יום שישי, 8 בינואר 2010

לא אקטואלי - 8.01.10

צועקים חמאס
כחלק מהקמפיין של ארגון 'בצלם' נגד המצור הישראלי על רצועת עזה, הפיק הארגון סרטון אנימציה חביב למדי שממחיש כיצד ההגבלות על הכנסת סחורה לרצועה במעברי הגבול עם מדינת ישראל הביאו לפריחת תעשיית ההברחות במנהרות, כשהמרוויחה העיקרית מפעולתן היא ממשלת החמאס, הגובה מס על הסחורות המועברות בהן. למרות שבדרך כלל איני נוטה להיות בצד המצדד בבצלם, יתכן מאד ויש משהו בדבריהם אלה. במידה וכך הדבר, ראוי שממשלת ישראל תמצא חלופות אחרות ליצירת לחץ על ראשי החמאס בעזה כמו חידוש מדיניות הסיכולים הממוקדים בעקבות כל ירי של רקטה לשטחי ישראל. ולמי שטועה: מאז מבצע 'עופרת יצוקה', עדיין נורות רקטות לעבר יישובי עוטף עזה. בצלם, אגב, מתנגדים כמובן גם לשיטת החיסולים. אבל ככה זה כשהשמאל הקיצוני מתנגד באופן אוטומטי לכל מתווה לפיתרון ולא מסוגל להציג אלטרנטיבה.

יותר אמהות מחיילים
אחד הסודות הצבאיים השמורים ביותר הוא שיעור הבדווים המתגייסים לצה"ל. אחוז המתגייסים לצבא יורד באופן עקבי עם השנים, כשהיום בקושי יש צעירים בדווים שמתגייסים לצבא. הצבא, שאינו רוצה לפתוח חזית מול החברה הבדווית, בוחר להתעלם מהבעייה. אבל איך אפשר להאשים את הצבא, כאשר גם המדינה עצמה בורחת כבר שנים מאחריות ואינה מחילה את ריבונותה בקרב האוכלוסייה הבדווית? דוגמא מייצגת לכך ניתן לתת באמצעות תופעת הפוליגמיה. לכולי עלמא מוכרת התופעה בה גברים בדווים נישאים למספר נשים, ולעיתים אף מייבאים אותן לנגב מירדן, סיני והרשות הפלסטינית. יותר מכך, המדינה עצמה, באמצעות הביטוח הלאומי שמעביר קצבאות על פי מספר ילדים, יודעת לזהות מקרים של ריבוי נשים. עם כל זאת, הרשויות בוחרות שלא לאכוף את איסור הפוליגמיה, אשר באמצעותה אוכלוסיית הבדווים בנגב מכפילה את עצמה בכל 13 שנים. לזה קוראים פצצת זמן.

אזכרה מחתרתית
"אני רוצה בעם טורקי חלש, אפסי, מצורע כאשר היה עד כה... וכל אלה הסבורים כי יכולים אנו להיתלות בהם ולהתרומם עמם, אינם אלא משלים עצמם...". את הדברים הללו לא אמר שר החוץ אביגדור ליברמן. הדברים הללו נאמרו על ידי אבשלום פיינברג, ממקימי מחתרת ניל"י אשר יום פטירתו יחול ביום שלישי הקרוב. לפני 3 שנים, הגישו שיר בן-חיים ומרב אביטל עבודת גמר על המחתרת במסגרת לימודיהן במגמת ארץ ישראל באולפנת עפרה. דמותו של פיינברג, הותירה רושם רב על התלמידות החרוצות, שהחליטו לעלות לקברו ביום השנה ה-91 להרצחו. להפתעתן, גילו הבנות שאיש מלבדן לא פקד את הקבר באותו היום. מאז, לקחו הבנות על עצמן לארגן מדי שנה טקס אזכרה בחלקת הקבר השוכנת בסמוך לחלקת גדולי האומה, בו פוקדים את הקבר עשרות משתתפים מכל גווני החברה הישראלית. הטקס השנה ייערך ביום שלישי בשעה 15:30. יש לקוות כי בשנה הבאה הטקס יהיה ממלכתי ולא מחתרתי.

חופש מעיתונות
על מנת להביא למצב בו חופש העיתונות במדינת ישראל יישמר במלואו יש להבטיח כי תושב זר לא יוכל להיות בעליו של עיתון. כמו כן, יש להבטיח כי העיתון לא יחולק בחינם כסחורה אשר אין לה ערך. בכדי להימנע מקשרי הון ושלטון, יש למנוע ממי שתורם לפוליטיקאים להחזיק ברשותו עיתון. עוד יש לקבוע, כי חשוד בפלילים לא יוכל להחזיק מניות בעיתון על מנת שהסיקור יישאר הוגן. מטעמים מובנים, יש לאסור גם על מי שהורשע בעבירות חמורות להחזיק עיתון בבעלותו. יתרה מכך, יש לאסור על פרסום מסחרי בעיתון על מנת להימנע מניגוד אינטרסים בין תחקירני העיתון לחברות המפרסמות. כמובן שגם תמיכה ממשלתית אסורה כדי לאפשר לכלבי השמירה של הדמוקרטיה למלא את תפקידם. על הדרך, יש לקבוע כי משכורתם של העיתונאים תהיה כפולה מהמשכורת הממוצעת במשק כדי שיהיה קשה לפתותם בהטבות כספיות. לשם עמידה בדרישות אלה, ייקבע כי מחירו של גיליון בודד יהיה זהה למחירו של מכשיר DVD. רק כשכל התנאים הללו יעוגנו בחוק, יהיה פה באמת חופש עיתונות אמיתי. רק חבל שבעולם כזה אף אחד לא ירצה ולא יוכל להחזיק בעיתון.

