יום ראשון, 10 במאי 2009

לא אקטואלי - 8.05.09

ותיקן זה כאן
בשבוע שעבר כתבתי כאן על ההשלכות הבעייתיות של ההחלטה להעביר את קרקעות המדינה לבעלות פרטית במסגרת הרפורמה הצפויה במינהל מקרקעי ישראל ועל כך שמכירת הקרקעות היא סממן מרכזי לאיבוד ריבונותה של המדינה. כנראה שמישהו בוותיקן קרא את הטור שלי. אחרת קשה להסביר את העובדה שבדיוק בשבוע בו אושרה הרפורמה בממשלה, התפרסמה בתקשורת דרישת הוותיקן ממדינת ישראל לקבל את הבעלות המקומות הקדושים לכס הקדוש. במקרה זה מי שנעמד על הרגליים האחוריות והתנגד לדרישת הוותיקן, היה שר הפנים, אלי ישי. חבל שחברו למפלגה והשר הממונה על מנהל מקרקעי ישראל, אריאל אטיאס, טרם השכיל להתנגד להחלטה הקטנה ברפורמה הגדולה שתביא להפרטת אדמות הלאום.

עגלה ערופה
"כי ימצא חלל באדמה... לא נודע מי הכהו, ויצאו זקניך ושפטיך... וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם על העגלה הערופה בנחל, וענו ואמרו ידינו לא שפכו את הדם הזה...". סיפורה של יסמין פיינגולד, החותרת שטבעה בירקון, העלה בי את המחשבה האם יש בישראל של היום איזשהו נחל איתן, שהוא מספיק נקי כדי לרחוץ בו ידיים ולומר ידינו לא שפכו. את הזיהום, את השפכים, את הפסולת התעשייתית. את הדם.
ספורטאים בנפש
גם אני הייתי אחד מ-3,000 הצופים שפקדו השבוע את אולם מלחה אשר הונגש לנכים במיוחד לרגל גמר הגביע בכדורסל נכים. למרות שכבר נכחתי במאות משחקי כדורסל וכדורגל בשליש הראשון של חיי (על פי התכנון שלי), זו הייתה הפעם הראשונה בה נכחתי בתחרות ספורט לנכים. חוץ מהחוויה המדהימה והאווירה הנהדרת היו לי גם מספר גילויים מרגשים לגבי כדורסל על גלגלים. ממבט ראשון נראה כי זהו משחק של מכוניות מתנגשות עם מנוע ידני שביניהן מתרוצץ כדור. במבט שני, נחשפים הצופים לאיכויות האנושיות של השחקנים, המגלים נחישות במלחמה על כל כדור ורגישות לאחריה, שלא על מנת לקבל שכר. ניתן להסביר זאת בנסיבות הטרגיות בהן הגיעו השחקנים למשחק, או שמא בשל מערך סקאוטינג משובח. טענתי היחידה היא לשופטים: כיצד ניתן לשרוק נגד שחקנים שבאים למשחק מכזו תשוקה טהורה ואהבה למשחק עבירה בלתי ספורטיבית?
תמ"א 2009
בז'רגון הצבאי, תמ"א היא תמונת מצב אויב. האויב העיקרי המאיים על זהותה ושרידותה של החברה הישראלית כיום הוא המחנה הפוסט-ציוני, אשר שם לעצמו למטרה להפוך את מדינת ישראל מביתו הלאומי של העם היהודי למדינת כל אזרחיה. כדי להשיג מטרה זו, פועל מחנה זה בעשורים האחרונים לשינוי השיח הלאומי לשיח פוסט-מודרניסטי. בהעדר תמיכתו של העם היושב בציון, השכיל המחנה הנשאר לפליטה להתנחל במוקדי ההשפעה העיקריים על השיח הישראלי: התקשורת, המשפט והאקדמיה. המהדרין יוכלו לכנות מוקדים אלה בתור שלושת המכות, ורבי יהודה היה נותן בהן סימן: תמ"א. דוגמאות בהמשך...
אזרחות לא טובה
מנייר עמדה אשר פרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית, עולה כי מקצוע האזרחות הפך בשנים האחרונות לחלק מרכזי בתוכנית הלימודים הישראלית. תהליך זה, אשר הינו חיובי בעיקרו, לווה בכשלים מהותיים בדמות הכנה לקוייה של תוכנית ליבה וכתיבה לא ראויה של תכנים וספרי לימוד. מהלכים אלה נעשו בלי ליווי של דיון ציבורי הולם, ותוך הענקת כוח בלתי מידתי לקבוצה האידיאולוגית הדומיננטית כרגע באקדמיה הישראלית לעצב את המקצוע כרצונה, ולהשפיע השפעה ארוכת טווח על תודעתם של אזרחי ישראל ועל דמותה העתידה של המדינה. על-פי ד"ר יצחק גייגר, כותב המחקר, בספר הלימוד ניכרות השפעות פוסט-ציוניות בולטות, ביניהן: הדגשת ערכים ליברליי-אינדיבדואליסטיים, מזעור ערכים קולקטיביסטיים, הצנעת היסוד היהודי במהותה של מדינת ישראל אל מול היסוד הדמוקרטי, מתן מעמד בלעדי לדמוקרטיה הליברלית על פני דגמים דמוקרטיים אחרים וכד'. גייגר, מורה לאזרחות ולשעבר חבר ועדת המקצוע במשרד החינוך, לא מסתפק בהצגת המחדלים ומספק המלצות מפורטות לשיפור המצב הקיים. יש לקוות כי מחקר מקיף זה יהיה בגדר התפרצות לדלת אותה פתח שר החינוך הנכנס במסגרת חזונו לחיזוק הערכים הציוניים במערכת החינוך.
מיהו יהודי?
תילי תילים של מילים נכתבו על שאלת מיהו יהודי. השבוע הוכח שוב כי התשובה לשאלה אינה משנה. כשרכבת ישראל דורשת מהתצפיתנים שלה ניסיון צבאי, טוענים נגדה שמדובר בדרך להדיר ערבים, כאילו אין יהודים שאינם משרתים בצבא. תקדים לכך ניתן כבר בשנת 2000 ע"י השופט אהרון ברק אשר פסק בבג"צ קעדאן, כי בקשתה של הסוכנות היהודית להקים ישוב קהילתי עבור משוחררי צבא בלבד, הנה למעשה בקשה להקמת ישוב ליהודים בלבד, וככזו אינה חוקית, אליבא מערכת המשפט הישראלית. בכך קבע בית המשפט העליון תקדים כפול: אין לאפשר מסגרת התיישבותית ליהודים בלבד, ויתרה מכך, השירות הצבאי מהווה את התשובה בפועל לשאלה מיהו יהודי.

דיבת 'הארץ'
ימי חודש אייר, בהם הלאומיות היהודית זוקפת את ראשה – מיום הזכרון לחללי צה"ל ויום העצמאות, דרך ל"ג בעומר ועד יום ירושלים – הינם ימים קשים מאד במערכת עיתון 'הארץ'. השמועות מספרות כי בבית המרקחת הסמוך למערכת העיתון לאנשים שחושבים את עצמם, נרשמת בתקופה זו עלייה דרמטית בצריכת כדורים נגד בחילות. עוד דווח, כי משביתי השמחות במערכת העיתון מכפילים את מאמציהם בתקופה זו בכדי להשמיץ את המפעל הציוני ולמזער את הישגיה הכבירים של המדינה היהודית הצעירה. לדוגמא, בגיליון יום העצמאות, מאמרי הדעה המובילים התהדרו בכותרות חגיגיות דוגמת: 'סקנדל במקום פסטיבל', 'לשרוד עוד שנה זה לא מספיק', '61 שנות איוולת', 'מדינה בניוטרל' ועוד כהנה וכהנה. אומר זאת כך יונית, עבור הקורא הממוצע זהו בהחלט לא זמן מוצלח לעשות מנוי לתקופת ניסיון.
אנשים חושבים?
עם 'הארץ'.
שוויצריה הקטנה
כאילו כדי להוכיח לי שעיתון 'הארץ' טועה באבחנותיו, זכיתי ליום עצמאות קסום במיוחד אשר כל כולו היה רצוף מפגשים עם אנשי ארץ ישראל היפה. את ערב החג פתחתי במניין התפילה החגיגי במיוחד של 'קרליבך' בגבעת שמואל, אשר נערך תחת כיפת השמים ובהשתתפות מאות מתפללים ולווה בשירה וריקודים. משם דילגתי למסיבת רחוב חינמית ושמחה בשכונת נחלאות בירושלים, שהייתה גדושה בצעירים ירושלמים, עד כדי כך שכמעט ולא היה מקום לרקוד. זו הייתה סיבה מספיק טובה לעבור למסיבה העברית המשגעת שנערכה במתחם דרך בית לחם, אשר כל הכנסותיה היו לטובת תמיכה בפעילותן של עמותות חברתיות של ירושלמים טובים. את יום העצמאות ביליתי בטיול באזור מעלה לבונה שבשומרון ושאורגן למופת על ידי חבריהם של אחיקם עמיחי ודוד רובין ז"ל, שנרצחו בעת שטיילו ברחבי ארץ ישראל. מכיון שהטיול התחיל והסתיים בזמן על אף מספר המשתתפים הגדול, היה לי זמן לנוח לקראת ערב שירה בציבור עם חבורת הבוביזמר. כשהגעתי למקום, חיכתה לי ההפתעה הגדולה מכולן: תור ארוך של מאות אנשים, השתרך בסדר מופתי כל הדרך אל קופת הכרטיסים והכניסה למסיבה המרעננת. כנראה שאחרי 61 שנים, למדנו משהו.

מדורת השבט
הוכחה נוספת לכך שישראלים יכולים להיות עם יפה ולא רק ביום העצמאות, מספק ארגון המתנדבים 'חברה טובה', אשר לקראת ל"ג בעומר, מארגן מדורות חברתיות בכל רחבי הארץ לטובת ילדים בסיכון. נותרו שלושה ימים להירתם ולעזור ביצירת ערב חוויתי ומלא אור לילדים שהמזל לא תמיד האיר להם פנים.

מתנדבים בע"מ
מי שמעוניין להתנדב גם בסתם יום של חול, ודאי ימצא עניין במיזם המשותף של המועצה הלאומית להתנדבות בישראל ו-AllJobs, לוח דרושים אינטרנטי, אשר חברו להם יחדיו על מנת לרכז את כל משרות ההתנדבות מטעם הארגונים החברתיים השונים במקום אחד.

תגובה 1:

  1. שמעתי על תחרות הספורט לנכים ועל כל המשחקים שלהם בכל מיני תחומים וסוגים! אני חושבת שזה דבר מדהים ביותר! אך לצערי הרב אני אף פעם לא נוכחתי במשחקים וראיתי רק בתקשורת :( מאוד מעניין לראות את זה!

    השבמחק