יום שני, 26 באוקטובר 2009

לא אקטואלי - 23.10.09

בלבלי אותו
לגרש ילדי עובדים זרים – אסור.
לעקור 8,000 יהודים מבתיהם – מותר.
העלאת שארית יהודי אתיופיה – בעייתית.
דרישת נכדי הפליטים הפלסטינים לזכות השיבה – לגיטימית.
הראשונים נולדו בישראל ולא מכירים מקום אחר מלבדה. האחרונים לא מכירים שום מקום אחר מלבד הארץ המובטחת על אף שמעולם לא ביקרו בה. מוסר יהודי?

רכבת לשום מקום
ביום שישי האחרון קיים ארגון מסיל"ה אירוע להעלאת המודעות לילדי מהגרי העבודה והפליטים החיים בעיר תל אביב. קיומם של ארגונים אולטרא ליברליים המקדמים סדר יום להפיכתה של מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה כבר מזמן לא מהווה חדשות. לפחות לא בעיתון זה. גיגול קצר אודות מסיל"ה הוביל אותי לבלוג הרשמי של רון חולדאי: "מסיל"ה (מרכז סיוע ומידע לקהילה הזרה) הוא גוף שהוקם בשנת 1999 על ידי רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, ונמצא באחריות מינהל השירותים החברתיים בעירייה". ההחלטה להקים את מרכז הסיוע היא בהחלט יוזמה ברוכה המצטרפת לשורה של יוזמות מקוריות קודמות. עם זאת, תמוהה העובדה שאירוע המופק על מנת לשמש אמצעי לחץ כנגד הממשלה, נערך מטעם ארגון הפועל מטעמה של רשות מקומית. הגיע הזמן שמישהו בממשלת ישראל יבין כי הריפיון אותו מגלה המדינה הוא זה שמעודד ראשי רשויות לצפצף על החלטות ממשלה כאילו הן היו המלצה בלבד. בשיאה של התופעה חזינו כולנו לא מזמן: ראשי ערים העיזו להודיע כי לא יצייתו לחוק הבצורת ויסרבו לגבות את המס החדש. צודקים או לא, סדר צריך להיות.

מצילה מצליפה
את האשמה הבלעדית על המצב הקיים יש להטיל על רשויות החוק, אשר לא השכילו לגבש מדיניות הגירה מוסדרת. כל זאת, דווקא במדינת ישראל בה לסוגיית ההגירה חשיבות רבה: מצד אחד, מדינת ישראל פותחת את שעריה ליהודים ושאריהם מרחבי העולם. מצד שני היא נאלצת להתמודד עם המוני פלסטינים המתדפקים על שעריה בתואנת השווא של זכות השיבה. על כל אלה יש להוסיף את מהגרי העבודה, אשר מיעוטם הם פליטים שלא יכולים לשוב לארצם. לשם כך הקים מרכז מציל"ה בראשותה של פרופ' רות גביזון, צוות אשר גיבש מתווה למדיניות הגירה. על המסמך אותו פרסם המרכז החשוב חתומים בין השאר פרופ' אמנון רובינשטיין ופרופ' שלמה אבינרי, אשר אינם נחשדים בפאשיזם על אף היותם פטריוטים הרואים בשמירה על אופייה היהודי של מדינת ישראל כמטרת על. נראה כי בזמן שיש כאלה המדברים על שמאל לאומי, יש כאלה שעושים אותו.

שר חינוך של כולם
בשבוע הבא יצוין יום הזיכרון לזכר יצחק רבין ז"ל. מדי פעם טורחים המארגנים ומזמינים איש ימין לטקס שהפך מזמן לאירוע אבל לשמאלנים בלבד. השנה ישתתף שר החינוך התל-אביבי שהיה יכול להיות חלומה הפמיניסטי והליברלי של כל אמא שמאלנית, אילולא היה ימני. חשוב מאד ששר החינוך השאפתן ינצל את ההזדמנות ואת מעמדו החדש על מנת להחזיר לטקס את המימד הממלכתי שמעולם לא היה לו, כך שכל חלקי העם יוכלו להתאבל יחדיו על הירצחו של ראש ממשלה.
פיצול אישיות
לקראת בחירתו של היועץ המשפטי החדש, יצא עיתון 'הארץ' במסע נגד חבר הכנסת יריב לוין אשר נמנה על ועדת האיתור שאמורה להציג מספר מועמדים מהם תבחר הממשלה. לטענת 'הארץ' לוין שרוי בניגוד אינטרסים בשל שיחה שקיים לפני עשר שנים עם הקבלן החשוד בפלילים דודי אפל. מהעבר השני, מעניין שאיש אינו פוצה פה בשל ניגוד האינטרסים הקיים בחוק עצמו למינוי ועדת האיתור. בראש הוועדה עומד שופט בית המשפט העליון בדימוס, אשר ממונה על פי חוק על ידי נשיאת בית המשפט העליון. במילים אחרות: לנשיאת בית המשפט העליון יש השפעה לא מבוטלת על בחירת היועץ המשפטי שיזכה להתייצב מולה כבא כוחה של המדינה. חוק זה נקבע לאחר שוועדה מיוחדת ישבה על המדוכה והציע את ההסדר הקיים כיום בחוק. בראש הוועדה ישב, הפלא ופלא, נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר. מסתבר שלא חסר שופטים בירושלים.

על התורה ועל העבודה
במכתב חריף שהעבירו לשר הביטחון, טענו חברי הכנסת פינס, כבל, יחימוביץ' ותמיר כי "פיצול תפקיד היועץ המשפטי יוביל לריסוק מעמדו ולפוליטיזציה מסוכנת בהתנהלות הממשלה". על פניו נראה שלקבוצת החברים ממפלגת העבודה (לא נקרא להם מורדים מפאת מה ששנוא עליך...) יש בעייה עם ממשלה פוליטית. מילא שיש ממשלה ימנית, אבל פוליטית? גוועלד. פרשנות מעמיקה יותר, נותן פרופ' משה קופל, שטוען שככה זה כשכל האמת נמצאת בצד אחד. אזי התנהלותם של אלה שחושבים אחרת נראית פוליטית וראויה להגחכה. פלורליזם במיטבו.

מפלגה חינוכית
ביום ב' האחרון נערך כנס היסוד של שדולת הליכוד לקידום החינוך. מדובר ביוזמה של כמה פעילים במפלגת השלטון שהשכילו להבין כי לא די רק בתפיסת השלטון אלא גם במתן רוח גבית לשר החינוך ובקידום סדר יום לאומי. הקמת לובי לטובת קידום אידיאולוגיה נטו בתוך מפלגה אינה תופעה שכיחה במחוזות הפוליטיים שלנו ומהווה משב רוח מרענן במסדרונות מצודת זאב. אחרי הכל, בעשורים האחרונים עוסקות המפלגות בעיקר בשרידות פוליטית ובמלחמות פריימריז. לבקשת המארגנים הגעתי כנציג המכון לאסטרטגיה ציונית על מנת לסקור בקצרה את המחקר של המכון אודות הוראת האזרחות אותו כתב ד"ר יצחק גייגר. הפתיע אותי לגלות כי רובם של מארגני השדולה הם יוצאי חבר המדינות. אפילו חבר הכנסת היחיד שהגיע לאירוע, זאב אלקין, לא נולד ממש בארץ. נראה כי העולים, אשר נהנים מתודעה לאומית מפותחת ומודעות גבוהה לחשיבותה של ההשכלה הגבוהה, יוכלו להוביל את הליכוד להישגים משמעותיים בשדה החינוכי בשנים הבאות.
הבהקים חינוכיים
בין משתתפי כנס היסוד היה שר האוצר לשעבר, יגאל כהן-אורגד, אשר ביכה את הקמתה של השדולה באיחור של 32 שנים. חבר הכנסת אלקין פרגן לשר החינוך החדש על כך שפתח את שנת הלימודים בבתי הספר ובאקדמיה ללא שביתות, הישג לא מבוטל במערכת החינוך הישראלית. לזכותו של אלקין יאמר, כי הוא לא היסס להציב מטרות עבור ממשלת הליכוד לקדנציה הקרובה: הפיכתה של מכללת אריאל לאוניברסיטה, השפעה על תוכניות לימודים והרכבי ועדות מקצוע ופתיחת אזורי הרישום לבתי ספר לשם הגדלת אפשרויות ההתפתחות האישית של התלמידים. רשמנו.
חשוב להכיר
זו אינה חוכמה להכיר ולנפנף ברצח העם הארמני בידי התורכים כאשר האחרונים קצת מעצבנים אותנו. זו חוכמה גדולה הרבה יותר גדולה להיות נאמן לאמת גם כשאינטרסים אחרים נוגדים את האמת הזו.
מורים לדמוקרטיה
ביום שני הקרוב יערך כנס הבחירות של תנועת 'רוח חדשה' בארגון המורים. 'רוח חדשה' היא התארגנות רעננה של מורים אשר שמו לעצמם למטרה להוות חלופה להנהגה הקיימת בארגון המורים, הידועה גם בשמה הנוסף: רן ארז. מבלי לזלזל בצורך להפיח רוח חדשה בארגון המורים, עיקר חשיבותה של התנועה החדשה הוא בכך שבבחירות הקרובות, תהיה לכל מורה ומורה מ-40 אלף המורים החברים בארגון אפשרות בחירה אמיתית.

