יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 8.04.09

שוברים שתיקה
בשבוע שעבר הודיע צה"ל כי הוא סוגר את תיק החקירה שנפתח לאור עדויות חיילים על ירי נגד אזרחים בזמן מבצע 'עופרת יצוקה', לאחר שנתגלה כי אלו התבססו על שמועות ולא מתוך ידיעה אישית. הנזק הבינלאומי כתוצאה מפעילותה הלא אחראית של המכינה הקדם צבאית ע"ש רבין כבר נגרם, אך מי שמנסה למזער אותו הוא ארגון Stand With Us, אשר הקים מבעוד מועד אתר מיוחד בשם Soldiers Speak Out, בו לוחמים מספרים מנקודת מבטם על מה שבאמת קורה בזמן לחימה במחבלים אשר מחפשים מסתור באוכלוסיה אזרחית. אודות פעילות זו, לא צפויה כותרת מרעישה בעיתון של האנשים החושבים שחדשות על חיילים טובים אינם חדשות.
תא חד"ש
לאחר מלחמת לבנון השניה ומחדליה, הוקמה תנועת 'אם תרצו' במטרה להחזיר את הציונות למרכז ולהפוך את השיח הפופולרי של ימין מול שמאל לשיח עדכני של ציוניים מול אלה שאינם כאלה. את הראייה הטובה ביותר להצלחתה של תנועת הצעירים המתיימרת להוביל את המהפכה הציונית השניה, ניתן למצוא בהקמתו של תא סטודנטים מתחרה, אשר מנסים לחקות את ההצלחה בבחירת השם 'אין זו אגדה'. התא החדש מתחזה לציוני במסווה של "האינטרס הציוני האמיתי הוא שלום". אך ההוכחה לכך שמדובר בלא יותר מאשר תנועה קיקיונית אנטי ציונית עולה מהחומרים המופצים על ידם, בהם מוצג המוטו הפועל "למען שלום ושיוויון בישראל-פלסטין". ישראל-פלסטין, למי שפספס, הוא שמה של המדינה מאחורי החזון של מדינה אחת בין הים לירדן. הדרך להשגת חזון זה הוא הפסקת הקונספציה של "רק בכוח יבינו שאנחנו כאן" בנימוק המשעשע של "כוח יוצר עימות". והם כמעט צודקים, סביר מאד שבאמת לא יהיה עימות כשליהודים לא יהיה את הכוח להגן על מדינתם.
בכל דור ודור
בזכות נשים צדקניות נגאלו בני ישראל מנקיונות לפסח.
נדל"ן ציוני
ההסכם הקואליציוני בין הליכוד לש"ס מונה 72 סעיפים הנפרשים על פני 11 עמודים. הסעיף הארוך והמשמעותי ביותר הוא סעיף 41, העוסק ברפורמה המתוכננת במינהל מקרקעי ישראל. הרפורמה הזו מהווה אחד התנאים לכך שהליכוד הסכים להעביר את השליטה במינהל לידי ש"ס. רפורמה במנהל הינה אולי מהלך מתבקש, אך נראה כי ברפורמה המוצעת בהסכם הקואליציוני ישנם בעיות חמורות אשר עלולות לפגוע במפעל הציוני: ראשית, שיווקי קרקע חדשים יבוצעו במכירה במקום בחכירה. משמעות הדבר היא הפרטה של אדמות המדינה והפיכת הקרקעות לנכס בבעלות פרטית במקום בעלות של המדינה היהודית. מצב שעלול לפתוח פתח להשתלטות עויינת על קרקעות, אם לא בטווח הזמן המיידי, אזי במכירות יד שניה. שנית, קידום החלפת קרקע בין קק"ל למדינה, ללא ערובה כי לקק"ל ינתנו אדמות ראויות לפיתוח ובעלות שווי זהה, ושלישית, הפחתת מספר נציגי הקק"ל במינהל, המהווה חיזוק למגמה של הפרדת המדינה מהמוסדות הלאומיים של העם היהודי. הרפורמה המוצעת, אשר בייסודה נובעת משיקולים כלכליים ורצון להתייעלות, תובא לקידום בקרב ועדת שרים שתכלול את נתניהו, שר השיכון (אטיאס), שר האוצר (שטייניץ) ושר המשפטים (נאמן) ואמורה לסיים את עבודתה עד למועד אישור תקציב 2010 בממשלה. מכיון שהממשלה החדשה מעוניינת לאשר בתקופה הקרובה תקציב לשנתיים, המשמעות לכך היא ברורה ומיידית. על השרים הרואים עצמם נאמנים לחזון הציוני, להביא לבחינת הרפורמה גם על בסיס ההיבטים הלאומיים העולים ממנה.
עד מתי?
תל אביב חוגגת 100 שנים. עד 120?
ביקורת לא בונה
הביקורת על הממשלה מרובת השרים, הסגנים והתיקים של נתניהו מוצדקת לחלוטין, אך היא לא במקומה. הא?! לפני פחות משלושה שבועות, כאשר הסתמנה מגמת ריבוי השרים והשררה, כתבתי פה אייטם קצר המבקר את העובדה שכיום אין כלל דיון ציבורי על מספר השרים הנדרש בממשלה. הביקורת על הממשלה החדשה החלה להשמע רק עם השבעת הממשלה, ולדעתי אין זה בגלל שכלבי השמירה של הדמוקרטיה נרדמו. אילו הביקורת התקשורתית על ביבי הייתה עולה בזמן אמת, היה מקום לחשוב שמדובר בתקשורת המנסה להפעיל לחץ על מנת להביא לשינוי. הפעם כלבי התקשורת העדיפו לחכות עד שהטרף ירבוץ לפתחם ללא כל דרך חזרה לתיקון המצב.
גאון?
יש אומרים שהשארת קדימה באופוזיציה היא זו שתגרום לקריסתה של מפלגת האופורטוניסטים. ויש אומרים כי בגין הצטרפותה של מפלגת העבודה לקואליציה, שם תהא קבורתה. יכול להיות שמעשה המרכבה של ביבי בהקמת הממשלה הנוכחית אינו אלא עבודת הכנה מתוחכמת לקראת הבחירות הבאות?
צל"ש בכאילו
וכל הכבוד לבית היהודי שהסתפקו בשר אחד בלבד, וגם הוא נורבגי.
אחלה דמוקרטיה
המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם השבוע על תוכנית חדשה אותה הוא עורך: בניית אתוס משותף למדינת ישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית ושוויונית. בשם האתוס המשותף, ההשתתפות בתוכנית הינה למוזמנים בלבד. בשם השיוויוניות, בשבוע שעבר חשף עיתון דה-מארקר את משכורתם של בכירי המכון. לדוגמא, על פי פרסומים זרים, עלות שכרו של ד"ר אריק כרמון, העומד בראש המכון, היא 119 אלף ש"ח. לחודש. וזה לא הכל: בשם הדמוקרטיה, יומיים לפני אותה החשיפה, פורסם גילוי דעת מטעם המכון בו נטען כי סיוע ממשלתי לעמותות פוגע בדמוקרטיה. במצב רגיל, יתכן ויש אמת בטענה זו, אך במצב הנוכחי של המשק, בו הצורך בעמותות גדול מתמיד, ייתכן ויש מקום לגילוי רגישות בעד העמותות במקום גילוי דעת נגדן. כל שנותר לקוות הוא, כי המימון של המכון הישראלי לדמוקרטיה אינו מגיע מהממשלה שלנו, וגם לא מממשלות זרות.
שבירת מעגל
מנייר עמדה שנכתב על ידי חנה אדלר ופורסם על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית, עולה כי הפערים בין הפריפריה למרכז ישראל באים לידי ביטוי גם בתחום שירותי הבריאות. בתחום זה ההבדלים באים לידי ביטוי ברמת משאבים נמוכה יותר כגון מיטות אשפוז, עמדות ניתוח וטיפול נמרץ וכן בשיעור הרופאים לנפש באוכלוסיה. ההשלכות של פערים אלו באות לידי ביטוי במדדי בריאות נמוכים יותר בצפון הארץ ובדרומה, שם סובלים התושבים מתמותה ומתחלואה רבים יותר. הצעת הנייר היא שלימודי הרפואה ימומנו בחלקם באמצעות הלוואה מותנית, אשר תוחזר במהלך שנות העבודה, או לחילופין תהפוך למענק במידה והרופא הצעיר יבחר להתמחות בבית חולים פריפרי. בצורה זו יהיו לימודי הרפואה זמינים עבור כלל האוכלוסייה, החזר ההלוואה יהווה תמריץ עבור הבוגרים להשתקע בפריפריה, והבוגרים יועסקו כרופאים מומחים בתחומם ובאזורם כאשר יסיימו את שלב ההתמחות. ככל שתהליך זה יימשך, בתי החולים בפריפריה יתקדמו מהבחינה האקדמית, המחקרית והטכנולוגית ומעגל הקסמים המונע מרופאים צעירים להשתקע בפריפריה הנחשלת – יישבר.
סגירת מעגל
לא במקרה חנה בחרה לכתוב את מחקרה דווקא בנושא זה. חנה היא ילידת באר-שבע, אשר עברה בצעירותה לגור בירושלים. עשרים שנה אחרי שעזבה את בירת הנגב, עומדת חנה בפני סיום לימודי הרפואה, ואת שנת הסטאז' היא תעשה על פי בקשתה בבית החולים 'סורוקה' בעיר הולדתה.
סר הבריאות
ביבי, רק בריאות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה