יום שישי, 6 באוגוסט 2010

לא אקטואלי - 06.08.10

בדרך לאפרטהייד
השבוע נחשף כי הנשיא אובמה הבטיח במכתב לאבו-מאזן כי במשא ומתן בין ישראל לרשות הפלסטינית ידונו הצדדים גם בעתידם של אזורים שמעולם לא היו חלק מהמשא ומתן, דוגמת מכבים, לטרון ונווה שלום. ההצעה לגבי נווה שלום ממחישה עד כמה אבסורדיים רעיונותיו המשיחיים של הנשיא האמריקני. נווה שלום הוא כפר בן 50 משפחות יהודיות וערביות אשר מנסים לחיות בשלום גם ללא כל הסכם מדיני. בשל סירובם העיקש של הפלסטינים שהמתנחלים היהודים יישארו בבתיהם גם אחרי הסדר שלום, אזי במידה והצעתו של אובמה תתקבל, יאלצו המשפחות היהודיות של נווה שלום לארוז את חפציהם ולהיפרד ממציאות הדו-קיום לטובת אשליית השלום. תהא זו תרומתו הצנועה של הנשיא השחור הראשון ליצירת מדינת האפרטהייד הפלסטינית.

מיהו משיחי?
באייטם הקודם כיניתי את רעיונותיו של אובמה 'משיחיים'. בשיח הציבורי המקובל בישראל, המילה 'משיחיים' מוצמדת על ידי השמאל הישראלי נטול הערכים (בניגוד לשמאל בעל הערכים) ככינוי גנאי נגד הימין האידיאולוגי. מה הקשר בין משיחיותו של אובמה לבין משיחיותם של המתנחלים? לא ברור, בעיקר לאור ההבדל המהותי בין המשיחיות ביהדות למשיחיות בנצרות. מה שברור הוא, שניתן להאשים את המתנחלים בהרבה מאד דברים, אבל לא במשיחיות. אחרי הכול, המשיחיים האמיתיים על פי היהדות הם אלה שבוחרים בגישת 'שב ואל תעשה' ומצפים שהמשיח יביא לנו את הגאולה מהשמים. המתנחלים אם כך, הם לא משיחיים. הם מגשימים.

אליטה משמרת
אחת הדרכים באמצעותה אליטה משמרת ומעצימה את מעמדה היא הענקת פרסים בתחומים שונים. המנגנון מאד פשוט: האליטה ממנה ועדת פרס אשר מורכבת מחברים בה, ואלה בוחרים את הזוכים בפרס. בשלב הבא משתמשים חברי האליטה בזכייה בפרס על מנת להאדיר את שמם של עמיתיהם למילייה. לימים, הזוכים בפרסים נחשבים כברי סמכא בתחומם, והם אלה שנבחרים להשתתף בוועדות שיעניקו פרסים עתידיים. אחת הדרכים לשבור את מעגל הקסמים הזה, היא להציג מועמדים רבים ככל האפשר לפרסים השונים, על מנת שחברי ועדות הפרס לא יוכלו להתעלם מהמועמדים שאינם חלק מהאליטה השלטת. נזקקתי לכל ההקדמה הארוכה הזו על מנת לעדכן כי בשבוע האחרון פורסמו קול-קורא להצגת מועמדים לפרס שדרות לחברה וכן לפרס ספיר לספרות. נדמה לי שקוראי עיתון זה, מכירים מספיק מועמדים מתחומי העשייה החברתית והספרות, אשר יכולים להיות ראויים לפרסים אלה, גם אם אינם משתייכים לאליטות הישנות.

גול עצמי מהקרן
בעקבות הביקורות שהושמעו לאחרונה כנגד הקרן לישראל חדשה, תצא הקרן בשבוע הקרוב בקמפיין חדש נגד סתימת פיות, כהגדרתה. כאדם שרואה עצמו חלק ממחנה פוליטי שקולו הושתק במשך שנים רבות, אין לי אלא להודות על היוזמה הברוכה של הקרן. כולי תקווה שבזכות הקמפיין של הקרן, תוכל הביקורת על פעילות הקרן להמשיך ולהישמע בכמה שיותר במות ציבוריות.

הקרן נגד ביבי
כאות תודה לקרן וכשירות לציבור, אני מבקש לספר על מושג חדש שבקרוב נשמע תדיר בתקשורת: 'אסטרוטורף' (Astroturf). במקורו, אסטרוטורף הינו מותג מסחרי של דשא מלאכותי, המשמש בהשאלה לתיאור התארגנויות מלאכותיות. בעוד שתנועה שורשית אמיתית הינה יוזמה חברתית ופוליטית וולונטרית, הצומחת באופן ספונטני בקהילה מסוימת, הרי שאסטרוטורף נוצר ומכוון על ידי גורם המקדם את יעדיו האחרים במסווה של קבוצה שאיננה מזוהה איתו ישירות היוצרת מצג שווא של אותנטיות עממית ואינטרס ציבורי. מצג שווא זה עשוי להפוך לממשי עקב סחיפת דעת הקהל באמצעות השיח הציבורי. דוגמא אחת לכך היא תמיכתה הסמויה של הקרן לישראל חדשה בצעדת המחאה של ויקי כנפו בשנת 2003, מחאה אשר כוונה על מנת לסכל את צעדיו הכלכליים של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו. כל דמיון לתמיכת הקרן בצעדת התמיכה בעסקאות שחרור מאות מחבלים וגלעד שליט אחד, שנועדה לפגוע במעמדו של אותו נתניהו, הוא לא מקרי.

תחזית החזית
בעקבות אירועי המשט הטורקי לעזה, ובעיקר בעקבות כל הוועדות שהוקמו בעקבותיו, מפרסם מכון ראות תחקיר מפורט שמטרתו לתרום להבנת משמעויות האירוע מבחינה תפיסתית. לשיטת כותבי המסמך, המשט הוא מופע נוסף בשרשרת אירועים המהווים חלק מהמאמץ לפגוע בלגיטימציה של מדינת ישראל. מימד זה לא בא לידי ביטוי במנדט של ועדות טירקל ואיילנד, אשר מצביע על תפיסה שהאירוע נבע מהתלכדות של כשלים טכניים-מבצעיים או מדיניים-טקטיים. על פי ממצאי הדוח, רשת הדה-הלגיטימציה התגבשה בגלוי ובאין מפריע במשך כשישה-עשר חודשים על-ידי ארגונים לא-ממשלתיים בערים מרכזיות במדיניות ידידותיות לישראל כגון לונדון, דבלין, סן-פרנסיסקו ואיסטנבול. עם הסרת הסגר האזרחי על עזה מצד ממשלת ישראל, נראה שההיגיון של קמפיין המשטים מיצה את עצמו. לפיכך, מיקוד ההמלצות בסיכול משטים עתידיים כמוהו כהתכוננות למלחמות העבר. תחת ניסיון לנבא מה תהיה המערכה הבאה של רשת זו, מציע הדו"ח להתמקד בפלטפורמה שהפיקה את המשטים ואשר בוודאי תניע בקרוב מתקפה נוספת על הלגיטימיות של ישראל סביב סוגיה תורנית אחרת. לי יש הימור מהי הסוגיה, אבל למה שאתן להם רעיונות? אחרי הכול, האויב מואזין.

5 תגובות:

  1. חשיבה מקורית ומעניינת,
    אהבתי את ההקשים בין המאורעות השונים.
    אני לא אתפלא אם מארגני המשט יחפשו אחריך,
    אם הם מואזינים ל"מקור ראשון"...

    (אתה צריך לפרסם את רעיונותיך בעיתונים נוספים)

    השבמחק
  2. עדי, רצית תגובות - אז הנה תגובותיי:
    אתה כותב יפה ובצורה רצינית, ובאמת מגיע לך כל הכבוד, אבל יש לך גם כמה... אכנה אותן "התחלקויות", שפוגעות ביושר האינטלקטאולי של מאמריך. יש לי דרישות גבוהות של יושר אינטלקטאולי
    ואין הרבה עיתונאים שעומדים בהן, אבל כפי שאני מכיר אותך אני יודע שזה חשוב לך, אז אני מביא את זה לתשומת לבך. אני בוחר להתמקד פה בשתי הערות קטנות.
    תגובה ל"מיהו משיחי?": כאשר השמאל הישראלי (למה רק "נטול הערכים"?) מכנה את המתנחלים 'משיחיים', הוא מתכוון לכך שהם מונעים מתוך תפיסה הרואה את יישוב ארץ ישראל כולה כאמצעי לקירוב הגאולה. יש שיעדיפו לקרוא לכך הגשמה, אך שני הצדדים מתייחסים בדיוק לאותה תופעה. כך שהניתוח שלך הוא באמת משחק מילים משעשע, אבל לא יותר מזה.
    תגובה ל"הקרן נגד ביבי": אז לשיטתך, גם כל מה ש"ישראל היום" תומכת בו הוא בהכרח אסטרוטורף? (-:

    השבמחק
  3. דשא פלסטיק זה לא בדיוק מושג חדש..
    כבר ב 2008 כתבתי עליו, בהקשר למעורבות של הסגל האדקמאי בגיבוש ועד עובדים לעובדי הניקיון

    http://itamars.wordpress.com/2008/12/17/59/

    (תסלח לי על הכתיבה שם, זה אחד הפוסטים הראשונים שלי... )

    השבמחק
  4. איתמר, אכן הבחירה במילה חדש הייתה לא מוצלחת, אבל מכיוון שמדובר בטור שלי, אז ראה זאת כאילו התכוונתי לומר 'חדש לי'.
    ואגב, פוסט לא רע בכלל יש לך שם!

    השבמחק
  5. טל,
    תודה על תגובתך העניינית.
    להלן תגובתי לתהיותיך:
    א. לצערי כיום המילה משיחי היא בעלת קונטקסט שלילי (בדומה אגב למילה מתנחל), ולא במקרה מוצמדת לה הרבה פעמים המילה הזוי. לדעתי אין זה מקרה שיש רואים דווקא במתנחלים איום, מפני שהם לא מאלה שרק מדברים, אלא גם מגשימים וקובעים עובדות בשטח (לטוב ולרע).
    ב. התופעה בה העיתון הנקרא ביותר בישראל נשלט על ידי בעל הון שהוא תומך מובהק של פוליטיקאי כזה או אחר היא אכן בעייתית. לכן שמחתי שישראל היום עקף את ידיעות אחרונות, כי הוא העשיר את שוק העיתונים בארץ וגם כי במקרה שלו המו"ל לא מתכחש לכך שיש לו אג'נדה פוליטית. זה לא מצב מושלם, אבל זה יותר טוב ממה שהיה קודם.

    השבמחק