יום שישי, 18 בספטמבר 2009

לא אקטואלי - 18.09.09

פיתוח העיירות
השבוע הכריז השר סילבן שלום על כוונתו להביא מאות אלפי יהודים לנגב ולגליל. לשם הבאת כמויות כאלה, לא די בעיבוי היישובים הקהילתיים ויהיה צורך לפתח בעיקר את עיירות הפיתוח אשר נמצאות בפריפריה. מדובר באתגר לא פשוט מכיוון שעיירות אלה סובלות מדימוי נמוך על אף שניתן למצוא בהן איכות חיים לא רעה בכלל. על השר הממונה על פיתוח הנגב והגליל לדאוג קודם כל לשיפור תדמיתן של העיירות, בעיקר באמצעות הבאת תיירות פנים לאזורים אלה. אפשרות אחת לכך יכולה להיות לקבוע את יום העצמאות ה-62 של מדינת ישראל בסימן שישה עשורים לעיירות הפיתוח. המעברות הראשונות, אשר הוקמו ב-1949 ולימים הפכו למה שמוכר כיום כעיירות הפיתוח, ראויות להוקרה מיוחדת בשל היותן מכשיר מרכזי בקליטת העלייה ההמונית בשנות קום המדינה. כמו כן, לעיירות הפיתוח יש משמעות אסטרטגית ככלי לפיזור האוכלוסייה במדינת ישראל. על תרומתן של עיירות אלו לחברה הישראלית זכה המפעל בפרס ישראל לפני 25 שנים. שנה לאחר ציון יום העצמאות בסימן מאה שנים להקמת העיר העברית הראשונה, ראוי לחזור ולהוקיר גם את תרומתן של עיירות הפיתוח למפעל הציוני. להרחבת היריעה בנדון מומלץ לעיין בקובץ המאמרים המכובד, 'עיירות הפיתוח' שמו, אשר פורסם לאחרונה בהוצאת יד בן-צבי.

תוצרת 'הארץ'
בתחילת החודש הודיעה ממשלת נורבגיה כי קרן הפנסיה הממשלתית מכרה את אחזקותיה בחברת "אלביט מערכות" אשר מספקת ציוד מעקב לגדר ההפרדה. לעמירה הס, עיתונאית "הארץ", היו כמה דברים לא ברורים: "השאלה אינה מדוע משכה נורווגיה את השקעתה באלביט, אלא למה רק עכשיו ולמה רק ממנה". הס הגדילה לעשות כשקראה לממשלת נורבגיה להחרים חברות נוספות אשר תומכות בצורה כזו או אחרת בתושבי יהודה ושומרון (כולל בנקים אשר מעניקים משכנתאות, רחמנא לצלן, למתנחלים). הס התבססה בדבריה על מחקר של 'קואליציית נשים לשלום' הכולל רשימה של 40 חברות ישראליות ובינלאומיות שנורבגיה משקיעה בהן. מקומם? מקומם! אך קריאה לחרם קוראים על עיתון הארץ אינה אפקטיבית במקרה של עיתון אשר מספר מנוייו יורד ביחס הפוך לקצב גידול האוכלוסייה. יעיל הרבה יותר יהיה אם אותן חברות שברשימה המדוברת יפסיקו לפרסם בעיתון הקורא להחרמתם. לנוחות הקוראים אשר מועסקים באותן חברות (או סתם בעלי מניות), מצורפת רשימה חלקית של ארגונים ישראלים המיועדים לחרם: אימבלייז, אלביט, אפריקה ישראל, בנק דיסקונט, בנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי-טפחות, גילת לוויינים, חברת חשמל, כור, סולל בונה, סלקום, פז, פלאפון, פרטנר (אורנג'), קבוצת דלק, קבוצת כלל, שופרסל ושיכון עובדים. כל שנותר לכם הוא לפנות לבכיר בהנהלת החברה ולהסב את תשומת ליבו לחשיבות שבהפסקת הפרסומים בעיתון הארץ.
מהי התנחלות?
כמו במקרים אחרים, גם כאן ההתנחלויות מסמנות את תחילתו של המדרון החלקלק. כמו הסכסוך בין ישראל לפלסטינים, גם החרם לא עתיד להסתיים בנסיגה לגבולות הקו הירוק. רק בשנה שעברה, קרא ארגון אתג'אה להחרים את חברת התמרוקים לורא'ל, בעוון הקמת מפעל בהתנחלות מגדל העמק. אמנם אתג'אה הוא ארגון אלמוני בקרב הציבור הישראלי, אך יש לו מעמד והשפעה לא מבוטלים. זוהי אגודה המייצגת ארגונים פלסטינים בישראל (דוגמת עדאלה) אשר מחזיקה במעמד ייעוץ מיוחד באו"ם. בלימת החרם נגד ההתנחלויות, תגן על חרמות נגד התנחלויות ותיקות יותר.
לשלשת השלום
'אתג'אה' הוקם בשנת 1995. עמותת 'עדאלה' יוסדה ב-1996. ה'וועד הישראלי נגד הריסת בתים' ו'מרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל' צצו במחוזותינו בשנת 1997. כל הארגונים הללו, המייצגים ערבים ישראלים אשר רואים עצמם כפלסטינים, הוקמו דווקא לאחר פרוץ השלום והסכמי אוסלו. כשבוגי אמר כי "בכל פעם שהפוליטיקאים הביאו את יונת השלום, אנחנו בצבא היינו צריכים לנקות אחריה" הוא התכוון למאבק הפלסטיני הצבאי שהועצם מאז הסכמי אוסלו ועלה למדינת ישראל במאות קורבנות טרור. באותה תקופה אף אחד לא נתן את הדעת למאבק הלאומי של ערביי ישראל שזרעיו ניטעו אז והיום הוא משגשג ופורח.

מאבקי השבת בירושלים
בסוף השבוע האחרון נערך בירושלים זו השנה השלישית פסטיבל 'בתים מבפנים'. הפסטיבל, שכלל יותר ממאה סיורים ובתים פתוחים לקהל הרחב, משך אלפי משתתפים בכל הגילאים (מבוגרים, צעירים ואף צעירים יותר שלא ניתנה בידם הזכות להחליט) מכל רחבי הארץ. הקהל שגדש את הבירה ויצר תורים ארוכים בכניסה לחלק מהאתרים הציב אתגר בפני עיריית ירושלים לקיים פסטיבל עשיר ומגוון עוד יותר בשנה הבאה. העובדה שרובם הגדול של המשתתפים באירוע היו חילונים היוותה אמירה ברורה החילונים כי עדיין לא ויתרו על ירושלים. במוצאי שבת דיווחו מהדורות החדשות כי 2,000 חרדים הפגינו במהלך השבת בירושלים.
שמרנות חילונית
מחנה ישראל היא השכונה השניה שהוקמה מחוץ לחומות, אך מעולם לא נהנתה מיחסי הציבור להן זכו שאר השכונות הוותיקות דוגמת משכנות שאננים ונחלת שבעה. יש שטוענים שכך קרה מכיוון שאותה הקימו ספרדים. כיום השכונה מאויימת באמצעות כרישי נדל"ן אשר מבקשים להניח את ידיהם על נכסי השכונה ולהקים במקומם רבי-קומות. בשנים האחרונות וכן לאורך כל הפסטיבל, מנסים תושבי השכונה המגובים בפעילים חברתיים רבים וחילוניים למהדרין להחזיר עטרה ליושנה במסגרת מאבק לטובת שימור מבני השכונה. המאבק אמנם לא תמיד מצליח, אך ניתן לראות כמה מפירותיו בשטח. יעיד דובדבנה של השכונה, מלון פאלאס ההיסטורי, אשר למרות שנהרס מהיסוד, קיר החזית נותר על תילו.

הזדמנות שניה
תודות לעיריית ירושלים, לארגונים ולעמותות נוספות, חודשי הקיץ בירושלים היו מלאים בפעילויות והשכיחו ממני את תל-אביב. על פי לוח האירועים שמופיע באתר האינטרנט של העירייה נראה כי גם בחודש הקרוב לא יהיה משעמם בבירה. בעשרת ימי התשובה הקרובים, גולת הכותרת של הפעילויות הם סיורי הסליחות. מומלצים במיוחד הם סיורי הסליחות של 'מדרשת ראשית' אשר מעניקים לקוראי המדור (וגם שאר העיתון) הנחה של 50 אחוזים. חובת הגילוי הנאות מחייבת אותי לציין כי הכותב היה אורח של המדרשה בסיור סליחות שכזה. מצד שני, לא השתתפתי באף אחד מהסיורים האחרים אותם המדרשה מארגנת בשאר ימי השנה ובשאר חלקי העיר.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה