יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 13.03.09

למי הגיעו הגשמים?
כל מי שנסע בשנה שעברה בכביש ירושלים-ת"א לא יכל שלא להבחין בשדות השוממים באזור לטרון, אשר שלטים גדולים עליהם התנוססה המילה 'שמיטה' הסבירו את המצב. השבוע יצא לי לנסוע שוב באותו הכביש. מראה הטרקטורים בשדות הירוקים הרחיב את ליבי, וגם נתן לי קצת מושג למי אלה שהגשמים בשבועות האחרונים הכי הגיעו להם.
מדינת תל-אביב-יפו
לאחרונה פרסמה עמותת 'במקום' קול קורא המזמין אדריכלים, שמאים וכלכלנים להשתתף בהכנת תכנון לדיור בר השגה לפלסטינים ביפו. כמה הבהרות למשפט המסובך אשר זה עתה קראתם: ראשית, מאיפה הגיעו פלסטינים ליפו? מדובר כמובן על ערביי יפו שכמו שאר הערבים בתחומי ארץ ישראל הבינו את חוסר הצדק בכך שלערבים יש 21 מדינות וליהודים רק אחת. מאז שהם הפכו לפלסטינים, אז הם יכולים לטעון כי הם מיעוט נרדף אפילו במרחב המזרח תיכוני. מי שעדיין חושב במושגי הפתרון של שתי מדינות, מובטח לו שמדינת ישראל, גם אם יהיו גבולותיה כשל מדינת תל אביב, לא תתקבל כמדינת העם היהודי. פתרון שתי מדינות סופו להסתיים במדינה פלסטינית ומדינת תל-אביב-יפו.
במקום היהודים
שנית, 'במקום' היא עמותה המגדירה עצמה כעמותת אנשי מקצוע שמטרתה לחזק את הקשר בין זכויות אדם למערכות התכנון בישראל. לעמותה ההומנית אוסף פרסומים המעיד על תמיכתה הכנה בהתיישבות (של בדווים, ערבים ישראלים, פלסטינים בעזה, יו"ש ומזרח ירושלים), אבל היא גם דואגת לעקורי תכנית ההתנתקות, ומגישה התנגדויות לישובים המוקמים עבורם. אפילו תכנית המתאר של המטרופולין של באר-שבע ולחוות הבודדים בנגב מטרידות את מנוחתם של שומרי זכויות האדם. העמותה הפרו-פלסטינית הקיצונית מתגאה בכך שהיא אינה מקבלת כל מימון ממשלתי על מנת להבטיח את עצמאותה, אך היא אינה מספרת שחלק מהקרנות המממנות אותה, מקבלות חלק מתקציביהן ממשלות אירופאיות ומהאיחוד האירופאי, שמוצאות להן דרכים עקלקלות לקעקע את אופיה היהודי של מדינת ישראל.
אג'נדה
במערכת הבחירות שזה עתה הסתיימה הוסרה המסכה מעל פני כמה ארגונים פלורליסטיים בעלי שם יפה במגזר האזרחי. דוגמא אחת זו היא שתיל, מרכז המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל מטעם הקרן החדשה לישראל (שמשום מה באנגלית נקראת דווקא New Israel Fund – הקרן לישראל חדשה). בעדכון השבועי פורסם מאמר מערכת המסכם את תוצאות הבחירות ובו נטען כי לכל המפלגות אין אג'נדה. לטענת המאמר, "היוצאת מן הכלל היא מפלגת בל"ד ששמרה על כוחה ככל הנראה בגלל אג'נדה ברורה. זאת למרות היעדרותו של מנהיגה הבלתי מעורער של המפלגה עד לאחרונה, עזמי בשארה". אם זו אג'נדה, אזי עדיף בלי אג'נדה. יש להדגיש כי שתיל אינו ארגון שולי, אלא ארגון מרכזי הפועל בישראל משנת 1982 ומספק שירותים מועילים לארגונים לגיטימיים רבים, אך הבסיס האידאולוגי המנחה אותו חותר תחת אושיותיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. אחד מתפקידיה של הכנסת החדשה, חסרת האג'נדה כביכול, יהיה לתת מענה חקיקתי הולם כנגד ארגונים מסוג זה ולא להסתפק בטיפול פרטני דוגמת זה שזכה לו בשארה.
עדאלה
ארגון נוסף כזה הוא עדאלה, שזה הארגון המקביל לפורום המשפטי למען ארץ ישראל, רק בדיוק להפך. הארגון אשר מתיימר לפעול למען זכויות המיעוט הפלסטיני, לפחות עד שזה יהפוך לרוב, מגיש מדי שני וחמישי עתירות לבג"צ נגד כל סממן יהודי במדינה. לאחר שבין השנים 1993 ל-2003 קיבלו 100,000 פלסטינים שהתגוררו במדינות ערב אזרחות ישראלית לאחר שנישאו לבני זוג בעלי תעודה כחולה, החליטה הכנסת על הוראת שעה על מנת למנוע את ההגירה המאסיבית של ערבים לתחומי מדינת ישראל. בבוקר יום ראשון הקרוב ידון בג"צ בעתירת עדאלה נגד הוראת השעה. בכדי לחזק את ידיה של נשיאת בית המשפט העליון, החליטה תנועת הצעירים 'אם תרצו' להביא לאולם בית המשפט כמה שיותר נציגים של הציבור הנאור והשפוי על מנת לתת גיבוי אזרחי להחלטת הכנסת. פעולת ההמשך לכך צריכה להעשות לא אל מול בית המשפט העליון, אלא אל מול הכנסת, אשר צריכה לאמץ את חוקי ההגירה הנוקשים של כמה מהדמוקרטיות המתוקנות באירופה, במקום להסתפק בהוראת שעה.
שלושים יום
שלושים יום לפני פסח היו דורשים בהלכות פסח. והנה יוצא המדור ידי חובת דרישה בהלכות פסח שלושים יום לפני חג האמונה. המעוניינים להרחיב את היריעה בנושא הפסח, מוזמנים לערוך הכרות עם ההגדה הישראלית החדשה של 'במעגלי צדק' אשר שוזרת סוגיות חברתיות ואקטואליות בין שלל הטקסטים המסורתיים.
חלוקת עבודה
יום האישה הבינלאומי יצא השנה בדיוק בשבוע בו נחגג חג הפורים בו רווח והצלה עמדה ליהודים מאישה. אך החזרה לשגרה צפויה להיות כואבת: בשלושים הימים הקרובים יקחו על עצמם הגברים לבער את החמץ ממשלוחי המנות שלא נמסרו לאיש, בעוד הנשים ירדפו אחרי אבק. ואין הלכה כמותן.
אמונה
צדיקים, מלאכתם נעשית בידי צדיקות.
זהירות בולדוזר
היה היה פוליטיקאי ימני, שנחשב לביצועיסט, והיה לאוייבן של האליטות. לימים, נחשד גם בקשרים אסורים עם המיליארד מרטין שלאף. איך זה נגמר בסוף כולם יודעים, אך צריך גם ללמוד את הלקח. קווי דמיון הרבים בין אריאל שרון של המאה הקודמת לאביגדור ליברמן בעשור הנוכחי, מחייבים לזכות את האחרון ביחס של כבדהו וחשדהו.
סוף מעשה
הרעיון של ליברמן לתיקוני גבול על בסיס אוכלוסיה נתפס בקרב רבים כלא יותר מאשר תרגיל מחשבתי המסיר את המסכה מעל פניהם של ערביי ישראל שאינם מעוניינים להיות אזרחים במדינה הפלסטינאית שתקום אם ירצה ה' (ירצה – תקום, לא ירצה – לא תקום). הרעיון המדובר מתייחס אמנם רק לאזור המשולש, אך חיים בו 7% בלבד מערביי ישראל ולכן לא זה יפתור את הבעיה הדמוגרפית, אלא רק יקטין את רוחבה של מדינת ישראל באותו איזור ל-14 ק"מ בלבד. על פי הדמוגרף יעקב פייטלסון, ניסיון להשתמש במפתח דמוגרפי לעיצוב מחדש של גבולות מדינת ישראל הינו מסוכן בשל העובדה ש-75% מאוכלוסיית מרכז הגליל הינם ערבים. אימוץ העקרון, אם ע"י מנהיג ישראלי ואם ע"י הקהילה הבינ"ל, תוביל את מדינת ישראל לגבולות תוכנית החלוקה. בקצב הזה, ישראל לא תהיה ביתנו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה