יום שישי, 15 בינואר 2010

לא אקטואלי - 15.01.10

מדיניות חוץ לארץ
סגן שר החוץ, דני איילון, עלה לכותרות השבוע בעקבות הזובור שערך לשגריר התורכי בישראל. גם אם אפשר לחלוק על טוב הטעם שבמהלך, הוא לפחות נעשה בערוצים הדיפלומטיים המקובלים בין מדינות. יש מדינות אירופאיות לא מעטות, אשר בוחרות לפעול בערוצים אחרים שאינם תמיד גלויים לעיני הציבור תוך התערבות בוטה במדיניות פנים ישראלית. לדוגמא, ממשלת איטליה, מממנת פרויקטים פוליטיים של 'פורום ארגוני השלום הפלסטיני ישראלי' ביניהם כאלה הכוללים "הכשרה" של עוזרים פרלמנטריים ואנשי תקשורת. על הדרך, פועל הפורום שכזכור נהנה ממימון של ממשלות אירופאיות, נגד ממשלת ישראל ישירות. כולל, למרבה החוצפה, יציאה נגד פעילותו של השר ליברמן להפסקת המימון האירופי לתנועת 'שוברים שתיקה' ממשלת הולנד. כעת כל שנותר לשר החוץ הוא לפנות לממשלת איטליה על מנת להפסיק את תיאטרון האבסורד.

רואים שקוף
השבוע פרסם משרד הרווחה את התקציב שמועבר לארגונים חברתיים. מהנתונים עולה כי המדינה העבירה 1.5 מיליארד ₪ ליותר מאלף ארגונים כתמיכות וכרכישת שירותים. מטרת הדיווח הינה להגביר את השקיפות וכן לתקן את התפיסה כי ארגוני המגזר השלישי חיים מתרומות בלבד. עיון ברשימת הגופים שזוכים לתמיכת משרד הרווחה מגלה כי מילה טובה מגיעה למשרד הממשלתי ולעומד בראשו, השר בוז'י הרצוג, על מתן הסיוע לארגונים חברתיים שלא תמיד זוכים לסיוע מצד ממשלות זרות שבוחרות להעביר מימון דווקא לארגונים פוליטיים במדינת ישראל.

על פורשים ופרשנים
עד כה, פרשו משורות הכנסת ה-18 שני ח"כים: אופיר פינס וחיים רמון. שניהם, שרים שהפכו בין לילה לח"כים מן השורה וגילו שהרבה יותר קשה ללחום מכיסא חבר הכנסת לאחר כהונה כשרים. בזכות פרישתם, הכנסת הרוויחה ייצוג נוסף של בנות המין היפה: יוליה שמאלוב-ברקוביץ וד"ר עינת וילף. אם המגמה של פרישת שרים לשעבר לטובת חברות כנסת חדשות תימשך, צפו את פרישתו של אחד מבכירי קדימה (הימור שלי: גדעון עזרא) לטובת העיתונאית נינו אבסדזה.

סיכומים עושים בסוף
כתב מקור ראשון, צור ארליך, כבר עמד על כך שכל סיכומי העשור הקדימו את זמנם בשנה והיו צריכים להיערך רק בסיום שנת 2010 (אם תרצו, תש"ע). ניתן לראות בטעות הזו לא יותר מאשר ספוילר אשר חשף את דעתם של מעצבי דעת הקהל. לקראת סיכום העשור האמיתי ניתן לעמוד על אותן תופעות שנעלמו מהסיכומים עד כה. אחת מהן היא התסיסה התרבותית במחנה הציוני-דתי שפרצה לציבוריות הישראלית בעיקר בעשור האחרון. סימן ראשון לכך הוא זכייתו של הרב חיים סבתו בפרס ספיר הראשון בשנת 2000 על ספרו תיאום כוונות (שכבר יצא בשלהי העשור הקודם). את שאר הסיכומים, ממעורב ירושלמי ועד סרוגים, לא עליי המלאכה לסקור.

יודאיקה עכשווית
דוגמא נוספת ליצירה דתית הוא אתר האינטרנט 'ארמדיל', אתר יצירות של מאיירים דתיים ומוכשרים (לאו דווקא בסדר הזה). חברי האתר, עובדים בתעשיית האנימציה הישראלית, החליטו להקים את האתר על מנת שישמש להם במה לאמירות אישיות וחברתיות. בשנים האחרונות הפיקו חברי האתר מספר מיצגים מקוונים מרשימים וכעת הם החליטו לצאת אל אוויר העולם האמיתי. המיזם החדש שלהם, 'בית' שמו, מוצג בחודש הקרוב מדי יום שישי בגלריה של בי"ס עירוני ה' בתל אביב. לא לדתיים בלבד.

דרושה אזכרה לערוץ 10
בשבוע שעבר סיפרתי פה על יוזמת שתי הצעירות שמארגנות באופן פרטי אזכרה לאבשלום פיינברג, איש מחתרת ניל"י. תנועת הסטודנטים 'אם תרצו' ביקשה לסייע להן ובין השאר גם הפיצה הודעה לתקשורת בנושא. טעות אנוש הובילה לכך שתכתובת פנימית מאת נעה שבתאי מערוץ 10 הגיעה גם אליהם. במשפט אחד חרצה שבתאי את גורל הסיקור התקשורתי בערוץ שהוקם על מנת להעשיר את קשת הדעות בתקשורת הישראלית: "בעיני לא צריך להיות שם. זה גוף ימני מארגן וכבר עשינו כתבה על אבשלום...". גם אם הנהלת הערוץ תבקש לתקן את דרכיה הרעות, לא ניתן להסתפק בפיטוריה של אותה גברת, שידעה שגם אלו שקיבלו ממנה את המסר מכירים ומוקירים את שיקולי העריכה בערוץ. כל זה קורה כשביום שני האחרון אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשותו של חבר הכנסת הימני אופיר אקוניס, את פריסת החובות של הערוץ. חבל. עדיף היה לתת לערוץ 10 לגווע בשקט.

הצעת ייעול
במקום להצמיד משפטן לכל חייל, לא עדיף להצמיד חייל לכל משפטן?

3 תגובות:

  1. טור משובח.
    הערוץ הבזיוני הופיע גם בלאטמה: http://www.latma.co.il/Latma/Templates/showpage.asp?DBID=1&LNGID=2&TMID=81&FID=269&PID=0&IID=2479

    השבמחק
  2. טוב שקורות טעויות לפעמים כדי שהאמת תיחשף.
    אולי שווה לעשות כתבה בערוץ 2 על סתימת פיות הימין של ערוץ 10?
    אני בטוחה שלמען המטרה הנעלה הזו ערוץ 2 יסכים לשתף פעולה עם "גוף ימני".

    השבמחק
  3. LOL, לא הבנתי את המשפט האחרון...P:

    זה בשביל לשמור עליהם? ממה?

    השבמחק