יום שישי, 29 בינואר 2010

לא אקטואלי - 29.01.10

בידיים טובות
בשבוע הקרוב ייכנס ד"ר צבי צמרת לתפקידו כיושב ראש המועצה הפדגוגית במשרד החינוך. על אף שמדובר באחת המשרות הבכירות במשרד, שר החינוך לא התפתה למנות דמות פוליטית והשכיל למנות לתפקיד איש חינוך מהשורה הראשונה, אשר יוכל להמשיך ולשמש בתפקיד גם לשמחת השרים שיגיעו אחרי סער. עדות לכישוריו המנהיגותיים של צמרת היא העובדה כי מונה לתפקיד מנהל בית ספר תיכון בשדה בוקר כבר בגיל 25. עדות לשורשיותו של צמרת, חילוני כשר למהדרין, תשמשנה מילים שכתב אותו אדם כמעט 40 שנה מאוחר יותר, במסה הנושאת את הכותרת "למרות הכל, אהבת הארץ", בכתב העת של הסתדרות המורים: "לעניות דעתי, אין לנו, המחנכים בדורנו, פתרונות אחרים מאלה שהיו לאבותינו. גם בימינו, התשובה הדתית היא ללא ספק התשובה החזקה מכולן. אבל היא אינה מתאימה לרוב הציבור היהודי. לא ניתן לתבוע חזרה בתשובה כדי להגביר את זיקתנו לארץ ישראל, אך אסור להתייאש מהחתירה להעמקת הקשר לארץ...". את דבריו הוא מסיים: "זו ארצי. זו הארץ של כל אחד ואחת מאתנו. ארץ העם. ארץ מאז ולעולם".

אפקט הפרפר
אפשר להתלונן מפה ועד להודעה חדשה כי התקשורת היא שמאלנית. אבל תלונה כזו, כמו תלונות רבות באשר הן, אינה משנה מציאות ולעיתים אפילו מנציחה אותה, מכיוון שהמתלונן הממוצע נוטה לראות בעצם התלונה כעשייה ובכך נוטה לפטור עצמו מהצבת חלופה אמיתית שבאמת תפתור את הבעיה. דוגמא טובה לחבר'ה שלא הסתפקו בצקצוקי הלשון הרגילים והחליטו לעשות מעשה היא חברי אתר הסאטירה 'לאטמה', שכבר זכה לסיקור אוהד מעל במות רבות (כולל זו הצנועה). אמנם ניתן להניח שייקח עוד זמן עד שאחד מערוצי הטלוויזיה יאמצו לחיקם תוכנית סאטירה ימנית (מה יש לערוץ הראשון להפסיד?), אבל עצם קיום החלופה כבר משפיע על הכותבים בתוכניות הקיימות שמנסים להוכיח שהם מאוזנים. תגידו שאולי זה הראש המופרע שלי, אבל לי נראה כי דמותה של סוניה פרס, המככבת לפתע פתאום על מרקע 'ארץ נהדרת', הומצאה כדי לשמש כעלה תאנה שמאלני (ולא רלוונטי בעליל) לדמותה של שרה נתניהו, שעוד תככב רבות בעונה הקרובה. ואגב, לבחור באישה מבוגרת, שכל חייה בחרה להתרחק מאור הזרקורים וממנעמי השלטון, כמושא לחיקוי, זה לא איזון, זה סתם טעם רע.

סליחה שניצחנו
השבוע יחול יום הזיכרון החמישי לאפרים קישון, מגדולי היוצרים הישראליים שכתיבתו הסאטירית הביעה את אהבתו למדינה ושנאתו לביורוקרטיה. קצרה היריעה מלמנות את יצירותיו של קישון, אבל את סיפור דוד וגוליית כפי שמתואר בספר 'הכיפה הסרוגה ועוד כמה סאטירות פרו ישראליות' שיצא ב-1993 צריך לתרגם לדרום אפריקאית ולשלוח אותה בהקדם לשופט גולדסטון.

בין חנינה לזיכוי
ביום שני השבוע אישרה הכנסת מתן חנינה לפעילי ימין שמחו כנגד תוכנית ההתנתקות. במקרה זה, מדובר בפשרה ראויה, שכן מצד אחד חנינה אינה זיכוי, ומצד שני היא ויתור על ענישה. אך לא בכל מקרה חנינה היא הליך מספק. לקראת פרישתו של מני מזוז, בשבוע הקרוב, פנתה תנועת הימין 'מטות ערים' ליועץ המשפטי לממשלה על מנת שזה יזום משפט חוזר למרגלית הר-שפי, כפי שנהג גם במקרים אחרים בעבר. כזכור, הר-שפי שוחררה מהכלא לאחר שנשיא המדינה חנן אותה לאור המלצתם של ראשי שב"כ שהודו כי היא לא ידעה מראש על תוכניותיו של יגאל עמיר לרצוח את ראש הממשלה. כאמור, כתם האשמה לא הוסר על אף מתן החנינה והצהרתו של עמי איילון על חפותה של הר-שפי. כבר לפני יותר משנה פנה הרב יעקב מדן בבקשה דומה ליועץ, שנדחתה בטענה שאם תרצה, תוכל הר-שפי לבקש משפט חוזר בעצמה. למעשה היועץ מציע לנאנסת לפנות לאונס על מנת שזה יפייסה. ככה זה בעולמו הפוך של היועץ המשפטי שטוען שהשרים הממונים עליו הם לעומתיים. לא נתגעגע.

ריאליטי עצמאות
השר סטס מיסז'ניקוב שעומד בראש ועדת השרים לסמלים וטקסים ביקש לאפשר לציבור הרחב להשתתף בבחירת הנושא המרכזי של יום העצמאות ה-62 למדינת ישראל. במשך כשבועיים יכלו הגולשים באתר האינטרנט של הממשלה להצביע בעד נושא מרכזי מתוך רשימת נושאים. בסוף התהליך ולרגל 150 שנה להולדתו של הרצל, נבחר הנושא "הישגי המדינה לאור חזונו של חוזה המדינה". מדובר ביוזמה ברוכה אשר מגבירה את תחושת המעורבות של האזרחים כלפי המדינה. יש לקוות שבשנה הבאה הרעיון ימונף באמצעות מספר שיפורים שיגדילו את הרמת ההשתפות והעניין סביב היוזמה: ראשית יש להגביר את השקיפות ולפרסם את התוצאות המלאות עם סיום התחרות. שנית, מכיוון שכל הנושאים הוצעו על ידי חברי הממשלה ולכן סביר להניח שהם ראויים, ניתן להעניק את זכות ההכרעה במלואה להצבעת הציבור. ולבסוף, יש לבצע את ההליך בשיתוף פעולה עם רשות השידור הממלכתית אשר תוכל להפיק סדרת משדרים שתציג את האפשרויות לציבור הרחב ותקדם את השיח בנושאים חשובים אלו.

אקדמיה ללא לשון עברית
שר החינוך, גדעון סער, הכריז כי בכוונתו להפוך את השפה העברית לנושא המרכזי של מערכת החינוך בשנת הלימודים הבאה. במקביל, הודיע השר כי יש לתת עדיפות לאומית למערכת ההשכלה הגבוהה. מה שהשר כנראה לא יודע הוא שדווקא האקדמיה הישראלית היא זו שפוגעת במעמד השפה העברית. ד"ר אלק אפשטיין ורעייתו ד"ר נינה חימץ טוענים כי בעוד במדינות אירופה האקדמיה לקחה חלק מרכזי בהתעוררות הלאומית, לא זה היה המצב במקרה של מדינת ישראל. בתקופה שלפני הקמת המדינה האקדמיה הישראלית כמעט ולא הייתה מעורבת בתנועת התחייה הלאומית ובפרט במאמצי החייאת השפה העברית. גם היום, רבים מכתבי העת היוצאים לאור על ידי האוניברסיטאות בישראל מתפרסמים בשפות זרות ואפילו אינם מתורגמים לעברית. המצב הוא כה חמור עד כדי כך שאפשטיין וחימץ נאלצו לפרסמו באנגלית בלבד. בהיותו גם ראש המועצה להשכלה גבוהה' ראוי כי שר החינוך יעודד פרסום של כתבי עת ומאמרים בעברית. פעילות מסוג זה, לא תוכל להידחות בתואנה הפופוליסטית והמוכרת של פגיעה בחופש האקדמי.

ראשית צמיחת גלותנו
ב-80 שנות פעילותה, לומד כל חניך בבני עקיבא, מהיותו נבט ועד הפיכתו למעפיל, את המנטרה של 'ארץ ישראל לעם ישראל על-פי תורת ישראל'. אלא שבני עקיבא לא השכילה להכניס למשוואה זו את היסוד הרביעי, שעד לאחרונה היה מובן מאליו, היא מדינת ישראל. מאז 2005, שנת ההתנתקות, איבדו חלקים גדולים בציבור הציוני-דתי את אמונם במדינת ישראל על רשויותיה. מאז, נתפסה מדינת ישראל ככלי שאינו בהכרח משתלב עם ארץ ישראל ותורת ישראל. כתוצאה מכך, אנו חוזים כיום בפולמוס הסרבנות בשיא עוצמתו, אשר עלול להכשיר את הקרקע להתנתקות הבאה: של החברה הישראלית מהציבור הדתי-לאומי. על מנת למנוע את הקרע, על הציונות הדתית למצוא בדחיפות דרך להחזיר את מדינת ישראל בתפיסת הציונות הדתית כשוות מעמד לשלושת היסודות המקוריים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה