יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

לא אקטואלי - 25.12.09

סלע המחלוקת
עם פרסום החלטת בנק ישראל על זהות האישים שיופיעו על גבי שטרות הכסף החדשים, מיד נשמעו קולות הקוראים להוסיף או להשמיט שם כזה או להוסיף אחרת. כנראה שיש דברים שאינם משתנים: כבר לפני 40 שנה, כאשר הוחלט כי דיוקנו של חיים נחמן ביאליק יופיע על שטר 10 הלירות, היו מי שטענו שעקב התבטאותו נגד עדות המזרח (שמעולם לא יצאה מפיו), אין דמותו ראויה להופיע על השטר. יום ראשון הקרוב, הוא עשרה בטבת, הינו יום אבל לזכרו של בית המקדש שנחרב בשל שנאת חינם. עשרה בטבת הוא גם יום הולדתו ה-136 של המשורר הלאומי ידוע ואחד מהוגיה המרכזיים של הציונות הרוחנית.

חרדים לעתידם
לרגל יום הולדתו של ביאליק, ערכו חברי בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית ערב לימוד לזכרו. ביאליק, כבר בגיל 18, בזמן לימודיו בישיבת וולוז'ין, כתב את 'אל הציפור', יצירת המופת ושיר כיסופים לארץ ישראל. הכרות עם קורות חייו של ביאליק בצירוף עיון ביצירותיו מובילה לתהייה כיצד זה שהיום לא ניתן לפגוש במשוררים המגיעים מעולם הישיבות החרדיות. נראה כי אם עולם הישיבות של היום היה קיים כפי שהוא גם בימי הביניים, כנראה שרחובות על שמם של הרבנים הגאונים אבן גבירול, יהודה הלוי ושמואל הנגיד היו רק בבני-ברק.

מחלף ההלכה
יש שיטענו כי השמרנות החרדית הנובעת מהמחויבות הבלתי מתפשרת לעולם ההלכה, היא זו שמונעת תסיסה תרבותית שתאפשר את המשך היצירה היהודית. בקצה השני של קשת הזרמים ביהדות הרואים עצמם מחויבים להלכה, נמצאת התנועה הקונסרבטיבית. מכל מיני סיבות, היסטוריות ופוליטיות, רוב אזרחי ישראל אינם מכירים את רעיונותיה של התנועה הקונסרבטיבית ורואים בה בטעות כתאומה של התנועה הרפורמית. לטובת אלה שרוצים להשלים פערי ידע בתחום, עורך מכון ון ליר בימים שלישי ורביעי כנס בינלאומי שיעסוק ביהדות הקונסרבטיבית. הכניסה, כמו גם התפיסה הדתית, חופשית.

מעגלים עם חורים
כנס 'במעגלי צדק', שהפך כבר למסורת ומתקיים מדי שנה בעשרה טבת, ייערך עם צאת הצום בסימן 'העסקה פוגענית בחברה הישראלית'. במסגרת הכנסת ייערכו מושבים בנושאים שונים המתמקדים בעיקר בקבוצות המועדות לפגיעה בזכויותיהן: עובדי קבלן, פועלים זרים, נשים, ילדים ושאר ירקות. עם כל המילים הטובות שאפשר וצריך לתת לחברי ומתנדבי התנועה, חבל שאף מושב לא יעסוק בסוגיות אלה מהצד השני של המתרס: כיצד דפוסי העסקה מסוימים הקיימים כיום בשוק העבודה הישראלי, עלולים להימצא פוגעניים כלפי החברה הישראלית. דוגמאות לא חסר: מהשפעת העובדים הזרים על אופייה היהודי של המדינה, דרך התארגנויות עובדים שאינן מרוסנות ועד תמיכה מוגזמת במפעלים מקומיים שאינם יכולים להתחרות בשוק הגלובלי.

שיקולים זרים
לאחרונה הגישו מספר חברי כנסת הצעת חוק שמונעת את האפשרות של בעלי הון זרים לשלוט על כלי תקשורת ישראלים. חוק זה נועד למנוע מהמיליונר היהודי שלדון אדלסון להמשיך ולהחזיק בעיתון ישראל היום. לדידם של אותם חברי הכנסת והעיתונים המתחרים המנסים לקדם את סתימת הפיות הסלקטיבית, אין זה מקובל שמי שאינו אזרח ישראלי יוכל להשפיע באופן כה משמעותי על השיח הציבורי בישראל. לעומת זאת, במקרים אחרים בהם גורמים זרים ביקשו להתערב במדיניות פנים ישראלית, קולם של אותם חברי כנסת לא נשמע. רק לאחרונה נערך כנס בכנסת בעקבות המחקר של המכון לאסטרטגיה ציונית ו-NGO Monitor ממנו עלה כי בישראל פועלים ארגונים במימון ממשלות זרות ומשפיעים באופן ישיר על מדיניות הפנים הישראלית באמצעות עתירות לבג"צ, עריכת הפגנות, השתתפות בדיוני ועדות הכנסת ועוד כהנה וכהנה. כאשר השר מיכאל איתן הציע כי אותם ארגונים יחוייבו לפעול בשקיפות מלאה (אפילו מבלי להגביל את פעילותם), הקימו כל אותם ארגוני זכויות אדם קול צעקה נגד הפגיעה בחופש הביטוי. את דעתם על חוק אדלסון, עוד לא שמענו. נראה מה יקרה אם מי מחברי הכנסת רק יעיז לבקש להגביל את פעילותם הפוליטית של אותם ארגונים הממונים על ידי ממשלות זרות.

להשפיע מבפנים
כתגובה לדברים שנכתבו פה בשבועות האחרונים על פעילותם של ארגוני שמאל קיצוני במסווה של זכויות אדם, ביקשו ממני מספר קוראים שאציע לקוראיי מהמחנה הלאומי להצטרף לאותן עמותות ולהשתלב בהן על מנת להחזירן למוטב. אבל אני לא עושה כאלה דברים. מצד שני, אני כן עושה דברים כמו לספר על קורס כתבי תקשורת עצמאית מטעם הטלוויזיה החברתית שצפוי להיפתח ממש בקרוב לקהל הרחב. על הטלוויזיה החברתית ניתן ללמוד משיטוט מהיר באתר שלהם ברשת. בקצרה ניתן לומר כי רק צדדים מאד מסוימים בחברה הישראלית באים לידי ביטוי בטלוויזיה הפלורליסטית. זו יכולה להיות הזדמנות נהדרת עבור הטלוויזיה החברתית להעשיר את מגוון דעותיה. ואם הם לא ירצו בכך, תמיד אפשר לעזור להם.

ליודעי חן

ביום שישי האחרון מצאתי את עצמי מסמס כמה פעמים את צירוף האותיות הבא: 'ששו"מ ח"ט וח"ש'. ככה זה כשראש חודש טבת יוצא בערב שבת זאת חנוכה. עצלנותי ואצבעותיי האיטיות כנראה יגרמו לי לאמץ את השפה החדשה גם בימי חול. ששו"מ!

תגובה 1:

  1. א. אכן, בישראל יש לא מעט שנאת חינם, זה עדיין לא אומר שיש חסך בדמויות קונצזואליות כדי שיהיו חייבים לדחוף לשם את רבין.

    ב. לא תאומות, אבל בהחלט אחיות לא כל כך רחוקות.
    תגיד מה שתגיד, אבל בסופו של יום, כשאתה מגיע בשבת במכונית לבית הכנסת...

    השבמחק