יום שישי, 14 במאי 2010

לא אקטואלי - 14.05.10

פריחת מוחות
ביום שני הקרוב ייערך אירוע חגיגי לציון עשור לתוכנית 'עתידים', אחת היוזמות היפות במדינתנו. 'עתידים' פונה לבוגרי תיכון מצטיינים מהפריפריה ומקנה להם תואר אקדמי יוקרתי אשר משמש אותם לטובת שירות מקצועי ומשמעותי בצה"ל, שמאפשר לצבור ניסיון שמבטיח את עתידם בחברה ובמשק הישראלי. את התוכנית הקימו מי שהיה הרמטכ"ל דאז, חבר הכנסת שאול מופז, התעשיין איתן ורטהיימר ואבנר ברזני ז"ל. בטקס ישתתף בין השאר גם הרמטכ"ל הנוכחי, גבי אשכנזי, שהתגייס לצבא הרבה לפני שמישהו ידע שיכולה להיות פריפריה כל כך גדולה במדינה כל כך קטנה.
אמת לעמיתה
בביקורו החגיגי במרכז ירושלים, אמר ראש הממשלה כי "המאבק על ירושלים הוא מאבק על האמת". נתניהו טען, ובצדק, כי "אין לשום עם את הקשר שיש לנו לירושלים". אך מה לעשות והזיכרון הקולקטיבי של עמנו ושל העולם הולך ומתקצר, והעובדות הולכות ונשכחות. על כן מומלץ לקרוא את 'מאז ומקדם', ספרה המרתק של העיתונאית האמריקאית ג'ואן פיטרס. הספר אמנם יצא לאור כבר בשנת 1984, אך העובדות ההיסטוריות המובאות בו עדיין נכונות. כך לדוגמא, ניתן לגלות כיצד גדלה האוכלוסייה הערבית בירושלים באופן דרמטי דווקא בתקופות הפריחה של המפעל הציוני.

שמאל לאומי אמיתי
ביום שני האחרון, בדיוק 43 שנים אחרי פתיחת מלחמת ששת הימים, פתחו חברי בית המדרש לציונות של המכון לאסטרטגיה ציונית במסורת חדשה: עריכת סדר לחגיגת כלל הישגי המלחמה, משחרור הגולן ועד כיבוש סיני. במהלך הערב, למדו המשתתפים כמה מהטקסטים המכוננים שנכתבו על ידי הוגי הציונות ומאז מעלים אבק בארון הספרים הציוני. לדוגמא: משה הס, סוציאליסט חילוני וממבשרי הציונות, כתב ב-1862 בספרו רומי וירושלים את המשפט הבא: "עם-ישראל עמד איתן בפני סערות העולם משך אלפיים שנה – ומכל קצווי תבל, מקום אך שמה הטילוהו נחשולי המאורעות, נשא תמיד, ונושא עוד כיום הזה, את עיניו לעבר ירושלים".

מס שפתיים
לתפיסת חברי בית המדרש, אנשי ימין ושמאל גם יחד אמורים לחגוג את הניצחון הגדול. אחרי הכל, היו אלה מחברי מניפסט השמאל הלאומי שכתבו את המילים הבאות: "אני אוהב את כולה. אני רוצה את כולה. לא רוצה לוותר על יריחו, לא רוצה לוותר על חברון... ארץ התנ"ך שגדלנו עליה – היא לא גבעתיים, היא שכם, דוד המלך מבית לחם..." לשנייה חשבתי שהמחברים מתכוונים לכל מילה שהם כותבים, עד שקראתי מה לדידם הן גבולותיה של ארץ ישראל: "הלוואי, ואנחנו רציניים, אפשר היה לחיות בארץ ישראל כולה. מן הפרת ועד החידקל". עם גבולות כאלה, עיראק, סוריה ותורכיה יתגעגעו למדיניות החוץ של ליברמן.

שמאלנים בגרוש
מחר בערב אמורה להיערך בכיכר ציון הפגנת השמאל החדש תחת הסיסמא 'ציונים לא מתנחלים'. מוטיבים רבים בהפגנה הזו מעלים את החשש כי על אף הניסיון לנכס לעצמם את הציונות, אנשי השמאל שכחו מה זה להיות ציונים. ראשית, שעת ההפגנה נקבעה לשעה 20:00, טרם יציאת השבת. מעבר להחלטה חסרת רגישות זו אשר מדירה משתתפים דתיים ומסורתיים, עובדה זו מעלה תהיות לגבי כוונותיהם של המארגנים בדבר משמעות רצונם ב-'מדינה יהודית' או 'ערבות הדדית', אחת משלושת רגלי הסוציאליזם המעודכן של השמאל הלאומי.

מתנחלים של פעם
סביב ההפגנה של השמאל החדש התקבצו להם מספר ארגונים חדשים דנדשים: מרצ, שלום עכשיו, יוזמת ז'נבה ואפילו התנועה הקיבוצית. השתתפותה של התנועה הקיבוצית בהפגנה הרימה גבות לא מעטות. אחרי הכל, התנועה עצמה הקימה כמה וכמה התנחלויות בשטחים הכבושים ומעבר לאותו קו ירוק מקודש, וכל זאת, במקביל למאבקם של קיבוצי התנועה בצפון ים המלח נגד גזירות ההקפאה שלא מבחינות בין מתנחל לקיבוצניק. ואכן, לפני מספר ימים התעשתו החברים בהנהלת התנועה וביקשו להסיר את תמיכתם בהפגנה. ככה זה כשהחלוצים יורדים למגננה ומתחילים לשחק בונקר: סופם שיתקעו גול עצמי. או כמו שאמר פעם שדר ספורט ידוע: "ככה לא בונים".

סיבה למסיבה
מעת לעת כלי התקשורת דואגים להביא לפתחנו נתונים על התחרדותה של ירושלים ועל נטישה המונית של חילונים את עיר הבירה. גם אם הדברים הם מדויקים, והם לא תמיד כאלה, הדאגה שהשמאלנים שבכתבי התקשורת מגלים כלפי ירושלים מפתיעה למדי. מפתיעה לפחות עד שנופל האסימון שמדובר בטרנד שמנסה להכין את דעת הקהל הישראלית לקראת חלוקה אפשרית של ירושלים, באמצעות ציורה של העיר כערבית וחרדית. לעומת זאת, כמעט ולא נשמע ציוץ כאשר מספר הצעירים שחגגו במסיבה ענקית ביום הסטודנט של האוניברסיטה העברית שנערך בערב יום ירושלים היה גדול פי כמה וכמה ממספר המבקרים בכותל באותו ערב חגיגי.

דאגות
כשנתניהו אומר שהוא בעד פיתרון של שתי מדינות לשני עמים, מחנה השמאל מודאג כי הוא לא מאמין לו ומחנה הימין מודאג כי הוא מאמין לו. כשאובמה אומר שהיחסים בין ארצות הברית לישראל איתנים, השמאל מודאג כי הוא מאמין לו, והימין מודאג כי הוא לא מאמין לו. אמור לי למי אתה מאמין ואומר לך לאיזה מחנה אתה משתייך.

תגובה 1:

  1. מאמר מצויין וכרגיל הדבר הראשון שאני קורא במקור ראשון.
    ח"ח על 'מאז ומקדם'

    השבמחק