקום עם לא פחות קלאסה. אז לקחתי אותה לקפה בן-עמי.
זה יוכל להיות מאד מעניין אם הם פשוט יחליפו תפקידים ביניהם
מבשרות את בוא החג
כשיום אחד תיפתח הרכבת המהירה מירושלים לתל אביב, יהיה אדם אחד שיהיה פחות מבסוט. אני.
אני מודה. יש לי סטייה. את דרכי מירושלים למרכז הארץ אני אוהב לעשות בדרכי ברכבת שטסה (או יותר נכון מתפתלת - איפה עוד אתה יכול לשבת ברכבת ולראות את הקטר?) בין הרים ובין סלעים. בגלל הנוף, בגלל הנוחות ובגלל הנינוחות. אה כן, גם בגלל 4 תחנות שונות בתל אביב. אז נכון, האיטיות של הרכבת לא מתאימה לכולם (אבל מתאימה מאד למי שיכולים לקרוא או לעבוד עם הלפטופ בזמן נסיעה) - אבל עשו לעצמכם טובה ואת הנסיעה הבאה שלכם לירושלים או ממנה, תעשו ברכבת. עשרות שקדיות מחכות רק לכם.

רכבת הפרחים
אני רואה שאתם ממש אוהבים את הרכבת מירושלים, אז עוד פרט מעניין: רוב הקטע שבין ירושלים לבית שמש בנוי ממסילה אחת בלבד. מה שגורם לרכבת היוצאת מירושלים לעצור להפסקת תמונות למשך שלוש דקות באמצע הדרך, כדי שהרכבת שמגיעה לירושלים תוכל לעבור. מה שנותן סוף כל סוף פתרון לשאלה הנצחית: מי צריך לפנות את הדרך, זה שעולה או זה שיורד?

סבבה והכל...
אבל ליד באר? מי אמר שמהמשחקים שלי לא יוצא כלום? מזל טוב לאביבית ואנדרו המקסימים ותודה למיכל על ארוחת שבת שבתוצאותיה חזינו השבוע. סבבה והכל, בקרוב בארוחת שבת הקרובה למקום מגוריכם.

הטריפולטאיות משתלמת #ספאם_מפולח

יום שני, 13 בפברואר 2017

לא אקטואלי - 13.2.17

שירת הברבור
בקרב בין שוברים שתיקה ללהבה, אני מאחל הצלחה לשני הצדדים.

ארץ נעדרת
שמאלנים יקרים, תחליטו. או שאתם בעד הפרדה מהפלסטינים בכדי לשמור על הרוב הדמוגרפי או שאתם ממשיכים לספור את ערביי עזה לטובת קמפיין ההפחדות שלכם למרות שכבר נפרדנו מהם. לא שניהם.

למי שעוד היה צריך הוכחה שמדובר בארגון אנטי ישראלי
דברים שלא ידעתם על סוגיית המסתננים בדרום תל אביב
בדיון בנושא דרום תל אביב שיזם חבר הכנסת מוטי יוגב ונערך השבוע בוועדה לצדק חלוקתי בראשות חבר הכנסת מיקי זוהר הצגתי ארבעה ממצאים חשובים:
א. הגורם המרכזי לעצירת ההסתננות לישראל הוא לא גדר הגבול החדשה עם מצרים שהושלמה רק ב-2013, אלא החקיקה של הכנסת מיוני 2012.
ב. הרשויות סופרות בעיקר את המסתננים לארץ באופן לא חוקי, אבל כמעט ואין מידע על מקורות הגידול המרכזיים של אוכלוסיית המסתננים בשנים האחרונות: מי שמגיעים עם אשרות תייר ונשארים פה באופן לא חוקי, וכמות הולכת וגדלה של ילדים שנולדים כל שנה.
ג. בשכונות דרום תל אביב: יד אליהו, התחנה המרכזית, קריית שלום ועזרא-הארגזים, רוב הילדים שנולדים כיום הינם ילדי זרים.
ד. כמעט כל הפעולות החיוניות הננקטות על ידי הכנסת וממשלת ישראל בניסיון לתת מענה לסוגיות אלה, נשחקות ומבוטלות על ידי פסיקות של בית המשפט העליון.
בשורה התחתונה, ראוי להדגיש כי הסוגיה הכאובה של המציאות בדרום תל אביב היא תוצאה של מדיניות בג"צ, שלוקח לעצמו את הסמכות לבטל את חוקי הכנסת מבלי לקחת אחריות על המציאות בשטח. מכיוון שלא נראה שבית המשפט העליון ירסן את עצמו, הכדור חוזר לפתחם של הכנסת והממשלה, שהגיעה השעה שירסנו את בג"צ.

את השלט הזה שראיתי במשתלה הייתי תולה גם במסדרונות בג"צ, גם במליאת כנסת וגם במשרדי הממשלה
שלי שלך
כמה מחשבות סותרות על התמודדותה של שלי יחימוביץ על ראשות ההסתדרות:
1. אין הרבה נושאים שאני יכול להסכים עליהם עם שלי, אבל מדובר על אחת מהפוליטיקאיות ההגונות והראויות בישראל. אם היא תצליח להביא מעט מהיושר האינטלקטואלי שלה להסתדרות, דיינו.
2. ההסתדרות היא גוף מושחת (לכאורה, למקרה שיש תובעי דיבה בקהל) שגורמת נזק אדיר לכלכלת ישראל. רק מוסד הקביעות גרוע ממנה. במובן זה, עדיף שההסתדרות תהיה במצב כמה שיותר גרוע כדי שאת העסקונה שם יהיה ניתן לפרק. סיבה טובה לקוות ששלי לא תיבחר לתפקיד.
3. בתרחיש היותר גרוע, שלי נבחרת לראשות ההסתדרות, אבל לשנות הרבה היא לא מצליחה. בכל זאת, גוף רקוב עד היסוד (לכאורה, כמובן). ואז יש מנהיגה מוכשרת שעלולה רק להגדיל את הישגי ההסתדרות (שאיכשהו נמצאים ביחס הפוך להישגי הכלכלה הישראלית).
4. שוב אנו חוזים בתופעה שנבחר ציבור המכהן במשרה אחת, מתמודד במקביל על משרה אחרת. לא ראוי ולא הוגן כלפי הבוחרים. עדיף שתתפטר מהכנסת - אם תנצח, לא נורא. אם תפסיד - לא נורא. מי שהכנסת היא עדיפות שנייה בשבילו, זה בסדר גמור אם ילך הביתה להתרעננות קצרה.
5. עד היום לא כיהנה אף אישה בתפקיד מזכ"ל ההסתדרות. וואי וואי מזלם שהם לא הרבנות הראשית או משהו כזה.

מעניין איך יגיב הפצ"ר הירדני
הפסקת אוכל
כבר המון זמן שבית הכוון (ההוא שמכוון את הרכבת, לא ההוא שרץ על הקווים) נמצא אצלי על הכוונת. במיוחד מאז שגיליתי על התפריט החדש שלהם. אז כשמאיר ליוש, אשף גיוס המונים, הקאוצ'ר של הערבית המדוברת, לודאי גאה וחובב אוכל הודיע שהוא מגיע לעיר, ידעתי בדיוק מה יביא אותו אליי.

משלוח מנות
לרגל סיומו של ט"ו בשבט פותח שוק קח תן. אני אתחיל: מחליף שזיפים יבשים במנגו מיובש.

אם אני מבין נכון את המודל העסקי החדש שלהם, זה הזמן להפסיק לקנות דורקס
מנהיגות לא מגמגמת
השבת קראנו בבתי הכנסת את פרשת בשלח, בו עם ישראל יצא ממצרים בהובלתו של מנהיג צנוע מאד כבד פה וכבד לשון.
השבת לפני 21 שנים, שוחרר נתן שרנסקי, סוג של משה רבנו מודרני (אם יורשה לי להשוות), מהכלא הסובייטי ועלה לישראל. ועכשיו קצת ויקיפדיה מעניינת, כי אם אתם כבר פה:
בעקבות המאבק לשחרורו בראשות אשתו אביטל, ולחץ דיפלומטי כבד מצד המערב במהלכו החליטה הכנסת לתבוע את שחרורו. ב-11 בפברואר 1986, לאחר שישב במאסר תשע שנים, שוחרר לבסוף שרנסקי במסגרת עסקה שבה נמסרו לברית המועצות חמישה מרגלים תמורת שלושה מרגלים מערביים, ביניהם ה"מרגל" שרנסקי. הסובייטים שיפרו מאד את תנאי מאסרו בתקופה שלפני השחרור. הוא הבין לבד שהוא עומד להשתחרר כשלראשונה, נתנו לו פירות טריים.
רונלד רייגן, נשיא ארצות הברית דאז, דרש ששרנסקי ישוחרר שעה אחת לפני 2 המרגלים האחרים בעסקה כדי להבדיל ביניהם, שהרי שרנסקי הואשם לשווא בריגול. דרישתו התקבלה, ושרנסקי שוחרר ראשון. החילופים בוצעו בגשר גליניקה שקישר בין גרמניה המזרחית למערבית. אפילו שם, שרנסקי התעקש לזלזל בברית המועצות ובניגוד להוראה שקיבל מהחייל ששיחררו, לצעוד ישר - הוא חצה את הגשר בעקלתון. מיד לאחר חציית הגשר העניק לו שגריר ישראל בגרמניה את דרכונו הישראלי. בנמל התעופה בן גוריון זכה לקבלת פנים נלהבת בהשתתפות ראש הממשלה שמעון פרס ושר החוץ יצחק שמיר. בהגיעו לישראל ביקש שרנסקי להימנע מלקרוא לו אנטולי, אלא לכנותו בשמו העברי נתן, בו הקפיד להשתמש בשנותיו הארוכות בכלא.
במאי 1986 נסע שרנסקי עם אשתו לארצות הברית שם הוענקה לשניהם מדליית הזהב של הקונגרס, העיטור השני בחשיבותו בארצות-הברית כהוקרה על מאבקם למען זכויות האדם. ב-15 בדצמבר 2006 קיבל שרנסקי את מדליית החירות הנשיאותית של ארצות הברית מידי ג'ורג' בוש, והיה לישראלי הראשון (לפני שמעון פרס) ולאדם הלא-אמריקני הרביעי (אחרי נלסון מנדלה, האפיפיור יוחנן פאולוס השני, והאם תרזה) שקיבל את שני העיטורים האמריקניים החשובים ביותר של הנשיא והקונגרס - מדליית הזהב של הקונגרס ומדליית החירות הנשיאותית.

על ספר חדש אני רוצה להגיד
קחו לכם שתי דקות כדי לקרוא את שני העמודים הללו מספרה החדש והמקסים של גילית חומסקי, על אהבה אני רוצה להגיד.
סיכוי טוב שעכשיו תמצאו את עצמכם או בדרך לקנות את הספר או בדרך לבקר בבריכת ממילא או שניהם
טאץ' דאון עם שחר
מי מצטרף לצפייה בהקלטת גמר הסופרבול? אצלי ב-4 לפנות בוקר!

יום רביעי, 1 בפברואר 2017

לא אקטואלי 1.2.17

משפטפטן
לכבוד נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ
הנדון: הגשת מועמדות לתפקיד התובע הכללי.
שלום רב,
השבוע פיטרת את התובעת הכללית בשל סירובה לאכוף את הצו הנשיאותי שאוסר על כניסת אזרחים מ-7 מדינות ערביות בתואנה שמדובר בהחלטה גזענית.
אשמח להגיש את מועמדותי לתפקיד. במידה ואתמנה, אמליץ לערוך תיקון קל בצו הנשיאותי, באופן שייעקר כל טענת גזענות או חוסר חוקתיות. להלן נוסח הצו המוצע: ארצות הברית לא תאפשר כניסת אזרחים ממדינות שאינן מאפשרות כניסת אזרחים מישראל.
בברכה,
אני


איבד את הראש
ניר ברקת, היית ראש עיר נהדר. במשך קדנציה אחת. הקדנציה השנייה שלך, במהלכה בחרת לעבור לזירה הארצית (זכותך!) מבזה אותך ומבזה את ירושלים. זכותם של תושבי ירושלים לקבל ראש עיר במשרה מלאה, ולא עיר שעל גבה נערכים קרבות פוליטיים בזמן שהיא מנוהלת על ידי ראש עיר נוכח-נפקד. דברים אלה נכתבים בכאב, כמי שתמך בך באופן מאד אקטיבי, בעיקר במערכת הבחירות האחרונה. אבל אם אפילו אותי איבדת, כנראה שאתה עושה משהו ממש לא נכון.
ובאופן כללי יותר, אם יורשה לי להציע: הגיע הזמן שנבחרי ציבור לא יוכלו להמשיך לכהן בתפקידם בזמן שהם עורכים קמפיין לתפקיד אחר. זה נכון לגבי ראש עיר שרוצה להגיע לכנסת וזה נכון גם לגבי חבר כנסת שרוצה להיות ראש עיר (כמו דב חנין וניצן הורוביץ בתל אביב).

