יום שישי, 2 באוקטובר 2009

לא אקטואלי - 2.10.09

יש גברים שלא משתנים
אומרים שהנאום אותו נשא בנימין נתניהו באו"ם היה לא רע בכלל. יכול להיות, אבל האמת שנתניהו לא היה צריך להתאמץ. הוא היה יכול לקרוא את אותו הנאום בדיוק אותו נשא בפני הקונגרס האמריקאי לאחר בחירתו לכהונה ראשונה כראש ממשלה. להלן כמה הבהקים מנאום בן 13 שנשאר אקטואלי גם היום (בתרגום חופשי שלי): "... על השלום העתידי [במזרח התיכון] להישען על שלושה עמודי תווך: ביטחון הוא עמוד התווך הראשון... עמוד התווך השני הוא הדדיות... עמוד התווך השלישי עבור שלום קבוע הוא דמוקרטיה וזכויות אדם... אנו לא מבקשים שלום אך ורק לזמנינו. אנו מבקשים שלום לתמיד. לחברי 'שלום עכשיו' אני אומר: אנו לא רוצים רק שלום עכשיו. אנו רוצים שלום עכשיו, אך גם שלום אחר כך. שלום לדורות...". בשאר הנאום התייחס נתניהו גם לסכנה שבאיראן גרעינית ולירושלים שרק איחודה מאפשר למאמינים מכל הדתות לפקוד אותה, לראשונה זה אלפיים שנה. רק משהו אחד מהנאום של אז השתנה: "אני מתחייב לצמצם את מספר חברי הממשלה". נו שוין.

וסמכת בחגך
בבית הכנסת בו התפללתי ביום כיפור היו תלויים שני שעוני קיר. האחד הראה את השעה הנכונה, והשני, מעשה שטן, את השעה על פי שעון הקיץ. הטעות הטרגית הזו של מי משמשי בית הכנסת, נבעה כתוצאה מכך שחוק קביעת הזמן, זה שמו, מסיים את שעון הקיץ במוצאי השבת שלפני יום כיפור. כך יצא, שכשהצום הסתיים, שעון אחד הראה את השעה 18:10, בעוד חברו מראה את השעה 19:10. הבטתי שוב בשני השעונים, ופלא פלאים, לא חשתי בשינוי בתחושת הרעב בעקבות הדילוגים משעון חורף לשעון קיץ ובחזרה. בשבוע הקרוב, ימי חול המועד סוכות, יסבלו מהמעבר לשעון חורף בעיקר המטיילים ושאר המבלים תחת כיפת השמים, אשר יאלצו לקצר את שמחת חגם בשעה תמימה מדי יום בשל מעשיהם של נבחרי הציבור. מומלץ לחברי הכנסת חובבי המסורת לשנות את החוק ולדחות את שעון החורף לצאת שמחת תורה, כך שתחילת שעון החורף תקביל לאמירת "משיב הרוח ומוריד הגשם". לא רק החילונים יודו לכם על כך.

שופט לכל עת
השבוע חגג מנוע החיפוש גוגל את יום הולדתו ה-11. החבר'ה בגוגל לא צריכים אותי כדי לדעת שהם עושים עבודה טובה. מצד שני, מי שואל אותם (אני, עשרות פעמים ביום). לאחרונה התווספה בגוגל אפשרות ההשלמה האוטומטית, אשר הופכת למעשה לסוציולוג של הרשת בה אנו חיים. סוג של שופט בקרב על התודעה. כך קורה שצחי הנגבי מקבל תוספת אוטומטית של כתב אישום, אהוד ברק זוכה בפלולה למרות הניתוח, עמיר פרץ לא מצליח להיפטר מהמשקפת וציפי חוטובלי נשואה. האם יש משהו שגוגל יודע ואנחנו לא?

עיסוי לב
בית מורשה בירושלים, בשיתוף עם תנועת 'מעגלי צדק', פותחים השנה את תוכנית בית המדרש לצדק חברתי לקהל הרחב. בית המדרש הוקם מתוך מגמה לקדם תודעה של צדק חברתי בישראל תוך ניסיון לממש את ערכי היהדות בעולם המודרני. בראשו של בית המדרש, עומד הרב ד"ר (שילוב מודרני בפני עצמו) בני לאו. על התאמתו לתפקיד חשוב זה תעיד דרשתו משבת שובה בקהילתו בשבת האחרונה: על אף המגוון הגדול של ההרצאות שנישאו ברחבי העיר על ידי רבנים מכובדים ומוכרים, המוני משתתפים ומשתתפות זרמו לבית כנסת הרמב"ן ועוד רבים נותרו בחוץ. זאת על אף העובדה שהרב הצעיר, אשר עומד בראש קהילה ירושלמית בורגנית, מעביר שיעור מדי שבת אחר הצהריים. את נושא השיעור ייחד הרב לאו לרעיון הפיכת עיקרון 'לפנים משורת הדין' לחובה משפטית ככלי לצמצום פערים בחברה. וכך, כמו מסאז' טוב המשחרר גב תפוס, כך גם דבריו של הרב לאו לחצו בדיוק בנקודות הנכונות של לבבות השומעים, בניסיון לרכך את קשיות הלב המצטברת אצל כל אחד מאיתנו כתוצאה מאירועי היום-יום. מי אמר שאין נביא בעירו?

פינת הקטנוניות
ספרו של אלון חילו, 'אחוזת דג'אני', נמכר במדפי חנויות הספרים עם סמל זכייה בפרס ספיר למרות שזה נלקח ממנו לאחר שהתגלה ניגוד עניינים מהותי בקרב חבר השופטים. האשראי על הפנייה למפעל הפיס שהביאה לביטולו של הפרס מגיעה לפורום המשפטי למען ארץ ישראל. כעת ראוי לפנות לערכאות המתאימות על מנת להורות להוצאת ידיעות אחרונות לאסוף את עותקי הספר עם הכיתוב השיקרי, בדיוק כמו שנשללים המדליות והפרסים מאתלטים המשתמשים בסמי מרץ (גילוי נאות: אין קשר משפחתי ליו"ר מרץ לשעבר, יוסי שריד). אך יש צד חיובי בכך שתעשיית השקר סביב אחוזת דג'אני ממשיכה לפעול בשיא המרץ (אותו גילוי עדיין נאות): פרופ' מעוז עזריהו, גיאוגרף מאוניברסיטת חיפה, טוען כי הספר, שלא בכוונת מכוון, הינו יצירה ציונית במהותו. בספרו הפרובוקטיבי, מנסה חילו להוכיח כי הסיפור הציוני הינו כיבוש קולוניאליסטי על בסיס טענות היסטוריות. אך שוד ושבר, אותן טענות אינן אלא בדיות פרי דמיונו של הסופר המוכשר. המצאתה של אחוזה אשר שכנה במקום בו נמצאים כיום מגדלי עזריאלי, היא דוגמא מייצגת לכל אותן טענות שווא אשר על בסיסן יוסד הנרטיב הפלסטיני כולו.

הסברע
בשנים האחרונות זו אופנה להתנגח במשרד החוץ על כך שאינו עושה את תפקידו. עם כל הביקורת, יש לדון לכף זכות את אנשי המשרד אשר מאמציהם בחו"ל משולים לארגון ימני אשר מנסה לדחוף אייטם ל-ynet. בשיחה שנערכה במכון לאסטרטגיה ציונית, סיפרה חברת הכנסת ציפי לבני כי בתפקידה כשרת חוץ הייתה צריכה להסביר לעמיתיה באירופה כי לא הייתה מדינה פלסטינית לפני הכיבוש ולהוכיח באמצעות מפה כי אין רצף יבשתי בין רצועת עזה ליהודה ושומרון. מסתבר שלא צריך להיות ליברמן כדי שלא ירצו לשמוע אותך.

תגובה 1:

  1. כאשר מנסים להפוך את "לפנים משורת הדין" לשורת הדיןף מגיעים בהכרח לעוול. המושג "לפנים משורת הדין" נותן לאדם הפרטי יכולת לבטא את עצמו, וכאשר מבטלית את היכולת הזו לא מגדילים את היכולת לעשות צדקה, אלא מקטינים אותה. זה במידה רבה היסוד לעוול הגדול לא הקומוניזם והמערכות הסוציאליסטיות הקיצוניות הדורסניות. אין צורך להרחיב, אלא לספר על הלינה המשותפת בקיבוצים, למשל, כדבר שיסודו ברצון טוב וסופו בפגיעה נוראה בהמוני ילדים.

    לא מפתיע, לכן, שהרב ד"ר בני לאו לקח חלק באחד המעשים החמורים והמתועבים ביותר שנעשו ע"י מדינת ישראל, בגירוש יהודי גוש קטיף וצפון השומרון. הוא לא עשה את זה רק כיחיד. בית מורשה, כגוף, לקח חלק במה שכונה "ההכנה המנטלית" והיה למעשה שטיפת מוח מסודרת שנעשתה לחיילי הגירוש, במטרה לעקר מהם את היכולת להיות אנושיים ולהתנגד למעשה הנפשע. בני לאו אומר שם ש"הפקודה הזו היא פקודה חוקית בעליל" כיוון ש"לכל מדינה יש זכות לקבוע את גבולותיה". בני האדם נעלמו. נשארו רק ה"גבולות".

    מי שדיבר על "לפנים משורת הדין" נכשל במעשים החמורים ביותר. לא מפתיע שמי שמנסה לצמצם את האדם, ולהעביר את הכל למדינה, למערכת המשפט, סופו שהוא פוגע באלפי בני אדם. גירוש אזרחים שלא חטאו ולא היו חלק מעם שפתח במלחמה הוא פשע נגד האנושות. מי שמדבר בשם "בית המדרש לצדק חברתי", כמו גם הגוף המפעיל את בית המדרש הזה, היו שותפים בפשע.

    השבמחק