יום שישי, 10 ביולי 2009

לא אקטואלי - 10.07.09

חופשה בהמשכים
השנה החלטתי ללכת על חופשת קיץ מסוג קצת אחר. ניצלתי את ההזדמנות שחבר טס לשליחות והחלפתי אותו בחדרו החמים אשר במרכז העניינים הירושלמי. מעבר להחלפת הלחות התל-אביבית בערביה הקרירים של הבירה הקדושה, הרעיון הוא לשלב את שיגרת היום יום עם בילויים ויציאות בכל ערב כך שבמקום חופשת קיץ מרוכזת את שלושת החודשים הקרובים אעביר בהתענגות על טעימות של חופשה. מדובר בקונספט חדשני אשר טרם נוסה בארץ ובשבועיים האחרונים מוכיח את עצמו מעל ומעבר. מומלץ בחום יולי אוגוסט.

בית כנסת פתוח
בשבוע שעבר ביקרתי בפסטיבל ירושלים לשירה 'מטר על מטר', אשר נערך זו הפעם השנייה ברחבי שכונת נחלאות. הפסטיבל האינטימי משרה אווירה נעימה וקלילה המאפשרת למשתתפים להכיר מקרוב משוררים אלמונים הנושאים את דבריהם לצד מספר יוצרים מוכרים המהווים מוקדי משיכה לקהל צעיר ועממי כמוני (רק עממי, לא צעיר). מי שמשך את תשומת ליבי במיוחד בפסטיבל היה יוצר חדש וקטן בשם יעקב אוזן המוכר גם בתור קובי אוז. קובי החדש, בניגוד לקובי הישן והטוב מטיפקס, החליט ללכת עקב בצד אגודל בעקבות סבו אשר היה פייטן טוניסאי ולצאת במופע חדש משותף לו ולהקלטותיו של הסבא בשם 'מזמורי נבוכים'. קובי, אומן מדויק מאין כמוהו, השתמש בביטוי אשר מתמצת עבורי את החזון לשילוב הראוי בין יהדות לישראליות בתוך הכלי הזה שנקרא מדינת ישראל: "בית הכנסת הגדול שנקרא ארץ ישראל". אם תרצו, זוהי הציונות החדשה שגם אין אחרת קודמת לה.

תמיד אקטואלי
כשנקרית בפניי שורת מחץ, אני תמיד מתקנא במשורר אשר זוכה להנציח את הגיגיו לעדי-עד באמצעות יצירתו. בניגוד למילים הנכתבים על נייר זה אשר עתידן יהיה מאחוריהן עם המעבר לכתבה הבאה, לשיר אין תאריך תפוגה והוא נשאר תמיד רלוונטי. כך יוצא, ששירים מהווים כלי מרכזי להנחלת ערכים בין-דוריים בתפוצה עממית רחבה.

שפה לעם
השבוע פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה פרי עטה של ליאורית גואטה, חברת קבוצת המנהיגות הצעירה של המכון. במחקרה, מראה ליאורית את הקשר שבין השימוש בשפה העברית בשיח התרבותי לבין היכולת להנחיל ערכים יהודיים וישראליים דרך שזירת זיכרונות היסטוריים ומסרים משותפים. ההמלצות העיקריות העולות מן הנייר הן עידוד היצירה העברית ושילוב תוצריה במערכת החינוך הישראלית.

ההדרן של טיפקס
אחד השירים האחרונים אותו הספיקה להוציא להקת טיפקס טרם התפרקותה, היה שיר אשר לא זכה לתהודה ציבורית כלל. למרות שהשיר נכתב לפני שנתיים, ולווה בקליפ אנימציה משובח במיוחד, אני זכיתי להכיר את השיר רק לפני ימים ספורים. השיר המדובר, 'הורה נדלנים' שמו, פורט על אותם המיתרים של 'הורה האחזות' שקדם לו ביותר מיובל שנים וממחיש את התבהמותה של החברה הישראלית. על אף שהלהקה כבר מתה, את מורשתה לא ניתן למחוק, גם לא בטיפקס. השיר פותח במילים אקטואליות מתמיד המדברות בעד עצמן ועוד יותר נגדנו: "עוד נדהר על ההרים עם טרקטורון, ונגדע את הגפנים נשים בטון, הורה הורה נדלנים, הורה נצלנים, הורה חמדנים....". את המשך השיר, וכן את הקליפ המעולה, ניתן למצוא בקלות ביו-טיוב. שווה לראות עד הסוף, ולו כדי להבין כיצד זה "התקרנפה לה כל החיבת ציון" ומדוע כבר "אין undo לחזור אחורה".

ביבי נגד ביבי
את הפרטת קרקעות המדינה נימק ראש הממשלה בכנס קיסריה האחרון ביכולת לאפשר את סגירת המרפסות. מנהל המינהל, ירון ביבי, הודה בפני וועדת הכלכלה של הכנסת כי אין כל קשר בין סגירת מרפסות לרפורמה במינהל פשוט משום שגם היום אין צורך באישור המינהל כדי לסגור מרפסת. אם נתניהו בוחר לקדם רפורמה כה מהותית ובעלת השלכות מרחיקות לכת בשם ספין המרפסות נשאלת השאלה מהם מניעיו האמיתיים של ראש הממשלה? האם זהו הרצון לנתק עצמו מקונוטציה הקושרת אותו למרפסת אחרת או שמא יש פה מניעים מדאיגים יותר?

הצתה מאוחרת
גל השריפות שהכה את חורשי הגליל בשבוע שעבר תפס את הכותרות במשך יום אחד בלבד. על פי שירותי הכבאות יש חשד כי חלק מההצתות נעשו על רקע לאומני. פלא הוא שאיתמר בן-גביר וברוך מרזל עדיין לא עתרו בתגובה לבית המשפט בבקשה לממש את זכותם להבעיר את אום אל פאחם.

ניצבים או תקועים
השבוע התקבלה בתיבת המייל שלי מודעת דרושים לטובת השתתפות כניצבים בעונה השנייה של 'סרוגים'. לי הספיקה הצפייה בשני הפרקים הראשונים של העונה הקודמת על מנת להסתייג מסדרה אשר נתנה דגש מוגזם לבעיית הרווקות. כותביה המוכשרים של הסדרה הפופולארית, באמצעות תרומתם לעיסוק האובססיבי בנושא, יצרו שלא בכוונה לצעירי וצעירות המגזר תדמית של אנשים התקועים במקום מכיוון שטרם מימשו את שאיפותיהם המשפחתיות, וזאת במקום לפתוח תריס לעולם האישי של הצעירים אשר מנתבים את יכולותיהם לכיוונים נוספים.

מתי נוח לך?
אחד הכיוונים אותם מאפשרת העצמאות שאינה מרצון להגיע אליהם היא פעילות התנדבותית לטובת יצירת חברה טובה יותר. תחת הכותרת של 'התנדבות מתי שנוח לך' פועל אתר האינטרנט של 'חברה טובה' אשר מאפשר לכל מי שרוצה, רווק, נשוי או ילד, להתנדב באמצעות ריכוז הפרויקטים של כלל ארגוני ההתנדבות הארצית. חופשת הקיץ בפתחה אנו עומדים, בה המסגרות הפורמאליות יוצאות גם הן לפגרה, פותחות אפשריות רבות להתנדב עבור כל מאן דבעי.

מבנימינה ימינה
החופש הגדול מותיר זמן גם למתנדבים בעם ליהנות מתרבות פנאי איכותית דוגמת טיולים. אחת האפשרויות הנוחות יותר לטיולים ומתאימות גם לקבוצות מאורגנות ולבעלי משפחה היא פעילותה של עמותת 'ארץ נהדרת' אשר עורכת סיורים במטרה לחזק את הקשר בין העם היושב בציון לאתרי המורשת. הסיורים המגוונים מקיפים את כלל אזורי הארץ בכלל ימי השבוע. מימי ראשון בעיר דוד, דרך חמישי בלוד ושישי בבנימינה ועד שבת, איך לא, בתל-אביב.

הפולישוק של בייניש
השבוע עולה לשידור סדרת דוקו-דרמה בטלוויזיה אשר תתאר את עבודת בית המשפט העליון. אחת ממטרות התוכנית, חסר תקדים שמה, היא לשפר את תדמיתו של בית המשפט העליון בקרב הציבור הישראלי. מעניין לראות כיצד אותה אליטה תקשורתית אשר מתגייסת לקידום האג'נדה של בית המשפט העליון, פועלת במקביל להגחיך את כבודה של הכנסת הן באמצעות דיווחים מוטים ופרובוקטיביים והן דרך סידרת הדוקומדיה ומשחקו המשובח של ששון גבאי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה