יום ראשון, 19 באפריל 2009

לא אקטואלי - 28.11.08

מחרימים

בשבוע שעבר הודיעה שרת החוץ כי מדינת ישראל לא תשתתף בועידת דרבן 2. ועידת דרבן 2 היא המשך של ועידת דרבן שנערכה בשנת 2001 בעיר דרבן שבדרום אפריקה. במקור ועידת דרבן נערכה במטרה להלחם בתופעת הגזענות. בפועל, מדינות ערביות ומוסלמיות, שכידוע לא יכולות לראות זכויות אדם נרמסות, הובילו את המגמה למקד את השיח כנגד מדינת ישראל, בעיקר באמצעות סיוע מאסיבי של ארגונים לא ממשלתיים (NGO’s) פרו-פלסטינאים. לאור מגמה זו, ישראל וארצות הברית פרשו במהלך הועידה. ועידת דרבן 2 תתקיים באפריל 2009 בז'נבה, ומדינת ישראל הרשמית תחרים אותה, ולא רק מהסיבה שמז'נבה אף פעם לא יצא משהו טוב לעם היהודי.


לא מחרימים

מי שלא יחרים את הועידה, אלו הארגונים היהודים והציוניים, שניהלו כבר ב-2001 קרב עיקש ברחובות דרבן. אחד הארגונים החשובים בחזית ההסברה הישראלית, הוא WUJS, התאחדות הסטודנטים היהודית העולמית, שמגייסת בימים אלה סטודנטים יהודים מישראל ומהעולם במטרה להשיב מלחמה שערה. במקום חופשת סקי, צעירים רהוטים ואנרגטיים, מוזמנים לשלב מאבק ציוני עם ביקור בז'נבה הפסטורלית באביב הקרוב, אם מטעם ארגון כזה או אחר, ואם באופן פרטי.


מחריבים

כמו שוועידת דרבן הראשונה עלתה לסדר היום בזכות כמה ערבים, כך היא גם ירדה. יומיים לאחר נעילתה של ועידת דרבן נהרגו בניו יורק אלפי אמריקאים בידי טרוריסטים מוסלמים.


אקדמיה פורצת דרך

אחד הדגלים הבולטים של התנועה הציונית מאז הווסדה וגם לאחר קום המדינה, היה נושא ההתיישבות. בשנים האחרונות, כחלק מהכרסום המתמשך של גורמים שונים במפעל הציוני, ערך ההתיישבות היהודית מאבד את הקונצזוס היהודי-ציוני הרחב, בשם פרשנות ליברלית קיצונית לערך השיוויון. ניתן לראות זאת בבג"צ קעדאן, בג"צ קק"ל ואפילו מהעובדה שכל מנהיג שידבר על ייהוד הגליל יואשם בגזענות. אחת הדרכים להחזיר את צדקת הדרך למפעל ההתיישבותי הינה באמצעות רתימת האליטות השונות לעניין. לדוגמא: עריכת מחקרים וכתיבת מאמרים המגבים את הרעיון הציוני. לצורך העניין, החוקרים הציוניים מתחום זה, יכולים להעזר בבימה של "המכון הישראלי לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע" שעורך ב-7.1.09, יום עיון בו יוצגו מחקרים שונים.


דוח המאחזים השני

בימים אלה שוקד צוות בממשלה בראשות שר הבטחון, אהוד ברק, ושר המשפטים, דניאל פרידמן, על הכנת תוכנית לטיפול בנושא המאחזים הלא חוקיים ביהודה ושומרון. ההמלצות המתגבשות הן להכשיר את כל המאחזים הקיימים ולנהוג מעתה ביד קשה כנגד כל מאחז חדש שיוקם כנגד החוק. פוליטיקאים מהשמאל מתנגדים למהלך זה, שלטענתם פוגע אנושות בשלטון החוק ומהווה למעשה פרס לעבריינים. גם נשיאת בית המשפט העליון, דורית בייניש, רמזה כי אם תוגש עתירה בנושא, בית המשפט העליון לא יאשר את חוקיות התוכנית. גם היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מתנגד נמרצות למימוש תוכנית זו ומתאר אותה כ-"פשיטת רגל של שלטון החוק". גורמים בליכוד מאשימים את מפלגות העבודה וקדימה כי מדובר בשוחד בחירות בניסיון למשוך את קולות המתנחלים והימין.


אחיזת עיניים

כמובן שכל האמור בפסקה הקודמת הוא פרי דמיוני, אך יש לי מקור להשראה. בימים הקרובים יפורסם דו"ח השופט גולדברג שעומד בראש ועדה על מנת להסדיר את סוגיית יישוב הבדואים בנגב. ההמלצה המתגבשת, כפי שהודלף בשבוע שעבר על ידי בן כספית ממעריב, היא להלבין את כל הבנייה הלא חוקית הקיימת כשמעתה והלאה תונהג מדיניות אכיפה נוקשה כנגד הפרת החוק. ברור לכל שאם מסקנות הדו"ח יתממשו, נזכה להשאר רק כשחצי תאוותינו בידינו: הכפרים הלא מוכרים יוכרו, אבל אותם הגורמים האמונים על אכיפת החוק בנגב, לא יצליחו לעמוד במשימתם החדשה-ישנה. לכן יש להאבק כנגד קבלת המלצות הועדה, אך לא די בכך: יש לאתגר את הרשות המבצעת ולדרוש להחיל דין זהה על הכפרים הלא מוכרים ביהודה ושומרון; לעתור לבג"צ ולמחות כנגד הפגיעה הבוטה בעקרון השיוויון; לפנות לנציגי מפלגת העבודה בכנסת על מנת לבדוק אפשרות כי שליח מפלגת קדימה, שר הפנים, מאיר שיטרית, משתמש בדו"ח כפיתיון לציבור הבוחרים הבדואי; העיקר, לא לשתוק ולהתנגד בצורה אקטיבית לדוח שמשמעותו המעשית היא איבוד הנגב.

להשפיע מבפנים

במשך שנים, גילם אפי בירנבוים את תפקיד לוחם החירות כנגד השלטון העריצי של מכבי תל-אביב בכדורסל הישראלי. שלא בדומה לדון קישוט שלחם בתחנות רוח, הפנים גם אפי את הכלל הידוע: אם אינך יכול להם, הצטרף אליהם. בקיץ האחרון אפי הצטרף. לאוהדי הכדורסל היה נראה כי אפי, כמו רבים ובינוניים לפניו, הפך את עורו למכביסט שרוף עוד לפני שהספיק להגיד "טל בורשטיין". היום כבר ניתן לגלות, כי אפי בירנבוים אינו עוד כבש מנאום "שתיקת הכבשים" המפורסם, כי אם שילוב חייתי של שועל קרבות וסוס טרויאני. אפי החליט כי הוא את מכבי ינצח מבפנים. מהרגע שהגיע למכבי, אפי הביא שחקנים גרועים בכמה שיותר כסף, הפסיד בכל משחקי ההכנה, ייבש כמה מהשחקנים היעילים בסגל. ואז השתבשה התוכנית: אפי פוטר. פיני גרשון נישא על כפיים חזרה לעמדת המאמן ומכבי תחזור בקרוב להיות אותה מכבי דורסנית. ניתן לחשוב על השוואות למקרים דומים בחברה הישראלית, בהם לאחר שהמאבק בדרכים המקובלות נכשל, בוחרים המתנגדים לחבור לגוף השולט על תקן סוס טרויאני. אבל מי שחושב על כניסתו של משה פייגלין לליכוד, עושה זאת על אחריותו בלבד. אני אישית בכלל חשבתי על החייל מספר אחת שיצא למבצע יחיד על מנת לוודא את מותה של מפלגת העבודה.

אובמה מגזרי

אם היו מבקשים מהמצביע הציוני דתי למצוא את הברק אובמה של המגזר, מה הוא היה מבקש? בטח הוא היה רוצה מישהו שהוא רב, אבל בלי זקן. ואולי כדאי שיהיה טייס, אבל אם כבר, אז שיהיה גם ממוצא מזרחי. ואולי צריך הוא להיות מתנחל? או שמא ממיישבי הנגב? בעצם, הוא חייב להיות איש חינוך! קצת קשה כשיש למגזר כל כך הרבה דרישות מעצמו... אז זהו, שיש חיה כזו. קוראים לה הרב רפי פרץ, מייסדה של המכינה הקדם צבאית שהייתה בעצמונה והיום שוכנת ביישוב יתד שבנגב. גם בתקופה בה הבורסה קורסת, יש למפלגה החדשה מניה בטוחה שרק צריך למתג ולשווק אותה כראוי.

אחריי!

לאחר שנבחר מנהיג משכמו ומעלה, שלב ראשון במיתוג חייב להיות בחירה של שם ראוי למפלגה. הבית היהודי הוא שם כל כך מיושן שלא פלא שיש תוכנית טלויזיה בערוץ הראשון בשם זה. ראוי לציבור שמוביל בשדה הקרב שיוביל וינהיג גם במגרש הפוליטי. לכן אני מציע למפלגה החדשה לאמץ את השם אחריי, ומי שרוצה למצוא גם ראשי תיבות, זו כבר לא תהיה בעיה: החל מ-"אחריות חברתית רוח יהודית" ועד "ארץ, חברה, רוח, יהדות, יושר". לא בושה להחליף שם למפלגה. זה המקום להזכיר שגם קדימה התחילה עם השם "אחריות לאומית" ולאחר מספר ימים עדכנה את שמה.


פונפונים

עולם הספורט סער ליומיים: במהלך משחק בין הפועל ירושלים למכבי תל-אביב, שנערך בתחילת השבוע, פרצה באחד מפסקי הזמן חבורת מעודדים זכרים במדי צבא ופונפונים. קואליציה מקיר לקיר נגעלה מהמעשה הפרובוקטיבי: החל מהפרשן עופר שלח שגילה פתאום שהוא שמרן ועד צה"ל שפרסם מחאה על השימוש הבזוי שנעשה במדי צה"ל. רק אני לא מבין כיצד זה שאף גוף אוהדים לא פרסם מחאה חריפה כנגד העלמת אחת מהאטרקציות המרכזיות שמספק לנו עולם הספורט הישראלי, המעודדות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה