יום שישי, 4 בדצמבר 2009

לא אקטואלי - 4.12.09

אזרחות לא טובה
בשבוע שעבר התכנסה ועדת החינוך של הכנסת על מנת לדון בטיבה של הוראת האזרחות בבתי הספר. את הוועדה כינס ח"כ זבולון אורלב לאחר שהמכון לאסטרטגיה ציונית פרסם נייר עמדה בנושא מאת ד"ר יצחק גייגר, רכז מקצוע האזרחות בשני בתי ספר. בדיון, שבו השתתפו מנכ"ל משרד החינוך, חברי כנסת, אנשי אקדמיה בכירים, מורים ותלמידים, הסתבר כי נייר העמדה הציג באופן ברור את הבעייתיות באופן הוראת האזרחות כפי שעד היום איש לא השכיל לעשות. את הדברים סיכמה יפה פרופ' אורית איכילוב, מומחית לחינוך אזרחי מאוניברסיטת תל-אביב באחד ממאמריה: "בעוד שבדמוקרטיות המערביות מחנכים למחויבות משולבת לעם, למדינה ולדמוקרטיה, בישראל, בכל מקרה של התנגשות בין השתיים, מעדיפים מערכת ערכים אוניוורסלית-דמוקרטית על פני המחויבות למערכת הערכים היהודית-ציונית. למצב זה אין אח ורע באף אחת מן הדמוקרטיות המערביות כיום, בה כולל החינוך לאזרחות גם עקרונות דמוקרטיים והומניסטיים וגם פטריוטיזם וגאווה במורשת הלאומית לדורותיה". על הקונצנזוס הרחב שהתגלה בקרב רובם של המשתתפים בדיון יעידו דברי של חברת הכנסת רונית תירוש, לשעבר מנכ"ל משרד החינוך בעצמה: "המשימה הבאה היא לבדוק את תוכניות הלימודים בהיסטוריה".

משפחה אחת גדולהעמותת 'משפחה אחת' שתומכת במשפחות נפגעות טרור בכל הארץ, מחפשת חונכים וחונכות לילדים ממשפחות כאלו. על החונכים להיות מעל גיל 21, עם גישה לילדים ויכולת הכלה רגשית גבוהה. להרשמה יש לשלוח קורות חיים למייל k.shimrit@gmail.com. עם זאת, אין צורך למהר. נפגעי טרור יהיו פה תמיד, בעיקר אם תאושר עיסקת שחרור המחבלים תמורת החייל גלעד שליט. מניפולציה רגשית מכוערת? אולי. אבל נכונה.
בין הנהגה להנהלהאחד הטיעונים המרכזיים לצידוד בעיסקה המתהווה בין ממשלת ישראל לחמאס הוא שכל הניסיונות להחזרתו של גלעד שליט כבר מוצו, ועתה, לא נותרה ברירה אלא להסכים לשיחרור מחבלים לשעבר ולעתיד. אך זוהי אינה האמת. למדינת ישראל יש כלים ללחוץ על החמאס, אך היא בוחרת בדפוס הפעולה הקבוע של ישיבה על הגדר על מנת להימנע מעימות. לדוגמא, כבר לפני מספר חודשים הגיש ח"כ דני דנון הצעת חוק להחמרת תנאי המאסר של אסירי חמאס עד לשחרורו של גלעד שליט. ההצעה הובאה לפיתחה של ועדת השרים לענייני חקיקה כבר כמה פעמים, שידעה כי דחיית החוק לא תתקבל יפה בציבור, ולכן בחרה שלא לדון בהצעה בשל החששות של שירות בתי הסוהר מפני מהומות בבתי הכלא. הנהגה המפחדת לממש את ריבונותה אפילו כלפי אסירים שכבר כלואים בבתי כלא, אינה הנהגה, ומזכירה הנהלה הפועלת בכפוף לחוקי משחק שקובעים לה ועדי עובדים.

הזכות להיות יהודיביום שישי הבא ייערך בתל אביב מצעד זכויות האדם הראשון בישראל. את המצעד מארגנת האגודה לזכויות האזרח בשיתוף עשרות ארגונים ופקסים נוספים. כשבודקים את סדר היום של אותם ארגוני זכויות אדם ניתן להיווכח כי הם מונחים על ידי אג'נדה פוסט-ציונית שנועדה לקעקע את אופייה היהודי של מדינת ישראל. הסיכוי לשמוע את קולם של מי מארגונים אלו כאשר זכותם של יהודים (נגיד מתנחלים) לממש את את זכות הקניין (הפרטי שנקנה בכסף מלא), דומה לסיכוי שאחמדיניג'אד ינהיג ברחבי איראן את יום השואה. צחוק הגורל הוא שמועד המצעד, שנקבע כנראה מבלי להסתכל על הלוח העברי, יצא דווקא בערב חנוכה, אחד החגים היותר פרו-יהודים בלוח השנה. ואף מילה על מתייוונים.

ויעשו כולם אגודה אחתהאגודה לזכויות האזרח מתגאה במדיניותה ארוכת השנים שלא לבקש, ולא לקבל, מימון ממקורות מפלגתיים או ממשלתיים בישראל המאפשרת לה עצמאות ואי-תלות. מצד שני, על פי מחקר משותף של המכון לאסטרטגיה ציונית ן-NGO Monitor, כחמישית מתקציב האגודה בחו"ל הוא במימונן של ממשלות זרות. נראה שבמבחן המציאות, כשהכסף נמצא על השולחן, דוגמת ממשלות אירופה שעושות אגודה אחת ותורמות לעמותה ישראלית פרו-פלסטינית, שיקולי חופש הפעולה נדחים. יותר מכך, הכסף הגדול מסנוור את אותם אלה שלא רואים בעיה בכך שמדינה אחת מתערבת במדיניות הפנים של ישראל משל היינו לרפובליקת בננות.

מאו שרעו"ד גלעד שר מהווה דוגמא נוספת למוסר הכפול של האגודה לזכויות האזרח. שר, חבר הנהלת האגודה, הוא גם זה שהגה יחד עם אורי שגיא את רעיון ההיפרדות החד-צדדית מהפלסטינים. לימים, יישום תוכניתו ברצועת עזה, הביא לעקירתם של 8,000 מתיישבים מביתם שלחקלם עד היום לא נמצא פיתרון ולהרג המוני של פלסטינים בידי פלסטינים אחרים ולפגיעות בוטות בזכויות האדם בעזה. ההתנתקות מעזה צריכה לגרום לכל מי שזכויות האדם הם נר לרגליו ויושר אינטלקטואלי בראשו, להתנגד לכל נסיגה ישראלית חד צדדית עתידית, שמביאה לפגיעה בזכויות אדם משני עברי החד-צדדיות. אבל אנשים כאלה לא תמצאו באגודה לזכויות האזרח.

להשפיע מבפניםאותה האגודה לזכויות האזרח שנהנית ממימון של ממשלות זרות, לא בוחלת בניסיונות להשפיע על מדיניות הפנים של מדינת ישראל. אחד הכלים לכך הינו עתירות לבג"צ, שיכול לפסול חוקים שחוקקו בכנסת. לדוגמא, האגודה לזכויות האזרח, בצירוף פרטים וארגונים נוספים דוגמת עדאלה (הנהנים גם הם ממימון של ממשלות זרות), עתרו לבג"צ בבקשה לבטל את התיקון לחוק האזרחות, אשר מונע הגירה של פלסטינים לתוככי ישראל במסווה של איחוד משפחות. במדינה מתוקנת, ארגונים הממומנים על ידי ממשלות זרות לא היו מורשות לעתור לבית המשפט העליון כנגד המדינה בתחומה הם פועלים. אצלנו המצב שונה. אנחנו עם סגולה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה