יום שישי, 4 בפברואר 2011

לא אקטואלי - 4.2.11

ניצול מונומנט
ביום שישי האחרון השתתפתי בסיור מטעם חבורת 'צעירים למען ירושלים' שנפתח בהר הזיתים, חצה את נחל קדרון והסתיים בשער האשפות. הסיור, שנערך במסגרת סדרת סיורים חינמיים שמובלים על ידי חברי כנסת ומפורסמים אחרים, הודרך הפעם על ידי פרופ' אריה אלדד. בשל עמדותיו המוכרות של המדריך ציפיתי לפמפלט פוליטי וקצת פחות הסברים מלומדים. להפתעתי, השאיר חבר הכנסת אלדד את הפוליטיקה בצד וגילה בקיאות יוצאת דופן בהיסטוריה של הבירה. חלק פחות נעים בסיור היה הביקור ביד אבשלום, מונומנט מרשים ביותר מתקופת ימי בית שני, שלא נהנה מיחסי ציבור וייחוס מכובד. האתר התגלה כמקום מוזנח ומלוכלך, במקום שיהיה לאבן שואבת לתיירים וחוקרים מכל העולם.

חוקה ומבולקה
בכנס שערך השבוע המכון הישראלי לדמוקרטיה, הוקראו דבריה של נשיאת בית המשפט העליון להקים ערכאת שיפוט רביעית וזאת במטרה לצמצם את העומס על בית המשפט העליון ולאפשר לשופטי בג"ץ לעסוק בשיפוט חוקתי ועקרוני. למרות שדורית ביניש מתכחשת לכך, מדובר למעשה על הפיכתו של בג"צ, בהרכבו הנוכחי, לבית משפט לחוקה. יתכן מאד ואכן הגיעה השעה להקמת בית משפט לחוקה, אך במקרה כזה, ראוי שהרכבו של בית המשפט ישקף את עמדות הציבור ויכלול לא רק משפטנים אלא גם אנשי רוח ורבנים שעתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית חשוב להם. עד שזה יקרה, מוטב יהיה לאמץ את הדברים שאמר בכנס שר המשפטים לשעבר, משה ניסים: "ההצעה לא פותרת את בעיית העומס... את העומס הביא בית המשפט על עצמו מאז שנושא זכות העמידה נפתח לכל דורש ולכל מבקש. כל דכפין יטה ויבג"ץ."

הזכות להתפרנס בכבוד
העיתונאי יותם פלדמן התפרסם לפני מספר חודשים עת נעצר בגבול מצרים. פלדמן, בנו של פעיל השמאל המפורסם, עו"ד אביגדור פלדמן שהקים את 'בצלם', פרסם לאחרונה פוסט שרץ ברחבי רשת האינטרנט בו הוא מעיד בכנות נדירה על עצמו, משפחתו וחבריו: "חלק ניכר מאוד מפעילי השמאל בתל-אביב מתפרנסים בצורות שונות מענף זכויות האדם. רבים מבין הפעילים הבולטים ולעתים הקולניים ביותר בהפגנות, הם דוברים בשכר, אנשי יחסי ציבור, מפיקים ורכזים וכמובן עורכי דין שעומדים בראש הפירמידה של ארגונים אלה. מדובר במצב מבלבל למדי, שכן בעומדך בהפגנה, או אפילו בשעת שיחת חולין לא ברור אם האדם שלצידך מביע את דעותיו כתוצאה מהתגייסות פנימית או כחלק בלתי נפרד מהמשרה...".

בשיא המרץ
מה שלא פחות מעניין לגלות הוא, כי "הפעילים הבולטים והקולניים ביותר", כדברי פלדמן, לא נמצאים רק בהפגנות ובארגוני 'זכויות האדם' אלא הגיעו גם לכנסת. יותר נכון – למפלגת קדימה. ישנם ארבעה חברי כנסת מטעם קדימה שקיבלו שכר מארגוני שמאל: נינו אבסדזה (יוזמת ז'נבה), אורית זוארץ (שתי"ל), שלמה מולה (הקרן החדשה לישראל) ויוחנן פלסנר (המכון הישראלי לדמוקרטיה). הרביעייה הזו פועלת בתיאום והיא זו שנותנת את הטון (תרתי משמע) בדיוני הכנסת נגד כל יוזמה של הקואליציה, אפילו כשהיוזמה מבקשת למנוע מצב בו ציפי לבני, יו"ר המפלגה, לא תועמד לדין על פשעי מלחמה בחו"ל. כך קורה שמצד אחד סדר היום של קדימה, שמתיימרת להיות מפלגת מרכז, מעוצב על ידי פעילי שמאל, ומצד שני, אותם חברים מנופפים בחברי הכנסת הביטחוניסטים של קדימה (שאול מופז, אבי דיכטר, ישראל חסון, גדעון עזרא וכד') כהוכחה לנאמנותם. במוקדם או במאוחר, תידרש המפלגה הגדולה בכנסת להחליט אם היא ממשיכה ללכת בדרכה של מרצ, המפלגה הקטנה בכנסת.

ימין אמין: פרק 217
בשלושים השנים האחרונות מתגאה השמאל בכך שהשלום עם מצרים עומד איתן על אף נבואות הזעם של הימין שהקפיד לטעון שמדובר בהסכם זמני, עד ליום בו כבר לא ישב דיקטטור נאור על כס השליט. למרבה הצער, נראה שתחזיות הימין שוב מתגשמות, רק שהפעם השמאל לא יוכל להטיל את האשם על מדינת ישראל.

נחום תקום
לשאלה כיצד זה שאף אחד לא צפה את הבלגאן שמחולל כעת במצרים, טוניס, לבנון וירדן יש תשובה מאד פשוטה: פעילותה המונעת קבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group) אשר שמה לעצמה כמטרה למנוע סכסוכים חובקי עולם. על רצינותה של הקבוצה תעיד העובדה שבחבר הנאמנים שלה נמצאים: קופי ענן, חאבייר סולנה, ג'ורג' מיטשל, מוחמד אל-בראדעי ו... נחום ברנע. את תגובתו של העיתונאי הבכיר לשאלה "מה השתבש?", לא היה לי כוח להשיג. ותודה לקורא הנאמן עדי אמסטרדם על הגילוי הנאות.

לא מודה ועוזב
השבוע הגיעה לסיומה פרשת גלנט. את כל הפרשה היה יכול הרמטכ"ל הבא לשעבר לחתוך במהירות אילו היה חוזר לערכי הקוד האתי של צה"ל. תחת הערך 'דוגמה אישית' מובאים דברי ההסבר הבאים: "החייל ינהג על פי הנדרש ממנו ויקיים את שהוא דורש מזולתו, מתוך הכרה ביכולתו ובאחריותו, בצבא ומחוצה לו, להוות דוגמה ראויה". ראוי היה שמי שמיועד להיות החייל מספר 1, שעננה גדולה מרחפת מעל ראשו, בצדק או שלא בצדק, היה מודיע שבנסיבות הקיימות הוא מוותר על תפקיד הרמטכ"ל לעת הזו. גם אם זו הייתה הפעולה האחרונה, ואולי הקשה ביותר, של גלנט במדי צה"ל, היא הייתה יכולה לשפר את אמון הציבור בצה"ל בטווח הקצר, וגם את האמון בגלנט עצמו, בטווח הארוך יותר.

4 תגובות:

  1. האם צריך ערכאה שיפוטית רביעית?
    הפיתרון ייצר עמוס רב יותר לטווח ארוך

    האם במצב של קשת דעות רחבה כל כך
    אפשר לחוקק חוקה?
    האם יהיה סעיף שתהיה עליו הסכמה?
    האם יצליחו לבחור אנשים שיכהנו בתפקיד??

    (ברור שסוקניק בגרסת קצב לוקחת את גלנט...)

    השבמחק
  2. פעילותה המונעת קבוצת המשבר הבינלאומית (International Crisis Group)
    ממומנת על ידי ג'ורג' סורוס
    האיש הינו התורפם העיקרי לקבוצות שמאל רדיקלי בעולם כולו תחת חסות
    OSI
    מוסד החברה הפתוחה.

    האיש ידוע כאוטו-אנטישמי לפי האוטוביוגרפיה שלו
    הוא ידוע כמתנגד חריף לכל אבל לכל דבר שישראל עושה ומסייע לאינטרסים שלה.

    האיש מממן בין היתר את יש דין, שוברים שתיקה והוועד הישראלי נגד עינויים(שאף פעם לא יצא נגדי עינויים של שוטרי הרש"פ)...
    הוועדה הנ"ל שייכת לקואליציה שמטרתה קידום מטרות השמאל הרדיקלי שסורוס מייצג.
    אל תעלים מידע ידידי

    השבמחק
  3. מידע חשוב ביותר. ואני בכלל ניסיתי לצחוק על הנציג הישראלי המגלומני שחדר לקבוצה...

    השבמחק
  4. תחזיות הימין מתגשמות. הפעם השמאל לא יוכל להטיל את האשם על מדינת ישראל? ככה אתה מכיר אותם? אל דאגה, היצירתיות תגאה ושוב ישראל תהיה אשמה. כצעד לקראת שלום אמיתי נידרש לוותר על הנגב לטובת שלום זמני עם המצרים עד שהם ידרשו (השמאל, כמובן, לא מצרים) לספח את מדינת הכיבוש (תל אביב) למדינה הנאורה והדמוקרטית (איראן 2, היום עוד מצרים), ושלום על ישראל.

    השבמחק