מחנה וירטואלי
מעטים מאד בציבוריות הישראלית עדיין מאמינים באפשרות להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים. אחת האינדיקציות לכך היא האופן בו בוחרים מנהיגי מחנה השלום להשמיע את קול מאמינם. לפני מספר שנים נעשה ניסיון בראשון לארגן הפגנת תמיכה ביוזמת ז'נבה על בסיס רשת האינטרנט. הפגנה זו זכתה ליותר יחסי ציבור לפני קיומה מאשר לאחריה, בעיקר בזכות פרסומות ובאנרים בתשלום, ללמדך על ההצלחה המינורית לה זכתה. על אף התעצמותן של הרשתות החברתיות, לאור כישלון היוזמה, לא נעשו בשנים האחרונות יוזמות דומות. על מנת להמחיש עד כמה הציבור הישראלי איבד את האמון ברעיון השלום, ניתן לראות מיוזמה מקוונת שנערכה בשבוע שעבר על ידי עמותת ME PEACE אשר מבקשת לערוך טקס בו הוענקו אותות הוקרה לפעילי שלום באינטרנט. זה שהשמאל הישראלי לא יכול להרים אפילו הפגנה וירטואלית ניחא, עכשיו מסתבר שאפילו טקס הוקרה גדול עליהם.

החברה להגנת הישע
ביום שלישי האחרון מלאו שנתיים לנפילתם של דוד רובין ואחיקם עמיחי שנרצחו כשטיילו בנחל תלם. חבריהם של דוד ואחיקם החליטו למנוע מהרוצחים שביקשו להרחיק מטיילים יהודים מהשומרון להשיג את מטרתם והקימו את 'טיולי דוד ואחיקם'. במסגרת חוג זה פוקדים עשרות מטיילים מדי שבוע את השבילים, הפסגות והעמקים ביהודה, שומרון ובנימין, כולל הגעה למקומות בהם כף רגל יהודית לא דרכה זה עידן ועידנים. עם פתיחת שנת הטיולים השלישית מזמינים המארגנים את הציבור הרחב להצטרף לטיולים ולסיורים חינם אין כסף.

מחמת מיאוס
בשבוע שעבר יצא לאור 'מוקצה', ספרם של חבר הכנסת אורי אורבך והמאייר שי צ'רקה. הספר מגולל את סיפורו של מוקצה, כלב חובב מסורת, דרך קריקטורות המשקפות כמה מהרגעים הקטנוניים והמכוננים של כל משפחה דתית. איני זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שחבר כנסת מכהן פרסם ספר ואין ספק שזוהי פריצת דרך אשר פותחת כיוונים חדשים בפני שאר חברי הכנסת. אחרת אין כל דרך להסביר כיצד רק שבוע לאחר מכן, פרסם חבר הכנסת הרב חיים אמסלם מש"ס את ספרו החשוב (באמת) 'זרע ישראל' אשר מהווה לא פחות מאשר מהפכה בתפיסת הגיור ההלכתית במדינת ישראל. הרב אמסלם השכיל להבין כי המצב ההלכתי הקיים בעולם הגיור הוא בעייתי מאד במציאות הישראלית העכשווית וגורם להמאסת היהדות על ציבורים שלמים במדינת ישראל. לחבר הכנסת מש"ס מגיעות הרבה מילים חמות על כך שלא חשש לעסוק בנושא כל כך רגיש ונפיץ, במיוחד במקום ממנו הוא בא, בכדי להביא לתום שסתום הגיור.

ואלה שמות
עבור גרים, כמו גם מי שנולדו יהודים, הקים מכון 'עתים' אתר אינטרנט עשיר המרכז בתוכו מידע שימושי אודות מעגל החיים היהודי. אחד המיזמים החביבים עליי באתר הוא מאגר השמות העבריים, אשר כולל בתוכו הסברים מפורטים אודות מקורותיהם ומהותם של 630 שמות עבריים, מאבדימי (מי?) ועד תמר. התחביב החדש שלי הוא למצוא אלו שמות לא נכנסו למאגר. למרבה הפליאה והאכזבה, את השמות הללו (פליאה ואכזבה) לא מצאתי במאגר.

תחזית לחומש שמות
בזכות קשריו ההדוקים של יוסף העברי עם פרעה מלך מצרים, צפויה לבני ישראל התאקלמות קלה ומהירה במצרים. סביר להניח כי בזכות השכלתם, העבריים ישתלבו במערכת השלטונית ויחזיקו בלובי חזק מאד לצידו של מלך מצרים. עבריים רבים יקבלו על עצמם את ערכי התרבות המצרית הנאורה וייטמעו באוכלוסייה המקומית. תוך כמה מאות שנים לא יישאר שריד לבית יעקב ומהחלומות של אותם הזויים על חזרה לארץ כנען לא יוותרו יותר מאשר כמה כתות קיצוניות הממלמלות תפילה בשפה שכוחת אל. תבדקו אותי עוד 400 שנה.

תגובה 1:

  1. לגבי הבדואים, לא שאני אוהב איפה ואיפה, או את המצב הדמוגרפי שמועלה כאן, אבל כל העניין של העמדה לדין בגין פוליגמיה הוא חחוצפה ושערוריה גמורה.
    עם כל הכבוד, זה לא ענייינו של איש עם כמה נשים אני בוחר לקיים יחסי אישות ומחוייבות.
    'ידועה בציבור' מותר אבל אישה שניה לא?

    אגב, דוגמא טובה יותר לחוסר האכיפה על הבדואים תהיה...חוסר האכיפה על הבדואים. בכל תחום. כמו בכפר ערבי, תנסה להיכנס לשם כדי לעצור מישהו.

    השבמחק