יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 16.01.09

חופש אקדמי

מה הייתם עושים לו עובד אותו אתם מעסיקים ומשלמים לו את מלוא שכרו, מצהיר קבל עם ועדה כי יש להחרים את העסק בו הוא עובד? גם אם נניח ואותו עובד צודק בכל טענותיו, מצופה כי הוא יעזוב את מקום עבודתו ולא יבקש להנות מהשכר המשולם על ידי המעסיק הנפשע. במשטר הדמוקרטי רבות הן האפשרויות להביע מחאה, אך נדמה שבמדינת ישראל ישנם גורמים המגלים אקרובטיקה יוצאת דופן. ממחקר שפורסם השבוע על ידי Israel Academia Monitor עולה כי חמישה אנשי אקדמיה ישראלים, ארבעה מהם מאוניברסיטה שלא משנה שמה, אך מותר לגלות שהיא נמצאת בתל אביב, חתומים על עצומה הקוראת לאיחוד האירופי שלא לשפר את הקשרים עם ישראל. מן הראוי שמדינת ישראל, משלמת המשכורות של אותם מרצים דגולים, תשלח אותם לחופש לא אקדמי.

פירוק ציר הרשע

אחד הטיעונים המרכזיים אותם מעלים המצדדים בנסיגה מהגולן הוא ששלום עם סוריה יפרק את ציר הרשע אירן-סוריה ויבודד את איראן במערכה מול העולם המערבי. בשם טיעון קדוש זה גם מדינות אירופה מפצירות בישראל על מנת שזו תכונן שלום אמיץ עם האויב הסורי. על פי מכון ממר"י שעוקב אחר הנעשה בעולם הערבי, כבר כמה חודשים מתגבש לו נסיון להקים גוש אזורי אסטרטגי סורי-תורכי-אירני. מאז 1987, בקשתה של תורכיה להצטרף לאיחוד האירופי נדחית בקש, בעוד מדינות שהוקמו רק בשנות ה-90 כבר מהוות חלק אינטגלרי מהאיחוד. תורכיה למדה על בשרה שהפתיחות האירופית מסתיימת באירויזיון, וכשדלת אחת נסגרת, דלת אחרת נפתחת. וכך מוצאת עצמה תורכיה שמעוניינת להחזיר את עטרת האימפריה העותמנית ליושנה, מצטרפת לגוש אזורי רדיקלי מסוג אחר. אז בפעם הבאה שסרקוזי החביב, הנשיא היוצא של האיחוד האירופי ומהמתנגדים הגדולים לצירופה של תורכיה לאיחוד, דוחף את אפו לטובת יוזמת שלום עם סוריה, ראוי להסב את תשומת ליבו לגיבנת התורכית הרובצת על גבה של המדיניות הצרפתית.

אליטות סמויות

במשך שישים שנות קיומה, נהוג היה לזהות במדינת ישראל כמה קבוצות כאליטות של החברה הישראלית, כאשר מידת הדומיננטיות משתנה מתקופה לתקופה. בקום המדינה היו אלה אליטות צבאיות ופוליטיות שנתפסו כמורמות מהעם ובשלבים מאוחרים יותר התגבשו גם אליטות משפטיות, תקשורתיות ואקדמיות. טיבן של אליטות הוא שהן קובעות את סדר היום הציבורי. הן בגלל שמדינת ישראל הפריטה חלק גדול משירותיה והן משום שהמפלגות נתונות בקרבות הישרדות פוליטיים, אין למערכת הפוליטית את המשאבים והזמן לעסוק באידאולוגיה. בריק שנוצר, צמחו להן אליטות חדשות בחברה הישראלית: האליטה הפקידותית ואליטת המגזר השלישי. למעשה, היום הפקידים והארגונים החוץ פרלמנטריים, הם אלה שאוחזים במושכות הרעיוניים. מבחינה זו, ומבחינה זו בלבד, טוב לשמוע שטליה ששון, עברה מהשדה הפקידותי, המקצועי כביכול, לשדה הקטל הפוליטי, בו היא תצטרך לעסוק בחימום מושבים במקום בהריסת ישובים.

נתון לפרשנות

את המקומות הריאליים בראש פרשת שמות, תופסים הגברים: וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ. רְאוּבֵן שִׁמְעוֹן, לֵוִי וִיהוּדָה. יִשָּׂשכָר זְבוּלֻן, וּבִנְיָמִן. דָּן וְנַפְתָּלִי, גָּד וְאָשֵׁר. וַיְהִי כָּל-נֶפֶשׁ יֹצְאֵי יֶרֶךְ-יַעֲקֹב--שִׁבְעִים נָפֶש. לטובת מי שחושב שסדר הרשימה מעיד על רמת החשיבות, מספר המדרש כי הקרדיט על תהליך הגאולה המובא בספר שמות ניתן לאותן נשים עליהן מסופר מיד בהמשך: "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים". החל מהמילדות, דרך יוכבד ומרים, ועד בת פרעה. הניסיונות לדחוק את בנות ישראל לשוליים, לא מנעו מהן להגיע לקדמת במת העשייה הציבורית. לא בימים ההם ולא בזמן הזה.

פיקוח נפש דוחה בחירות

הטענה הרווחת כנגד דחיית מועד הבחירות היא שדחייה תהווה ניצחון לחמס. אין זו אלא שטות גמורה: דחיית הבחירות היא זו שתמנע את הנצחון החמס. מתחילת המבצע הובהר שבכדי להשיג הכרעה נגד חמס, דרושה מערכה ארוכה. כל סיום אחר למבצע שאינו מסתיים בהכרעת החמס, מהווה הפסד ישראלי. יש לנצל את ההסכמה הרחבה סביב המבצע בכדי להפנות את מרב הקשב והמשאבים להגנה על עוטף עזה רבתי. את שיקולי הבחירות יש להשאיר לימים בהם אף אזרח ישראלי לא מצביע תחת איומים.

שקר הסקר

בסקרים האחרונים, כמה מהמפלגות הלאומיות, מבלי לנקוב בשמות, לא עוברות את אחוז החסימה. באופן מסורתי, הקולות הצפים נמצאים במרכז המפה הפוליטית, ובסופו של דבר דפוסי ההצבעה שלהם נוטים לכיוון המפלגות הגדולות או למפלגות נישה כהצבעת מחאה. הסקרים מונים בדרך כלל כחמש מאות משתתפים, כאשר בין רבע לשליש טרם החליטו למי יצביעו. משמעות הדבר היא שכל משתתף בסקר מהווה כשליש מנדט. שלא בדומה למערכות בחירות קודמות, הפעם גם מצביעי המחנה הלאומי מרשים לעצמם להתלבט. התלבטות זו גורמת לכך שבסקרים כוחן של מפלגות המחנה הלאומי יורד עוד יותר, ולעתים קרובות הן לא חוצות את אחוז החסימה. את ההשלכות של סקרים שמצביעים על כך שמפלגה מסוימת לא עוברת את אחוז החסימה אין צורך להסביר. בשל כך, מומלץ לחברי המחנה הלאומי לשמור את ההתלבטויות הצודקות שלהם לעצמם, אבל לפחות בסקרים, להצביע ולהשפיע.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה