יום שישי, 3 בדצמבר 2010

לא אקטואלי - 3.12.10

ככה זה אצלם
הם לא יודעים להתמודד עם ביקורת. רק מישהו סוטה במעט מהדרך המקובלת וישללו ממנו את תואר הרב. שלא לייחוס, גם יכנו אותו בשמות. עמלק, רפורמי, שבתאי צבי. מזל שדבר כזה לא יכול לקרות במגזר הדתי-לאומי.


מחשבות מטרידות
ביום חמישי שעבר צוין היום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים. בימים כתיקונם, בהם אף ניצב בכיר לא משחק שמות עם א', מ' ו/או ש', מוקדש היום לפגיעות בנשים המשתייכות לקבוצות במעמד חברתי נמוך. יוצאות מכלל זה הן העוסקות בזנות, בעיקר משום שרבים תופסים את העוסקות במקצוע ככאלה שעושות זאת מבחירה. בפועל, המצב אינו כזה. בנייר עמדה שפרסם השבוע המכון לאסטרטגיה ציונית, מתארת עו"ד מיכל ברקאי את מצוקתן של נשים אלו ומציעה מספר דרכים להיאבק בתופעה. אחת ההצעות המקוריות של מיכל, בוגרת תוכנית המנהיגות הצעירה של המכון, הינה לתבוע את אלה שסוחרים בגופן של הנשים על בסיס אישום עבירת ההטרדה מינית במקום העבודה, שאינו מצריך הוכחת נזק. סביר להניח שהמלצותיה של מיכל יפלו על אוזניים כרויות. אחרי הכול, מי מכיר יותר טוב מהמשטרה את נושא ההטרדות המיניות במקום העבודה?

ניצבים?
וילך!

אי אמון בתקשורת
השבוע פרסם המכון הישראלי לדמוקרטיה את מדד הדמוקרטיה הישראלית לשנת 2010. אחד החלקים המרכזיים במדד, שגם זוכה לתהודה הציבורית די גדולה, הוא סקר הדמוקרטיה השנתי, אשר בין השאר בוחן גם את רמת אמון הציבור במוסדות השונים: מראש הממשלה ונשיא המדינה ועד בתי המשפט, צה"ל, המשטרה, הכנסת, הפרקליטות ואפילו התקשורת. באופן אירוני, בשנת 2010 (כמו גם בשנים קודמות), דווקא נבחרי הציבור הם אלה שזוכים לרמת האמון הנמוכה ביותר מהציבור (שבחר אותם): המפלגות (25%), הממשלה (33%) והכנסת (37%). כל אלה יכולים להתנחם בכך שהם בחברה טובה יחד עם התקשורת שזוכה גם היא לרמת אמון נמוכה (34%), גם אם היא שוכחת לדווח על רמת האמון בה. ולמי נותן הציבור את הציון הגבוה ביותר במדד? לעצמו: 81% גאים להיות ישראלים.
המכבים החדשים
את הקרדיט לכך שיותר ויותר צעירים מבקשים להעניק שנת שירות נוספת טרם הגיוס לצבא יש לתת לתנועות הנוער השונות. אחת מהן, חדשה למדי ושפועלת בצורה שונה מהתנועות הקלאסיות היא תנועת 'אחריי!', שעובדת עם 3500 חניכים, בעיקר בפריפריה, במטרה להעניק כלים שיאפשרו להם לקחת אחריות על עתידם האישי והקהילתי. בשבוע הקרוב ישתתפו החניכים באירוע השיא של הפעילות השנתית: סדרת שטח בת שלושה ימים בדרום הארץ, בה יעברו החניכים ניווטים, מסעות, יחשפו ליחידות צה"ל השונות, יצפו בתרגיל אש ויקנחו במסע אלונקות עד קבר בן-גוריון. אחריהם!


תכנון נגד רפורמה
החודש פרסמו מינהל מקרקעי ישראל ומכון דש"א מחקר חדש אשר מטיל ספק בצורך ברפורמה המיועדת בוועדות התכנון והבנייה. מטרת רפורמה זו, הינה להסיר חסמים בירוקרטים בשוק הנדל"ן, ומהווה למעשה המשך לרפורמה במינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) שאושרה לפני כשנה. שתי הרפורמות נחשבות לבייבי של ראש הממשלה. לפי כותבי המחקר, הרפורמה בוועדות התכנון מיותרת מכיוון שהטענה כי האשמים העיקריים בעיכובים הקיימים הם גורמי התכנון היא מופרכת ולמעשה "רוב העיכובים נגרמים בשל חסמים בתחומי הרישוי והיזמות". מבלי להתייחס לתוכן המחקר ולמסקנותיו, מרתק לבחון את שיתוף הפעולה בין הרשות הממשלתית למכון דש"א (דמותה של ארץ), מכון המחקר של החברה להגנת הטבע. עם היבחרו של נתניהו, מצא עצמו מכון דש"א בצדו השני של המתרס, כשהתנגד לרפורמה בממ"י. נראה שהחברים להגנת הטבע הבינו במהירות את כללי המשחק והשכילו לייצר שיתוף פעולה שהעביר את ממ"י, הגורם המקצועי ברשות המבצעת, לצד שמתנגד לרפורמה בוועדות התכנון אותה יזמה הממשלה הנבחרת.

צעדים מדודים
ביום שישי הבא, נר תשיעי של חנוכה, צפוי להיערך מצעד זכויות האדם מטעם האגודה לזכויות האזרח (וגם כמה חיות!) ויותר ממאה ארגונים נוספים. המספר לא צריך להרשים יותר מדי. כפי שדיווחתי בשנה שעברה, במצעד הקודם השתתפו כ-115 ארגונים (כמה הרבה!) ופחות מ-3,000 משתתפים (כמה מעט!). השמועות מספרות שהשנה ייקחו חלק במצעד גם ארגונים הפועלים להגנה על מיעוטים אחרים במזרח התיכון, נגיד, היהודים. יהיה מעניין.

ועדות ללא תועלת
השבוע הייתה אמורה להיערך בכנסת הצבעה אחרונה לאישור חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים. אלא שיושב ראש הכנסת, ראובן ריבלין, החליט לדחות את ההצבעה, ככל הנראה בעקבות הנזק התדמיתי שיגרום החוק למדינת ישראל בעולם. מי שבקיא מעט יותר בפרטים, יגלה על נקלה כי כל ההתנהלות ביחס לחוק זה מהווה תמרור אזהרה עבור המחוקקים: מצד אחד, להצעת החוק יש תדמית בעייתית. מצד שני, בעקבות כל מיני הליכי פשרה, הצעת החוק במתכונתה הנוכחית לא תשיג את מטרתה האמיתית: הגנה על יישובים יהודים בגליל מפני הצטרפות מאסיבית של אזרחים ערבים שעלולה לשנות את אופי הישוב. הנוסח הנוכחי, שגם הוא מסתבר נחשב לבעייתי, כולל התייחסויות רק לישובים קהילתיים קטנים (המונים עד 500 משפחות), מוגבל לאגודות שיתופיות (להוציא שכונות ופרויקטים) ואוסר על דחיית מועמד מטעמי דת או לאום. זה מה שקורה כשהפוליטיקלי קורקט גובר על מה שהחל בתור מהלך חקיקה תקין פוליטית.

חמשוש?

6 תגובות:

  1. לפי מה שמקובל בעולם מאז ימיו של מרטין לותר קינג ז"ל, חוק שמטרתו למנוע מאזרחים בעלי זהות אתנית מסוימת את הזכות למגורים במקום כלשהו במדינתם הוא בהגדרה ובמובהק חוק גזעני.

    התקופה בה היו בחלקים מסוימים בארצות הברית חוקים שמנעו משחוריםן אזרחי ארצות הברית להתגורר במקומות מסוימים (ואגב, קצת פחות בהבלטה, היו גם מקומות שנמנע מיהודים לגור בהם) נחשבים כתקופה אפלה שאיש בארה"ב לא היה רוצה לחזור אליה.

    מדינה דמוקרטית היא בהגדרה מדינה שאינה מונעת מאזרחיה בלי הבדל דת גזע ולאום את הזכות להתגורר בכל מקום במדינתם. לכן, אם יוודע שמדינת ישראל חוקקה חוק אשר מטרתו למנוע מערבים אזרחי ישראל לגור בישובים מסוימים בגליל, יכתבו העיתונים בעולם בכותרות גדולות "מדינת ישראל חוקקה חוק גזעני" ויש להניח שאכן כותרות כאלה יזיקו מאד לתדמיתה של ישראל.

    אפשר לנסות לחוקק את החוק בצורה שמסווה את מטרתו האמיתי, אבל זה לא יצליח כי יהיו מספיק גורמים גם בארץ וגם בחו"ל שיסתכלו על החוק בזכוכית מגדלת, ינתחו אותו לפרטי פרטים ויחשפו את מטרתו האמיתית.

    לכן יש רק שתי ברירות:
    1) פשוט לותר על הצעת החןק הזאת.

    2) ללכת עד הסוף ולחוקק חוק אשר מטרתו "להגן על יישובים יהודים בגליל מפני הצטרפות מאסיבית של אזרחים ערבים שעלולה לשנות את אופי הישוב", ולשלם ביודעין את המחיר כלומר שמרגע שיעבור החוק בקריאה שלישית הרגע תיחשב ישראל בעולם כמדינה גזענית מובהקת, והויכוח הממושך על אופיה של הציונות יסתיים בקונצנזוס כלל עולמי שמדובר באידאולוגיה גזענית.

    מי שחשוב לו עד כדי כך לנעול את השערים בפני כניסת אזרחים ערבים ומוכן לשלם את המחיר - בבקשה.

    השבמחק
  2. כשאתה מציג את ככה, יהיה מי שיחשוב שאתה אפילו צודק. בפועל, המציאות המשפטית כיום מאפשרת לקבוצות מסויימות בחברה הישראלית (חרדים, בדווים וסתם ערבים) לגור בישובים משלהם. רק לחילוניים (או סתם מסורתיים) אסור להקים ישוב בעל אופי קהילתי מסוים?

    השבמחק
  3. 1) המציאות מאפשרת גם היום ליהודים (חילוניים ודתיים ומסורתיים) לגור בישובים משלהם ולמנוע כניסה של ערבים וזה מתבצע כל הזמן ובגדול. הצעת החוק הנ"ל באה רק לעגן את מה שמתבצע בשטח בחוק המדינה. בלי החוק הנ"ל חבורת הקוזקים הנגזלים יצטרכו פשוט לעבוד קצת יותר קשה.

    2) המציאות במדינת ישראל מאפשרת אך ורק ליהודים להקים ישוב חדש. לערבים לא ניתן מאז 1948 להקים ישוב חדש בתחומי מדינת ישראל, לכל היותר לשמור בשיניים וציפורניים על המשך קיומו של ישוב קיים. זה מלבד העיירות הבדואיות בנגב, שהוקמו במטרה להרוס כמה שיותר ישובים בדואים קיימים "בלתי מוכרים" ולרכז את תושביהם בעיירות, וזאת במטרה שהבדואים "יתפסו" את המינימום שבמינימום ההכרחי מאדמות הנגב ויהיה יותר מקום להקים ליהודים "חוות בודדים" ועוד המצאות שנועדו לכך שיהודים "יתפסו" מקסימום שבמקסימום מאדמות הנגב.

    3) כאשר מדינה מקימה ישובים חדשים ביוזמתה, מקציבה קרקעות מדינה למי שיבואו לגור בהם ומוסיפה ביד רחבה כל מיני שירותים וסובסידיות כדי לעודד אנשים לבוא לגור בהם, וכאשר המדינה שעושה זאת טוענת להיות מדינה דמוקרטית, בודאי ובודאי שאין היא רשאית לקבוע שרק בני ובנות קבוצה אתנית אחת יקבלו את הקרקעות וההטבות הנלוות וקבוצות אחרות לא יקבלו.מדינה שעושה זאת נחשבת לפי הכללים שנהוגים היום בעולם המערבי כמדינה גזענית.

    4) בזמנו, כאשר בא להחליט בבג"צ קעדאן הידוע הצהיר נשיא בית המשםט העליון דאז אהרון ברק שזאת היתה ההחלטה הקשה בחייו, והוא התלבט והתחבט חודשים ארוכים לפני שהגיע להחלטתו. כדאי להדגיש שלו הגיע נושא כזה לדיון בפני בית משפט בארצות הברית או בכל מדינה באיחוד האירופי, זאת הייתה ההחלטה הקלה והמהירה והברורה ביותר בחייהם של השופטים. עם אותם הנתונים בדיוק, המשפט היה קרוב לודאי נמשך לא יותר מעשר דקות או רבע שעה, ברגע שהיה מתברר לשופטים שמדובר כאן שהעותרים הם אזרחי המדינה וננקטה נגדם אפליה על ידי רשויות המדינה על רקע מוצאם האתני, השופטים היו מקבלים את העתירה בו במקום, העותרים היו מגישים תביעת נזיקין בסכום נכבד נגד רשויות המדינה ונגד הפקידים האחראים לאפליה באופן אישי וזוכים גם בה במהירות ובקלות, ויתכן מאד שנגד הפקידים הנ"ל היו נפתחים גם הליכים פליליים על הפרת זכויות יסוד חוקתיות של אזרחים.

    5) כמובן שמדינת ישראל יכולה לקבל החלטה ללכת בכיוון הפוך ומנוגד למה שמקובל בעולם המערבי הדמוקרטי, אבל אז יהיה לה קשה יותר ויותר לטעון שהיא שייכת לעולם הזה וחולקת את ערכיו. זה בדיוק אגב מה שקרה לתומכי משטר האפרטהייד בדרום אפריקה. במשך עשרות שנים הם טענו וחסרו וטענו ש"אצלנו מצב מיוחד עם המוני השחורים שמקיפים אותנו" ו"אתם לא מבינים איך זה אצלנו" ו"מה שעובד אצלכם באירוםה לא יעבוד אצלנו" וכו' וכו'. זה לא בדיוק עזר להם.

    6) האפריקנרים קיוו לקבל הבנה של דעת הקהל לפחות בהולנד שמשם באו אבותיהם - אך לשווא, ההולנדים ברובם התנערו מדרום אפריקה בצורה בוטה במיוחד. זה עלול להיות בסופו של דבר מה שיקרה גם לנו עם חלק משמעותי מאד גדול מיהודי התפוצות. זה כבר מתחיל, ויתחזק וילך ככל שתמשיך מדינת ישראל בדרכה הנוכחית. היהודים בארצות הברית, מלבד בקהילות החרדיות הסגורות, חיים בתוך החברה האמריקאית וחולקים את ערכיה. יתר על כן, בנושא התנגדות לאפליה גזעית, מספר ניכר של יהודים אמריקאים בשנות השישים של ה מאה שעברה נטלו חלק פעיל מאד בעיצוב הערכים האלה והנחלתם לחברה האמריקאית כולה. מדינת ישראל שתבנה עצמה על ערכים מנוגדים צריכה להביא בחשבון תשלום מחיר כבד ביחסיה עם היהודים האמריקאים.

    השבמחק
  4. 1) אכן, החוק החדש נועד לתת עיגון לוועדות הקבלה בחוק, דבר שלא היה קיים עד היום.

    2) סליחה על ההכללה, אבל הערבים לא מצליחים (ולא רוצים - למה לשלם על בירוקרטיה אם אפשר לפשוע בחינם?) לעמוד בחוקי תכנון ובנייה בערים ובכפרים הקיימים. מי בדיוק יהיה זה שיאכוף את חוקי הבנייה בעיר החדשה?

    3) המדינה נותנת את הסובסידיות המדוברות ליוצאי צבא. זוהי אינה זכות יסוד, ועל כן לא כל אזרח יכול לקבלה. אזרח (יהודי, דרוזי או ערבי) ששירת בצבא - יקבל אותה, כחלק מזכויות היתר שראויות להינתן למי שמשרת את מדינתו.

    4) אני דווקא שומע שבאירופה יש מגמות פחות סבלניות כלפי מיעוטים מוסלמיים (ע"ע חוקי הצריחים והבורקות). גזענות או דמוקרטיה מתגוננת?

    5) ואכן, היום יותר ויותר לבנים נוטשים את דרום אפריקה. בקרוב אצלנו?

    6) אם כל מיני ארגונים כמו גוש שלום ימשיכו לשווק נראטיב שיקרי על המצב בארץ, כאילו הערבים הם הקורבן של היהודים, יכול להיות שהיהודים האמריקאים יבינו ביתר קלות את המצב הרגיש בו אנו נמצאים.

    השבמחק
  5. אכן, החוק החדש נועד להעניק עיגון בחוק לתופעה גזענית. מדינה שנותנת עיגון בחוק לתופעה גזענית עלולה להחשב בעולם כמדינה גזענית.

    הערבים לא מצליחים לעמוד בחוקי התכנון והבניה בערים ובכפרים הקיימים מכיון שהחוקים האלה מיועדים להפלות אותם ולמנוע מהם לבנות, מונעים מהם אפשרות לקבל רשיונות בניה באופן חוקי ומכריחים אותם לבנות באופן בלתי חוקי. ערים וכפרים ערביים חדשים יפתרו את הבעיה שגורמת כיום להפרת חוקי הבניה.

    המונח "יוצאי צבא" במדינת ישראל הוא מונח ידוע לשמצה כהסוואה לאפלית הערביפ. (את "קצבות יוצאי צבא" ביטל יצחק רבין ז"ל - חלק לא מספיק ידוע ממורשתו - אבל נשאר המונח ככיסוי בכל מיני תחומים אחרים. הסובסידיות אגב ניתנות, וביד רחבה, גם לחרדים שאינם יוצאי צבא.

    חיילים זכאים לשכר הוגן, לא למעט דמי כיס כפי שניתנים להם היום, לתוספת סיכון לחיילים שבתוקף תפקידם מסכנים את עצמם ולמענק נדיב עם שחרורם, ובכך צריך להסתכם הגמול שנותנת להם המדינה - לחייל עצמו על שירותו האישי, בשום אופן לא למשפחה שמוגדרת כ"משפחה של יוצאי צבא".

    מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית ובתור שכזאת קרקעות המדינה הן רכושן המשותף של כל האזרחים בלי הבדל דת, גזע ולאום והזכות לגור בהן לא צריכה להיות קשורה בכל צורה עם שירות צבאי.

    אכן, גם באירופה יש גזענים נבזים ומבחר מהם ביקרו השבוע בארץ ויצאו לתמוך בהתנחלויות (בא זרזיר אצל עורב). אבל הצעה כמו "חוק ועדות הקבלה" איש מהם בהחלט לא היה מעז להעלות בפרלמנט בארצו, אלא אם חפצה נפשו בהתאבדות פוליטית.

    אכן, לא מעט לבנים שנמאס להם לראות שהשחורים הם כיום שווי זכויות בדרום אפריקה עוזבים את המדינה הזאת, מלאי געגועים ונוסטלגיה לזמן בו הם היו האדונים והשחורים היו משרתיהם. ממש מעורר דמעות.
    (אגב, יש גם לא מעט לבנים שנשארים שם ואפילו מרגישים טוב בדרום אפריקה הדמוקרטית, כולל מסםר משמעותי של יהודים)

    יהודי אמריקה לא זקוקים לגוש שלום בשביל להבין מה קורה בישראל. ידוע לי אישית על חמישה צעירים מבוסטון שבאו לארץ בשנה שעברה במסגרת "תגלית" בתור ציונים מאד שרופים וחזרו לאמריקה עם לא מעט פקפוקים ושאלות לגבי מה שקורה כאן. לא, לא אני ולא אף שמאלני אחר לא דיברנו איתם ולא השפענו עליהם, הם הסיקו מסקנות בכוחות עצמם ממה שראו ושמעו בארץ. את הסיפור שמעתי במקרה מסבתא של אחד מהם, שהיא ידידה טובה של אמי.

    השבמחק
  6. וואלה. לא חשבתי על זה. כל חוקי התכנון והבנייה נועדו כדי לדפוק את הערבים. אם כך, אני מציע לייעל את השיטה ולהחיל את החוקים הללו רק בישובים ערביים. למה שגם היהודים יסבלו? בשביל מה אנחנו עושים ועדות קבלה?

    הסיבה שהסובסידיות ניתנות גם לחרדים שאינם יוצאי צבא הינה פוליטית מכיוון שהחרדים משמשים כלשון מאזניים.

    חיילים אכן זכאים לתגמול הוגן, אך מה לעשות ובגודלו של הצבא לא מתאפשר לתת לכל חייל משכורת מכובדת? כדי לתקן במעט את המצב, ניתנים לחיילים הטבות שוות כסף. וכן, צריך לתת עוד הטבות כאלה. גם אם משפחתו של החייל תהנה מהן גם.

    רוב הלבנים (כולל היהודים) שנשארים בדרום אפריקה עושים זאת כי לא פשוט להגר למדינה חדשה. הצעירים לעומת זאת, עוברים לאוסטרליה, אירופה, ארצות הברית (וגם לישראל), על מנת לחיות בדמוקרטיה אמיתית.

    לגבי תגלית, עד כמה שאני יודע, רבים מהיהודים דווקא מתרשמים לטובה ממה שבנינו פה וחוזרים לתוכניות המשך ארוכות יותר. חלקם אפילו עולים לארץ, רחמנא ליצלן. וכן, עדיין יש לנו במה להשתפר. אולי אם נעסוק קצת פחות באובססיביות בסוגיות כיבוש למיניהן יהיה לנו זמן לדברים חשובים יותר.

    השבמחק