יום שישי, 10 בדצמבר 2010

לא אקטואלי - 10.12.10

דחיית שירות
בתקופה האחרונה מתרבים הדיווחים על סירובו של הצבא לאשר מאות בקשות לדחיית גיוס לטובת שנת שירות ולמידה במכינות קדם צבאיות. אם צה"ל מגיע למצב בו הוא מעדיף גיוס מיידי של חיילים על פני גיוס איכותי יותר (באורך השירות ובטיבו) בהשקעה של שנה אחת בלבד, כנראה שהטיעון המסורתי המושמע בקרב מי שמצדיקים את מתן הפטור לחרדים מגיוס לצה"ל (בדרך כלל מי שבאותה תקופה יושב עם המפלגות החרדיות בקואליציה) כבר אינו תקף.

לראותם בלבד
באחד מערבי חג החנוכה עברתי ליד ישיבה חרדית ירושלמית ששוכנת בסמוך למושבה הגרמנית. בימים כתיקונם, מוסתרת קומת הקרקע של הישיבה באמצעות יריעה שתלויה על גדר הישיבה. לרגל החג, קופלה היריעה, וזאת על מנת לאפשר לעוברים והשבים ליהנות מאורן של עשרות חנוכיות שהדליקו תלמידי הישיבה. לי נראה שלראשי אותה ישיבה כדאי לשקול את הסרתה של היריעה לצמיתות משום פרסומי ניסא: עברו רק 2177 שנים מאז הטיל אנטיוכוס גזירות על היהודים שכללו ביטול לימוד תורה והיום מצבנו טוב לאין ערוך. חוץ מזה, שמגיע לעוברים השווים באותה שכונה לראות ברכה בעמלם ובמיסיהם על מנת לחזות בפלא לו הם שותפים.

זכות השתיקה
'רעננים', תנועה חדשה של צעירים דתיים לאומיים אשר מבקשת להביא לאיחוד כוחות בקרב הציונות הדתית, תקיים ביום חמישי הקרוב כנס קצת שונה ממה שהורגלנו אליו: בכנס, שייערך בלוד וכותרתו תהיה 'נותנים לשטח לדבר', ישתתפו מרבית נבחרי הציבור הסרוגים, אך הפעם לא על תקן דוברים, אלא על תקן מאזינים ומגיבים ליוזמות שונות שיוצגו על ידי פעילים חברתיים. מבחן הכוח הראשון של התנועה הרעננה יהיה ביכולתה לגרום לאלה שמורגלים לדבר להקשיב לאלה שמורגלים לדבר פחות.

צדק ילין בה?
בשבוע הבא חלק מציבור הקוראים לא יוכל לקרוא את הטור יחד עם הקפה של בוקר שישי, בשל צום עשרה בטבת. כהכנה לצום, שאמור להזכיר לנו שמפני חטאינו גלינו מארצנו, עורכת עמותת במעגלי צדק סדרה של ערבי עיון לאורך כל השבוע הקרוב, שבמרכזם עומדת סוגיית הצדק בירושלים. ערבים אלה ייערכו בשיתוף פעולה עם ארגונים נוספים (כמו 'טבע עברי' ו'נאמני תורה ועבודה') ויעסקו במגוון נושאים: מעובדי קבלן, דרך אתיקה של המזון ועד סינון תלמידים. הבחירה לעסוק בנושאים אלה מהווה תעודת כבוד לעיר ירושלים ולתושביה. אחרי הכול, מדובר בצרות של עשירים, שהדיון בהם מתאפשר הודות לשגשוגה של העיר, בוודאי ביחס לתקופות בהן הייתה תחת ריבונות לא יהודית.

שומרים על קשר
ארגון מלי"ץ, שמבקש לחזק את זהותם היהודית של בני העם היהודי באמצעות חיזוק הקשר בין תושבי ישראל ליהודי העולם, התחיל להפעיל תוכנית חדשה בשם "מפגש תפוצות" שמטרתה לנצל את רשת האינטרנט על מנת לחבר בתי ספר יהודים וקהילות יהודיות בישראל ובעולם היהודי. במהלך חג החנוכה, התקיימה במסגרת התוכנית הדלקת נרות עם שלושה זוגות של בתי ספר: ביה"ס "נופים" בחיפה עם בי"ס "שלום עליכם" בווילנה, ביה"ס "נועם אורות" בנתיבות עם ביה"ס "תורה אקדמי" בפילדלפיה וביה"ס מקיף הקרייה באשדוד עם ביה"ס "ליאון פינלו" בלימה, פרו. בתי ספר נוספים מוזמנים להצטרף לתוכנית ולנצל את הטכנולוגיה החדישה שיוצקת משמעות חדשה לקשר עם התפוצות.
חדשות טובות
ביום שני האחרון הושק במעמד שרת התרבות ערוץ אינטרנטי חדש בשם 'אורות'. נכון לעכשיו כמות התכנים באתר דלילה למדי. ברוח האייטם הקודם, נותר לקוות כי הערוץ החדש, שהוקם על ידי מנהלי עמותת 'ראש יהודי', לא יסתכם בהקרנת שיעורי תורה וטקסי הדלקת נרות חנוכה, אלא יהווה אלטרנטיבה משמעותית גם במישור החדשותי ובקביעת סדר היום במדינת ישראל.

מזל אש
מזלם של הסטודנטים: אם היו מסכימים להצעתו של אלי ישי להגדיל את קצבתם יחד עם קצבת האברכים, עוד היו מאשימים אותם בכך שלא הוקצו תקציבים מתאימים לטובת שירותי הכבאות.

8 תגובות:

  1. נחמד שטרחת לחשב כמה שנים עברו מאז הוטלו גזירות. לדעתי היריעה מצויה שם ולא תוסר כיוון שלומדי הישיבה לא מעוניינים לראות ולהיות שותפים בנס (עליו אתה כותב ב"צדק ילין בה?)המתרחש מעבר לה.

    השבמחק
  2. סליחה על הבורות אבל בנוגע ל"דחיית שירות"-
    א. האין שיטת המכסות הייתה מאז ומעולם?
    ב. מדוע מדוע אורך השירות בצה"ל ארוך יותר אחרי שנת דחיה?

    השבמחק
  3. אנונימי 1 - כאילו דא?
    אנונימי 2 - הסבר קצר: תופעת המכינות הקדם צבאיות היא תופעה חדשה יחסית, בת 20 שנה לערך, שמתחזקת משנה לשנה. הצבא ידע להסתדר עם זה בקלות מכיון שידע ששווה לו לקבל חייל בוגר מכינה שמגיע מוכן יותר לצבא (ולכן סיכוי טוב יותר שישאר גם לתקופת קבע כזו או אחרת, אם כי לא נראה לי שזה נבדק מדעית) ומכיוון שהיו לו מספיק מועמדים לגיוס (בעיקר בגלל העלייה ממדינות חבר העמים). בשנים האחרונות, פוטנציאל הגיוס ירד משמעותית (אם מתעלמים מפתרונות אחרים, מורכבים יותר, לגיוס משמעותי של חרדים, הסדרניקים ושאר משתמטים), ולכן הצבא מעדיף את שיקולי הטווח הקצר, של חיילים כאן ועכשיו במקום שילכו למכינות.

    השבמחק
  4. רגע, האמת היא שההודעה שלי הייתה קשורה יותר לשנת שירות ולא למכינות... פשוט במכינות אני דווקא יכול לחשוב על הסבר אחר, ציני יותר, באשר לנסיון לצמצם את כוחן...


    הממ... מדוע אתה חושב שפוטנציאל הגיוס ירד? בגלל הריסון הזה, או שאתה מכוון גם לנתונים אחרים?


    אנונימי 2

    השבמחק
  5. לגבי שנת שירות איני מכיר את ההשלכות על אורך השירות, אבל גם אם אורך השירות גדל בשנה אחת בלבד (3 שנות צבא + שנת שירות לאומי), אני בעד לאפשר לכל שינשין לדחות גיוס בשנה אחת.

    פוטנציאל הגיוס ירד משמעותית מכיוון שהעלייה הרוסית הוסיפה הרבה מאד מועמדים לשירות מעבר לשנתון הרגיל, עובדה שפיצתה על כמות המשתמטים הגדולה. רוב מי שעלו (כילדים) כבר התגייסו, ועכשיו העובדה היא שחסרים לצה"ל חיילים. לפחות לטענתו.

    השבמחק
  6. כן, כמובן, גם אני בעד, אבל השאלה היא האם ישנו שינוי כלשהו במצב שהיה מתחילתו?
    פשוט הבאת 2 ממצאים שאמורים להפריך טענה מסוימת. אחד הממצאים (לגבי המכינות) הוא בעייתי שכן יש לו אבות פוטנציאליים רבים, ולכן לא ניתן להחשיב אותו.
    הממצא השני (לגבי שנת שירות), לפחות על פניו, באמת מעורר תהיות. אבל השאלה הראשונה היא, האם הוא בכלל נכון? האם הצבא באמת בלחץ כזה שנאלץ להוריד מכסות למסלול הזה? (אגב, האומנם יש קשר? 100 מתגייסים מהמסלול זה מה שיעזור לצה"ל?)




    לגבי ההשפעה הרוסית... אוקיי, יכול להיות שזו השעה, או סתם כושר מנטלי מדולדל, אבל הרהרתי בדבריך לגבי העליה הרוסית כבר קרוב ל-20 דקות ואני מבולבל.
    הרי מה שקרה בעליה מברה"מ, היה העברה של יחידה אורגנית שהתפתחה בארץ אחת והעברתה לארץ אחרת. זה לא שהנתח הזה הפסיק להתפתח. אנשים מתבגרים, מתחתנים ומביאים ילדים. השינוי היחיד הוא מספרי, לא יחסי.
    אני מרגיש כאילו פספסתי משהו, אבל מה?



    אנונימי 2

    השבמחק
  7. הנה משהו חם מהתנור על השינשינים:
    http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/193/146.html

    לגבי העלייה הרוסית אני גם מסכים את תהיותך, מכיוון שגם לי לא לגמרי ברור הטיעון, אבל הבנתי שזה אחד הטיעונים של משרד הביטחון. מכיוון שזה לא היה ברור גם לי, לא השתמשתי בו בפוסט אלא בתגובה בלבד.

    השבמחק
  8. אכן חם מהתנור. :)
    וגם מעניין.
    (אגב, ויכול להיות שאני סתם פרנואיד, אבל בכתבה לא צוין מה ההרכב של השנים הקודמות, ועולה אצלי תהיה האם יכול להיות דווקא שהעליה של השינשינים באה על חשבון ניפוי גורמים אחרים...פחות רצויים בצבא. תהליך שקורה מאז ההתנתקות במקומות אחרים בצבא).

    בכל מקרה, לפי מה שהבנתי מקריאה בכל מיני מקומות,זה שתמיד הייתה שיטת מכסות, ותמיד הייתה דחיית מועמדים לשין שין, אבל בד"כ העלו מכסות. כאשר השנה צה"ל לא העלה אותם...

    אנונימי2

    השבמחק