בראשית – נוח!
ורק אז לֶךְ-לְךָ.

5 תגובות:

  1. אבל מהו המתווה שגובש ע"י מציל"ה?

    אהבתי את האייטם "בראשית - נוח", אם כי לא נראה שאתה נותן דוגמא ומופת ליישומו...

    השבמחק
  2. הבנתי את הנקודה, אבל בדמגוגיה הצלחת להתחמק מהנושא.
    האם אתה חושב שגירוש ילדים זרים שנולדו בארץ זה מוסרי או לא?

    השבמחק
  3. להלן תגובת המערכת (זה אני):
    1. על המתווה של מציל"ה: http://www.metzilah.org.il/?p=357
    2. מה זה אומר שאני לא נותן דוגמא ליישום?
    3. האם גירוש ילדים זרים שנולדו בארץ זה מוסרי? האמת שטרם גיבשתי דעה בנושא. אבל צביעות ודאי שאינה מוסרית.

    השבמחק
  4. מוסרי גם גם מוסרי. ההורים שלהם עשו את הבחירה בשבילם וכל ההשלכות שיש להם מגיעות מההורים. אתה לא יכול להתלונן, אם תתחתן עם אשת נכר, שהילד שלך הוא לא יהודי ושצריכים לשנות לו את הסטטוס. אתה פעלת בצורה מסוימת בתוך מצב נתון.

    כמו שאם אישה בהריון שותה, מעשנת, ומזריקה סמים, היא לא יכולה להתלונן אח"כ שהילד יצא לא בסדר.

    כמו שאם שתי נכים גנטית מתחתנים ונולד להם ילד חולה במחלה שלהם- אין להם על מי להלין.

    אני לא אומר חלילה, למנוע מאנשים לעשות את הבחירה שלהם. מבחינתי גם לאישה בהריון יש זכות לצרוך הרואין או להתאבד אם בא לה (ואני לא מדבר על האספקט ההלכתי, יש אלוקים בשמים והוא נותן לכל אחד את אשר מגיע לו). אבל אנשים צריכים לקחת אחריות על המעשים שלהם, וזה משהו שנראה שהחברה המערבית מתפרקת ממנו לחלוטין!

    חסד ורחמים זה חשוב, אבל המוסר ה*יהודי* מכתיב את הגבולות ואת המתווה שלהם.
    במקרה המדובר, השארה של עובדים זרים וקליטתם לחברה הישראלית- משמעם זרעי מוות למדינה היהודית!

    אנונימי 2.

    השבמחק
  5. פינוי ילדי העובדים הזרים הלא חוקיים, ביחד עם הוריהם, והחזרתם למולדתם ההיסטורית ולתרבותם, הוא מוסרי לגמרי.

    לא כל יצירת עוול חלקי לחף מפשע היא "לא מוסרי" אפריורי.
    למשל, כל אזרח, תמים ככל שיהא, צריך להבדק בטחונית בישראל כמעט בכל מקום ציבורי (סופרמרקט, נמל תעופה וכו'). הדבר מהווה הטרדה שמצטברת לכדי זמן עצום מבוזבז, וכסף.
    האם בדיקה בטחונית "אינה מוסרית"?
    לא. מכיוון שהבדיקה נועדה למנוע "לא מוסרי" גדול יותר, קרי, רצח המוני.

    השבמחק