יום חמישי, 28 במאי 2009

לא אקטואלי - 29.05.09

זהירות בוילר!
השבוע נפתחה העונה החדשה של 'כוכב נולד' וזה בדיוק הזמן לומר מילים אחרונות על תופעת סוזן בויל. בפעם הראשונה שצפיתי בסרטון ברשת, כמה ימים לפני שהדברים הגיעו לכלי התקשורת בישראל, סיפורה של לכלוכית העלה לחלוחית גם בעיניי. כמה ימים לאחר מכן, הבנתי שגם אני נפלתי בפח המניפולטיבי אשר טמנו לי הספינולוגים של תוכנית הטלוויזיה הבריטית. כל זאת חודשיים בלבד לאחר ששרדתי בהצלחה את קמפיין "ביבי או ציפי" של ארד את אדלר אשר ניסו למצב את הברווזונת לבני ככוכב הנולד של הפוליטיקה הישראלית.

מי זוכה?
השבוע המליצה ועדת השרים לאמץ את הצעת החוק של ח"כ אלכס מילר האוסר לציין את חוק הנכבה. יש מחלוקת גדולה אם חוק זה הוא מתבקש או שמא הוא נוגד את ערכי הדמוקרטיה. כך או כך, ברור כי זו בושה שמדינת ישראל מגיעה למצב בו היא צריכה לממש את ריבונותה באמצעות חוקים מסוג זה. האבסורד היותר גדול הוא כי עד היום לא רק שמדינת ישראל אפשרה לציין את הנכבה, אלא אף העניקה לכך תמיכה מוסדית. תמונה אחת שווה אלף לילה ולילה.


מעין הציבור לאין הציבור
לחוק ההסדרים יש תכונה נדירה: למרות האיזכורים הרבים לו הוא זוכה בכלי התקשורת, מעטים הם המבינים הרעיון העומד מאחורי חוק זה ומעטים עוד יותר הם המכירים תכניו. בקצרה ניתן לומר כי חוק ההסדרים נועד על מנת לקדם אוסף חוקים ורפורמות אשר ההצבעה עליהן מתבצעת במקשה אחת, ללא דיון ציבורי כמקובל בחוקים רגילים אשר נידונים במליאת הכנסת ובוועדותיה. המניע המקורי של חוק ההסדרים הוא הרצון לקדם רפורמות דחופות במהירות ללא דיון ציבורי וללא ביקורת פרלמנטרית. בפועל, חוק זה, אשר מדיף ריח של פטרונות במקרה הטוב, מונע שקיפות, מדיר את נבחרי הציבור מהדיון הענייני לגביו וכופה אותו הר כגיגית כאילו הייתה זו תורה מסיני.

חוק ההסברים
חוק ההסדרים מובא בדרך כלל להצבעה יחד עם התקציב. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי אי אישורו של התקציב מביא על פי חוק יסוד הכנסת לפיזורה ולהקדמת הבחירות. כך מובטח שכל חבר קואליציה חפץ חיים יצביע בעד חוק ההסדרים למרות שלרוב אינו יודע על מה הוא מצביע. אחד הפתרונות למצב ביש זה טמון בהצעת החוקה של המכון לאסטרטגיה ציונית. בהצעה זו, ביקשו המציעים להגביר את יכולת המשילות של ממשלה נבחרת, וקבעו כי קיומה של ממשלה לא יותנה באישור התקציב. מצב חוקתי זה יביא את חברי הקואליציה להצביע בהתאם לתפיסתם את התקציב ולא מתוך חשש להמשך כהונתם.

קץ הימין
מי שזיהו את הסכנות הטמונות ברעיון של עסקאות חבילה מגלומניות המוצפנות בחוק הסדרים הם פורום הארגונים "מחליטים אחרת" הכולל ברובו תנועות חברתיות המזוהות עם השמאל. על אף העובדה שחוק ההסדרים כולל גזירות הפוגעות בכלל האוכלוסיה, נראה כי תנועות הימין מעדיפות לטמון את ראשן בחול. על בסיס דפוס הפעולה של הימין בעבר, מצב זה לא צפוי להשתנות עד אשר תקום ממשלה אשר תחליט להעביר חוק התנתקות נוסף במסגרת חוק ההסדרים, תרחיש שאינו כה הזוי בהתחשב ברפורמות המשמעותיות אשר מועברות כיום במסגרת החוק. במקרה כזה, ניסיון העבר מוכיח כי הימין לא יזכה לתמיכת תנועות השמאל, אשר יעדיפו את קץ הכיבוש על פני כל מטרה נעלה אחרת.

השוק הציוני
האמת היא שהימין וכלל המחנה הציוני היה צריך להתעורר כבר עם היוודע דבר הרפורמה הנוכחית במינהל מקרקעי ישראל הכלולה גם היא בחוק ההסדרים המתגבש. אבל כשציבור שלם מאמין באמת ובתמים שביבי החדש אינו טועה, ואינו רואה את הסכנה הלאומית שבהפרטת קרקעות, אזי שלא יופתע לקום יום אחד בבוקר ולגלות כי המדינה מתנערת גם מאחריותה לחיזוק ההתיישבות, לא רק ביהודה ושומרון, אלא גם בגליל ובנגב, והכל במסווה של שוק חופשי שאמור להגן על האינטרסים של המפעל הציוני. את אחת העדויות לתנומתם של ארגוני הימין מאז הבחירות סיפק כנס שנערך השבוע מטעם האגודה לצדק חלוקתי ואשר דן במהות הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל ובהשלכותיה בראי החברה הישראלית. את מספר הכיפות באולם המלא, ניתן היה לספור על כף יד אחת של לוחם הנדסה קרבית. הזדמנות נוספת לארגונים הימניים להשמיע את קולם תינתן בדיון שייערך ביום רביעי בוועדת הכלכלה של הכנסת.

שתיקת השטנצלר
הרפורמה במינהל פוגעת גם בזכויותיה של קק"ל, הן בשל הרצון החד-צדדי של המדינה לבצע החלפת קרקעות עם קק"ל ללא כל ערובה לטיב הקרקעות שיועברו לקק"ל, והן בשל הפגיעה במעמדה של קק"ל במועצת מקרקעי ישראל. ולמרות כל זאת, קולו של יו"ר דירקטוריון קק"ל, אפי שטנצלר, אינו נשמע כה בנדון. הגיע הזמן ששטנצלר, אשר אמון על שמירת האינטרסים של קק"ל ושל העם היהודי, ינקוט עמדה ברורה כנגד הסעיפים הבעייתיים ברפורמה. ניסיון העבר אינו מלמד טובות: בפעם הקודמת שהתבקש לשרת נאמנה את ערכי קק"ל, היה זה שטנצלר שהתנגד לתיקון בחוק מינהל מקרקעי ישראל אשר נועד לאפשר את ניהול קרקעות קק"ל לטובת העם היהודי. אם גם הפעם יו"ר הדירקטוריון לא ימלא את תפקידו, יהיה זה מתפקידם של חברי הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית העולמיות ושל עמיתיו בהנהלת קק"ל להשתמש בכך כעילה להחלפתו במועמד המחויב לערכי קק"ל.

ו'הארץ' לא יימכר לצמיתות
לשם התרגיל המחשבתי נניח כי בעל הון מסוים, נניח והוא חבר של ראש הממשלה, היה מבקש לרכוש את עיתון 'הארץ'. סביר להניח כי במקרה כזה היו כתבי מערכת העיתון עומדים על רגליהם האחוריות נגד אפשרות העסקתם בידי איל הון ימני. את התנגדותם זו הם היו מגבים בשלל טיעונים ליברליים דוגמת חופש העיתונאות. עם זאת, כשהדברים מגיעים לידי כל שהרפורמה במינהל תאפשר לאותו איל הון לקנות את שטח גדול של הארץ במקום לקנות את 'הארץ' על הנייר, גם עיתון 'הארץ', כמו שאר העיתונים ממלא פיו מים ואינו מעלה על סדר היום את נושא הרפורמה. פתרון התעלומה באייטם הבא.

הון שלטון עיתון
תנאי הפתיחה במאבק ברפורמה במינהל מקרקעי ישראל כמעט ולא מותירים סיכוי לעצור את רכבת הרפורמה וקטר הצמיחה של ביבי. מי שצפויים להיות המרוויחים הגדולים מהרפורמה הם בעלי ההון, אשר יוכלו לרכוש לצמיתות קרקעות ולעשות בהם שימוש לצרכי נדל"ן כמעט ללא בקרה. אותם בעלי ההון הם גם התורמים המשמעותיים לפוליטיקאים אשר מובילים את אותה רפורמה. לכן, קשה למצוא פוליטיקאיים משמעותיים אשר יסכימו להוביל התנגדות לרפורמה אשר תפגע בספונסרים שלהם. יתרה מזאת, גם כלי התקשורת, אשר חלק גדול מתקציבם מגיע מפרסומות של חברות אשר בבעלותם של אותם בעלי הון, אינם ששים לסכן את לחם חוקם.

הצרה שבממשלה גדולה
הקושי הפוליטי להתנגד למהלכים אותן יוזמת הממשלה הוא גדול עוד יותר בהרכב הנוכחי של הממשלה. ממשלת ישראל הנוכחית מורכבת משלושים שרים, אשר כל אחד מהם מהווה רק חלק קטן בפאזל. כדי לגייס רוב שיתנגד להצעה כזו או אחרת המובאת לאישור הממשלה, יש לרתום שישה עשר שרים לטובת העניין. לשם המחשה, באחת מההצבעות על התקציב, בהן הצביעו נגד כלל שרי ש"ס והעבודה, כמו גם שר החינוך גדעון סער, ההתנגדות גירדה בקושי שליש ממספר השרים. המצב הפסיכולוגי בו נמצאים השרים, בו הם מפנימים כי להתנגדותם כמעט ואין תוחלת, צפוי לגרום להם להכנס לאדישות בכל האמור להצבעות ממשלה. מבלי לנחש מה יהיה אורך הקדנציה של הממשלה, אני מוכן להמר כי מספר החלטות הממשלה אשר לא יזכו לרוב ישאף ל-0.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה