יום שישי, 11 במרץ 2011

לא אקטואלי - 11.3.11

מצב האומה
"תרשה לי למתוח ביקורת עצמית על מצב האומה הערבית. למה נגזר על האומה הזו להיות חברה צרכנית ולא יוצרת? למה יכולות האדם הערבי מתפרצות דווקא מחוץ למדינות ערב? איך אפשר להסכים לדשדוש של האומה הערבית מאחורי עגלת הקדמה על אף שהאסלאם הוא מקור התרבות? מדוע תקציבי המחקר המדעי בעולם הערבי דלים כל כך? למה העולם הערבי כמעט לא יוצר או ממציא?... הגיע הזמן לרומם את האדם הערבי ע"י המדע והידע כדי שהעולם יכבד אותנו. יש לעשות כדי לבנות את האדם הערבי ולנטוש את האשליות וההבטחות המתלהמות. הניצחון שלנו על עצמנו יבטיח כי האזרח הערבי יאמין כי מה שקרוי מדינות שהשתחררו מהקולוניאליזם קמו כדי לתת לו חיים בכבוד וחירות". דברים אמיצים שנשא חבר הכנסת אחמד טיבי בפני קדאפי בביקור הח"כים הערביים בלוב, ושכדאי לזכור גם כשהבון-טון התקשורתי הוא ללעוג למי שהשתתף באותו ביקור.

בין עגונות להגונות
השבוע צוין 'יום האישה הבינלאומי' בקול תרועה רמה. לעומת זאת, ביום חמישי הקרוב יצוין בקול ענות חלושה יום העגונה הבינלאומי. קביעתו של יום זה לתענית אסתר, אינה מקרית. יום זה נבחר לשמש סמל להזדהות עם נשים עגונות ומסורבות גט בגלל שתי סיבות קוטביות – משום הצרה ומשום הישועה: כמו אסתר המלכה, העגונות אינן רוצות לקיים את קשר הנישואין שנמצאות בו. כמו בימי אסתר, הנקראת להושיע את עמה, כך גם היום – מקור הישועה הוא בכינוס העם במטרה להשיג רווח והצלה. במצב המשפטי הקיים במדינת ישראל, פעמים רבות שאישה המבקשת גט ממי שאינו מעוניין לתת אותו, כוחה לבדה אינו עומד לה. מצב זה אינו ראוי. לא במדינה יהודית ולא במדינה דמוקרטית. פתגם סיני אומר כי: "ההגונה תהיה לאשת איש, היפה – לפילגש". אין שום פתגם סיני שאומר שאשת איש צריכה להיות עגונה.


טיפול סעודי
יותר ויותר עדויות מראות כי הון ערבי זר זורם לישראל במטרה לרכוש יותר ויותר אדמות במדינת ישראל. במקרים מסוימים, התמיכה הזו נעשית בגלוי: על בתים הנבנים באופן לא חוקי בשכונת א-טור בירושלים תלויים בגאון שלטים עליהם נכתב כי המימון הגיע באמצעות "הקרן הסעודית לפיתוח התכנית הסעודית לסיוע לעם הפלסטיני". לתשומת ליבה של ועדת החוקה של הכנסת אשר תדון ביום רביעי הקרוב בהצעת החוק של נחמן שי וחבריו להגבלת העברת קרקעות לזרים.


בכי רע ישירה
ביום שני האחרון מלאו 10 שנים לביטול הבחירה הישירה לתפקיד ראש הממשלה. שתי מערכות בחירות (96 ו-99) בהן נבחר ראש הממשלה באופן ישיר על ידי הציבור חיזקו עוד יותר הפלגנות במערכת הפוליטית בישראל. בעוד ב-92 זכו שתי המפלגות הגדולות ל-76 מנדטים, בבחירות הבאות זכו המפלגות ל-56 ו-42 מנדטים. החזרה לבחירות בפתק אחד טרם הצליחה החזירה את המצב לקדמותו (56 מנדטים ב-2003, 47 ב-2006 ו-55 ב-2009), ככל הנראה בשל המסר לפיו ההצבעה למפלגת המועמד לראשות הממשלה אפקטיבית פחות ("כמו לאכול לחם בפיתה") משפיע על דפוסי ההצבעה של הציבור הישראלי עד היום. המצב הנוכחי, אשר מקשה על מפלגת השלטון למשול מבלי להיכנע לדרישות מגזרים כאלה ואחרים, מביא להזניית המערכת הפוליטית ולירידה באמון הציבור בנבחריו. על כן יש לנקוט ביוזמה אקטיבית להחזרת עטרתן של המפלגות הגדולות באמצעות הגדלת אחוז החסימה והחלטה כי את תפקיד ראש הממשלה ימלא ראש הסיעה הגדולה. רק בדרך זו ניתן יהיה להחזיר את השלטון לרוב.

הוצאה לאור
במאמר דעה שהתפרסם השבוע מאת איש הרוח יצחק לאור, כותב המשורר כי ‎"כל מי שנפל קורבן לשיטת הקידום באוניברסיטאות מכיר את המנגנון הציני של החשאיות ואת דמי השתיקה של כלל הנהנים ממנו". אפרופו דמי שתיקה ומנגנון ציני של חשאיות, מעניין לבחון מדוע יצחק לאור הוא הפובליציסט היחיד של הארץ ללא אפשרות לטוקבקים? רמז ניתן למצוא בתחקיר של תוכנית המקור אודות התקיפות וההטרדות המיניות של ההומניסט הדגול.

צוררים צוררים
קודם ניקו את היהודים מהריגתו של מוחמד א-דורה, עכשיו קובע האפיפיור כי אנו לא אשמים במותו של ישו. בשם העם היהודי אני פונה בקריאה נרגשת: תשאירו לנו את המן!

דנה
ברוך שלא עשני אישה בינלאומית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה