יום שישי, 24 ביולי 2009

יעלון בין גמדים - הדרמה שמאחורי הדרמה

את הפיאסקו שנחל שלשום ראש הממשלה במליאת הכנסת לא יוכל להסביר כתב פרלמנטרי כלשהו. מה שקרה בכנסת ביום רביעי האחרון הוא למעשה קריסתו של מגדל הקלפים הנדל"ני עליו בנה ראש הממשלה את הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל שמהותה הוא הפרטת אדמות המדינה.

תומכי הרפורמה מנסים להציג תמונה בה מתואר כי הרפורמה לא עברה בשל שיקולים פוליטיים או פופוליסטיים.אלו טענות שניתן להשמיע כנגד חברי אופוזיציה אשר תמיד חשודים בהתנגדות אוטומטית לכל הצעת ממשלה או חברי קואליציה שמחפשים כותרות. לא זה המקרה כשהמשנה לראש הממשלה, השר בוגי יעלון, בוחר שלא להגיע להצבעה. אפילו מתנגדי יעלון, להזכירכם, רמטכ"ל לשעבר, כשהם מבקשים ללכלך עליו, הם מאשימים אותו בעודף רצינות (בוק, הם קוראים לו). ויעלון, אולי השר הרציני יותר בממשלת ישראל כיום, התנגד לרפורמה ולא במקרה.

במשך החודשים האחרונים פעל צוות המכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לנתח את המשמעויות הלאומיות, החברתיות והערכיות של הפרטת קרקעות המדינה. את מסקנותיו העביר המכון לכלל השרים וחברי הכנסת. עמדת המכון אף הוצגה בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת. בפועל, מעטים מחברי הקואליציה, טרחו להגיע לדיוני הוועדה ולקרוא את החומרים בנושא. הן בשל האמונה שהעברת הרפורמה מונחת בכיסה של הקואליציה, והן בשל האמונה כי נתניהו לא יוביל מהלך הנוגד את הרעיון הציוני.

כך יצא, שרוב רובם של חברי הקואליציה תמכו אוטומטית ברפורמה, אך ללא לדעת מדוע, מעבר לציון העובדה כי הרפורמה הזו היא הבייבי של ביבי, כפי שיעידו בקשותיהם של חברי הליכוד בישיבת הסיעה האחרונה לקבל דף מסרים המסביר את יתרונות הרפורמה.

השרים וחברי הכנסת מהקואליציה, דוגמת השר דני הרשקוביץ, והח"כים זבולון אורלב וציפי חוטובלי, אשר בחרו להתעמק בסוגייה, גילו על נקלה את הסכנות הטמונות ברפורמה, ומצפונם לא איפשר להם לתמוך ברפורמה. גם מאמציהם להציע מתווה ראוי לקידום הרפורמה וחיסול הבירוקרטיה במינהל מקרקעי ישראל מבלי להפריט קרקעות, דוגמת יוזמתו הברוכה של חבר הכנסת עתניאל שנלר, עלו בתוהו.

דוגמא אחת שתמחיש את חוסר המחשבה מאחורי הרפורמה היא סוגיית אדמות הנפקדים. חברי הכנסת הערבים טענו בדיוני ועדת הכלכלה כי אדמות רשות הפיתוח, כשליש מהאדמות המיועדות להפרטה, הן אדמות הפליטים הפלסטיניים ולכן יתבעו אישית כל בעל קרקע בתביעה שישיב את הזכויות על האדמה לבעליה המקוריים לכאורה. ללא הסדרים נדרשים והבהרות מתאימות, טענות אלה עלולות ליפול על אוזניים קשובות בהרכבו הנוכחי של בית המשפט העליון. את התגובה המפתיעה והמדאיגה ביותר קיבלתי שעה קלה לפני ההצבעה במליאה מדמות בכירה מאד בלשכת ראש הממשלה: "הרפורמה כוללת גם את אדמות רשות הפיתוח? באמת?".

מי ששהה במסדרונות הכנסת ביום רביעי לא יכל שלא להתרגש לאור המחזות שנראו במשכן. פעילים צעירים של בני-עקיבא (איפה ראשי התנועה?) רודפים אחר השר יולי אדלשטיין בבקשה שלא יפקיר את אדמות הדורות הבאים, כשלצידם חניכי הנוער העובד והשומר הצעיר (כולל ראשי התנועה) מבריחים את השר ברוורמן מהכנסת על מנת שלא יצביע. עוזרים פרלמנטריים ותיקים אמרו לי שמאז הדיונים על התנתקות לא זכור להם כזה לחץ ציבורי.

את שורשי המפלה ניתן היה למצוא בנגעי היבריס ושכרון הכוח אשר פושים כבר יותר ממאה ימים בקרב קברניטי הממשלה החדש. לא פלא הוא, שקואליציה אשר בוחרת להתעלם מטענות מוצדקות כנגד הרפורמה, להתכחש לקואליצייה הנדירה והמיוחדת של שלל ארגונים ציוניים, להשתיק קולות אחרים הבוקעים מבין שורות הקואליציה ולקיים הצבעות דורסניות בזכות רוב מבוטח בוועדת הכלכלה של הכנסת, מוצאת עצמה עם המכנסיים למטה בהצבעה שהיא עצמה ביקשה לערוך.
(פורסם הבוקר בעמודי החדשות של מקור ראשון)

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה