יום שישי, 16 באפריל 2010

לא אקטואלי - 16.04.10

כל הארץ דגלים
לקראת יום העצמאות, פרסם המכון לאסטרטגיה ציונית את מחקרה של לאה בורובוי אשר מאשש מחקרים קודמים ומראה כי הנפת דגל המדינה במוסדות החינוך מפחית עוינות בין קבוצות שונות באוכלוסיה. מחקרה של בורובוי, פסיכולוגית וחוקרת באוניברסיטת תל אביב, מוכיח כי החשיפה לדגל ישראל החלישה את הסטריאוטיפים השליליים של ילידי הארץ כלפי העולים מחבר העמים, בעוד שהסטריאוטיפים החיוביים של ילידי הארץ כלפי העולים התחזקו. למרות שבכמעט מחצי מוסדות החינוך הממלכתיים חוק הדגל אינו מיושם, לא נדרש מאמץ רב על מנת לתקן את המצב. מכיוון שהחקיקה כבר קיימת, כל שנותר הוא להגביר את המודעות בקרב התלמידים, המורים והמנהלים לקיומו של חוק הדגל ולתרומתו החיובית על האווירה בבית הספר, על מנת שהם עצמם כבר יטפלו בעניין, כל אחד במקומו הוא.

קורבן העצמאות
ביום העצמאות ייערך בצומת מגידו אירוע ססגוני אשר יכלול מגוון אטרקציות וכן הפעלות לילדים. את האירוע מארגנים חברי תנועת 'השומר החדש' כחלק מניסיונם להעלות את המודעות למצוקתם של חקלאי ישראל בצפון הארץ אשר סובלים מהתנכלויות על רקע לאומני. האנשים הרעים (אסור לומר מאיזו עדה, אבל ניתן לרמוז ששפתם העיקרית היא ערבית) מבקשים להקשות על החקלאים על מנת שאלה ינטשו את חלקותיהם ובמטרה לערער את האחיזה היהודית בקרקע. במיוחד לשם קיבלה הכנסת לפני מספר חודשים את הצעת החוק שיזמו חברי הכנסת דודו רותם, אורית נוקד ושי חרמש לתיקון לחוק העונשין שתכליתו להחמיר את הענישה על גניבות חקלאיות. למי שיש ספק לגבי חשיבותם של החקלאים לעתידה של מדינת ישראל במאה ה-21, מומלץ לקרוא את נייר העמדה של פרופ' ארנון סופר, 'החקלאות – אבן יסוד בביטחונה של ישראל', שפורסם מטעם קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה. סיבה נוספת להגיע לאירוע: הוא חינם.

חוגגים את הנאכבה
ביום שישי שעבר הגיעה לתיבת המייל שלי הזמנה למסיבת העצמאות של הקרן החדשה לישראל שאמורה להערך היום בצהריים במועדון תל אביבי. שוד ושבר, ולאחר מספר ימים קיבלתי תזכורת למסיבה, רק שהפעם את המילים 'מסיבת העצמאות' החליפו המילים 'חגיגת הדמוקרטיה'. כנראה שמישהו בקרן נזכר שיום העצמאות הוא לא סיבה למסיבה עבור השמאל-קיצוני.

ראיה חותכת
חשיפה ראשונה: ענת קם ריגלה עבור שירותי ארגון ביון זר. אחרת איך ניתן להסביר את העובדה שמשקפיה דומים עד מאד לאלה בהם השתתפו חבורת המחסלים של מחמוד אל מבחוח?

הארכיון האנטי-ציוני
"אף פעם לא עניין אותי שום דבר מעבר לתיעוד האנשים... תמיד היה לי חשוב ללכת לזירות למיניהן, לראות במו עיניי... לנסות לאמת... מדובר באלפי סיפורים שכולם יחד יוצרים תמונה כללית של זוועות מכל מיני סוגים. מה לא היה לי? עם דם ובלי דם, עם מוות ובלי מוות... תמיד הייתי מתבדח שאני כותב רק לארכיון, כי אף אחד לא קורא את זה היום... אני כן מאמין שבבוא היום, כשיפשפשו בארכיון, יהיה לזה אפקט יותר גדול אולי מאשר היום." את הדברים הצבועים הללו אמר גדעון לוי בכתבה אודות פעילותו שנעשתה בטלוויזיה החברתית. מדוע צבועים? מפני שגדעון לוי לא תמיד בוחר להיות נאמן לאמת. לדוגמא, בוגי יעלון, בהיותו רמטכ"ל, הזמין אליו באופן אישי את גדעון לוי לאחר שהאחרון דיווח על עוד מקרה זוועה שהתגלה כלא נכון. על אף הראיות המוצקות שהציג בפניו יעלון, לוי סירב לחזור בו בתואנה שהכיבוש משחית והכיבוש נורא. דבריו של לוי בראיון האחרון, מראים כי הוא מבין היטב את כוחה של המילה הכתובה, וכיצד באמצעות עבודת נמלים ניתן בעזרתה לבנות נרטיב אנטי ציוני כולל, גם אם שקרי. ללמדכם עד כמה הכיבוש משחית את עבודת העיתונאי. נורא.

פטרונות חברתית
הטלוויזיה החברתית היא לא יותר מאשר אתר אינטרנט קטן אשר מאחסן כתבות וקטעי וידאו קצרים במגוון נושאים: הכיבוש והשלכותיו, הסכסוך הישראלי-פלסטיני, מיליטריזם. קצת מבלבל לגלות באתר גם כתבות הקשורות למאבקי עובדים וסוגיות קהילתיות. מה לעניינים א-פוליטיים ולטלוויזיה חברתית?

עיוור צבעים
מה הייתם אומרים על אמינות הדיווחים של כתב המסקר את משחקיה של קבוצת הכדורסל מכבי תל אביב אם הייתם מגלים שהוא עיוור? אז זהו, שבנוסף לכל, גדעון לוי גם לא יודע ערבית.

קווי המדירין
אחד הטיעונים המרכזיים של המגזר החרדי להצדקת קווי המהדרין הוא שהם מתנהלים בהתאם לכללי השוק החופשי ומהווים קבוצת לחץ צרכנית על מנת להשיג את השירות בתנאים שלהם. האמת היא שטיעון זה אינו מדוייק. מחירי הנסיעה בקווי המהדרין לעתים קרובות הינם מוזלים ומושגים בזכות השתתפותה של המדינה במימון קווים אלו. את הסובסידיה הזו השיגו החרדים באמצעות נבחריהם שידעו לעמוד על המקח מול נבחרי רוב האוכלוסיה אשר מתנגדים להנהגת קווים בהם מודרות הנשים אל ירכתי האוטובוס. מכיוון שאין זה יתכן שהמדינה תעודד באופן אקטיבי שימוש בקווים מסוג זה, ניתן להתפשר ולאפשר את פעילותם של קווי המהדרין רק באופן פרטי. הפרטת הקווים אלו תעקר חלק ניכר מהמחלוקת שבהפעלתם ותביא גם ליתרון נוסף, שפחות אוהבים לדבר עליו: מיעוט לא מבוטל במגזר החרדי עדיין נמצא תחת תפיסה גלותית שהמדינה הציונית היא הפריץ, ועל כן מותר לא לשלם או לשלם מחיר מופחת עבור כרטיס נסיעה באמצעות התחזויות שונות ומשונות. כשבעלי הקווים יהיו אנשים פרטיים, אולי ההצדקה המוסרית לגניבה הזו תיעלם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה