יום שישי, 28 במאי 2010

לא אקטואלי - 28.05.10

גישה אחרת

אחד מהישגי תוכנית ההתנתקות הוא העובדה שישראל יותר אינה אחראית למה שקורה בעזה, והפלסטינים אחראים לגורלם. אבל תוכניות (חד צדדיות) לחוד ומציאות (חד צדדית) לחוד. כבר ב-2005 הוקם ארגון 'גישה' אשר ביקש לאפשר את חופש התנועה לערביי עזה אל מחוץ לגבולות הרצועה. אחד הנושאים המרכזיים בהם עוסק הארגון כיום הוא המאבק נגד הגבלת העברת סחורות לעזה, וכל זאת, במקביל לקריאות של הרשות הפלסטינית להחרים את מוצרי ההתנחלויות. יש לקוות שמישהו בהנהגת המדינה יתעשת ויוביל פתרון יצירתי שהורג שני ציפורים במכה אחת: יש לקבוע כי המוצרים שיועברו לרצועת עזה יהיו, עד כמה שיתאפשר, רק כאלה שמיוצרים בהתנחלויות. והפלסטינים? ירצו – יקחו. לא ירצו – לא יקחו.

הכל יחסי
האם הסיכויים להגדיל את שכר המינימום יגדלו אם תאושר הצעת החוק של חברי הכנסת חיים כץ ושלי יחימוביץ' להגבלת שכר הבכירים עד פי 50 ממשכורתו של העובד הזוטר ביותר?

תורת חיים
הפארסה שמאחורי הזזת הקברים בבית חולים ברזילי באשקלון היא לא הפעם הראשונה וגם לא האחרונה שיקומו מתנגדים לפינוי עצמות בארצנו הקטנטונת. במאבקי כוח מהסוג הזה, הנזק התדמיתי העיקרי נגרם לפוליטיקאים דתיים וחרדים. על כן ראוי שדוקא המחוקקים הדתיים יסדירו את הנושא בחוק בהסתמך על קריטריונים דתיים והסכמה רחבה. זהו לא רעיון מופרך. חבר הכנסת עתניאל שנלר הצליח להוביל מהלך דומה בכנסת הקודמת, כאשר הביא לחקיקתו של חוק מוות מוחי-נשימתי שמתבסס על שילוב של הלכה ורפואה ומסדיר את קביעת מועד המוות בסוגיות של תרומת איברים.

חזית אקדמית
המשנה לראש הממשלה, בוגי יעלון, פתח השבוע חזית נוספת, הפעם נגד אנשי אקדמיה בארץ ובעולם אשר פועלים נגד הלגיטימציה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. הסכנה הנשקפת מאותם אנשי אקדמיה היא גדולה יותר מאשר מתנגדים פוליטיים אחרים, משום שהם נעזרים באצטלה של מדענים אובייקטיביים שרק מנתחים מציאות קיימת. האמת היא שפעמים רבות אותם חוקרים מפגינים חוסר יושר אינטלקטואלי שגובל בצביעות. הדוגמא הקלאסית לכך היא אותם חוקרים פוסט ציוניים שטוענים כי מדינת הלאום היא רעיון מומצא ומלבה סכסוכים ולכן הם נגד מדינת לאום יהודית, אך מצד שני, הם תומכים בכל ליבם בהקמת מדינת לאום פלסטינית. הדרך הנכונה ביותר להתמודד עם אותם פסודו-מדענים היא הפרכת טיעוניהם והצבת חלופות מדעיות. מי שעושים עבודה טובה בתחום הם חוקרי מכללת אריאל שעורכים ביום חמישי הקרוב את כנס מחקרי יהודה ושומרון זו הפעם ה-20.

קלקלת קק"ל
בקרוב צפויות להיערך בחירות לתפקיד יושב ראש קק"ל. בכל האמור לאיוש התפקידים הבכירים במוסדות הלאומיים, מאד מסובך להסביר את השיטה. מדובר על המון גורמים בעולם היהודי ובפוליטיקה הישראלית שבוחשים בקלחת. ככל הנראה, תמיכתה של מפלגת העבודה בבחירתו של נתן שרנסקי לתפקיד יו"ר הסוכנות היהודית הושגה בזכות דיל שסוכם כי הליכוד יתמוך במועמד 'העבודה' לתפקיד יו"ר קק"ל. כרגע המועמדים הבולטים לתפקיד עם היו"ר המכהן, אפי שטנצלר, ושר החקלאות הנוכחי, חבר הכנסת שלום שמחון. לאור תמיכתו של שטנצלר ברפורמת הפרטת הקרקעות, ברור כי בחירתו מחדש לתפקיד נוגדת את האינטרס הציוני. על כן ראוי שנציגי המחנה הציוני יסכלו את בחירתו לתפקיד, גם אם המועמדים האחרים אינם בדיוק כליל השלמות. עם זאת, בעזרת תושיה פוליטית, ותמיכה שקטה של שאר התנועות שמיוצגות בגוף הבוחר ניתן להצליח ולהביא לבחירתו של מועמד שאינו דווקא ממפלגת העבודה. בחירתו של חבר הכנסת אורי אריאל לוועדה למינוי שופטים כנציג האופוזיציה על חשבונו של נציג קדימה, רוני בר-און מהווה דוגמא טובה (תרתי משמע).

אחד בפה
מי שחתם על ההסכם הקואליציוני בהסתדרות הציונית מטעם מפלגת העבודה היה לא אחר מאשר שלום שמחון. כבר אז היה נהיר לכולם ששמחון מתכוון להתמודד על תפקיד יו"ר קק"ל, מלבד לו עצמו. כשנשאל בראיון בגלי צה"ל לפני שנה אם בכוונתו להתמודד על התפקיד, ענה שמחון: "צר לי לאכזב את היריבים במפלגה, אין לי כוונה לוותר על מקומי בממשלה, בכנסת או בקבוצת ההנהגה של מפלגת העבודה". למרבה ההפתעה, מאז הספיק שמחון להתחרט.

להסית את האש
לאחרונה עוסקת ציפי לבני יותר ויותר בסדר יום אזרחי ופחות בסדר יום בטחוני. אם עד לא מזמן היינו רגילים לשמוע ממנה ביקורת נגד מדיניות החוץ של מדינת ישראל, לאחרונה נשמעות טענות נגד ההסדרים בין הליכוד למפלגות החרדיות. רבים נוטים לפרש זאת כתגובה של לבני לכניסתו הצפויה של יאיר לפיד לפוליטיקה, אך זו אינה הסיבה היחידה: לבני מבקשת להשכיח את טעויותיה כשרת חוץ ולהעביר את מרכז הכובד הציבורי מהמגרש המדיני לשדה המוקשים האזרחי. ההישג המרכזי בו נהגה להתהדר ראש האופוזיציה ששימשה כשרת החוץ במלחמת לבנון השנייה היה החלטה 1701 שעיקר תכליתה היה למנוע מחיזבאללה להתחמש. אלא שבינתיים עברו הרבה מים בירדן ועוד יותר הרבה רקטות בליטאני, שעשו מההחלטה חוכא ואיטלולא בחסות חיזבאללה ונסראללה.

תגובה 1:

  1. עדי, בשפתך השנונה, הנחרצת, כתבת את עיקרי הדברים שבאמת מביעים את הלך הרוח , וטוב וראוי יעשה, שרבים ינהגו כמותך, ויביעו את העמדה שבאמת צריכה להיות לנו כעם, להתאחד תחת אותה דיעה רלוונטית ונכונה ואמיתי לנו ולבדוק בה. עיקר יסוד ההצלחה היא דבקות ואמונה במטרה! ישר כוח!!

    השבמחק