יום שישי, 7 במאי 2010

לא אקטואלי - 7.05.10

שמיעה סלקטיבית
דבריו של רון חולדאי, ביום ראשון, בכנס תל אביב לחינוך מתקדם שנערך זו השנה החמישית, עוררו סערה רבה בשל ביקורתו על מערכת החינוך החרדית. אך האמת היא שהדיווח העיתונאי עשה עוול עם נאומו של ראש העיר התל-אביבי: הנאום של חולדאי יצא כנגד כל מה שבטעות קרוי מערכת החינוך הפרטית. בטעות, משום שכל מוסדות החינוך הפרטיים נהנים מתקצוב מלא של המדינה, כאילו הם מוסדות ממלכתיים. בין השאר, חולדאי יצא נגד המצב הקיים בו פלגים איסלאמיים קיצוניים יכולים לחנך נגד מדינת ישראל – והמדינה תממן את החינוך שלהם. חולדאי לא היסס לתקוף גם את העשירים ובעלי האמצעים אשר מקימים מסגרות פרטיות המבדלות אותם מחסרי האמצעים וכל זאת בסיוע של כסף ציבורי על פי חוק. על פי חולדאי, מדינת ישראל היא כנראה המדינה היחידה בעולם שבה החינוך הפרטי ממומן על ידי הציבור – בלי שהוא יידרש לקבל על עצמו מינימום של תביעות חינוכיות. חולדאי צודק בכל מילה. רק חבל שהתקשורת בחרה להתעלם מרוב הביקורת החשובה של חולדאי ולנצל את ההזדמנות כדי להיכנס שוב פעם, כמה צפוי, בחרדים.

חמ"ד של כנס
חולדאי שכח לציין שגם במגזר הדתי לאומי מתפתחת מערכת חינוך פרטית. לקיומם של בתי ספר פרטיים במגזר זה, יש השלכות נוספות לא פחות בעייתיות: העיקרית שבהן היא שמדובר במערכת ששואבת אליה את מיטב ילדי הציונות הדתית ובכך מחלישה את זרם החינוך הממלכתי-דתי. יתרה מכך, בתי הספר הפרטיים יוצרים חומת בידול נוספת בין הציבור הדתי-לאומי לבין הציבור המסורתי הגדול שמבקש לשלוח את ילדיו לבתי ספר ממלכתיים-דתיים. ירידת רמתם של בתי הספר אלה, לא נעלמת מעיני המסורתיים, וההורים נאלצים פעמים רבות לשלוח את ילדיהם לבתי ספר שאינם דתיים. מי שפועלים לתקן את המצב הם חברי 'פורום ההורים למען בתי הספר הממלכתיים דתיים' (או בשמו המקוצר: 'פורום הממ"דים') אשר ערכו ביום שלישי האחרון את כנס היסוד של התנועה. בכנס השתתפו כ-250 משתתפים, ביניהם כל בכירי החינוך הממלכתי-דתי. פורום הממ"דים הוקם על מנת לשם החזרת מעמדו ויוקרתו של החינוך הממלכתי-דתי אל מול בתי הספר הפרטיים וגם על מנת לנצל את יתרונות ההתאגדות, הן מבחינה כלכלית מול המדינה, משרד החינוך ונותני שירותים. גם אידיאולוגיה וגם פרקטיקה. שיהיה בהצלחה!

אמנה לא נאמנה
לאור פרשיות סירובי פקודה למיניהם בקרב חיילים דתיים נערכה בישיבת ההסדר אור עציון שבת דיונים בהנחיית הרב חיים דרוקמן והרב שלמה אבינר בה השתתפו שמיניסטים ושביעיסטים מכל הארץ מתוך מטרה להקים פורום ממלכתי צעיר בשם 'נוער דתי למען מדינת ישראל'. אלא שבמהלך השבת ציין הרב אבינר כי פינוי יישובים בארץ ישראל אסור מהבחינה ההלכתית ואין ברירה אלא לסרב פקודה במצב כזה. ואכן, במוצאי שבת נחתמה אמנת הנוער הדתי בשאלת יחסו למדינה בה ניכרו טביעות אצבעותיו של הרב אבינר. האמנה כוללת הצהרה כי "לא נוכל לעשות דבר שהוא מנוגד לתורה, ביחוד במצוות ישוב ארץ ישראל". נראה שהמארגנים שכחו כי טיבה של אמנה היא אינה חוזה במעמד צד אחד, אלא אמורה לאגד תחתיה מגוון דעות, אולי אפילו את מי שחושבים שההלכה אינה אוסרת על פינוי יישובים. את העמדה הזו מבטא בצורה ברורה וחדה הרב חיים נבון, בחוברת שכתב בהוצאת הקיבוץ הדתי ונאמני תורה ועבודה, 'אתחלתא דתקווה' שמה.

