יום שישי, 15 באוקטובר 2010

לא אקטואלי - 16.10.10

זמר הפלוגות
ב-15.5.1941, שבע שנים בדיוק לפני קום המדינה, פרסם יצחק שדה את הפקודה להקמת פלוגות המחץ של ההגנה. מורשת הפלמ"ח לא הסתכמה רק בהשתתפות במבצעים נועזים, אלא גם בהווי עליו גדלו צעירים ישראלים רבים. שלושה עשורים לאחר מכן, בשנת 1973, קיבצו חיים גורי וחיים חפר, משוררים שהיו גם לוחמים בפלמ"ח, את כל השירים בליווי הקדמות וסיפורים לספר אחד: 'משפחת הפלמ"ח - ילקוט עלילות וזמר'. כהכנה ליום העצמאות הקרוב (או ל"ג בעומר - למי שסופר על פי התאריך העברי ומתחבר יותר להווי מדורות הפלמ"ח), בו יצוינו 70 שנה להקמת הפלמ"ח, מומלץ להשיג את הספר ולהתחיל לשנן את מילות השירים. מפאת הקושי המובן להשיג את הספר בחנויות, מומלץ גם שאחת מהוצאות הספרים תרים את הכפפה ותוציא לאור מהדורה חדשה של הספר. לקראת חגי חודש אייר אני מקווה לדווח לכם פה על מסיבות עצמאות ברחובות פלמ"ח ברחבי הארץ ועל מדורות עם רוח נושבת קלילה.


הרוסים עליהם
יש מי שחושב שערביי ישראל לא אוהבים את ליברמן בשל דעותיו. לא מדויק. אני מכיר עולה מרוסיה (הם בטח יקראו לו מהגר) שלמרות שתרם להם כסף רב, בזמן אמת, זה לא עזר לו לקבל מהם תמיכה. הפרטים שמורים במערכת של רדיו גאידמק.


עמימות יהודית
אחד הנושאים החשובים בהם שוררת בורות עצומה בקרב הציבור הישראלי הוא נושא הקשר של מדינת ישראל עם התפוצות. לדוגמא: אחד המונחים הטרנדיים ביותר בקרב יהדות התפוצות הוא עמיות (peoplehood). לעומת זאת, אם תשאלו אדם מהרחוב, גם אם מדובר באיינשטיין (הרחוב, לא האדם) בצפון תל-אביב, סביר להניח שלא יהיה לו מושג ירוק מהי עמיות. אך האמת היא שפערי הידע אינם כה גדולים: גם בשיח של יהדות העולם למושג זה אין הגדרה מדויקת ו/או מוסכמת. מה שכן ברור, הוא הצורך בכינונו של מושג שיאפשר ליהודים רבים ברחבי העולם אשר מבקשים למצוא דרך להיות חלק מהעם היהודי, וזאת מבלי לבסס את זהותם היהודית דווקא על בסיס עקרונות דתיים או לאומיים. גמישותו של המונח עמיות מאפשרת לכל יהודי למצוא לעצמו דרכים להשתייך לעם היהודי. אם באמצעות תחושת שותפות גורל, אם באמצעות תחושת שליחות יהודית (תיקון עולם) ואם בכל דרך אחרת. התשובה שלהם לשאלה מה זה להיות יהודי עבורם מזכירה את אותם אנשים שהלכו באפילה ופגשו בפיל: אחד מישש את החדק, שני את הזנב, שלישי רגל, ורביעי אוזן. כך קרה שכל אחד תיאר משהו שונה לאותו הגוף. לא פיפלהוד, כי אם פיל-פלהוד.

קצרי ראות
מי שכן מבקשים לייצר שיח עדכני ליחסי ישראל והעם היהודי במאה ה-21 הם החברים ממכון ראות, אשר פרסמו החודש מודל אפשרי שמציג את עתיד היחסים החשובים הללו בהשוואה לאופן בו הם התנהלו בעשרות השנים האחרונות. אחת האבחנות החשובות שלהן היא המעבר של העם היהודי מאתגר של בניית מדינה לאתגר של הקמת קהילות ומשיח של לאומיות לשיח שכולל גם עמיות. עד כמה הדיון הזה רחוק מסדר היום הישראלי תעיד העובדה שאפילו מכון ראות לא טרח לתרגם לעברית את המאמרים שלו בנושא.

חתום בנשיקה
השבוע החליטה מפלגת קדימה לצאת ביוזמה חדשה: לעגן את מעמדה של מגילת העצמאות בחוק יסוד. לכאורה, מדובר ביוזמה מבורכת וראויה. בפועל, חבל מאד שהחליט מי שהחליט לבצע ספין תוך ביזוי מעמדה של מגילת העצמאות, וכל זה על מנת להביך את הקואליציה. כיצד אני יודע שכוונות היוזמים אינה טהורה? פשוט מאד. רק לפני שנתיים, לכבוד חגיגות יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל, החליטו חברי תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית לצאת בקמפיין החתמה מחדש של חברי הכנסת על מגילת העצמאות. ההצלחה הייתה מרשימה. 90 חברי כנסת חתמו בשמחה (ביניהם אפילו שני ח"כים חרדים), פרט לכמה פרנציפיסטים שהחליטו לסרב. אחד מהם היה לא אחר מאשר חיים רמון, אז המשנה לראש הממשלה והיום משמש כיו"ר מועצת קדימה, בנימוק שהוא "חותם רק על מסמכי עבודה". לא יהיה זה מפתיע לגלות אם ספין מגילת העצמאות יצא גם הוא מבית מדרשו של המושך בחוטים.

מדינאות יעודית
הצלחתה של תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון לאסטרטגיה ציונית לא נעלמה מעיניהם של כמה אנשים נמרצים בימין הישראלי. שניים, ליתר דיוק: עמית הלוי וד"ר אסף מלאך, אשר החליטו לפני שלוש שנים להקים מכללה במטרה שזו תהווה חממה לצמיחתם של מנהיגים צעירים ומוכשרים שיוכלו להשתלב בעמדות מפתח בעשורים הקרובים על אף שאינם אוחזים בדעות "הנכונות". בימים אלה זוכים עמית ואסף לראות ברכה בעמלם, עת פתיחתה של שנת הלימודים הרביעית במכללה למדינאות יהודית שמסיבות תקציביות בלבד נאלצה לקבל לתוכנית 45 חברים בלבד מתוך מספר רב של מועמדים. אני מאחל להם (ולי), שהפעם הבאה שאכתוב עליהם תהיה כשמי מבוגריהם יצליחו להשפיע על סדר היום הציבורי במדינת ישראל.

100 מדורים
גיהנום!

2 comments:

  1. מזל טוב! מצפים לשבוע של חגיגות!

    השבמחק
  2. קישור לספר משפחת הפלמ"ח

    השבמחק