שיח קוטבי
כשמחריבים יישוב יהודי בארץ ישראל, זה מרגיש כאילו המצפן הציוני התחרפן. ובלשונו של אמיר גוטפרוינד ז"ל:
"כשהייתי ילד קטן היה לי דוד אהוב, מביא מתנות. יום אחד רכש לי מצפן קטן ולימד אותי למצוא את כיוון הצפון. לכל מקום שהלכתי נשאתיו איתי, וראשית דבר ביררתי היכן הצפון. בכל מקום הראתה המחט היכן הצפון. בבית הספר, בגן המשחקים, בחדרי, בחנותו של אבא.
בביקורו הבא חד לי דודי חידה, שאל אותי: ואם תעמוד ממש על הקוטב המגנטי הצפוני, להיכן תצביע המחט? השאיר אותי חסר אונים, מוחק כל תשובה שעלתה בראשי, עד שהודיע לי, שם, בקוטב, המחט תשתגע. תצביע מעלה, מטה, הצידה, לכל מקום יפה המצפן להראות הצפון בכל מקום עלי אדמות חוץ מהצפון עצמו. כך אמר דודי.
ומה הנמשל? כמה קלה היתה הציונות כשכל כולה היתה כיסופים לציון. בכל מקומות הגלות, בפולין וברוסיה ובתימן ובמרוקו הראתה המחט היכן הכיוון, מה נדרש לעשות. אבל מרגע שבאנו לכאן, לציון, השתגעה המחט. כאן נכון שם נכון והכול סחרחר." ("העולם קצת אחר כך", 2005)

לא על הגדר לבדה
מה באמת עצר את זרם המסתננים מאפריקה? ראש הממשלה נתניהו פרסם הערב פוסט בו הוא טוען כי הגדר שנבנתה לאורך גבולה הדרומי של ישראל "עצרה את כל ההסתננות הבלתי חוקית. הצלחה גדולה." לא מדויק. שימו לב לגרף הזה, שלקוח מחקר שערך אריאל פינקלשטיין עבור המכון לאסטרטגיה ציונית. בגרף ניתן לראות בבירור שזרם המסתננים ירד בצורה דרמטית מתישהו באמצע 2012. כידוע, גדר הגבול עם מצרים לא נבנתה ביום אחד והושלמה רק בדצמבר 2013. לכן בנייתה יכולה להסביר את הירידה בכמות המסתננים הנכנסים לישראל, אך לא סביב נקודת זמן ספציפית.
מה כן קרה באמצע 2012? לפי רשות האוכלוסין וההגירה, השינוי הגדול התרחש בעקבות ההתקדמות בבניית המכשול הקרקעי ובשל תחילת החלתו של התיקון לחוק מניעת הסתננות ביוני 2012, שהאריך באופן משמעותי פרק הזמן המרבי המותר להחזקת מסתנן במשמורת: מחודשיים לפני התיקון עד לשלוש שנים לאחר התיקון. למה זה חשוב? מכיוון שהגדר היא זו שמקשה על המסתננים מאפריקה להגיע לישראל, אך החוק למניעת הסתננות הוא זה שמוריד את המוטיבציה שלהם.
ישנה טעות רווחת כאילו מדינת ישראל תמשיך להיות מוקד משיכה למסתננים מאפריקה, כי המצב פה תמיד יהיה טוב יותר מאשר באריתראה או בסודן. אלא שלא זו ההשוואה הנכונה. מי שבוחרים להגר ממדינות אפריקה יעשו זאת בכל מקרה. השאלה היא רק לאן. לכן, ישראל לא "מתחרה" עם סודן ואריתראה, אלא עם מדינות אירופה. ככל שהחקיקה (והאכיפה!) בישראל תהיה נוקשה יותר כלפי מסתננים, כך תפחת אטרקטיביות ההגירה אליה ביחס למדינות מערביות אחרות (ספרד, איטליה, גרמניה וכד'). בניית הגדר היא בהחלט פרויקט חשוב שמהווה חלק מההישג של ממשלת ישראל בראשותו של נתניהו בעצירת זרם המסתננים. אבל ההישג הזה לא היה מתאפשר ללא החקיקה החשובה ההיא, שכנגדה נאבקים ארגוני השמאל במרצ. זוהי נקודה חשובה שחשוב מאד להיות מודע אליה, מכיוון שהחוק מאותגר כל העת באמצעות בית המשפט העליון שנעתר לגל העתירות שמגישים ארגוני שמאל נגד החוק, ובהחלט יש סכנה שבג"צ יבטל את החוק בעתיד בשל טענת הסרק כאילו הגדר לבדה עצרה את זרם המסתננים.

הפסקת אוכל
סנסציה במאכלי י-ם: הפוסט החדש של רועי הביא אותי להוסיף קטגוריה חדשה ושערורייתית לבוקסת התוויות של הבלוג. רועי לא בטוח שזה כבוד גדול עבורו, אבל את זה כבר ניתן לציבור לשפוט. אה כן, בר היין החדש ברחוב עזה? אתם חייבים ללכת אליו. אלא אם יש לכם בעיה עם הקטגוריה החדשה.

עם ג'וקים, נמלים, עכברים וטרנטולות אני יודע להסתדר.
מה עושים עם החומד הזה?
הפסקת סיגריה
מה עם לתת פרסים והטבות למי שמעולם לא עישן?

שיעור ספורט
רוג'ר פדרר, בן 35, זכה באליפות אוסטרליה הפתוחה, אחרי נצחון הירואי על רפאל נדאל.
עדי ארבל, בן 37, סיים בהצלחה שיעור ספינינג.
רק ההיסטוריה תשפוט איזה הישג יותר גדול.

צאו מהסרט
את הסרט לא פה, לא שם כדאי לכם מאד לראות. אבל הפעם יש לי המלצה מיוחדת: תעשו לעצמכם טובה ותראו את הסרט בקולנוע ירושלמי (או בעיר מעורבת אחרת). כי לראות את הסרט כשרוב הקהל הוא ערבים שמשתלבים כאילו הם חלק אינטגרלי מהסט, נותן את ההרגשה האותנטית של לא פה ולא שם.

הצלחת להחנות? כל השאר זה בונוס
במקום דיאטה
גם לכם החורף גרם להשמין טיפה'לה יותר מדי והמכנסיים ממאנים להיסגר? קבלו טיפ של אלופים: הניחו את המכנסיים על הרדיאטור ותנו להם כמה דקות להתרחב. תודו לי אחרי זה.

יום רביעי, 25 בינואר 2017

לא אקטואלי - 25.01.2017

גבולות הכיבוש
נסעתי באותו יום מירושלים לטבריה ובחזרה. בהלוך דרך כביש 6, ובחזור דרך הבקעה.
בשני הצירים ראיתי כפרים, בשניהם ראיתי מסגדים. בשניהם ראיתי משילות חלקית.
רק באחד מהם ראיתי ערבים מפגינים עם דגלי פלסטין. ולא, זה לא היה בשטחים "הכבושים".
הגיע הזמן שנבין שהערבים, משני צדי הקו הירוק, הם אותם ערבים.
למסקנה המתבקשת יגיע כל אחד בעצמו.
(צולם מאוטובוס נוסע בצומת בית רימון, סליחה על האיכות הגרועה)
אומרים שזו שגעת
לפני כשנה השמאל הישראלי עלה על טריק רטורי חדש: "אתם הימין בשלטון, בבקשה, תשלטו. מי מפריע לכם לספח?", צייצו כל מיני אלדדיניבים ואופנהיימרים תחת כל עץ רענן, כאילו אין אילוצים בין לאומיים כאלה ואחרים (מי אמר אובמה?). רק שהיה באג בתכנית: דונלד טראמפ נבחר לנשיאות ארצות הברית. ומאז? אותם שמאלנים בטרפת נגד כל מחשבה על העברת שגרירות לבירת ישראל, סיפוח מעלה אדומים (לא אמרתם שהגושים ממילא יישארו אצלנו?) ושאר עניינים. שמאלנים חמודים, יש לנו פה הזדמנות מיוחדת להצעיד יחד את ישראל קדימה. תפקידכם במשימה: לא להפריע.

הסיפור הפלסטיני במשפט אחד: לא משנה כמה טוב יהיה לערבים, העיקר שיהיה רע ליהודים
מסע אחר
בשבוע שעבר היו פה כמה חברים שהעירו לי כי השתמשתי במילה ערבים ולא במילה פלסטינים. בסטטוס אחר העירו לי אחרים שהשתמשתי במילה פלסטינים ולא במילה ערבים. מה אני אגיד לכם, מעייף כל הקטע הזה של סמנטיקה... אני מודה שוויכוחים על טרמינולוגיה פחות עושים לי את זה. אני מעדיף שנדבר על עובדות.
לדוגמא, בשבוע שעבר התבקשתי להציג את הנרטיב הציוני בשיח זהויות מול נימאלה, פעילה ערביה מבית ג'אלה. באירוע, שנערך בקיבוץ רמת רחל, סיפרה נימאלה שהיא מעורבת ביוזמת הידברות משותפת בין פלסטינים, יהודים וגרמנים. מה הקשר גרמנים? לטענתה של נימאלה, לגרמניה יש אחריות לכך שהיהודים הקימו מדינה בארץ ישראל, ולכן צריך להיות להם גם חלק בפתרון.
כשהגיע החלק שלי, הצגתי את עצמי, יהודי שנולד לאבא ואמא שנולדו בלוב ובאיראן, ממשפחות שכמהו להגיע למדינת ישראל למרות שמעולם לא ראו גרמני אחד. לפני תחילת השיחה, הובלתי את המשתתפים לשלט שמתאר את הקרב ברמת רחל, בו מסופר כיצד לחמו מתיישבי הקיבוץ נגד חיילי צבא... מצרים!
לכן, כל פעם שדנים על שיח-היש-או-אין-עם-פלסטיני, ראוי להזכיר כי על פי תכנית החלוקה היו אמורים לקום שתי מדינות: מדינה יהודית ומדינה *ערבית* ולא לשכוח כיצד לאחר ההכרזה על קום המדינה פלשו צבאות משבע מדינות ערב במטרה למחוק את היישוב היהודי.
אם כבר מבקשים למצוא שותפים לפתרון הסכסוך הבלתי נגמר שיש לנו פה, לא צריך ללכת לגרמניה. מספיק להסתכל מעבר לגבול, כל גבול, ולזכור שגם מדינות ערב צריכות לשאת באחריות למצבם של אותם ערבים שהפכו ברבות הימים להיות פלסטינים.

הפסקת אוכל
זוכרים שלקחתי את ליאור להחזיר לגוף קצת ברזל ושאר ויטמינים בצדקיהו? הנה הסיבה האמיתית: השנה חוגגת הסטייקייה את שנתה ה-30. אתר רול שלח אותנו למשימה מעבר לקווים (13 ו-15, למקרה שתהיתם). להלן הממצאים.

החיים על פי הארץ: אמנים מבטלים את הופעתם בטקס אותו החרימו מלכתחילה
יעלה ויבוא
אני מודה, חגגתי
חגגתי את נצחונו של טראמפ (מכמה סיבות, שזה לא הזמן להזכיר).
חגגתי את יומו האחרון של אובמה.
חגגתי בשביל מדינת ישראל שנפטרה מנביא-שקר משיחי.
חגגתי בשביל המזרח התיכון שנכנס לכאוס הרבה באשמת חדל האישים מהבית הלבן.
חגגתי בשביל ארצות הברית, שהנשיא שלה עשה הכל כדי לבטל את מעמדה כמעצמת העל היחידה בעולם ולפנות את מקומה למעצמת על חדשה-ישנה.
חגגתי בשביל תושבי אוקראינה, פינלנד, גאורגיה ושאר העולם, שסובלים מהוואקום שהותיר אחריו אובמה ואליו נכנס פוטין.
Black Friday (The End)
חי בסרט
על הסרט 'לה לה לנד' שמעתי ביקורות מעורבות והבנתי שחצי ממי שראו אותו אהבו אותו, וחצי לא. אז הלכתי עם ידידה והקפדנו לשמור על הסטטיסטיקה. לצערי אני הייתי בצד הלא נכון של הסטטיסטיקה. אחרי כמה ימים הלכתי לראות גם את 'המרגל סנודן'. וואו איזה סרט גרוע. גרם לי לצאת מהסרט באמצע. אחרי איזה תריסר אנשים שעשו זאת לפניי. ואם השם 'לה לה לנד' לא היה תפוס כבר, כך הייתי קורא גם לסרט המפוברק הזה.
דוברות ללא טעם
כך נראית דוברות מטעם: רמטכ"ל שחירף נפשו בקרב חייו נגד חייל זוטר שטעה.
לצידו דובר שעסוק בלדחוף ידיעה מתלקקת לשער העיתון של המדינה.
צריך לחזור לימים שהדוברות של שירותי הביטחון עסקה בלספק נתונים ועובדות במקום לעשות יח"צ.

מי אמר שאן מילים ירושלמיות חדשות?

יום שני, 16 בינואר 2017

לא אקטואלי 16.1.17

נשארתי בגלל השירות
הגיע הזמן לתת שם למרכזי שירות טלפוניים בהם אף אחד לא עונה ואין הרבה מה לעשות עם זה: חוסר עונים.

כשדון קישוט העניק אות אבירות לסנשו פנצ'ו
מזרג
בשבוע שעבר התקיים בוועדת הפנים של הכנסת דיון בנושא פיקוח המדינה על המוהלים. יש לי חדשות לא פופולריות: כמו שאין חוק שמחייב לעשות ברית מילה, כך לא צריך לפקח על עבודת המוהלים. המוהלים הם אנשי מקצוע שמקבלים שכר מלא מהלקוחות (ולא מהמדינה) על עבודתם. אם היה לי קצת זמן, הייתי פשוט מקים אתר אינטרנט עסקי לחלוטין שכל מטרתו לאפשר לגולשים לאתר מוהלים בהתאם לדירוג שיקבלו על ידי הגולשים, בדיוק כמו אתרים שיש עבור בעלי מקצוע אחרים. אם יש פה מישהו שרוצה להרים את הכפפה, אני נותן את הרעיון חינם, וגם בונוס - שם חינם לאתר: מוהלים בתפקידם.

