יום שישי, 12 בפברואר 2010

לא אקטואלי - 12.02.10

כנס הרצל
כנס הרצליה הפך לבימה כל כך אטרקטיבית עבור אנשי ציבור, עד שהגענו למצב בו שרי ממשלה נאלצו לשלם (מתקציב משרדם) על מנת לומר את אותם דברים שהם יכולים לומר בכנסת בחינם. על רקע זה, ניתן דווקא להעריך יותר את מי שבחר להדיר רגליו ממנו. כך כתב האלוף (במיל.) יעקב עמידרור למארגני הכנס: "בניגוד לכול הכנסים הקודמים אעדר לצערי מכנס זה. זאת משום שלא מצאתי ברשימת הדוברים, שאינם פקידי ממשלה שיש חובה להזמינם, לא דתיים לא מזרחיים ולא מתנחלים. לא בדקתי אבל גם סתם ימניים ודאי לא היו הרבה. זה מפגש אשכנזי דשן של המרכז ושמאלה, שמתעלם משני שליש מעמנו ולכן החלטתי לא לקחת בו חלק, לצערי." וכל זאת דווקא בעיר הנושאת את שמו של הרצל, חוזה המדינה של כל היהודים.

קרן פלס
אחת הביקורות המרכזיות של הקרן החדשה לישראל על הממצאים נגדה היא בכך שהעיתונאי שחשף את הסיפור, בן כספית, שימש למעשה כשופר של תנועת 'אם תרצו'. וואלה. וזאת אחרי שנים בהן הקרן החדשה לישראל עודדה את התרבות הקלוקלת הזו באמצעות מימונם של עשרות ארגונים, המזינים מאות עיתונאים באלפי פקסים של הודעות על הפגנות קיקיוניות, מחקרים מוטים וימי עיון איזוטריים.

משפחה שכזו
אלון ליאל הרוויח כמה דקות של חסד בשבוע שעבר בעקבות מחאתו המתוקשרת נגד מדיניות שר החוץ. ליאל, לשעבר מנכ"ל משרד החוץ, בחר להחזיר בהפגנתיות את הדרכון הדיפלומטי בעקבות מדיניותו של אביגדור ליברמן. כלי התקשורת הזדרזו להזדעזע עמוקות מהמהלך הדרמטי, אבל שכחו לבדוק מיהו אותו ליאל. ליאל היה במשך שנים יועצו של אהוד ברק, ובחלק אחר – מינוי שלו. אהוד ברק להזכירכם, הוא סוג של יריב פוליטי של ליברמן. אלון ליאל הוא גם בעלה של רחל ליאל, היא מנכ"לית הקרן החדשה לישראל. אותה אחת שבפניה אישית למכותבי הקרן החדשה לישראל קראה להצטרף לקבוצת הפייסבוק "אם תרצו – תנועה פשיסטית". גם התפוח לא נפל רחוק מהעץ: דפנה ליאל, ביתם של הזוג, היא כתבת בחברת החדשות של ערוץ 2. חלק מדעותיה של ליאל הצעירה נחשפו בכתבה שהכינה למהדורת החדשות ועסקה במימוש צווי הריסה לבתים של ערבים שנבנו באופן לא חוקי במזרח ירושלים. פרטים נוספים אודות הסיקור המוטה שלה ניתן לקרוא בבלוג של קלמן ליבסקינד, בוגר עיתון זה ואחד מכלבי השמירה של כלבי השמירה של הדמוקרטיה.

כל ישראל ערבים
ממחקר שפורסם החודש על ידי המכון לאסטרטגיה ציונית עולה כי בעוד קצב הריבוי הטבעי של היהודים בישראל עולה, קצב הריבוי אצל ערביי ארץ ישראל יורד. על פי תחזיתו של יעקב פייטלסון, כותב המחקר, אם מגמות אלו ימשיכו, כבר בשנת 2017, הפיריון הכולל של היהודים ושל הערבים צפוי להשתוות. המשמעות: מהרגע שהפיריון של היהודים ושל הערבים זהה, היחס בין מספר היהודים שבין הירדן לים לבין מספר הערבים באותו שטח יישאר יציב. במידה וכך יהיה, אפשר יהיה להחזיר את השד הדמוגרפי לבקבוק. הפקק עליי.

שיעורי בית
בלילה שבין ראשון לשני ערכה המשטרה מעצרים בשועפאט. המבצע הושלם בהצלחה יחסית, אבל כשהסתיימו הלימודים בבית הספר המקומי, החלו תלמידים ליידות אבנים לעבר כוחות הביטחון במקום. זה רק הגיוני כשבבתי הספר הערבים במזרח ירושלים לומדים לפי תוכנית הלימודים הפלסטינית, אשר חלקים ממנה נחשפים מעת לעת באתר של 'מבט לתקשורת פלסטינית'.
כשרות חילונית
לא אחת קורה שיזמות במגזר הדתי מוצאת את מקומה הראוי גם בכלל החברה הישראלית. אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא התו-החברתי שהתקינה עמותת 'במעגלי צדק'. התו החברתי, אשר מוענק על ידי פעילי העמותה למסעדות המונגשות לבעלי מוגבלויות ובעליהם שומרים על זכויות עובדים, התחיל בתור יוזמה של 'תעודת כשרות חברתית'. עם הזמן, הפכה התעודה בעלת הקונוטציה הדתית לתו חברתי אשר מוצא היום את מקומו גם בבתי עסק תל אביבים שאינם בהכרח כשרים. לא מופרך יהיה לנחש כי לאור חלק מהסכנות והפיתויים אליהם חשופים קטינים ברשת האינטרנט, יהפוך גם 'האינטרנט הכשר' למוצר מבוקש בישראל ומחוצה לה.

תגובה 1:

  1. בין הירדן לים יש גם ערבים שאינם 'ערביי ארץ ישראל' וקצב הריבוי שלהם בהחלט לא יורד. אז התיאוריה על האיזון לא ממש עובדת.

    השבמחק