פילוסופיה בלי מוסר

לאחרונה נערך בוועדת החינוך של הכנסת דיון בנושא פוסט-ציונות באקדמיה ביוזמת תנועת הסטודנטים 'אם תרצו'. אחת הטענות שהועלו בדיון על ידי סטודנטים היא שמרצים נוטים לנצל את הבמה הניתנת להם על מנת להשמיע עמדות פוליטיות ולעתים אף מתנכלים לסטודנטים שלא מחזיקים בעמדות 'הנכונות'. דוגמא אחת לאופן בו מרצים מנצלים את מרותם היא בקורס 'בעיות בפילוסופיה של המוסר' של האוניברסיטה הפתוחה. באתר הקורס, מופיע באופן תמוה קישור לאתר שמאל-קיצוני בשם 'העוקץ'. בתחקיר לא מעמיק מתגלה כי מרכז ההוראה בקורס, ד"ר יוסי דהאן, הוא במקרה גם עורך הביטאון הקיצוני. כמובן שהסטודנטים חוששים להתלונן, שמא ציונם ייפגע. עד כאן שיעור ראשון בקורס בעיות בפילוסופיה של המוסר.


ציון במשפט תפדה
ביום רביעי הקרוב, רוב קוראי עיתון זה, בניגוד לקוראי עיתון אחר, יחגגו את יום ירושלים. בעיקר בתקופה הזו, בה כל מיני פרשיות שחיתות מכערות, תרתי משמע, את העיר, חשוב לזכור כי ירושלים מחוייבת לערכי הצדק. לא בכדי נקראה ירושלים במדרשי חז"ל בשם צדק: "צדק נקראת ירושלים שנאמר צדק ילין בה" (בראשית רבה מג,ו). על כן, ביום ירושלים הקרוב, בעת שעשרות אלפי צעירים יחגגו בירושלים את יום ירושלים (וגם את יום הסטודנט), יובילו פעילי ארגון 'במעגלי צדק' מבצע לקידום התו החברתי אשר מוענק לבתי עסק אשר נגישים לבעלי מוגבלויות ושומרים על זכויות עובדיהם. כך תבנה ירושלים של זהב.

כהן גדול
את איתמר כהן פגשתי לראשונה בדיוני ועדת הכלכלה של הכנסת בנושא הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל. כבר מהדיון הראשון, הבחור החביב, שליח מטעם עצמו, עורר פרובוקציות והתפרץ כשנאמרו בדיונים דברים לא מדוייקים. לאחר מספר מאבקים חברתיים וסביבתיים בהם הצליח להשמיע ולהשפיע לא מעט, איתמר כהן, המתכנה גם בשם אופנן (שזה בעברית רוכב אופניים) קצר גם הצלחה גדולה: בעקבות תחקיר שערך האופנן בבלוג שלו, נחשף חשד לניגוד עניינים אצל מי שמונה להיות בורר בין המדינה לזכיינית הרכבת הקלה בירושלים, עורך הדין רם כספי. בעקבות החשיפה, התפטר כספי מתפקידו כבורר. תזכרו את השם הזה, לדעתי צפוי לו עתיד מזהיר בתור השלי יחימוביץ' של הבלוגוספירה.

ערב הגרעינית
בביקור של קבוצת המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית במכון לתכנון מדיניות עם יהודי, טען נשיא המכון, אהרן זאבי-פרקש, כי מדינת ישראל אינה המטרה הראשונה של תוכנית הגרעין האיראנית. לכן טוען פרקש, שבין השאר מילא את תפקיד ראש אמ"ן, כי אסור לישראל להיות דומיננטית בשיח הציבורי נגד הגרעין האיראני, וזאת על מנת לא להשכיח כי זהו אינטרס אזורי שאיראן לא תהיה גרעינית. לדוגמא, בכתב העת 'מבט על' של המכון למחקרי ביטחון לאומי מסביר יפה החוקר יואל גוז'נסקי את האינטרסים האזוריים של סעודיה ומדוע דווקא היא מהווה את אמצעי הלחץ הגדול ביותר על ארצות הברית לפעול נגד איראן. מדובר במאמרים לא קצרים, אבל מסוג החומרים שלא תקראו בעיתונות הפופולרית.

תגובה 1:

  1. בנוגע לקטע על הפילוסיה של המוסר, אני הייתי מסיים את זה אחרת.
    "עד כאן שיעור ראשון בקורס בעיות במוסר של הפילוסופיה".
    משחק מילים מתבקש וצפוי אבל עדיין יותר טוב מהסיומת הנוכחית. P:

    השבמחק