יום שישי, 8 באוקטובר 2010

לא אקטואלי - 9.10.10

לספונטניים בלבד
אם אתם מבין אלה שקוראים את העיתון בבוקרו של יום שישי, ואת המדור הזה בפרט- הרווחתם. הניחו מידיכם את העיתון וסעו לירושלים. ברגעים אלה ממש נערך זו השנה הרביעית פסטיבל 'בתים מבפנים' שכולל יותר ממאה סיורים ובתים פרטיים וציבוריים שנפתחים במיוחד לטובת הציבור הרחב במשך סוף השבוע כולו. בשנה שעברה רובם הגדול של המשתתפים באירוע היו חילונים, למרות שהאירוע מותאם גם לשומרי שבת. על רקע הפגנות החרדים שהתרחשו אז בבירה, הפגנת הנוכחות היוותה אמירה ברורה החילונים כי עדיין לא ויתרו על ירושלים.

וכל נתיבותיה שלום
עבור מי שהספונטניות ממנו והלאה נמצא פתרון: יד יצחק בן-צבי הוציאה הקיץ מהדורה חדשה של מדריך הסיורים 'ירושלים וכל נתיבותיה'. הוצאתה של המהדורה המעודכנת נדרשה מכיוון שזמן רב עבר מאז שנת 1996, עת פרסומה של המהדורה הראשונה, שהפכה לרב מכר עם למעלה ממאה אלף עותקים. ייחודו של ספר זה הינו בכך ש-37 מסלולי הטיול מסודרים לפי תקופותיה השונות של ירושלים, מזמן בית ראשון ועד ימינו אנו. קצת חבל שבנספח של מפות העיר בתקופות השונות, לא מובאת המפה של ירושלים המחולקת עד מלחמת ששת הימים. אחרי הכול, חשוב שהמטיילים עם הספר, יוכלו לראות במו עיניהם עד כמה לא רלוונטית האפשרות לחזור ולחצות את ירושלים.

וודו לאנשים חושבים
בחודשיים האחרונים סימן עיתון 'הארץ' יעד חדש למתקפה – את יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, ד"ר צבי צמרת. העילה האחרונה לקמפיין, היא סירובו של צמרת לאפשר לבתי ספר ללמד באמצעות שימוש בספרים שלא אושרו על ידי משרד החינוך. נראה שהעובדה כי בראשות המזכירות הפדגוגית יושב אדם שגאה בכך שהוא יהודי וציוני מוציאה את מערכת העיתון מדעתה. אחרת קשה להסביר כיצד בו בעת מנהל העיתון קמפיין נוסף, הפוך לגמרי במטרותיו, בעד אכיפת תוכניות הליבה (הכוללות שימוש בלעדי בספרי הלימוד שמשרד החינוך אישר) על המגזר החרדי. נראה לי שלא במקרה נבחר צמרת, פקיד ממשלתי בסך הכול, כיעד למתקפה. העיתון בחר בדרך הקלה והאפקטיבית: במקום לפעול נגד שר החינוך, שזוכה לרמת אהדה גבוהה בציבור ועלול להשיב מלחמה שערה, עדיף לתקוף את הפקיד הממונה על יישום המדיניות ובכך להפחיד ולנטרל אותו. מעניין שדווקא העיתון לאנשים חושבים בוחר לפעול בשיטת הוודו, בה צמרת משמש כבובה בה נועץ העיתון את טלפיו, במטרה להשפיע באופן מאגי על שר החינוך.

נרטיבים מתואמים
להלן אנקדוטה לא משעשעת לגבי ספרי לימוד לא מאושרים, שתמחיש עד לאן האבסורד יכול להגיע: לפני כחודש כתבתי פה על ספר לימוד היסטוריה ששמו 'ללמוד את הנרטיב ההיסטורי של האחר – פלסטינים וישראלים'. הספר בנוי משני טקסטים שמייצגים כל אחד נרטיב אחר: הישראלי והפלסטיני. במקרים מסוימים, הנרטיב הערבי דווקא יותר מתון מזה הישראלי. לדוגמא, על פי הנרטיב הפלסטיני בכיבוש דיר יאסין במלחמת העצמאות נהרגו יותר ממאה ערבים. לעומת זאת, לפי הנרטיב הישראלי, במהלך מלחמת העצמאות "הטבח המפורסם ביותר היה בדיר יאסין שליד ירושלים, שם נרצחו יותר מ-250 ערבים ע"י אנשי אצ"ל ולח"י". אצו רצו עורכי הספר, והוציאו מהדורה חדשה בה נפתרה הסתירה: כעת גם על פי הנרטיב הפלסטיני, נרצחו יותר מ-250 ערבים. כנראה שגם הפלסטינים עמוק בליבם יודעים שהיהודים תמיד צודקים...

ההיסטוריה חוזרת
מי שדווקא עושים עבודה נהדרת בהוצאת ההיסטוריה היהודית המודרנית לאור הם החברים בהוצאת הספרים אריאל, ששמו לעצמם למטרה לפרסם ספרות פופולארית אודות ארץ ישראל. בהקשר זה, בעיקר ראויים לציון כתב העת 'אריאל' אשר גיליונו האחרון עוסק בתולדות כוח המגן ומערכות ישראל, וספרו של ד"ר נחום ברוכי, על חטיבת הראל במלחמת ששת הימים. עם מלוא הכבוד וההערכה להוצאה הנכבדת שפועלת כבר 35 שנים, ראוי לחשוב על דרכים נוספות להגביר את השפעתה על הציבוריות הישראלית. דרך אחת לכך היא פרסומם של ספרי לימוד בהיסטוריה המתבססים על המחקרים שפורסמו בהוצאה לאורך השנים.

איכות סביבה
במוצ"ש האחרון השתתפתי במסיבת רחוב. לא מסיבת רחוב מהסוג המוכר בו מאות בני תשחורת מפזזים על הכביש לקול הלמות הטראנסים, כי אם יוזמה מבורכת של שתי נערות צעירות, שהחליטו כי הגיעה השעה שדיירי הרחוב יכירו אלה את אלה קצת יותר מקרוב, שהרי אין שום סיבה שמי שגר בעיר ולא ביישוב קהילתי, לא יכיר את שכניו. כך מצאו עצמם תושבים ותיקים, משפחות צעירות ושאר שוכרי דירות מבלים יחדיו ערב מהנה למדי, שמעתה והלאה יקל עליהם להשיג מעט סוכר, גם כשהמכולת של פליקס סגורה.

8 תגובות:

  1. נו באמת, צמרת פוטר בגלל שהחל להתראיין בניגוד להוראות על דברים שאינם קשורים לתפקידו הישיר ולהגיד כל מיני שטויות מביכות. אם הוא רוצה להיות פוליטיקאי שיצטרף למפלגה. זכותו. כל עוד אתה פקיד שמור על ממלכתיות ועסוק בענייני תפקידך וביישום המדיניות.

    השבמחק
  2. אנונימי מבולבל, אתה מדבר על גבי אביטל. אני כתבתי על צבי צמרת. שני אנשים שונים, עם טעם וריח שונים לחלוטין.
    צבי צמרת אגב, מנסה ליישם את מדיניות השר. ככל הנראה, ישנם פקידים במשרד החינוך שבמקום לעשות זאת, מספקים תחמושת של המלצות למשרד החינוך.

    השבמחק
  3. צודק, התכוונתי לאביטל. מודה בטעות. מתי תתקן את הטעות שלך לגבי עדאלה מלפני שבועיים?

    השבמחק
  4. כשעדאלה יתקנו כמה טעויות שלהם לגבי העם היהודי. זוהי אינה טעות שמשנה ממהותו של העניין.

    השבמחק
  5. לא משנה ממהותו של עניין? אתה כותב בצורה שגויה שעדאלה פתחו סניף בניו יורק שמטרתו להחרים את ישראל. ואח"כ שהקרן החדשה לישראל תומכת בעדאלה. 1+1 = הקרן החדשה לישראל תומכת בחרם על ישראל. עדאלה לא עוסקים בחרם על ישראל,ואין להם סניף בניו יורק, זה בכלל ארגון אחר. הקרן החדשה מעולם לא תמכה ולא תתמוך בחרם על ישראל. ראשיה הם אוהבי המדינה, גם אם אתה סבור שהחזון שלהם לא לרוחך.
    איך אומרים... מודה ועוזב ינוחם, ומה לגבי מי שמודה בטעות ולא עוזב?

    השבמחק
  6. אני מבהיר שוב: פרט למה שהיה כתוב בחדשות הזווית השלישית (ולשם שבאופן מקרי דומה מאד), לא מצאתי אינדיקציה לכך שעדאלה ניו-יורק הוא סניף של עדאלה.
    מה שכן, וכבר כתבתי את זה מספר פעמים, אני לא רואה שום הצדקה שהקרן החדשה, תעביר סיוע לארגון כמו עדאלה, שאמנם לא קורא לחרם על ישראל, אבל מציג אותה בעולם כאילו היא אינה דמוקרטית ובמקביל פועל לעקור מהשורש את זהותה היהודית של המדינה (ע"ע הצעת החוקה של עדאלה).
    ועוד תיקון קטן: אומרים מודה ועוזב ירוחם. לא ינוחם. אבל זוהי כאמור, אינה טעות שמשנה ממהותו של העניין.

    השבמחק
  7. יופי, זו ממש פריצת דרך. אתה מכיר בכך שעדאלה לא קורא לחרם על ישראל, ואין לו סניף בניו יורק שעושה זאת (המילה עדאלה בערבית היא צדק, זה כל הדימיון לארגון עדאלה ניו יורק, זו כל המקריות).
    המרכז המשפטי עדאלה פונה לבית המשפט הישראלי, כך שכנראה הארגון מאמין בדמוקרטיה הישראלית יותר מכמה רבנים שאני מכיר, שעבורם לפנות לבית המשפט הישראלי זה חטא נוראי.

    עכשיו כל מה שמצופה מעיתונאי רציני כמוך, זה להודות בטעותו באותו אופן שבו כתב את הטעות, כדי שלא יטעה חלילה את קוראיו ויגרום להם לטעות תוך הסתמכות על קריאת הטור שלו. למה שלא תכתוב בטור הקרוב בעיתון משהו על זה?

    ואגב - אני באמת אוהב לקרוא את הטור שלך ולעתים גם מסכים עם חלק מהדברים. האירוע בתים מבפנים באמת היה מוצלח.

    השבמחק
  8. אתקן לטור הבא, לא לקרוב (הטור של השבוע הקרוב כבר סגור...). אבל תיקון אחר: אני לא עיתונאי ואני לא מציג עצמי ככזה. לא לטוב ולא לרע. אני בעל טור.
    ולגבי בתים מבפנים - כן ירבו.

    השבמחק