יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 21.11.08

עמיות
השבוע נערכה האסיפה הכללית (GA – General Assembly), היא הועידה השנתית של איחוד קהילות צפון אמריקה. לכבוד שנת ה-60 למדינת ישראל, נערכה הועידה בירושלים כשבפעם הראשונה הוקדש חלק ניכר ממנה לדור הבא של מנהיגי הקהילות היהודיות בתפוצות. על הפקת האירוע ניצחו הסוכנות היהודית וארגון ה-UJC (איחוד הקהילות היהודיות) שהמנכ"ל שלו בישראל הוא נחמן שי. אותו נחמן שי שהודיע לאחרונה על הצטרפותו למפלגת קדימה. כפעיל בארגון WUJS (התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית) הוזמנתי גם אני להשתתף בועידה זו ובהחלט התרשמתי רבות מהארגון המופתי, האווירה החגיגית והתכנים המרגשים. על הטעם הטוב העיבה העובדה כי מארגני האירוע לא התאפקו ונתנו במה לקידום דעות פוליטיות מצד מאד מסוים. איני מדבר על נאומו של ראש הממשלה אולמרט במליאת הפתיחה. בשבועות האחרונים אולמרט נותן דרור לפיו כל עוד לא מדובר בחקירה אל מול כחולי המדים. במסגרת הסמינר לצעירים נערכו מספר פאנלים במקביל. שניים מהם עסקו בנושאים הכי לוהטים בקרב הצעירים היהודים בעולם: עמיות (peoplehood – אפילו הוורד עדיין אינו מכיר מילה כזו...) ותיקון עולם.

עמימות
פאנל נוסף עסק ביצירתיות ותרבות, ואני בחרתי להכנס לפאנל בשם "ישראל היום", שזהו שם קוד ל-"צריך פאנל רביעי, אז נביא שני מרצים שיוכלו להגיע וניתן להם לדבר על מה שהם רוצים".

אין עימות
איני יודע מה התרחש בפאנלים האחרים, אך בפאנל זה השתתפו שני אישים ממגוון הצד השמאלי של הקשת הפוליטית: ד"ר גדי טאוב, ומנכ"ל מכון ראות, גידי גרינשטיין. שניהם בחרו לדבר על אתגרי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ועשו עבודה לא רעה בכלל בשיווקם של מדינת ישראל והרעיון הציוני. אז מה הבעיה? לשניהם הייתה בדיוק אותה דעה לאורך כל הדרך, ושניהם טענו בפני מנהיגי העתיד של הקהילות היהודיות בעולם כי במדינת ישראל הכל טוב ויפה, עד שמגיעים לנושא ההתנחלויות. את זה הם כבר לא יכולים להצדיק משום בחינה. חבל מאד שמארגני האירוע לא השכילו להביא לפאנל זה, אישיות שתוכל להסביר את ההיגיון המוסרי מאחורי המעשה הציוני של ההתנחלויות. הדבר אינו חשוב רק לשם האיזון הפוליטי, אלא על מנת לצייד את אותם צעירים בכלים ובטיעונים בהם יוכלו להעזר כשיצטרכו להצדיק את מעשיה של מדינת ישראל אל מול מתקפות אנטי-ציוניות בחו"ל. לא פחות חבל, שנציגי מפלגות הימין בסוכנות היהודית שוב נרדמו בשמירה והפקירו עוד זירה חשובה לטובת השמאל.

עצמאות
בקול קורא שפרסם לאחרונה מכון ון-ליר, הוזמנו חוקרים ותיקים וצעירים ליטול חלק קבוצת מחקר בנושא ההיסטוגרפיה של מלחמת העצמאות שתפעל בשנת 2009. כבר מהשם הרשמי של הקבוצה: "מיתוס, זכרון והיסטוגרפיה: מלחמת 1948 כמקרה בוחן" ניתן להבין לאן נושבת רוחם של מארגני הקבוצה. מטרת הקבוצה הינה לעצב סדר יום מחקרי ולהניח את הבסיס לכנס בינלאומי שייערך בשנת 2010. כדי שלא נתעורר כולנו בקול זעקה עוד שנה, מוזמנים חוקרים ציוניים כבר עכשיו להציע את מועמדותם לקבוצה בראשות פרופ' אברהם סלע (msavse@mscc.huji.ac.il) חוקר של ההיסטוריה והחברה הפלסטינית באוניברסיטה העברית.

בוגי
הרמטכ"ל לשעבר, משה יעלון, הודיע השבוע על הצטרפותו לליכוד ולחיים הפוליטיים. בהרצאה אותה קיים לפני כשבועיים במכון לאסטרטגיה ציונית, חשף יעלון את העובדה כי הוא מסומן ברשימה השחורה של עורכי 'ידיעות אחרונות'. הדבר קרה כשביקש לפרסם מכתב גלוי לשליח הקוורטט, טוני בלייר שנאסר לפרסום על ידי בכירים במערכת העיתון. בהמשך המגמה ניתן לחזות כשמשווים את היחס העוין הניתן ב-ynet להודעת ההצטרפות לליכוד ביחס לכלי תקשורת אחרים: שלוש שעות לאחר הוודע דבר הצטרפותו של הרמטכ"ל לשעבר לנבחרתו של נתניהו, כבר מיהר האתר לפרסם ידיעה נוספת בדבר הביקורת בליכוד כנגד יעלון. בגוף הכתבה, אגב, נמצאו יותר ברכות מצד עמיתיו החדשים מאשר ביקורת שיוחסה לגורמים בליכוד. עברה לה עוד שעה וחצי ומיד עלה באותו ידיעה המטילה ספק בהתאמת אנשי צבא למערכת הפוליטית. שווה לעקוב אחר יחסו של האתר ynet כלפי מיועדו של נתניהו לשר בטחון או חינוך. בעצם, לא שווה.

עוזי
בימים שלישי ורביעי בשבוע הבא (25-26.11) ייערך כנס שדרות לחברה במכללת ספיר. על אף העובדה שכנס זה אינו נחשב ליוקרתי כמו אלה מקיסריה והרצליה, ולמרות שלא ברורה רמת ההשפעה שלו, מדובר בכנס שעצם קיומו הוא חשוב בשל העלאת התכנים הערכיים לסדר היום הציבורי. יש הרבה ביקורת בליכוד על צירופו של האלוף במיל. עוזי דיין למפלגה בשל דעותיו היוניות. העובדה שעוזי דיין הינו המייסד והרוח החיה מאחורי כנס זה, צריכה לעמוד לו לזכות בקרב מתפקדי מפלגת העם. כנס שדרות הינו הזדמנות פז למפלגת הליכוד לחדש את החיבור לאותם ערכים חברתיים אותם הוא מתיימר לייצג.
ארבע רשויות
חידה: מה המשותף לארבעת הרשויות הבאות: בועיינה-נוג'ידאת, זכרון-יעקב, בני-ברק ונס-ציונה? מעבר לעובדה ששמן של כולן מורכב משתי מילים, ייחודן של רשויות אלה שבבחירות לרשויות המקומיות שנערכו לפני שבוע התמודד מועמד אחד בלבד לראשות העיר. יש שרואים בכך פגיעה בדמוקרטיה. לטעמי זהו המודל הרצוי לדמוקרטיה ראויה – בכל ארבעת הרשויות הצמיחה שיטת הבחירה הדמוקרטית שלושה ראשי רשויות וסגן ראש עיר שזכו לאמונו המוחלט של הציבור במערכת הבחירות, בשל מילוי תפקידם על הצד הטוב ביותר בקדנציה הקודמת. הצ'ופר לתושבים הגיע בדמות חסכון במערכת בחירות רווית יצרים ומלוכלכת (תרתי משמע).
שני גלגלים
נהגי גוש דן מכירים היטב את רחוב ז'בוטינסקי המהווה ציר תנועה מרכזי בפתח תקוה, בני ברק ורמת גן. רוכבי הטוסטוסים יודעים גם לומר בעיניים עצומות מתי הם עוברים מעיר לעיר. ההסבר לכך הוא פשוט: החלק של רחוב ז'בוטינסקי שנמצא בבני ברק מהווה סכנת נפשות לרוכבים הדו גלגליים ולא רק בגלל מוניות השירות. מדובר בכביש ישן, לא מתוחזק, מלא בבורות ובסדקים לכל אורכו. המצב הוא כזה משום שהעיריות הן אלה שאמורות לתחזק את הכבישים, ועיריית בני ברק הענייה בחרה להתמקד בצמצום גרעונותיה הרבים. בשעה טובה ניתן לבשר שהשבוע התחילה עיריית בני ברק בשיפוץ הכביש המסוכן. העובדה שהעירייה מתחילה שבוע לאחר הבחירות בפרוייקט חדש מעידה גם היא על סיפור ההצלחה בדמוקרטיה הבני ברקית. לפעמים דווקא החרדים יכולים ללמד את הציבור הכללי כיצד לייעל את הדמוקרטיה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה