יום שישי, 22 בינואר 2010

לא אקטואלי - 22.01.10

השכלה גבוהה באמת
המועצה להשכלה גבוהה מבקשת להפוך את התואר הראשון לתואר נרחב בן 4 שנים באמצעות הוספת שנה של לימודים כלליים כפי שנהוג במדינות רבות באירופה ובארה"ב. על פי התוכנית במהלך השנה הראשונה לא ילמדו הסטודנטים קורסים הנוגעים למקצוע שבו בחרו אלא יעסקו בלימודים כלליים. מטרת היוזמה היא להרחיב את השכלתם הכללית של הסטודנטים בישראל. המטרה ברוכה, אך הסטודנטים צפויים להתנגד. אחת הסיבות המרכזיות לכך היא השנה הנוספת לה יידרש הסטודנט הישראלי בדרך אל התואר וזאת כשממילא הוא מתחיל את לימודיו מאוחר יחסית לסטודנטים המערבי בשל השירות הצבאי. על מנת להקל על הבעיה, ניתן להציע לאוניברסיטאות לוותר על המבחן הפסיכומטרי שגוזל זמן יקר וכסף רב מהצעירים ולהיעזר בהישגים הפדגוגיים של הסטודנטים בשנתם הראשונה על מנת לקבלם לתואר המתאים.

מצילה אותנו
פרופ' רות גביזון הקימה בשנת 2005 את מרכז מציל"ה למחשבה-ציונית-יהודית-ליברלית-והומניסטית במטרה לחזק את הלגיטימציה של הלאומיות היהודית ולהבהיר כיצד היא מתיישבת עם ערכים אוניברסליים. במסגרת פעילות המרכז, פרסמה בחודש שעבר פרופ' רות גביזון מאמר מקיף אודות חוק השבות. המחקר, הכתוב בשפה פשוטה וברורה, נותן בידי הקורא כלים להתמודדות עם טענות עקרוניות נגד החוק, תוך הסתמכות על חוקים מקבילים בעולם והצדקת אופייה של המדינה היהודית. בעברה, הייתה פרופ' גביזון ממקימי האגודה לזכויות האזרח ואף שימשה כנשיאת האגודה עד לפני כעשור. פרופ' גביזון היא היא זן נדיר בנופי האקדמיה הישראלית ומהווה דוגמא ומופת ליכולת להשתלב בשיח הזכויות וזאת מבלי לערער על זכות העם היהודי למדינה משלו.

שבות דשבות
ללא קשר, פירסם החודש המכון לאסטרטגיה ציונית נייר עמדה המציע לערוך שינויים בחוק השבות ובאופן יישומו. במחקר זה, מנתח החוקר ברוך לוין שלושה תהליכים מרכזיים בתפוצות: התבוללות דמוגרפית, ירידת קרנה של הקהילה הממוסדת בעיצוב דפוסי השתייכות יהודית ויצירת קהילות חדשות אשר טוענות לשורשים יהודיים. בהתאם למגמות אלה, מציע לוין לבצע תיקונים הכרחיים בחוק השבות על מנת להתאימו למציאות הנוכחית. מבין שורות המחקר ניתן להבין, כי במציאות הנוכחית, אם חוק השבות לא יתוקן, הוא עלול לפגוע באופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, במקום להיות החוק המרכזי שמגן עליה.

גינה ומנגינה
ידועה אמרתם של חז"ל: "שלושה דברים מרחיבים דעתו של אדם, והם אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים". אם חז"ל לא היו ז"ל, הם ודאי היו מסכימים להוסיף בימינו גם גינה נאה. לרגל ט"ו בשבט, פתח ארגון 'חברה טובה' במבצע התנדבות ארצי שעיקרו הקמת גינות ופינות חמד בבתי אבות והוסטלים של פגועי נפש. כחלק מהרחבת הדעת, יתקיימו גם ערבי שירה וסדרי ט"ו בשבט באותם מוסדות. באתר של חברה טובה, הרואה עצמה כמדריך הפנאי של עולם ההתנדבות, ניתן להצטרף כיחידים וכקבוצות לאחת הפעילויות הנערכות בכל רחבי הארץ.

ט"ו בשבט אוניברסלי
זווית אחרת על ט"ו בשבט מספקת עמותת 'טבע עברי', השואפת לקדם אחריות סביבתית-יהודית בישראל. באתר האינטרנט של העמותה ניתן למצוא חומרי הגות, לימוד ופעילות אשר מדגישים את תרומת ט"ו בשבט הן לחיבור לארץ ישראל והן לאחריות על הבריאה כולה. שמירה על הסביבה, הינה אחד הנושאים בודדים עליהם קיימת הסכמה עולמית רחבה. בהקשרים יותר רחבים, ניתן לראות בהובלת החזית העולמית בתחום זה כמימוש החזון הציוני להקים חברת מופת אשר תשמש אור לגויים.

לא הנקודה
לאחרונה פורסם כי כתב העת נקודה, אשר יציין בקרוב 30 שנה להיווסדו עומד להיסגר. יש להניח כי מקורות ההחלטה נובעים בין השאר משיקולים כלכליים, אך סגירת הירחון מעידה על המשבר העמוק בו שרוי מפעל ההתנחלות. כשישראל הראל ייסד את נקודה, הנחתה אותו התפיסה כי שדה הקרב של גוש אמונים אינו רק על הגבעות אלא גם על התודעה. כך היווה כתב העת הוותיק מצע פורה לכותבים שהשתלבו גם בתקשורת הכללית והשמיעו שם קול אחר. אם ציבור המתנחלים ומוקיריהם חפצי חיים, עליהם לעשות מעשה ולא לתת למוצב 'נקודה' ליפול. סגירתו תהווה אבן דרך משמעותית בקרב הבלימה וההשהייה אותו מנהל מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון בדרך לחורבנו הסופי.

בין קדימה לקדם
בשבוע שעבר השתתפתי באזכרה לזכרו של איש מחתרת ניל"י, אבשלום פיינברג. רוב המשתתפים, מאכזב עד כמה שזה לא היה מפתיע, היו חובשי כיפות ולובשי חצאיות, וזאת למרות שפעילותה של ניל"י היא חלק מהקונצנזוס הציוני החמים. יש התולים את משבר הציונות החילונית בניכור ליהדות ולתנ"ך. אך האמת היא יותר עצובה: הציבור החילוני שם את יהבו על העתיד ובכך למעשה מתנכר לעברו. יעידו על כך דבריו של מאיר שטרית, אשר בכנס בחירות (בו נוטים לומר מה שהציבור רוצה לשמוע) התגאה בהתנתקות משקי הערכים של מייסדי התנועה הציונית. היטיב לבטא זאת אלידע בר שאול, אשר נשא דברים באזכרה לפיינברג: בתוך המילה קדימה, שם מפלגתו של שטרית, טמונה המילה קדם. ואין זו יכולה בלי זו.

2 comments:

  1. הציבור החילוני שם את יהבו על העתיד

    ממש הבחנה, עברת אחד אחד ובדקת?

    אני קורא את הבלוג בקביעות,
    ההערה הנ"ל לא היתה במקום.

    השבמחק
  2. נו טוב, אני מודה. הכללתי. אבל כוונתי הייתה לתת לציבור החילוני (או לחלקים ממנו) את הקרדיט על כך שהוא יודע להתאים עצמו למציאות המשתנה. לדעתי אין זה מקרה שמאז שהיהדות בחרה להגביה את חומותיה (האורתודוכסיה) על מנת להגן על עצמה, בעיקר יהודים חילונים הובילו מהלכים ומהפכות. לטוב ולרע.

    השבמחק