חשיפה מעניינת בהתחשב בכך שהעיתון החושף היה (אולי) רווחי לאורך שנים כי הוא היה זה שהדפיס את 'ישראל היום'.
כשרות לא כשירה
מחקר חדש של המכון לאסטרטגיה ציונית חושף כי 91 אחוזים מהמוצרים הכשרים בעלי 2 כשרויות לפחות, אחת מהן של הרבנות בהתאם לחיוב בחוק. 22 אחוזים מהמוצרים בעלי שלוש כשרויות או יותר. המשמעות: 69 אחוזים מהמוצרים מסתפקים בכשרות פרטית אחת. זאת אומרת שאם גם ככה היצרנים לא סומכים על הכשרות של הרבנות, אפשר לסגור את הבאסטה של מערך הכשרות הממלכתי ולהפוך את הרבנות לרגולטור לכל היותר.


הפסקת אוכל
לאחרונה גונבו לאוזניי שמועות שאני מנצל את בלוג המסעדות שלי לטובת דייטים עם בחורות יפהפיות. פניתי אליי לבירור ומיד הכחשתי בתוקף. לראייה: פוסט עם אישה נשואה באושר + שלוש ילדות (קטנות מדי בשבילי, אין צורך לעורר חשדות מיותרים). אה כן, היינו באנה והיה מצוין, בדיוק כמו השמועות. מי אמר ששמועות הן אף פעם לא נכונות?

משפחה שומרת חוק
המועצה הלאומית לשלום הילד, אני רק שאלה: יצאתי מבית הוריי עם ים של אוכל. זה חוקי שהם גבו ממני 90 אגורות על השקיות?​​

הקטע הזה שלא ברור אם וויינט יותר מובכים מכך שנוני נחקר באזהרה או יותר גאים בכך שהצליחו להפיל את ביבי.
מאיר עיניים
וביניהם, וביניהם,
אני הולך ואז חוזר
יש בי מזה, וגם מזה,
יש בי שניהם
אי שם בסוף שנות ה-90 נסעתי עם חבר לפסטיבל הכלייזמרים בצפת, בו הופיע מאיר בנאי יחד עם הרכב חסידי בשם 'רבע לשבע', עוד הרבה לפני הטרנד (המבורך!) של זמרים ישראלים פופולריים שמתחברים לשורשים. ואז הבנתי את וביניהם (היי זה בכלל לא שיר על עכברים!)

גאאווה ירושלמית
לראשונה בחיי יצאה לי באופן ספונטני ולא מתוכנן המילה מאאתיים.
המבטים שקיבלתי סביבי ברחוב היו מעוררי גאווה.

יום ראשון, 8 בינואר 2017

לא אקטואלי - 8.01.16

שיעור באזרחות
יהיה אשר יהיה פסק הדין: המשפט נגד אלאור אזריה הוא לא פחות משיעור באזרחות. שיעור מחורבן.
כי מזה שראשי מערכת הביטחון חורצים את דינו של החייל לפני סיום התחקיר, אפשר ללמוד איך מתעלמים מחזקת חפות.
כי מזה שהתביעה מאשימה חייל שירה במחבל ברצח, אפשר ללמוד מהי תפירת תיק.
כי מזה ששר הביטחון משווה את החייל שירה במחבל לדאעש, אפשר ללמוד מהי הסתה פרועה.
כי מזה שהמפקד בשטח לא שולט באירוע אפשר ללמוד מהי לא מנהיגות.
כי מזה שצה"ל מגייס פרקליט בכיר לשירות מילואים בשירות התביעה אפשר ללמוד מהי לא סנגוריה ציבורית.
כי מזה שהרמטכ"ל מביע עמדה לגבי החייל יום לפני פרסום הכרעת הדין, אפשר ללמוד איך משבשים הליכי משפט.
כי מזה שארגון זכויות אדם (עאלק) מוציא סרטון ערוך ללא פסקול (עד היום, אגב), אפשר ללמוד כיצד מנוצל לרעה אקטיביזם אזרחי.
כי מזה שהמערכת נכנסת להיסטריה מסרטון שעולה לרשת אחרי כשצה"ל כבר ממילא מטפל בנושא, אפשר ללמוד פרק בפופוליזם טהרני.
כי מזה שהמערכת כולה מתגייסת להפיל תיק על חובש קרבי שאולי עשה טעות, אפשר לשכוח משוויון בפני החוק.

לעולם בעקבות השלג
אז למה מחכים? #יורחב_אתר_החרמון
מסיבה טובה
רוצים לאחד את העם? בטלו את כיכר רבין. שום דבר טוב לא יצא משם עד היום.

במקום פרוטוקול
השבוע, ממש במקביל להקראת פסק הדין במשפט אזריה, נערך דיון בוועדת החוקה של הכנסת על תיקון להצעת חוק של ישראל ביתנו הנוגע לפסילת מפלגות. אני הייתי שם לייצג את עמדת המכון לאסטרטגיה ציונית ואלו הדברים שאמרתי. משום מה, כשסיימתי את הדברים, חברי הכנסת מהשמאל שהיו שם יצאו עליי. הנה מה שאמרתי שם. אולי אתם תבינו למה כעסו חברי האופוזיציה?
לפני עשר שנים, הגיש חבר הכנסת זבולון אורלב, הצעת חוק דומה. בעקבות הצעת החוק, ערך הממ"מ, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, מחקר משווה על הפסקת כהונתם של חברי פרלמנט ברחבי העולם.
במחקר, שכלל 16 מדינות אירופאיות, נמצא כי אין לאותה הצעת חוק מקבילות במדינות שנסקרו להפסקת כהונה. יתרה מכך, במחקר לא נמצאו הסדרים מקבילים למניעת התמודדות לפרלמנט בדומה לסעיף 7א' בחוק יסוד הכנסת.
אלא שאותו מחקר של הממ"מ מצא כי קיימים מנגנונים אחרים, לעתים מחמירים הרבה יותר: איסור על הקמת מפלגה או סירוב לרשום מפלגה או פסילת מפלגה בידי בית הדין לחוקה. כך שלמעשה, הפעלת חסמי כניסה לפרלמנט בפני גורמים עוינים מלכתחילה, מייתרת את מניעת התמודדותם או הדחתם בשלבים מאוחרים יותר!
בימים אלה, אנו שוקדים במכון לאסטרטגיה ציונית על מחקר משלים ומעודכן. הדוגמאות שאביא כעת מבוססות הן על המחקר של הממ"מ והן על נתוני המחקר של המכון:
1. בגרמניה, בית המשפט החוקתי מוסמך להוציא מפלגה אל מחוץ לחוק, גם בזמן שהיא מכהנת בפרלמנט ואף לאסור את פעילותה החוץ פרלמנטרית!
2. בספרד, החוק ,משנת 2002 - לא בדיוק שנות החמישים, מאפשר הוצאת מפלגות אל מחוץ לחוק, באמצעות החלטה של בית המשפט העליון, עליה לא ניתן לערער. חוק זה שימש לפסילת המפלגה הבאסקית ב-2003.
3. בצרפת הסמכות לפסילת מפלגות נתונה בידי הנשיא, ונעשה בה שימוש מספר פעמים, לאחרונה ב-2002.
4. בבלגיה אין חוק, אבל ב-2004 הוציא בית המשפט צו שפסל מפלגה פלמית קיצונית. מקרה דומה קרה בהונגריה ב-2009. אגב, החלטה זו אושררה על ידי בית הדין האירופאי לזכויות אדם.
5. בסלובקיה, החוק משנת 2005, שר הפנים רשאי לסרב לרשום מפלגה ובית המשפט העליון רשאי לפסול מפלגה קיימת.
[בשלב זה מיכל רוזין שניהלה את הדיון במקום בני בגין שיצא להצבעה קטעה אותי בחוסר נחת בולט וביקשה שאסיים. אז דילגתי עד לאחר הסוגריים
6. הפסילה האחרונה של מפלגה שאנו מכירים היא מדרום קוריאה בשנת 2014.
7. מדינות נוספות: צ'כיה, רומניה, מקדוניה, אוסטריה, פולין, אסטוניה, לטביה, הולנד.
על כן אין להתפלא שכעת אנחנו נדרשים לצורך להפסיק את כהונתם של חברי כנסת מכהנים.]
השורה התחתונה: את המציאות שהביאה להצעת החוק הנוכחי גרם בית המשפט העליון, שבחר להתייחס לסעיף 7א' בחוק יסוד כאות מתה. על כן, כל תיקון בחוק ללא שינוי מדיניות בית המשפט העליון אינו שווה הרבה.
מוצע בזאת כי חברי הבית וחברי ועדת החוקה יזמנו להמשך הדיונים את נשיאת בית המשפט העליון.
בשלב זה מיכל רוזין, יעל גרמן, זוהיר בהלול ויתר הח"כים מהשמאל קצת תקפו את דבריי. אבל זה בסדר, רוברט אילטוב, שולי מועלם ועודד פורר היו שם כדי להגן עליי, ולכו תדעו, אולי גם יאמצו את הרעיון לקראת המשך הדיונים בהצעת החוק, שאגב, אושרה לקריאה ראשונה.

הפסקת אוכל
לאן נעלמו הכוסות שלנו? תכירו את לילך. היא אחת הבעלים של השרגא קפה, שעורך כל מיני אירועים מגניבים. נניח כמו לארח סעודת טעימות קוריאנית בהובלת הבלוגרית נעמה גאון. את ההסבר למעשה הוירטואוזי שעושה לילך בווידאו, תוכלו לקרוא בפוסט המשובח שכתבה יערה עבור מאכלי י-ם.

בית הזכוכית של הארץ
חבל שעיתון הארץ לא עשה בדיקה דומה על הכתבות הראשיות שלו. זה בטח היה נראה משהו כזה - כיבוש, ביבי, אפרטהייד, גזענות, שרה, פאשיזם, פלסטין, קץ הדמוקרטיה, דרוקר, מתנחלים, נאציזם, ביביתון, אובמה הגבר, הגדה המערבית, קלגסים, גלידת פיסטוק, צעירים, אבנים הושלכו...

תחבורה המונית
תודה לאגד ירושלים שזרקו את תושבי העיר מתחת לגלגלים ויצרו לי חברויות חדשות עם שלל נהגי מוניות. העם עם גטקסי. מוזמנים להצטרף (ולקבל קוד הנחה של 400 ש"ח)!

אי הבנות
ממחקר מעמיק שלא באמת ערכתי עולה שיש שני סוגי אנשים: אלו שמשאירים את הוויים הכחולים בווצאפ ואלו שלא. בשלב זה אקרא לשתי הקבוצות כך: בנים ובנות.

נראה לי די מאושר בסך הכול.
שאלת תם
אז נוביגוד זה בעצם סילבסטר לאנשים שאין להם את מי לנשק?

יום שבת, 31 בדצמבר 2016

לא אקטואלי 31.12.16

חילוץ השגריר
אובמה, זה שתקעת סכין בגב של נתניהו ומדינת ישראל, זה לא פלא גדול. אבל לתקוע סכין בגב של השגריר שייצג אותך נאמנה בישראל, וקפץ פה על שלל רימונים שזרקת במשך החמש השנים וחצי השנים האחרונות, זה כבר מעשה נבלה של ממש. יצאת מה זה קטן.

על עור וחברבורות
לירמיהו, י"ג, כ"ג. התשובה היא לא.

הלך לאבודה
השר לשעבר אבי גבאי הכריז על הצטרפותו למפלגת העבודה. לא נראה לי מהלך משמעותי במיוחד בהתחשב באנונימיות של מפלגת העבודה.

חוק ספאם
ביום ראשון ייכנס לתוקף חוק השקיות, שקודם בין היתר על ידי שני שרים לאיכות סביבה, עמיר פרץ ואבי גבאי, שבמקרה או לא, מצאו עצמם במפלגת העבודה. חברתיים עאלק. הרשו לי להמר: תוך שנה החוק המטופש הזה יבוטל. זאב אלקין, השר לאיכות הסביבה, לטיפולך המסור אודה.

מאה ימים
אם בנימין נתניהו לא יזכה לכהן לצד דונלד טראמפ בגלל החקירה, זה יהיה צחוק מאד מרושע של הגורל. אבל אם הוא כן, כדאי לו להתכונן היטב.

ב-20.1 נתניהו צריך לראות עצמו כמי שמתחיל תקופת כהונה חדשה.
הפסקת אוכל
יש לי וידוי: אני נמצא יותר משבע שנים בירושלים, ועדיין לא יצא לי לאכול במסעדת אמא, המסעדה על פניה אני חולף פעם ביום. כשאביגיל בר-טימור, ירושלמית אסלית, שמעה על זה, היא נדהמה (בצדק!) והחליטה לטפל בעניין באופן בהול (בצדק עוד יותר). התוצאה לפניכם. לא מומלץ לקרוא על בטן ריקה.

הקרנה לא חגיגית
השבוע צפיתי בסרט חטאים וסוף כל סוף הבנתי איך מרגיש אשכנזי בישמח חתני.

מבולבלי לוב
בשם הוועד הגדול של מועצת עדת הלובים דארץ ישראל, באתי להזהיר את הציבור הקדוש מפני הבלבול המסוכן. ידע הציבור וייזהר.

סתם יום של חו"ל
רוצים לדעת מה באמת עשינו בסלוניקי? האזינו לתכנית הזו של אהוד בנאי, שהיה חלק מהקבוצה המיוחדת עמה זכיתי להעביר את סוף שבוע ארוך.

כשהפרסומת והמציאות נפגשות
תן לשים ת'ראש על דיונה, גרסת בקעת הירדן
חנוביגוד שמח!

יום שישי, 23 בדצמבר 2016

לא אקטואלי - 23.12.16

היידה ביבי
שמאל יקר, זה שוב אני. אתם צריכים לחשב מסלול מחדש. לאור המינויים האחרונים של טראמפ, נראה שנשיא ארצות הברית הולך לעקוף את נתניהו מצד ימין. מחפשים ראש ממשלה זהיר, שלא יעשה צעדים מרחיקי לכת, ושידע לעמוד מול ממשל אמריקאי הרפתקני? נראה לי שמצאתי לכם מועמד. לא סתם מועמד, כזה שיש לו ניסיון של עשור.

ב' זה ביזיון
כשידיעות אחרונות משווים פינוי מתנחלים למעבר דירה.
(רענן שקד, מבקר הטלוויזיה של ידיעות אחרונות, 2005)
המרגיע הלאומי
אני רוצה להרגיע ולהזכיר שרק חצי ממלחמות העולם החלו בשל התנקשות פוליטית.

מצב האומה
למי אני הכי אוהב לפרגן? למי שיודע לפרגן לאחרים. מחנה הימין מספיק גדול בשביל שני כתבי עת איכותיים. כיף לראות שגם החברים היקרים מהשילוח מבינים זאת. השבוע קיבלתי את הגיליון השני של כתב העת השילוח, בעריכתו של יואב שורק, כך שאני כבר יודע מה אני הולך לקרוא בסוף השבוע הקרוב. מעלעול ראשוני כבר הספקתי לשמוח על ההתכתבות ראשונית שנוצרה בין כתב העת החדש לכתב עת ותיק יותר, האומה, בעריכתו של יוסי אחימאיר. את הסקירה הזו כתב צור ארליך, ובגיליון המלא תוכלו למצוא סקירות נוספות מאת דביר שוורץ ויצחק מור על פרסומים חדשים וחשובים.

כשר לכולי עלמא
הפסקת אוכל
כשיעל הציעה לי לבדוק את אפליקציית סיורי הטעימות החדשה אני מודה שהייתי קצת סקפטי, אבל הסכמתי לזרום. אז לקחתי איתי את יוסי סעידוב ושריינו לנו שעתיים וחצי לסיור על קו התפר הירושלמי. את המסקנות המלאות (וגם תמונות!) על 6 המקומות בהן ביקרנו, תוכלו למצוא בפוסט המלא שכתב יוסי, אבל לטובת תרבות האמ;לק שאופפת אותנו, הנה השורה התחתונה: מדובר בחוויה נהדרת ומשתלמת גם לירושלמים שכבר ראו דבר או שניים בחייהם. ועוד שורה תחתונה: תקדישו לסיור חצי יום. יותר מתאים ויותר כיף.

שאלה פעוטה
למה בעצם הן נקראות ערי שינה אם הן מלאות בהורים צעירים טרוטי עיניים?​

תפילת עוברי דרכים
אפשר, אך לא יפה, להתפלל להפסיק שירד הגשם. ואפשר להיות אדם יותר מתחשב, שלא לומר אלטרואיסט, ולטוס למקום בלי גשם.

מים עכורים
הסיבה שכששותים אוזו מוסיפים קרח היא כדי שהמשקה יקבל גוון אפרפר. אחרת זה יכול להיות מאד לא נעים לשתות מהכוס ולא לזכור שזה לא מים. (אם כי זה לא גרוע כמו לשתות מהכוס ולא לזכור שזה ספרייט)

לא זוכר מה עשיתי אתמול בערב, אבל כשקמתי בבוקר מצאתי את זה
עד 120
הגיע הזמן למילה חדשה בעברית: גילחול. הגיל בו מספר המדינות בהן ביקרת השתווה למספר שנות חייך.
לדוגמא: בזכות הביקור שלי ביוון זכיתי לקבל גילחול. 37, תודה ששאלתם.

אתה מנקה במיוחד את הצימר כדי להכין אותו לביקור של אורחת, וזו התודה שאתה מקבל.​
נס חנוכה
לא רוצה להלחיץ אף אחד, אבל אוטוטו נר שמיני של חנוכה ועוד לא קיבלתי הזמנה לאף חתונה. מה קורה?

יום שני, 12 בדצמבר 2016

לא אקטואלי 12.12.16

אמנות מגייסת
אמן בתקופת המקרא: חכם לב.
אמן במאה ה-21: חכם תשומת לב.
(נכון גם לגבי פוליטיקאים)

טיימינג דיפלומטי
אין כמו לשבת לקפה עם דיפלומטית ממדינה שיודעת מהו צבא. במיוחד ברגע שאיזה חבר אלוף במיל. קולט אותך מרחוק ויורד מהאופניים לומר שלום.

פסלי זהב של ביבי. כבר אלפיים שנה.
תנו קרדיט
הלוואי שיום אחד כל תחנות הרדיו יזכירו לפני / אחרי השמעת כל שיר גם את שמות המשוררים והמלחינים, ולא רק את המבצעים. תחנת הרדיו הראשונה שתעשה זאת, אני שלה.

הכותרת הנכונה: ראיתם את התמונה שצירפנו לכתבה?
סוף טוב הכל טוב?
מכירים את זה שבכל סרט אקשן יש את הסוף הטוב הזה שמתבסס על כוחו הפיזי של הגיבור? זו רק אחת הסיבות שאני לא אוהב סרטי אקשן. על סרטי דיסני לעומת זאת, אני מת. וגם את מואנה חיבבתי. גם אם יש כמה חורים בעלילה. או כמות מוגזמת של שירים בטיימינג שלא בדיוק מתאים לעלילה. אבל את הסוף הטוב בגרסתו הנשית והאנטי מלחמתית (דיסני עשו את החיבור הזה - לא אני!) פחות חיבבתי. ללמדך שהסוף הטוב בעלילה לא תמיד בא טוב בעין של הצופה.

מצאנו ביבי מלפני 3,000 שנה. ואז הוא ביקש תמונה.
הפסקת אוכל
חשיפה: הבל ווד בר הוא בר הבית שלי. בגלל מבחר הקוקטיילים. בגלל פאי הרועים. בגלל המיקום. בגלל הפינתיות האינטימית. בגלל הכיסא הקבוע שלי. בגלל שגם רינה ממליצה. דיר באלאק אני רואה אתכם שם.

מילה זו מילה

סוף כל סוף נמצאה מילה עברית למקרתיזם: דרוקריזם.

פייר? סחתיין!
דוקו-סלפי
תמיד חשבתי שצריך לעשות עליי סרט דוקומנטרי. עכשיו גם פייסבוק חושב.

פסל של ביבי ואימו הוצב כעת בעיר הבירה
פשרה
פסל הזהב של נתניהו יוסר מרחבת העירייה ויוצב למכירה באתר יד2.

יום ראשון, 4 בדצמבר 2016

לא אקטואלי 4.12.16

ושמחת בחגם
ביום רביעי האחרון התאחדו שני תאריכים מיוחדים: כ"ט בחשוון, הוא חג הסיגד ו-30 בנובמבר שנקבע כיום לציון היציאה והגירוש של היהודים מארצות ערב ומאיראן. למרות מוצאי החצי איראני וחצי טריפולטאי, אני מזדהה הרבה יותר עם חג הסיגד, שמבטא את הכיסופים לארץ ישראל של יהודי אתיופיה. מדוע? כי כשסביי וסבותיי האהובים והיקרים זכרונם לברכה בחרו לעלות לארץ (עם הוריי כילדים קטנים), הם עשו זאת מתוך כיסופים לארץ ישראל, ולא כי הם גורשו מארץ הולדתם (הם לא) ולא כי היה להם רע (לא היה להם רע). חג שמח לכולם!

אבו ביבי
אני רק שאלה: איך זה שמי שנחפזים להתייאש מכהונתו הארוכה מדי של נתניהו (תוצאה של 3 מערכות בחירות, יש להזכיר) משליכים את יהבם על אבו מאזן למרות כהונתו הבלתי נגמרת (ללא בחירות מאז 2005, אגב)?
פחות או יותר
בין המתלוננות לבוכריס, אני מאמין למתלוננות. יכול להיות גם שהסדר הטיעון עושה חסד עם בוכריס (וגם יכול להיות שלא). ועדיין, הסדר טיעון שכולל הודאה פומבית במיוחס בכתב האישום + הורדה בדרגה + פרישה מצה"ל עבור מי שהחליט להקדיש את חייו לשירות המדינה, זהו עונש לא קל. הרבה יותר מהשעתיים ביציאה של חבריי המשעשעים #יותר_מבוכריס

אי דעה
אירופה מוכנה להקשיב. עכשיו רק צריך להחליט מה מספרים לה. אפשר להתחיל עם זה שהנרטיב הפלסטיני הוא לא יותר מאשר הנגטיב של הסיפור הציוני.

תורת הקבוצות
אפשר לחלק את החברה הישראלית לשתי קבוצות: אלו שיודעים מראש שהערבים הם אלה שעומדים מאחורי הצתת היערות, ואלו שיודעים מראש שהגברים הם הצד האשם בכל תלונה על הטרדה מינית.

עד עכשיו הייתי נגד הצעת החוק המדוברת. עד שהגיע ברק ונתן סיבה מצוינת לתמוך בה.
לא רק נוסטלגיה
השבוע לפני 69 שנים החליט האו"ם על סיום המנדט הבריטי, תכנית החלוקה והקמתן של שתי מדינות חדשות: מדינה יהודית ומדינה ערבית. ליום זה חשיבות היסטורית רבה כאבן דרך משמעותית בדרך להקמתה של מדינת ישראל, אך יש בו גם היבטים עכשוויים. אני רוצה להתמקד באחד מהם.
בשיחותיי עם דיפלומטים ושאר מתעניינים בסוגיית הסכסוך, אני אוהב להתחיל דווקא במועד זה, מסיבה שנראית פרוזאית, אך היא מהותית: ההחלטה של האו"ם הייתה להקים מדינה ערבית. לא מדינה פלסטינית.
יתרה מכך, האו"ם ראה בתכנית החלוקה כמתווה לפתרון אפשרי ליישוב הסכסוך היהודי-ערבי. אף אחד לא דיבר אז על סכסוך ישראלי-פלסטיני. כשבן גוריון הכריז על הקמת המדינה, חצי שנה לאחר מכן, היו אלה כוחות של שבע צבאות מדינות ערב שפלשו לישראל כדי להשמיד את המדינה היהודית.

כדי להבין את מהות הסכסוך, חייבים להבין כיצד הפכו ערביי ארץ ישראל לפלסטינים.

כדי לעשות סיפור ארוך קצר (בתקווה שהתרגום עושה היגיון), אתמקד באירוע היסטורי שלכאורה לא קשור כלל: נפילת ברית המועצות. עם קריסת הגוש הסובייטי, הבינו מדינות ערב שהן הימרו על הצד הלא נכון בקרב בין המעצמות. החרם הערבי הפך ללא אפקטיבי ולא משתלם עבור העולם הערבי. גם ההסתגרות של מדינות ערב והימנעות מקשרים כלכליים וביטחוניים עם מדינות המערב בסופו של דבר פוגעות רק בהן. מלחמת המפרץ, בה ארצות הברית סייעה לכוויית, היוותה את הסולם של העולם הערבי לרדת מעץ החרם.
אלא שחוסר הרצון של העולם הערבי להכיר בריבונות היהודית בארץ ישראל נותר בעינו. מה עושים? מציבים את הפלסטינים לבדם בחזית המאבק היהודי-ערבי, בזמן שהעולם הערבי מנרמל את קשריו הכלכליים והצבאיים עם העולם המערבי. במקרה לא מקרה, הדרישות הטריטוריאליות של אותו עם פלסטיני הן ממדינת ישראל בלבד. הן מעולם לא היו כלפי ירדן או מצרים שהיו כובשות ביהודה שומרון ועזה במשך 19 שנה. הן מעולם לא היו על הגולן אותו רואה העולם הערבי כחלק מסוריה (בקרוב זכרונה לברכה).
יתרה מזאת, לעולם הערבי היה הרבה יותר קל להצדיק כלפי העולם המערבי את שאיפותיו הלאומיות של העם הפלסטיני מאשר את רצונם של הערבים במדינה ערבית נוספת, 22 במספר, על חשבון המדינה היהודית היחידה.
מהלך כזה גם הופך את יחסי הכוחות: מדינת ישראל, שגילמה את תפקיד דוד במאבקה נגד שלל מדינות ערב, הוכנסה לנעלי גוליית אל מול הפלסטינים החלשים. מציאות שמקשה על ישראל במזרח תיכון בו פועל "חוק הגונג'ל ההפוך" לאורן של תפיסות אירופאיות-נוצריות: אל תהיה צודק, תהיה חלש.
וזה השלב בו אני חוזר לשיחותיי עם דיפלומטים אירופאים, ומזכיר להם, שאפילו אליבא דאומות המאוחדות, העם הפלסטיני הוא יציר כפיים שכל מטרתו להתנגד למפעל הציוני. ולכן, כל בר דעת אמור להבין שהנרטיב הפלסטיני אינו אלא נגטיב שנועד לשלול את רעיון המדינה היהודית.

ב-1947, העולם המערבי התייצב בצד הנכון. אין סיבה שב-2016 הוא לא יעשה זאת שוב.

לקח לי רק 7 שנים בירושלים כדי לגלות שבית הכנסת שלי שוכן במרחק 7 דקות מהבית.