יום שישי, 20 באוגוסט 2010

לא אקטואלי - 20.08.10

מעורב לא ירושלמי
ביום שישי הבא ייערך כנס הקהילות המעורבות הראשון מטעם מרק"ם (מיזם רשת קהילות מעורבות). מטרת המיזם, אשר נתמך על ידי הארגונים 'גשר' ו-'צו פיוס' היא לחזק את הדיאלוג בין הציבור הדתי-לאומי לציבור החילוני, באמצעות הקמתן של קהילות מעורבות. עד כה הצטרפו למיזם 20 קהילות, רובן משתייכות לישובים קהילתיים. למיזם זה חשיבות רבה עוד יותר לאור העצמת מבנה הקהילה בחברה הישראלית שהופכת אינדיבדואלית יותר ויותר. מכיוון שסולידריות חברתית יותר חזקה ככל שאדם מרגיש יותר חלק מקהילה מסוימת, היעד הבא צריך להיות הקמתן של יותר קהילות בערים, שם המבנה הקהילתי קיים כמעט אך ורק סביב בתי כנסת.

קהילות משימתיות
סוג שונה של קהילות, הן התאגדויות של צעירים אשר עוברים לגור יחדיו במטרה לקדם סדר יום לאומי ו/או חברתי. בנייר עמדה שכתב אלירן זרד במסגרת תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית, עולה כי כיום יש מספר מסגרות מסוג זה: קיבוצים עירוניים, גרעינים תורניים, כפרי סטודנטים וקהילות צעירים בירושלים. בנייר העמדה, שכותרתו היא 'תמיכה ממשלתית בגרעיני משימה לאומיים', מתוארים גרעינים אלה כבעלי הפוטנציאל לשינוי עומק בחברה הישראלית שיחזיר למרכז השיח ערכים של סולידריות חברתית סביב הרעיון הלאומי, וזאת כתשובה וכתיקון לשינויים שעברה החברה בשנים האחרונות. המלצת הנייר הינה להקים רשות ממלכתית שתסייע בהקמתם של גרעינים אלה כחלק מהצורך של המדינה להתאים עצמה לעשייה הציונית המתחדשת.

בא לי ליב"ה
כמה מאתרי האינטרנט החרדים והדתיים התענגו השבוע על סרטון בו נצפים שני משתתפים צעירים מנסים את מזלם בתוכנית הטלוויזיה 'מונית הכסף'. לבושתם של השניים, ובעיקר של מערכת החינוך, לא הצליחו השניים לענות על השאלה 'באיזו שנה (עברית) התרחשו מאורעות תרפ"ט?'. הגדיל לעשות אתר 'כיכר השבת' שהכריז: "שוב הוכח כי מערכת החינוך הישראלי, המכריחה את הנוער החרדי ללמוד את לימודי הליב"ה, נכשלת בנושאים הכי בסיסיים". במצב ההשכלה של האוכלוסייה החרדית כיום, מוצע לחרדים לא להשתמש בטיעונים מסוג זה. אחרי הכול, גם להם יש מה ללמוד מעבר לתוכניות הלימודים הרגילות שלהם. בתור התחלה, נתחיל בפתגם: אל תזרוק אבנים על השכנים, אם הבית שלך עשוי מזכוכית.

ההפך ממקרתיזם
מקרתיזם – כינוי לרדיפה ממשלתית, שמטרתה לסמן ולהעניש פעילים הנוקטים עמדות פוליטיות שאינן תואמות את רצון הממשל. המונח נקרא על שמו של הסנטור האמריקאי ג'וזף מקרתי, שהנהיג מסע אנטי-קומוניסטי נגד אישי ציבור החשודים כבעלי נטיות קומוניסטיות.
אוטיזם – האשמת שווא כלפי נבחרי ציבור בהיותם מקרתיסטים, בשל התנגדותם שכספי ציבור של אזרחי ישראל ישמשו מובילי חרמות ושאר סנקציות כנגד מדינת ישראל.
איווטיזם – כינוי לרדיפה בשם הנאורות אותה מבצעים אמנים ואנשים שעושים רוח נגד נבחרי ציבור תוך האשמתם בפאשיזם וגזענות.



אקדמיה בתכנון ובנייה
מרכז מינרבה לזכויות אדם באוניברסיטה העברית בירושלים פרסם לקראת שנת הלימודים הקרובה קול קורא לתוכנית עמיתי זכויות אדם. במסגרת התוכנית משתתפים הסטודנטים בקורס "זכויות אדם והחברה הישראלית" ותמורת התמחות באחד מארגוני זכויות אדם, מקבלים הסטודנטים מלגה בסך 1,500 דולר. השנה תתמקד התוכנית בנושאי מגדר וכן בנושאי תכנון ובנייה בירושלים. על מנת לשמור על האיזון ומגוון הדעות הנכונות באקדמיה, ניתן להניח שעבודות המחקר בשלל נושאים מגוונים: מזכותם של ערביי מזרח ירושלים שלא לשמור על חוקי התכנון והבנייה, ועד האשמתן של מדינת ישראל ועיריית ירושלים בכל חוליי מזרח העיר.

החופש הגדול
השבוע פורסם כי המכון לאסטרטגיה ציונית עורך מחקר בנושא פוסט ציונות באקדמיה, אשר יש לציין לשם הגילוי הנאות (וגם כי אני גאה בו עד מאד) שבין יתר עיסוקיי, אני מנהל אותו. ממצאי המחקר, אותו כתב ד"ר חנן מוזס, מאוששים טענות מוכרות לגבי הטייה פוליטית באקדמיה לכיוון של השמאל הרדיקלי בכל האמור לתכני הקורסים, רשימות קריאה, מכוני מחקר, כנסים וזהות החוקרים. כיצד קורה שהאליטה האקדמית כה מושפעת ומשופעת באנשים מסוג זה? התשובה, כמו תמיד, קשורה בכסף. הדוגמא של מרכז מינרבה תמחיש זאת: בנוסף לתקציב של מרכז מינרבה שמגיע מממשלת ישראל, מקבל מרכז מינרבה כסף לא קטן גם מקרנות גרמניות. בכסף הזה נעשה שימוש על מנת לטפח חוקרים אשר מעוניינים לעסוק בנושאים מאד מסויימים ומאד פוליטיים. סביב המרכז נבנית קליקה שמטפחת את עצמה ומקודמת בעזרת הסגל הבכיר שנמצא במרכז וכבר למד באיזה צד מרוחה החמאה. הפיתרון על כן, צריך להיות גם מבוסס על כסף, פרטי וממשלתי, אשר יעודדו את הרחבת החופש האקדמי גם לתחומים שמדינות אירופה לא ששות לממן.

אין חד"ש
בשנים האחרונות, יותר ויותר אנשים במחנה הלאומי מבינים את ההשלכות לכך שעמדות המפתח במדעי החברה והרוח באקדמיה נתפסות על ידי שמאלנים קיצונים. היטיב להגדיר את הבעיה הרב עזריאל אריאל, אשר כבר לפני 14 שנים, מעט לאחר היבחרו של בנימין נתניהו לראשות הממשלה, כתב את הדברים הבאים ב'נקודה': "...לא קשה להבחין בסימני האכזבה הפוקדים את ציבור המתיישבים. הציפיות הגבוהות שנתלו בנצחון הימין בבחירות, אינן מתממשות... חושבני כי הגיע הזמן לשאול: מדוע כך הם פני הדברים? מדוע הישיבות לא יכולות לתת לבוגריהן גם את תודעת השליחות הנמצאת גם בעיסוק באתגר האקדמי, כפי שהן עושות ביחס לשירות הצבאי?...". 14 שנים עברו, ונדמה שעוד לא למדנו כלום.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה