יום ראשון, 26 ביולי 2009

לא אקטואלי - 24.07.09

גבולות מדינת הלאום
בשנים האחרונות, לאור סדרה של הפרטות דוגמת הקמת בתי כלא פרטיים, דיונים רבים מוקדשים לנושא גבולות ההפרטה. הצד השני של המטבע, עליו לא נערך כל דיון ציבורי, הינו הגדרת גבולות מדינת הלאום ועליו לא נערך דיון ציבורי. במקרה הפרטי של מדינת ישראל, השאלה המוכרת בשיח היא מה משמעותה של המדינה היהודית. לכאורה, כלפי חוץ, התשובה יחסית ברורה: הכרה בזכותו של העם היהודי לממש את שאיפותיו הלאומיות בארץ ישראל. לעומת זאת, לתושבי הארץ, יהודים וערבים, שופטים וחברי כנסת, לא ברור עד לאן מגיעות זכויותיהם הקיבוציות של בני העם היהודי של במסגרת המדינה היהודית. על כן, אנו נמצאים בכאוס מתמשך של קרבות משפטיים על אופייה של מדינת העם היהודי. לשם כך, כתבתי יחד עם דובי הלמן, לשעבר מזכיר התק"ם, נייר עמדה שמסביר את הצורך הדחוף להבהיר לעצמנו מהו חזונה של מדינת ישראל כמדינת היהודים. המאמר, שפורסם החודש בכתב העת 'כיוונים חדשים', קורא לחקיקתו של חוק יסוד אשר יקבע את מהותה של מדינת ישראל כביתו הלאומי של העם היהודי.

אני לא אנסקי
מזה שנתיים מופיע אלכס אנסקי במונודרמה ושמה "אני לא דרייפוס". אנסקי, המשחק את הקולונל הצרפתי, פרדיננד אסתרהאזי, הבוגד האמיתי בפרשת דרייפוס, מצליח במשחק משובח להעביר באמצעות מונולוג ארוך את עולמו הפנימי והמעוות של האנטישמי המצוי. התמזל מזלי לצפות בהצגה דווקא בבית אבי-חי שבירושלים, בו נערך דיון מרתק מיד לאחר ההצגה בהשתתפותם של עמנואל הלפרין ואלכס אנסקי. הלפרין, סוג של מומחה לענייני כל דבר, הציג פרספקטיבה אקטואלית של הפרשה ההיסטורית תוך שילוב הקרנת בכורה בישראל של סרט נדיר אודות הפרשה שהופק לפני יותר ממאה שנה. אנסקי, שחקן ואקטיביסט, סיפר כיצד פרשת רציחתו של היהודי הצרפתי אילן חלימי, הביאה אותו ליצור את ההצגה והצביע על הקשר בין אנטישמיות באירופה של אז מול האנטי-ישראליות של היום. הזדמנות שנייה ואחרונה לחזות בהצגה בשילוב השיחה המרתקת תינתן באותו בית אבי-חי גם ביום שני הקרוב.

חשמל באוויר
לא כדאי להסתובב בימים אלו בשכונות החרדיות בירושלים. גל ההפגנות נערך דווקא בתקופת בין המיצרים אולי במטרה להמחיש את חורבנה של ירושלים זה אלפיים שנה: זבל ברחובות, רמזורים מנופצים ופחים שרופים. נהג מונית איתו נסעתי הציע פתרון ראוי: העירייה תגבה מיסים גבוהים יותר מתושבי השכונות בהן נערכו מסיבות הרחוב, וזאת על מנת לכסות את הוצאות שיקומה פני העיר המצולקת. הוא סיפר לי כי חברת החשמל מנהיגה מדיניות דומה בכפרו (שועפת): כאשר מאותרת התחברות פירטית למקור חשמל, גובה חברת החשמל את סכום הגניבה על ידי חלוקת החשבון בין כל תושבי השכונה. כך קורה שהאזרחים הופכים להיות אכפתיים יותר לשמירת החוק, המוטיבציה לגנוב מהפריץ היהודי נמוכה ורמת הפשיעה יורדת. איני יודע אם זהו באמת המצב לאשורו, אך אני בטוח שכך צריך להיות.
רפורמת המאחזים הגדולה
"בעין חרוד גרה משפחה שנקראת משפחת שטורמן... חיים שטורמן נהרג בשנות ה-30 בעת סיור לאיתור קרקעות לרכישה של הקרן הקיימת לישראל, בעמק בית שאן... בנו, משה שטורמן נהרג בקרבות על הר הגלבוע ליד עין חרוד. הנכד שלו, חיים שטורמן נהרג באי גרין, יחד אתו נהרג דני ואזה מסיירת מטכ"ל, חיים היה מהשייטת. אחותו של חיים שטורמן לא ידעה אחרי איזה ארון ללכת כי היא הייתה אחותו של חיים וחברה לחיים של דני ואזה, שהיה אחד מחמישה אחים שבאו מעיראק ונקלטו בקיבוץ עין חרוד.... אתם עושים חשבונות עם קיבוץ עין חרוד אם הם שילמו או לא שילמו...". את הדברים המרגשים הללו נשא לפני שבועיים בארי הולצמן, תושב עין חרוד, בוועדת הכלכלה של הכנסת כזו דנה בבקשת בני ההתיישבות העובדת להסדיר את זכויותיהם על הקרקע עליה הם מתגוררים במסגרת הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. בין השאר, בעקבות דברים אמיתיים וראויים אלו, הוחלט להענות לבקשתם. משום מה, טיעונים מסוג זה נחשבים לניצול ציני של השכול כשמדובר בגיבורי ישראל אשר בחרו לממש את החזון ההתיישבותי ביהודה ושומרון.
בין ואגו לדרורי
חידה: אריאל ואגו הוא השופט שרצה להרשיע את שי דרומי. תוך כמה זמן הוא יגיע לבית המשפט העליון?
שלום בלי ירושלים
'שלום עכשיו' אשר רואה בהתנחלויות כמכשול העיקרי בדרך לשלום אשר אין בלתו פרסמה דוח המפרט כמה כסף מתקציב המדינה מגיעה להתנחלויות. הדוח כולל סכומים אשר זוכים לקונצנזוס ישראלי רחב דוגמת שכונות ירושלמיות, מעלה אדומים, תקצוב מכללת אריאל ושירותי אבטחה (כולל מזרח ירושלים ולא כולל שדרות). הדוח המלא נמצא באתר העמותה ואינו כולל את הגילוי הנאות כי עיקר תקציבה של העמותה מגיע מהאיחוד האירופי. מי שמזלזל בהשפעת ארגונים דוגמת 'שלום עכשיו' על השיח בסכסוך הישראלי פלסטיני מוזמן להתעדכן בפרטי הסכסוך השבועי בין רם עמנואל לעוזי ארד.

דרישת שלום
השבוע התקבלה בתיבת המייל שלי הודעה כי 'שלום עכשיו' מחפשים מנהל פעילות ארצי. לא מספיק להם שלושה מנהלים בדמותם של ג'ורג' מיטשל, רם עמנואל וג'ימי קרטר?

גיוס לא צבאי
לאור פעילותם של ארגונים כמו 'שלום עכשיו', 'שוברים שתיקה' ודומיהם, מעודד כל פעם מחדש לשמוע על ארגונים הפועלים למען שיפור תדמיתה של ישראל בעולם. יוזמה אחת כזו היא של חבורת סטודנטים מהאוניברסיטה העברית, אשר שמה לעצמה למטרה להפוך את בני ובנות הדור הצעיר בישראל מאדישים למנהיגים, על ידי גיוס הדור הבא למערכה על תדמיתה של ישראל באמצעות האינטרנט. היוזמה, IsraPedia שמה, מבית היוצר של ארגון ההסברה StandWithUs, תוצג ביום ראשון הקרוב בקמפוס הר הצופים שבאוניברסיטה העברית. ההרשמה, איך לא, דרך האינטרנט.

כחול-לבן-ירוק
יותר מדי פעמים אנו שומעים על כך שהטרנד הסביבתי מנוצל כנגד המפעל הציוני. בסרטון מבריק שרץ ברשת האינטרנט, הצליח מאן דהוא, לרתום את הטרנד הירוק לטובת ההסברה הישראלית. הסרטון, בכיכובו של חסן נסראללה, קורא לעבור לרכבים היברדיים על מנת להפסיק את מימון הטרור באמצעות צריכת הנפט. יש שיאמרו כי הסרטון הופק במטרה לרתום את הרגש הפטריוטי לטובת הסביבה ולא להפך, אך כשמדובר בשתי ציפורים במכה אחת, מה זה חשוב כמה ציפורים נשארו על העץ?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה