יום ראשון, 19 באפריל 2009

יומן בחירות - 13.02.09

מבוכתו של ביבי

הנחת העבודה של נתניהו לפני הבחירות הייתה שעל בסיס קואליציה ימנית ניתן יהיה לצרף את מפלגת העבודה ואת פליטי קדימה וכך להקים קואליציה יציבה שלא תלויה במפלגה כזו או אחרת. על פי הנחה זו הצהיר נתניהו שימנה את אהוד ברק לשר הבטחון ויקים ממשלת אחדות לאומית.
הספין. מי שטרפו את הקלפים הם היועצים של קדימה, שהצדיקו את הסכומים שהם מקבלים. בספין מבריק של הימים האחרונים, כשבאמצעות הסיסמא של "ציפי או ביבי" הם מיצבו את הרעיון שראש המפלגה הגדולה הוא זה שירכיב את הממשלה. הקמפיין הזה עבד נהדר, וכך קולות רבים ממרץ והעבודה עברו למפלגת ציפי, כשמגמה דומה, אם כי פחות חזקה בעוצמתה נחזתה גם במחנה הלאומי, כשחלק מאלה שהתכוונו להצביע לליברמן ולבית היהודי הצביעו ברגע האחרון למפלגת ביבי.
התוצאות. עם פרסומן של התוצאות התברר כי מפלגת העבודה, שתמיד הייתה לכל הפחות המפלגה השניה בגודלה, הפכה להיות המפלגה הרביעית בגודלה. תוצאה זו מחייבת את אהוד ברק ללכת לשיקום באופוזיציה על מנת לבנות מחדש את כוחה של המפלגה. גם מקדימה, שהפתיעה ושמרה על כוחה מהכנסת הקודמת, לא צפויות עריקות לטובת ממשלת נתניהו. ההפתעה הגדולה בהצלחתה של קדימה נובעת מכך שלמרות השמירה על כוחה האלקטורלי, פרופיל המצביעים שלה השתנה לחלוטין. בבחירות הקודמות קולותיה של קדימה הורכבו מאנשי מרכז-ימין מאוכזבים, בעוד בבחירות האלו התומכים באו מתומכי העבודה ומרץ שלא האמינו בחיים שלהם שהם יצביעו לצחי הנגבי וגדעון עזרא רק כדי להרחיק את ביבי.
ממשלה שכזו. במצב חדש זה, אם נתניהו רוצה להרכיב ממשלה בעצמו ללא רוטציות ותלות כלשהי בקדימה, יהיה עליו להסתפק בממשלת ימין מובהק. רעיון זה אינו רע כשלעצמו, הבעיה היא שקואליציה כזו תהיה קשה מאד לניהול. הקואליציה הימנית תורכב מ-65 ח"כים משש מפלגות כשכל איום פרישה עונתי מצד ש"ס, ישראל ביתנו או יהדות התורה עלול לערער אותה. מה עוד שישיבה משותפת של שש המפלגות באותה הקואליציה כרוכה בבליעתם של כמה צפרדעים עבור כלל חברי הקואליציה: ישי ייאלץ לשבת עם השטן, שאמור להתפשר עם גפני על נישואים אזרחיים בעוד נציגה של כ"ך אמור לתמוך ביוזמותיו של דן מרידור.
כ"ך יהיה. אפרופו כ"ך, אני לא אהיה מופתע אם האיחוד הלאומי יתפצלו שוב כדי ששלושת נציגיה הממלכתיים יחסית יוכלו לשבת בקואליציה של ביבי, בעוד ד"ר בן-ארי ינדוד במדברי האופוזיציה. בעיה נוספת שיש לנתניהו בקואליציה כזו היא שתדמיתית, נתניהו עצמו והליכוד בכלל נתפסים כסמנים השמאליים של הממשלה המיועדת. מסופקני אם לנתניהו את הרצון והכוח להתמודד עם הכתישה הצפויה בשל כך מצד האליטות שמתקשות לקבל את הכרעת הרוב.
אאורקה. תוצאת הבחירות לא בלבלה רק את ביבי אלא טלטלה את המערכת הפוליטית כולה. תוך ערב אחד ארבע המפלגות הגדולות הגיעו להסכמה היסטורית כי שיטת הבחירות הנוכחית אינה מאפשרת לחברה הישראלית לבנות משטר פרלמנטרי יציב. ההכרה הזו, שמאחוריה ניצבים יותר מ-80 ח"כים מאותן המפלגות, תוכל לאפשר את שינוי שיטת הבחירות, אם הם רק ישכילו להתאחד סביב הרעיון.
