יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

לא אקטואלי - 8.09.10

מפגש פסגע-גע-גע
עם שובו ממפגש הפסגה בוושינגטון, הציג נתניהו בישיבת הממשלה את משימתו: "כדי להגיע לפתרונות מעשיים נצטרך לחשוב על פתרונות חדשים לבעיות ישנות". האופטימיים יראו בדברים אלו, בצירוף השתתפותם של הנשיא מובארק והמלך עבדאללה בפסגה, צעד נוסף לקידום הסדר אזורי בו ייטלו חלק גם מצרים וירדן, כפי שמתואר במגוון יוזמות דוגמת 'היוזמה הישראלית'. למרות האופטימיות הטבעית שלי, תחושתי היא שנוכחותם של מובארק ועבדאללה לא נועדה אלא כדי לסכל כל ניסיון להטיל עליהם אחריות לפתרון הבעיה הפלסטינית, בדומה למשחק הילדים גע-גע-גע בו השחקנים חובטים בכדור ובורחים ממנו כאילו היה זה תפוח אדמה לוהט. כל שנותר לקוות הוא שגם השחקן הישראלי מכיר את כללי המשחק.

העשור האבוד
ערב ראש השנה תשע"א היה יכול להיות זמן מצוין לסיכום העשור שחלף, אילו כלי התקשורת השונים לא היו מתבלבלים ומציינים את סיום העשור בסוף השנה שעברה. מכיוון שפטור בלא כלום אי אפשר, אסתפק בציונו של אחד האירועים המשמעותיים בעשור האחרון: אסון התאומים, שבשבת הקרובה יצוינו תשע שנים להתרחשותו. ארבע שנים מאוחר יותר, פרסמו נתן שרנסקי ורון דרמר את ספרם 'יתרון הדמוקרטיה' שמצביע על הקשר בין טרור לחברות לא דמוקרטיות, ומסביר מדוע הדרך היעילה ביותר להתמודד עם טרור הינה לקדם את רמת החירות באותן חברות. לא בטוח שהנשיא בוש, שאימץ את הרעיונות בספר כמדיניות החוץ של ארצות הברית, ידע איך ליישמם בצורה חכמה, אך זו לא הייתה אשמתו. אחרי הכול, עשור של שיח שכל כולו תקינות פוליטית מנע את קיומו של דיון ציבורי אמיץ ונוקב בנושא, והביא לכך ששמונה שנים לאחר האסון, שליט העולם המערבי קד בפני מלך המדינה ממנה הגיעו הטרוריסטים. כך הפכה ההחמצה הגדולה של העשור החולף להיות האתגר המרכזי של העשור שבפתח.

פתרון הדמוקרטיה
הסיבה המרכזית לכך שהרעיונות של שרנסקי לא יושמו הינה שראשי המערב נטו תמיד להעדיף עריץ שאפשר לעבוד איתו מאשר דמוקרטיה שלא ברור מי יעמוד בראשה. שיטה זו מתאימה לטווח הקצר כשמנהיגים מתונים (נניח, מובארק) ניצבים בראש והמערב מעלים עין דמוקרטית על מנת לזכות בשיתופי פעולה כלכליים ואחרים. אלא שבטווח הארוך השיטה לא ממש עובדת. השלטון הדיקטטורי מהווה מצע פורה להתפתחותה של אופוזיציה קיצונית (נניח, האחים המוסלמים) אשר ביום מן הימים, כשכוחה יהיה גדול מספיק, תתפוס את השלטון והעולם המערבי, ובעיקר היהודי, יישאר קרח מכאן ומכאן: בלי דמוקרטיה ובלי הנהגה מתונה. למען הסר ספק, הניתוח הזה אינו מתבסס על חוש נבואי או כל חוש אחר. אותו תרחיש בדיוק התקיים באיראן לפני שלושים שנה.

סלקטיביות סלקטיבית
השבוע פרסמה האגודה לזכויות האזרח דוח מפורט המתאר את כשל הרשויות בהגנה על זכויות אדם באזורי התנחלות שבירושלים המזרחית. הדוח מורכב מאוסף של עדויות המצביעות על אכיפת חוק סלקטיבית ומפלה מצד המשטרה כלפי התושבים הפלסטינים. תקפותו של דוח זה מוטלת בספק לאור האיסוף הסלקטיבי של העדויות, כולן מפי פלסטינים, וללא אף עדות של מתיישב יהודי. האבסורד שבדוח מגיע לשיאו בטרוניות כלפי המצלמות בהם עושים שימוש המתנחלים ופוגעות בזכויותיהם לאוטונומיה וכבוד. אחרי הכול, זהו סך הכל מימוש הרעיון של 'בצלם', ארגון המתיימר גם הוא לפעול למען זכויות אדם.

תיקון הגשם
בעקבות המחאה הציבורית נגד שעון החורף המוקדם הודיע שר הפנים, אלי ישי, כי ישקול לשנות את המצב הקיים. אחת הטענות המרכזיות נגד הארכת שעון הקיץ הינה שבמקרה כזה צום יום הכיפורים יסתיים שעה מאוחר יותר. מכיוון שכל שינוי במועדי שעון החורף דורש תיקון חקיקה, והכנסת, אפעס, בפגרה עד הגשם הראשון לערך, סביר להניח שהמצב הנוכחי יושאר על כנו השנה. בשנה שעברה, מיד לאחר הצום, סיפרתי פה כי בבית הכנסת בו התפללתי היו תלויים שני שעוני קיר. האחד הראה את השעה הנכונה, והשני, מעשה שטן, את השעה על פי שעון הקיץ. כך יצא, שכשהצום הסתיים, שעון אחד הראה את השעה 18:10, בעוד חברו מראה את השעה 19:10. הבטתי שוב בשני השעונים, ופלא פלאים, לא חשתי בשינוי בתחושת הרעב בעקבות הדילוגים משעון החורף לשעון הקיץ ובחזרה. על כן, מוצע בזאת לגבאים בעלי תושייה לערוך ניסוי דומה בבית הכנסת שלהם. הצ'ופר יגיע בדמותו של הארכת שעון הקיץ שתאפשר שעת אור נוספת לטיול בכל אחד מימי חול המועד סוכות. את שעון החורף ניתן יהיה להחיל מיד לאחר שמחת תורה ותיקון הגשם.

טיפ מאודטה
לחג ארוך במיוחד: עדיף לשטוף כלים, מאשר לשבור אותם. נכון לכל ימות השנה ולכל סוגי הכלים.

5 תגובות:

  1. א. עם כל הכבוד, ואני ממש לא מהצד השמאלי של המפה, אבל כפי שאיני רוצה שארה"ב (או כל מדינה זרה) תתערב (כפי שהיא עושה באופן כה נמרץ) בענייני הפנימיים- אין לה זכות לבחוש בענייניה של ארץ אחרת.
    "קידום הדמוקרטיה"- היא בחלט חבישה והתערבות. דברים זורמים בכל ארץ כפי שהם זורמים, מקסימום אתה יכול אולי להציע מקלט לפליטים שמגיעים מארץ מסויימת, אם אתה רוצה לעזור.
    אבל כשאתה תומך בכפיה כל כך מהותית של ערכים ודרכי פעולה על ארצות אחרות- אל תלונן כשהאו"ם מתחיל לכפות עליך דברים.


    ב. לגבי שעון הקיץ- נכון לחלוטין. אבל אני מוכרח להודות למרות כל מה ששמעתי, אני עדיין לא רואה את הנזק הגדול גם למשק הישראלי.

    השבמחק
  2. מי ששוטף כלים בשבת זוכה להזמנות חוזרות ונשנות :)

    השבמחק
  3. מאוד נהניתי לקרוא את הטור :-)

    שנה טובה!!

    דוידי הרמלין,
    צפת.

    השבמחק
  4. לאנונימי הראשון:
    א. לא אמרתי שמה שצריך לעשות זה שמדינה אחת תתערב במדיניות של מדינה אחרת. מה שכן צריך, הוא שיהיה גוף (אום נורמלי?) שיוכל להתריע על (ואולי אף לפעול כנגד) פגיעה בזכויות אדם בסיסיות. אבל קצרה היריעה מלפרט פה...

    ב. אני לא דיברתי על הנזק למשק, מכיוון שגם אם אין נזק כזה, אני נגד שעון חורף בחול המועד.

    לאנונימי השני:
    לא יפה לעשות לי אאוטינג ליד כולם. כפיצוי, אשמח לקבל הזמנה לארוחת שבת...

    שנה טובה ומתוקה לכולם!

    השבמחק
  5. אנונימי 1 פה.

    א. (1.א) טכנית כן יש כל מיני NGO'S שאמורים לעשות את זה...

    (2.א){אם שוב פירשתי אותך לא נכון, אני מתנצל. אנא תקן אותי.}
    תשמע...אני לא רוצה להגיד משהו חד משמעי, אני מניח שזה אולי תלוי מקרה, (וגם אני כמובן מוטה פוליטית אז אני לא חושב שהמקרים עליהם אצביע יהיו מוסכמים על אחרים)... אבל הקמת גופים חיצוניים, אפילו לא ממשלתיים, שמתחילים תהליכים של השפעה בתוך ארצות אחרות... ובכן, כל זה בדיוק קורה לנו. והפעולות נגדנו ממש לא הוגנות. אתה מתלונן על או"ם לא נורמלי? ובכן זו תהיה גם התלונה של הארץ שאותה אתה רוצה לשנות.

    ככה שהקמת גופים שקובעים אמיתות מוחלטות (אפילו אמיתות שמוסכמות עליך) ומנסים ליישר לפיהם את העולם... תיזהר במה שאתה מאחל.
    יום אחד ברית מילה תהיה הפרת זכויות אדם בסיסיות של הרך הנולד.

    {כאמור, אני מתנצל אם לא הבנתי אותך. פשוט אני לא רואה דרך קידום, ללא התערבות.}


    ב. לא, לא. לא התכוונתי שאמרת משהו כזה. פשוט כל הוויכוח הזה שניצת בתקשורת, נראה לי קצת טיפשי. משני הצדדים.
    אגב, אז למה אתה נגד?
    :)

    וכמובן שנה טובה.

    השבמחק