יום שישי, 4 ביוני 2010

לא אקטואלי - 4.06.10

חיילים ברשת
בחודש שעבר, פתחו האגודה לזכויות האזרח ועמותת 'במקום', שני ארגונים פוסט ציוניים, במיזם חדש שנקרא 'פעולה אחת ביום'. מטרת המיזם היא לנתב את כוחם של הגולשים למשימות מוגדרות אשר עצם ביצוען על ידי רבים יכול להשיג אפקט ציבורי משמעותי. הפרוייקט המרכזי שנבחר לחודש זה הוא חיבורו למים של הכפר הבדווי הלא חוקי א-תוואנה, כשהמשימות המוטלות על הגולשים הן בעיקר פניות מרוכזות לחברי כנסת, אנשי צבא ואנשי תקשורת, על מנת שיפעלו כל אחד בגזרתו לטיפול בנושא. מן הצד השני של המפה ניתן לספר על אתר האינטרנט החדש, 'ישראל שלי', אשר אמנם הקדים בחודש את 'פעולה אחת ביום', אך מצד שני הוא אינו מכוון להשגת מטרה ספציפית, אלא מציע דרכי פעולה כלליות לקידום רעיונות המחנה הלאומי. יש מה להשתפר, אבל הכיוון נכון.

בית שמאי
עו"ד שמאי ליבוביץ', נכדו של ישעיהו ליבוביץ', ואיש עתיר זכויות מפוקפקות בפני עצמו, נשלח ל-20 חודשי מאסר על ידי בית משפט אמריקאי. בין שאר עלילותיו של ליבוביץ' הקטן ניתן למנות את היותו סרבן גיוס בשטחים, מטיף לחרם כלכלי על ישראל, ואף הסכים להיות פרקליטו של השטן ברגותי, לאחר שהשווה אותו במהלך המשפט למשה רבנו. עורך הדין הלא כל כך מצליח, שעבד עבור ה-FBI כמתורגמן, הואשם במעשה ענת קם, לאחר שהדליף חומרים רגישים לבלוגר פרו פלסטיני. זה המקום להזכיר כי בשנת 2005 העניקה הקרן לישראל חדשה מלגה לליבוביץ' עבור לימודים בוושינגטון. אז מי אמר שהקרן לישראל חדשה פועלת רק נגד ישראל? הנה, היא פועלת גם נגד ארצות הברית.

גבולות ברי הסברה
ביום רביעי האחרון ערך המרכז הירושלמי לעניני ציבור ומדינה כנס בנושא צרכי הביטחון של ישראל לקראת הסכם שלום עתידי. די להתבונן בהזמנה על מנת להבין את המסר אותו מבקשים המארגנים להעביר: על ההזמנה מתנוססת תמונת קו החוף של תל-אביב כפי שהוא נצפה מהכפר הפלסטיני דיר-בלוט. התמונה, המוכרת לכל מי שמבקר בגבעות השומרון או בהרי יהודה, בהחלט מבהירה את הצורך בגבולות ברי הגנה למדינת ישראל. הסבר מפורט הרבה יותר, ניתן לקבל באמצעות צפייה בסרטון הסברה מרשים שהועלה לקראת הכנס לאתר המרכז. מי שיטרח ויגלוש לאתר, יזכה לגלות מטמון רב ערך של מאמרים וסרטים שמבארים בלשון שווה לכל נפש את אתגריה הבטחוניים של מדינת ישראל.

השמאל הלעומתי
אחת הביקורות המרכזיות המושמעות נגד מחברי 'השמאל הלאומי' היא שהם ממשיכים את המגמה של מחנה השמאל הדועך בכך שנטשו את דרך העשייה וכעת הם שמים את כל יהבם על פינוי חד-צדדי של ההתנחלויות. ראוי היה להם ללמוד מלובה אליאב אשר נפטר השבוע, כיצד אפשר להיות גם שמאלני, גם ציוני, וגם אקטיביסט. מעבר לפעילותו הפרלמנטרית, אליאב עמד בראש צוות ההקמה של חבל לכיש, היה ממקימי העיר ערד, ולימים הקים את כפר הנוער בניצנה על גבול מצרים. בכל תקופת פעילותו עסק אליאב גם בהעלאת יהודים וקליטת עלייה, מניצולי שואה ועד יהודי אתיופיה. אלדד יניב לעומת זאת, הוא עורך דין.

משמאל לקיבוץ
הטיעון המרכזי בו אוהבים להשתמש חברי השמאל הלאומי הוא הטיעון הדמוגרפי. לדידם, נסיגה חד צדדית מיהודה ושומרון נדרשית על מנת להגן על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ובכדי להמנע מפגיעה באופיה הדמוקרטי בשל שליטה על פלסטינים חסרי זכויות אזרח. אלא שניתן להראות בבירור כי הגבולות אליהם מכוונים אנשי השמאל הלאומי אינם נגזרים משיקולים דמוגרפיים. לדוגמא, אף אחד לא ישמע את אלדד יניב מבקש לשמור בגבולות המדינה את בקעת הירדן, אשר ריקה מהתיישבות ערבית, על אף חשיבותה הבטחונית. לעומת זאת, החלטת התנועה הקיבוצית לאמץ את תוכנית אלון, המבקשת להשאיר בידי ישראל את הבקעה וצפון ים המלח, עדיין עומדת בעינה. על כן נראה שהמטרה האמיתית שמנחה את יניב וחבריו היא לשבור את רוח גוש אמונים ותו לא, אך לשם כך הוא יודע שהוא צריך להשתמש בטרמינולוגיה פטריוטית. ומבחינתו של יניב, המטרה מקדשת את האמצעים.

ראי ההסברה
זכינו והאויבים הקרובים שלנו הם ערבים, כך שלעתים ניתן להסתפק בבניית מערך הסברה פשוט באמצעות תרגום של פרסומים בכלי התקשורת הנפוצים במדינות ערב. מי שעושה עבודה טובה במשך שנים בתחום היא סוכנות ממר"י אשר עוקבת אחר כלי התקשורת המרכזיים כמעט בכל המזרח התיכון ולאחרונה חידשה את האפשרות לגלוש באתר באופן חופשי וללא תשלום. על בסיס ידיעה שפורסמה באתר הסוכנות, פרסם המכון למדיניות נגד טרור שבמרכז הבינתחומי בהרצליה דו"ח אשר מתאר את תחילת צמיחתו של הג'יהאד הגלובלי בנצרת. מעבר לאתר אינטרנט אותו מפעיל השיח' הנצרתי נאט'ם אבו אסלים, נערכות גם פעילויות דוגמת תפילה לעילוי נשמת של כמה ממנהיגי ארגון אל-קעידא בהשתתפות מאות מתפללים שהתקיימה לפני כחודש וחצי במסגד בעיר. למי שמזלזל בתופעה השולית לבינתיים, מומלץ להזכיר את השם ראאד סלאח.

נקודות אור
ארגון 'אור משימות לאומיות' שם לו למטרה להפריח את ההתיישבות בגליל ובנגב. על כן, בחודשים הקרובים יעלו לקרקע שמונה גרעיני מתיישבים חדשים ויצטרפו לישובים שונים בגליל ובנגב. בנוסף לכך, ביום ראשון האחרון נערך טקס הנחת אבן הפינה לישוב חדש בחבל לכיש, חרוב שמו. חרוב מתוכנן להיות ישוב אקולוגי לחילוניים ודתיים וצפוי לשכן בתוכו 1,500 תושבים. לא שיש לי משהו נגד השם חרוב, אבל האם לא ראוי לקרוא ליישוב החדש 'אליאב' על שמו של לובה אליאב, שנפטר יום לאחר הטקס ומי שהיה ממקימי חבל לכיש?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה