יום שישי, 9 ביולי 2010

לא אקטואלי - 09.07.10


קרן לא קיימת
ביום רביעי הקרוב ידון בית המשפט העליון בעתירת מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל כנגד ההפרטה אשר נחקקה בניגוד לחוק יסוד: מקרקעי ישראל. במקור, הוגשה העתירה הן כנגד מדינת ישראל והן כנגד קק"ל. למרבה ההפתעה, פרקליטות המדינה היא זו שהשיבה בשם ממשלת ישראל ומדינת ישראל גם יחד. באופן אבסורדי, קק"ל, גוף פרטי להזכירכם, מיוצגת על ידי הפרקליטות שנכנסת לרגע לנעליה של הסנגוריה הציבורית. ובזכות עצלנותה של קק"ל, יוצא שבא כוחה בבית המשפט, הפרקליטות, כותבת כי "יש להשתמש ברגעים חוקתיים אלה על מנת להביא לכלל סיום את עידן החריגות הישראלית, ולהצטרף למשפחת המדינות הדמוקרטיות בהן רוב שטח המקרקעין... מצוי בבעלות פרטית". במילים אחרות, קק"ל כורה לעצמה את הקבר. כל שנותר כעת הוא לספור את הדקות, עד שיבוא מאן דהוא שיוריד את הקרן ביגון לא קודר שאולה.


חוזה המדינה ובניו
החל מיום א' ועד יום רביעי, יום הדיון, מקים מטה המאבק אוהל מחאה בגן הוורדים שסמוך לבית המשפט העליון על מנת להזכיר לבג"צ את תפקידו להגן על חוקי היסוד של מדינת ישראל. בינתיים, ראוי גם להזכיר לראשי קק"ל את דבריו של הרצל בנאום הפתיחה של הקונגרס הציוני החמישי ב-1901, בו הוקמה הקק"ל: "העם יהיה לא רק המייסד, אלא גם בעליו של הרכוש התכליתי הזה לצמיתות. על ידי זה אי אפשר יהיה ליחידים להשתמש בו ברצון עצמם, באפן שאינו מתאים עם כוונותיו של המייסד." מסתבר שהרצל לא רק חזה את קום המדינה, אלא גם את בערותם של אלה שיבואו כמה דורות אחריו.



עד רעייה
במחוזותיה הרחוקים של מדינת ישראל, אי שם באזור שנקרא גליל, עצם הבעלות על הקרקע אינה תמיד מספיקה. על כן, משחר הציונות נעזרו היהודים בחקלאות על מנת לתפוס שטחים גדולים. עם הזמן, תפסו גם הערבים את הפרינציפ, ומאז, סובלים חקלאים יהודים, ובעיקר בוקרים, מהתנכלויות על בסיס לאומני. לשם כך, הציע חבר הכנסת שי חרמש את הצעת חוק הרעיה אשר נועדה להגן על החקלאים. החוק המוצע, מסמיך, ואף דורש משר החקלאות לבער את הבעיה. אלא ששר החקלאות, שלום שמחון, לא בדיוק שש לצאת למלחמות מיותרות, ובטח לא נגד מי שמהווים אחוז ניכר בקרב מתפקדי מפלגת העבודה. על כן, התחכם שמחון והביא הצעת חוק מקבילה מטעם הממשלה, אשר למעשה היא חסרת שיניים ולא מטפלת בבעיות הקשות בהן נתקלים הבוקרים מדי יום. על כן ראוי שחבר הכנסת חרמש ושאר החברים שהגישו עמו את החוק המקורי בכנסת הקודמת, ידאגו לתקן את החוק במסגרת דיוני הוועדות.

אין חרד איחוד
השבוע הכריזו השר דניאל הרשקוביץ וחבר הכנסת יעקב (כצל'ה) כץ, על כוונתם להתאחד לקראת הבחירות הבאות. איני יכול לומר האם כוונות אלו יתממשו, אבל ברור לי מה צריך להיות העיקרון הראשון והמרכזי עליו יתבסס האיחוד: יוכל להצטרף למפלגה המאוחדת רק מי שלא פוסל שותפות עם מועמדים בגוונים אחרים. הדבר נכון לשני הצדדים: הן הכתומים מימין שפוסלים את כל מי שמתנחלים רק בלבבות, והן הפלורליסטים משמאל ששוכחים לפעמים שמותר לאחרים לחשוב אחרת מהם. לאור ניסיון העבר (האם נשים יוכלו להשתבץ במקום ריאלי ברשימה?), יש לקוות שבסוף הדרך לא נישאר עם מפלגה גדולה ומאוחדת שכוללת רק את אורי אורבך והכלב מוקצה.

תוארך היריעה
אם יורשה לי לפנטז, המפלגה הדתית החדשה צריכה לשאוף למתוח את היריעה לאורך המקסימלי האפשרי, עד למצב שתוכל להכיל בתוכה גם את מה שהיה מוכר בבחירות האחרונות בתור 'התנועה הירוקה-מימ"ד'. ברור לי כי ההצעה הזו תקים עליי מתנגדים רבים אשר לא מבינים מה מקומם של שמאלנים במפלגה דתית-לאומית. ההתנגדות הזו הייתה נכונה עד לפני מספר שנים, בימים בהם השמאל הדתי הקים מסגרות חברתיות דתיות אלטרנטיביות (מעגלי צדק, נאמני תורה ועבודה, ארץ אחרת וכד') ובמקביל בעט במפעל ההתיישבות ביש"ע על מנת לזכות בחיבוקן החם של האליטות. עם הזמן, זכו אותן יוזמות לעמוד בפני עצמן, ותפיסותיהן המדיניות של חבריהן הפכו ללא אחידות ולא רלוונטיות לפעילות התנועה. אחרי הכל, יותר משהמצב בינינו לבין אויבינו תלוי בנבחרינו, הוא תלוי בגחמותיהם הבלתי נגמרות של הפלסטינים, הסורים, ולהבדיל אלף אלפי קילומטרים, גם של הנשיא האמריקאי. על כן, ראוי שחלק ניכר מסדר היום של המפלגה החדשה יוקדש לחיזוק אופייה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, באמצעות קידום הטיפול בסוגיות חברתיות-כלכליות-לאומיות-סביבתיות מנקודת השקפה אמונית.

סרט רע
החל מיום חמישי האחרון ובמהלך השבוע הקרוב, ייערך בירושלים פסטיבל הקולנוע ה-27. בין הפעילויות הרבות והמבורכות, בולט מיזם של עמותת 'עיר עמים', שכולל הקרנה של שלושה סרטים תיעודיים קצרים שעוסקים בסכסוך הישראלי-פלסטיני. זכותה של 'עיר עמים', ארגון הפועל לקידום חלוקתה של ירושלים, לערוך יוזמות מסוג זה. מה שמפתיע יותר הוא שהמקום בו ייערך המיזם, הוא לא אחר מאשר מרכז מורשת מנחם בגין. יש לקוות שבימים שנותרו עד האירוע, יתכבד מי שצריך וישנה את מיקום ההקרנה. אחרי הכל, מדובר בחוסר טעם כמעט כמו לערוך ערב 'חיים שכאלה' לשמעון פרס במרכז רבין.

יצר בלתי שליט
כל מיני גורמים באים חשבון נגד כלי התקשורת אשר מעודדים את הצעדה למען גלעד שליט, בטענה שקמפיין מסוג זה רק מרחיק את מועד חזרתו של גלעד. מה רוצים מהתקשורת? שתגזור על עצמה שתיקה שתאפשר את חזרתו של גלעד ותוריד את הנושא מעל סדר היום? ואז על מה יכתבו כולם?

2 comments:

  1. מרבית האנשים יגידו שהאיחוד בין מפלגות ה"מפדל" ל"איחוד הלאומי" יחזיק מעמד רק לטווח הקצר ולא בטווח הארוך, ועל כן ייעצו למפלגות שלא לנסות ולערוך איחוד כלל.
    לעניות דעתי, כדאי ואף רצוי לערוך איחוד בין המפלגות. בטווח הקצר הרי כולם מסכימים שהאיחוד יצליח, ואם המפלגות ישכילו וידעו לבנות את הזוגיות בניהן בצורה נכונה וישימו דגש על הנקודות החשובות באמת, הזוגיות בניהן תעלה יפה ואף ביכולתה להוליד יוזמות מבורכות בטווח הארוך. כל שצריך הוא לתת צ'אנס.

    השבמחק
  2. אני לא מבין למה בכלל צריך מפלגה דתית מאוחדת?

    מי שלא הצביע למפלגות הנפרדות עד עכשיו, למה שיצביע למפלגה החדשה הזו?
    זה לא שהאידאולוגיה שלו תשתנה לפתע.

    ואם חלוקת המנדטים תישאר זהה לזו של היום, אז מה זה משנה שיש 3ו4 או 7? בכל מקרה אם רוצים לשתף פעולה ניתן לעשות זאת גם היום.

    השבמחק