היישום. הרעיון הפשוט ביותר ליישום הוא שינויו של חוק יסוד הממשלה כך שהנשיא יטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על המפלגה הגדולה. גרסאות מורכבות יותר לשינוי שיטת הבחירות בישראל הינן משטר נשיאותי ו / או בחירות אזוריות. התיאוריה מאחורי רעיונות אלה אומרת שכאשר הציבור יודע כי ראש המפלגה הגדולה הוא זה שיעמוד בראשות הממשלה, אזי התומכים המסורתיים של המפלגות הסקטוריאליות יצביעו לטובת המפלגה הגדולה. המפלגות הסקטוריאליות שייערכו לכך מבעוד מועד, יוכלו להשתלב במסגרת המפלגה הגדולה.
המלכודת. רעיון המפלגה הגדולה אינו מתאים לחברה הישראלית המפולגת ואינו מתאים עוד יותר למחנה הימין המורכב מאין ספור סקטורים דעתניים שלא יהיו מוכנים להצביע למפלגה שיש בה חילונים / דתיים / חרדים / רוסים / ספרדים / אשכנזים / מתנחלים או סתם ביבי. על כן, בטרם יוחלט על הקמת ממשלה חדשה על בסיס רעיון כזה או אחר של שינוי שיטת המשטר, חשוב לבחון את התאמתו למדינת ישראל והשלכותיו. בפעם האחרונה שניסו לשנות את שיטת הבחירות לבחירה ישירה ללא מחשבה מעמיקה, קיבלנו ליכוד מצומק שנאלץ להרכיב ממשלה כשלמפלגת העבודה יש יותר מנדטים.
פתרון אפשרי. את הצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית כתב צוות בראשו עמד פרופ' אבי דיסקין, מי שהיה ראש החוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ומומחה בנושא הבחירות עוד מהתקופה ששמעון פרס עוד לא נחשב ללוזר. הסעיף הנוגע לאופן הרכבת הממשלה בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית ראוי להיות נידון בכובד ראש לאור המצב הפוליטי החדש: "רשימות מועמדים בבחירות לכנסת יכולות להגיע ביניהן, בטרם הבחירות, לברית בדבר מועמד משותף לראשות הממשלה; לאחר הבחירות יהיה המועמד לתפקיד ראש הממשלה חבר כנסת המייצג רשימת מועמדים או ברית כאמור שזכתה במספר המושבים הגבוה ביותר...".
משילות. רעיון מסוג זה, יעודד את הקמת הגושים בטרם הבחירות מצד אחד, מצד שני יקטין את האפשרות של מפלגות קטנות לסחוט את המועמדים לראשות הממשלה לאחר הבחירות. הצעה זו נהגתה לפני המציאות אליה התעוררנו ביום רביעי בבוקר, ולכן יתכן שהיא דורשת שיפורים והתאמות, אך על פניו, יש בה יסודות חזקים לקידום שיטת הממשל הפרלמנטרית תוך חיזוק יכולת המשילות של ראש הממשלה הנבחר. לכן, לפני שהליכוד נכנע לקולות הקוראים לממשלת רוטציה במסווה של ממשלת אחדות, על המפלגות לגבש שיטת בחירות מוסכמת ללא קשר להקמתה של הממשלה החדשה. על הממשלה החדשה להוציא לפועל את דבר הבוחר ותפקידה הוא רחב. לא יתכן וגם אין צורך שהממשלה החדשה תוקם על בסיס מכנה משותף יחיד של שינוי שיטת הבחירות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה