יום שישי, 1 במאי 2009

לא אקטואלי - 1.05.09

ברא גותי
האמנות הגותית קיבלה את שמה כגנאי הנועד לתאר את נפשו המסוכסכת של הברברי. עומר ברגותי, ברברי עם נפש מסוכסכת בפני עצמו, הוא ממוביליו של החרם האקדמי נגד ישראל. אלא מה, כשחפצה נפשו המסוכסכת ללמוד לימודי דוקטורט באוניברסיטת ת"א, הפך החרם האקדמי לחופש אקדמי. על עצומה מטעם Israel Academia Monitor הקוראת לסילוקו של הדוקטורנט החוצפן מאוניברסיטת תל אביב, חתמו יותר מ-50,000 ישראלים המבקשים לממש חופש אקדמי אמיתי ולמנוע מהאקדמיה הישראלית להגיש את הלחי השניה.

שירות לאומי
זו אינה הפעם הראשונה שמעלליו של הברברגותי חושפים את ערוות השמאל הקיצוני. בחודש אוקטובר האחרון פרסם מיודענו מאמר בו הוא טוען כי "אין יצור כזה הנקרא תנועת שלום ישראלית". ואיך חבריו היהודים הגיבו לטענתו? כך כותב ראובן קמינר, ממנהלי אתר האינטרנט של הגדה השמאלית: "ברגותי יכול היה לטעון שהפעילות בעד החרם היא נחוצה וצודקת... אך ברגותי מבקש להתלהם... הכול כדי להוכיח את התזה הנלוזה, השקרית והמעליבה שאין ולא קיימת תנועת שלום בישראל". תגובה כזו חריפה ונעלבת מאיש שלום מעוררת את החשד כי ברגותי, בשירות נהדר למחנה הלאומי, דרך על היבלת הכי רגישה של השמאל הישראלי: השמאל בישראל מוכן לקבל באהבה כל חרם וכל ביקורת, כל עוד לא טוענים כנגדו כי הוא אינו קיים.
מקור חיים
בשבוע שעבר נערך כנס בנושא "אדמה, ערך האדמה כמקור חיים, זכות הקניין והזכות לקרקע כולל הזכות להקמת יישוב". את הכנס המשיחי לא ארגנו מתנחלים וגם לא בני ההתיישבות העובדת, אלא 'האגודה לסיוע והגנה על זכויות הבדווים בישראל'. מי אמר שהשמאל נגד התיישבות?
שעת ריכוז
להלן חידה בהבנת הנקרא: השלם את המילים החסרות - "בנגב חיים למעלה מ-84,000 תושבים ערבים- בדווים, אזרחי המדינה, הסובלים ממחסור בשירותי בריאות ובתשתיות כדרכים סלולות, חיבור למים וחשמל, מערכת ביוב ופינוי אשפה. אלה הם תושבי 45 הכפרים הבלתי מוכרים הקיימים במרחב הנגב. ____ ____, המדינה פועלת לקדם מדיניות שתכליתה ריכוז תושבי הכפרים בעיירות מוגדרות מראש...". לכאורה ניתן לצפות כי לאור המחסור בתשתיות בכפרי הבדווים, ראוי כי המדינה תפעל לשיכונם בעיירות מתוכננות, אך זה לא מה שחושבים החוכמולוגים מעמותת 'רופאים לזכויות אדם', אשר במילים אלו ממש מזמינים לכנס בנושא "הכפרים בלתי מוכרים: הפרדה במרחב והשלכותיה על הזכות לבריאות". את הקווים החסרים הם השלימו במילים "חרף זאת", כאילו תכנונם של עיירות מוגדרות לבדווים אינו פתרון הולם למצוקת הבריאות של התושבים המתגוררים על שולי כבישי הנגב הצפוני. מסתבר שישנם רופאים שאת כתב ידם עדיף לא להבין.

2 מדינות ל-2 עמים?
כה אמר נציג מעצמת 'חמישים ואחת המדינות לעם אחד' לידידו הרש: "תן חצי מכבשתך לאומה בעלת עשרים ואחת המדינות". ויענו אותו כליות מוסר הרש: "לא רק חצי מכבשתי אתן, גם את חציִי השני אחלוק עמהם".
תמיכה מפתיעה
באתר עבודה שחורה, אשר פועל תחת המוטו 'פועלים למען מדינת רווחה' ומתיימר לקדם סדר יום סוציאל-דמוקרטי, פורסם לאחרונה מאמר מפתיע בו נטען כי לא היה מזיק לו היו כמה סגני שרים נוספים ממפלגת 'יהדות התורה'. לדידו של כותב המאמר, עדיף סגן שר ממפלגה קצת פחות אכזרית כמו יהדות התורה מאשר שר ממפלגה אחרת שרק יחפש איך לקצץ ולהפריט. במילים אחרות, אם צריך לבחור בין מפלגה סוציאליסטית למפלגה דמוקרטית, סדר היום הסוציאליסטי היה השורד. ובמילים יותר אחרות, אג'נדה של סוציאליזם ללא דמוקרטיה, עדיפה על דמוקרטיה ללא סוציאליזם. נדמה לי שיש שם לאותה האג'נדה: קומוניזם.

דו משמעות
קיומו של פסטיבל הגזענות בדיוק בשבוע בו חל יום השואה ממחיש את הפער בין תפיסת השואה אצל העם היהודי לעומת האירופאים. את ההבחנה המדוייקת ביותר לפער זה, שמעתי מפי פרופ' מעוז עזריהו, אשר מבלה מדי פעם בקמפוסים אירופאים נאורים: כאשר האירופאים אומרים "Never again" כוונתם היא: "אנו לא נעשה זאת שוב, תאמינו לנו", בעוד כשהעם היהודי אומר "לעולם לא עוד!" כוונתו היא: "אנו נגן על עצמנו כדי שזה לא יקרה שוב". 65 שנה אחרי המלחמה ההיא, יש לעם היהודי את הפריווילגיה להגן על עצמו אם יידרש לכך ולהתכונן לגרוע מכל. ההיסטוריה מלמדת שישנם יותר מקרים בהם מדינות העולם בחרו להתעלם מרצח עם, מאשר להתערב במניעתו.

מסר חינוכי
הרבה ביקורת הושמעה נגד ממשלתו החדשה של נתניהו אשר תמנה 30 שרים ותשעה סגנים. עם זאת, ניתן להתנחם במשהו אחד טוב כתוצאה מגודלה של הממשלה. כך יקרה, שבכל יום ראשון בבוקר, עת ישיבת הממשלה, יגלה ראש הממשלה אמפתיה למורי ישראל אשר נאלצים להתמודד עם מספר דומה של תלמידים בכיתה אחת.

שירות לקוחות
השבוע התפרסם כי השר מיכאל איתן מוחה על גיבושו של נוהל המונע התנדבות של אזרחים המבקשים לסייע לחברי כנסת. ואני ציפיתי מהשר הממונה על שיפור השירות הממשלתי לאזרח ולציבור שיקדיש את פעולתו דווקא לקידום פעילותם של הנבחרים המבקשים לעזור לאזרחים.

אמת ונציב
את בחירתו של רובי ריבלין לכהונה שניה בתפקיד יו"ר הכנסת, ליווה באז תקשורתי אודות כוונתו של היו"ר החדש-ישן לבטל את קוד הלבוש שאסר על לבוש מכנסי ג'ינס במשכן הכנסת, עליו החליטה קודמתו בתפקיד, דליה איציק. חבל מאד שדווקא זו הדרך בה בחר ריבלין לבדל עצמו מקודמתו בתפקיד. כל אשר עליו לעשות הוא להחזיר לחיים את מוסד נציבות הדורות הבאים, אשר נועד להוות גורם מייעץ לכנסת להתוויית מדיניות פיתוח בר-קיימא. מוסד זה, שכנראה היווה לא יותר מאשר מטרד למפלגת שלטון אופורטוניסטית, שבק חיים לאחר שהגברת איציק סרבה למנות נציב חדש עם תום כהונתו של הנציב המכהן. ועד שיו"ר הכנסת יתעשת, ראוי כי עמיתיו הצעירים במפלגה יזכירו לו שריבלין עצמו הוא זה שהתנגד במהלך הכנסת הקודמת לבטל את נציבות הדורות הבאים.

כן לזקן
צעירים מסוג אחר הם חברי תנועת 'אם תרצו' אשר לקראת יום העצמאות שרתה עליהם רוח הנוסטלגיה. הצעירים הציוניים יוצאים בימים אלה במיזם הלבשה הכולל הדפסים של מנהיגים ציוניים שנדמה שאף פעם לא היו צעירים. מהרצל, ההוא עם הזקן, ועד הזקן, הלא הוא בן גוריון. חששתי להזמין חולצה של טרומפלדור, שמא יהיה בה רק שרוול אחד.

ירוסס האחמדיניג'וק!
פשוט כי לא הצלחתי להתאפק.

מכירת חיסול
כאשר סוכנות להשכרת רכבים מודיעה על מכירת רכביה לציבור הרכב, זהו סימן היכר לכך שהסוכנות אינה רווחית והיא בדרך להיסגר, כמו כל עסק אשר מודיע על מכירת נכסיו. כאשר מדובר על עסק פרטי המאבד את נכסיו, העניין הציבורי פוחת, אך כשמדובר בגוף ציבורי, וליתר דיוק, מדינת ישראל, ראוי כי הנושא יועלה לסדר היום הציבורי. אחת הרפורמות המשמעותיות אותן מתכוונת ממשלת הליכוד להוביל היא מכירת קרקעות מדינה לציבור הרחב. הרפורמה הזו מהווה איום על אופיה של המדינה היהודית הן מבחינה דתית, הן מבחינה תרבותית והן מבחינה לאומית. ראשית, האיסור ההלכתי של 'לא תחנם' אוסר על מכירת קרקעות בארץ ישראל לגויים. שנית, מאחורי הציווי של 'הארץ לא תימכר לצמיתות כי לי כל הארץ' עומד יסודות תרבותיים וחברתיים עמוקים אשר נועדו למנוע יצירת מעמד של בעלי קרקע אל מול פשוטי העם וכן לקשור את עם ישראל כולו לארצו, ולא רק אנשים פרטיים ובעלי הון. לא מיותר לציין את הסכנה הלאומית שברפורמה: מכירת קרקעות בשוק החופשי תאפשר לבעלי הון זר ולעיתים עוין לרכוש קרקעות ולהפכן מנכס ציבורי לרכוש פרטי ובכך לפתוח פתח להשתלטות לאומית עויינת על אדמות מדינה. הנכס הממשי העיקרי של מדינת ישראל הוא אדמותיה. מכירתן לכל דורש, שומטת את הקרקע מתחת לרגלי העם היהודי לדורותיו. על שר השיכון החדש, אריאל אטיאס, בתפקידו כממונה על מנהל מקרקעי ישראל, יהיה למנוע מהלכים חפוזים מסוג זה, אשר לא הושקעה מחשבה מספקת אודות השלכותיהם, ואשר עלולים לפגוע באופייה היהודי של מדינת ישראל.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה