יום שישי, 30 באוקטובר 2009

לא אקטואלי - 30.10.09

חופשיים מהחופש
אחת הדוגמאות הייחודיות והמקוריות ביותר של מנהיגות חוצת גבולות ברשת האינטרנט היא האתר cyberdissidents.org. זהו ארגון חדש שהוקם בשנה שעברה ומבקש לתמוך בקולותיהם של בלוגרים לוחמי חופש ולהגן על חופש הביטוי שלהם. במחשבה ראשונה נראה כי פרסום כתיבתם של אותם פעילים עלול להביא למעצרם בידי המשטרים הטוטליטריים בארצות בהם הם חיים, אך האמת היא הפוכה. עצם בחירתם של אותם אנשים להיות פעילי זכויות אדם במדינותיהם הרודניות ולפרסם את דבריהם ברשת האינטרנט, כבר מעמיד אותם בסיכון. בשלב זה, מתן תהודה עולמית לפעילותם יכול להיות מה שיציל אותם כפי שכבר המציאות הוכיחה בעבר: נתן שרנסקי, אחד מהיועצים של ארגון זה טוען כי התמיכה הציבורית במאבקו היא זו שהגנה עליו בכלא הסובייטי במשך תשע שנים.

כל ישראל
לאחרונה הודיעה רשות השידור כי 'קול ישראל' הגיעה להסכמי שיתוף פעולה עם הרדיו הבינלאומי של סין. שיתוף הפעולה יכלול חילופי תוכן, שיתוף מרואיינים והפצת תכנים בעברית דרך אתר האינטרנט של הרדיו הסיני. כמו כן סוכם כי רדיו 'קול ישראל' יסייע לכתבת הסינית בישראל ונציגי הרדיו הסיני בבייג'ין יסייעו לנציג 'קול ישראל' המדווח מסין. עסקה לא משהו לרדיו הישראלי בהתחשב בעובדה שהמשטר הסיני ממילא לא מאפשר סיקור חופשי מארצו. כדי להבין עד לאן משגת ידם של הסינים ניתן ללמוד מהעובדה שהממשלה לא מאפשרת לגלוש ברשתות החברתיות בתחומה. בקיצור, אין מה לחכות לסקופים מסין.

חתונת הכסף לפמיניזם
ביום רביעי הקרוב, תציין שדולת הנשים 25 שנים של פעילות לקידום מעמד האישה בישראל. באירוע יעלה המחזמר "ינטל" בתיאטרון הקאמרי וייחגג במעמד שר החינוך, גדעון סער, מי שהיה הגבר הראשון שעמד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה. חלק גדול מציבור הבוחרים בישראל לא רואים הבדל משמעותי בין המפלגות השונות. במציאות כזו, יש רבים אשר נותנים את קולם בהתאם לטרנדים (בואו נצביע לסבא עם הסוודר) ולשיקולים שלא תמיד מהותיים (היא אישה / הוא גבר). לכן ראוי שכל פוליטיקאי שדואג לעתידו יתחיל בכך שידאג לנושא הפמיניזם הנשי. גם אם הוא חושב שמדובר בנושא חשוב מאד, וגם אם הוא חושב שממש לא.

הבית היעודי
עם הקמתה של הממשלה החדשה, ביקשה וקיבלה מפלגת הבית היהודי את האחריות על טיפול בנושא השירות לאומי. כל זאת לאור גזירות כלכליות וקיצוצים תקציביים המרחפים מעת לעת על אחד המפעלים החברתיים ביותר במדינת ישראל. לשם כך, הועברה מינהלת השירות האזרחי-לאומי ממשרד ראש הממשלה למשרד המדע בראשותו של השר דני הרשקוביץ. על כך מגיעה מילה טובה לציבור הדתי-לאומי ולנבחריו, אשר מכל הכיבודים וההטבות שחברות בממשלה יכולה לתת, בחרו דווקא להתמקד ביכולת לאפשר לבנות הציבור הדתי להמשיך ולתרום לחברה הישראלית.

שירות לאומי מגזרי
בשנים האחרונות, החלה המינהלת להרחיב את שורות השירות האזרחי גם במגזר החרדי והערבי. לא ניתן לזלזל בחשיבות השתלבותם של צעירים חרדים וערבים במסגרת השירות האזרחי. עבור החרדים מהווה השירות כרטיס כניסה לשוק העבודה הישראלי ואבן דרך נוספת בהשתלבותה של החברה החרדית בתוך החברה הישראלית. במקרה של הצעירים הערבים, החשיבות גדולה אפילו יותר: מלבד בלימת תהליכי פלסטיניזציה שעוברים על ערביי ישראל, השתתפות בשירות הלאומי יוצרת אצל הצעיר הערבי דיסוננס קוגניטיבי כזה שיחייב אותו בעתיד להגן על בחירתו לתרום למדינה ולחברה במסגרת השירות האזרחי. במילים אחרות, שנה אחת של שירות לאומי יוצרת אזרח ערבי ממלכתי לכל החיים.

על נאמנות ואזרחות
לאור החשיבות האסטרטגית של הצלחת המינהלת, העברתה ממשרד ראש הממשלה לטיפולו של משרד קטן ממפלגה סקטוריאלית (גם אם בהכחשה) פוגעת ביכולתה להשיג את מטרותיה באופן מלא. ראשית, משום שנושא השירות הלאומי שוב נתפס בציבור הרחב כצורך מגזרי של ציבור הכיפות הסרוגות. שנית, בשל המעמד הנחות של משרד המדע אל מול פרוייקט דגל הפועל מטעם משרד ראש הממשלה. ושלישית, משום שלמרות כל הסיסמאות והדיבורים היפים, שר המדע מחוייב קודם כל לציבור הדתי. לכן, בימים קשים מבחינה כלכלית, מי שסובלים מכך הם אותם חבר'ה חרדים וערבים. מדובר בבני נוער שחצו באומץ את הרוביקון ונכנסו לתהליך קבלה לשירות לאומי על אף הלחצים שהופעלו עליהם מסביבתם הקרובה, ולאחר כל זה הם מוצאים את עצמם בודדים ומבודדים ללא תקן מתוקצב ועם טעם מר של בגידה מצד המדינה. יהיה זה מעשה אצילי ורב משמעות, אם שר המדע יבקש להחזיר את המינהלת למשרד ראש הממשלה על מנת שזו תוכל למלא את תפקידה.

מדתיות בע"מ לדתיות בעם
באשר למצוקת תקני השירות הלאומי בקרב הבנות הדתיות: עשייתן המבורכת אינה מוטלת בספק אצל אף אחד מבין חברי הכנסת. הגיעה השעה לחקיקה מתאימה אשר תעגן את פעילותן ותקציבן ללא קשר לכוחו האלקטורלי של הציבור הדתי לאומי בכנסת, כך שהשירות הלאומי לא יתוקנן בערבון מוגבל בהתאם לתקציב שנתי כזה או אחר.

הברחת מוחות
נהוג לייחס לממשלות הימין את העמקת הפערים בין המרכז לפריפריה בשל מדיניותם הכלכלית. האמת היא שלא ניתן לתלות את כל האשמה במדיניות הניאו-ליברלית. על פי פרופ' שלמה חסון מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטה העברית, הפערים בין הפריפריה למרכז גדלו משמעותית דווקא בתקופת הכהונה השנייה של יצחק רבין כראש ממשלה שפעל למען הקצאת תקציבים רבים ומשאבים נוספים לטובת הגליל והנגב. התפיסה שההון האנושי בישראל ישכיל לנצל את יתרונותיו ולהתמודד מול אתגרי הכלכלה הגלובלית הביאה לנקיטת צעדים לפתיחת חשוק הישראלי לתחרות חופשית בשוק העולמי. אלא שהמציאות טפחה על פניהם של תושבי הפריפריה: המשק הישראלי אכן ניצל את יתרונות ההון האנושי, אך מי שנהנו מכך היו בעיקר השכבות החזקות בישראל אשר מתגוררים בעיקר במרכז הארץ. זאת מכיוון שמי שמרכזים אצלם את ההון האנושי הן חברות ההיי-טק והביו-טכנולוגיה, אשר מעסיקות בעיקר את אזרחי מדינת תל-אביב. כך יוצא שגם המשכילים והמוכשרים שגדלו בפריפריה מתפתים לעבור למרכז ובינתיים מרבית האוכלוסייה שנשארת מאחור נאלצת להתחרות בקרבות אבודים עם שווקים גדולים וזולים בהרבה. את התיאוריה הזו לא אני המצאתי, אלא פרופ' פול קרוגמן, כלכלן אמריקאי (יהודי כמובן), שמודל 'ליבה-פריפריה' שפיתח, זיכה אותו בפרס נובל לכלכלה בשנת 2008. על פי מודל זה, השוק החופשי לא יודע לאזן את עצמו ומעמיק את הפערים בין מרכז לפריפריה. על הממשלות להכיר בכך ולהבין כי הדרך היחידה לצמצמם את אותם פערים היא בקידום ההון האנושי בפריפריה. לכן, לא ניתן להסתפק ביצירת תשתית תחבורתית שתהפוך את ישובי הפריפריה לערי שינה של עובדי המרכז, אלא יש לקדם מוסדות מחקר ופיתוח ברחבי הנגב והגליל: מהקמת אוניברסיטאות ועד הבאת חברות הייטק.

3 תגובות:

  1. באופו כללי כל המפלגות הסקטוריאליות האלו כבר יצאו לנו מכל החורים....

    השבמחק
  2. צודק לגמרי. הבעיה היחידה היא שגם כל המפלגות הגדולות יצאו מאותם חורים בדיוק...

    השבמחק
  3. בקשר לקול ישראל וסין, בעיה נוספת היא שהתכנים של קול ישראל, אשר ידוע בניטרליות הפוליטית שלו (הוא ו90% מהתקשורת), יזלגו לסין ויעצבו את דעת הקהל שם בנוגע לישראל.

    השבמחק