יום שישי, 25 במרץ 2011

לא אקטואלי - 25.3.11

לסקר אין רגליים
לאחרונה הצעתי לממשלת ישראל לערוך משאל עם בקרב ערביי מזרח ירושלים אשר יקבע את גורלם העתידי של תושבי מזרח העיר לאחר הסכם שלום, זאת לאחר שסקר מקיף גילה כי חלק גדול מקרב ערביי מזרח העיר מעדיפים להישאר חלק ממדינת ישראל מאשר להיות תחת ריבונותה של הרשות הפלסטינית. הפתעתי הייתה רבה כשבעקבות הדברים התקשר אליי שר בכיר וביקש את תוצאות הסקר, וזאת למרות חשיבותו הרבה של הסקר אשר תוצאותיו פורסמו כבר לפני יותר מחודשיים. מכיוון שתוצאות הסקר, לפיו ערבי מעדיף לחיות במדינה היהודית על פני המדינה הפלסטינית, יכולות לשמש כלי הסברתי לטובת מדינת ישראל, ראוי שנבחרי ישראל, ושר ההסברה בראשם, יתחילו לדאוג לכך שתוצאות הסקר יחלחלו לתודעה הציבורית הבינלאומית. כי מסתבר שמעצמו, זה לא יקרה.

הקפאה כוללת
הרפורמה במינהל מקרקעי ישראל אושרה בכנסת לפני יותר משנה וחצי מתוך מטרה מוצהרת לייעל את פעולתו של שוק המקרקעין הישראלי. אלא שמשיקולים פוליטיים הרפורמה הועברה בחופזה, והיישום שלה בפועל טרם החל: עתידו של ההסכם עם הקרן הקיימת לישראל לגבי אדמותיה לוט בערפל, עתירה נגד הפגיעה בחוק יסוד: מקרקעי ישראל מונחת לפתחו של בית המשפט העליון וצוות השרים שמינתה הממשלה לטיפול בשלל הבעיות שהביאה עימה הרפורמה פוזר ללא כל החלטה. העיקר שיש רפורמה.

עוד דונם ועוד עז
מה שכן התקדם מאז אישור הרפורמה הוא תיקון החוק אשר מחייב אישור לפני העברת קרקעות לזרים. התיקון, שהוצע וקודם על ידי חברי הכנסת נחמן שי, שלי יחימוביץ', יריב לוין ואורי אורבך, אושר בשבוע שעבר בוועדת החוקה להצבעה בקריאה שנייה ושלישית, שתיערך ככל הנראה כבר במושב הנוכחי. התקדמות נוספת נרשמה בגזרת האדמות החקלאיות עת הקמתה של ועדת רוטקופף לבחינת המדיניות לניהול קרקע חקלאית. מומלץ במיוחד לקרוא את נייר העמדה של מטה המאבק בהפרטת קרקעות ישראל שהוגש השבוע לוועדה ומפרט את הקשיים בפניהם עומדים חקלאי ישראל בבואם לממש את חזון גאולת הארץ.

חקלאות מונעת
על חשיבותה של החקלאות בשמירה על אדמות הלאום תעיד הדוגמא הבאה אשר על זווית אחרת שלה סיפרתי פה בעבר: במשך כמה שנים, עד שנת 2005, פעלו רשויות האכיפה בדרך מקורית ויעילה – ריסוס מהאוויר של קוטלי צמחים באזורים הנמצאים בבעלות המדינה. לפי תגובת המדינה לעתירה שהוגשה בנושא, הריסוס התבצע כדי למנוע פלישה והשתלטות על אדמות מדינה, לאחר שאמצעים כגון שילוט ותביעות משפטיות לא הביאו לכל תוצאה ופעילות על הקרקע הובילה להתנגשויות אלימות. אך בג"צ, שפסל את הפיתרון היצירתי, אינו האשם הבלעדי בכך שעוד קרקעות התפנו לטובת פלישות של בדואים: במשך שנים המדינה סבסדה לחקלאים גידולי חיטה ושעורה בשם אותה מטרה בדיוק. כשהחליט משרד האוצר להפסיק את התמיכה, הפך הענף ללא כלכלי, וחקלאי הנגב הפסיקו לעבד את הקרקע. והשאר היסטריה.

בלי בג"צ
אחד מהדגלים המרכזיים של המכון הישראלי לדמוקרטיה הוא חיזוק המשטר הפרלמנטארי בישראל. לשם כך גיבש צוות המכון שורת המלצות אשר תוגשנה בטקס חגיגי ביום שני הקרוב ליו"ר הכנסת שעיקרן הוא להגדיל את יכולת המשילות במטרה להגביר את אמון הציבור בנבחריו (ולהפך). החיסרון (והמחסור) העיקרי בהמלצות המוצעות הוא בכך שהן אינן כוללות התייחסות לשאלת היחסים בין הרשות השופטת לרשויות האחרות, ובכך למעשה משאירים לבית המשפט העליון את הכוח אותו נטל אהרון ברק לו ולחבריו. זו אינה סיבה שלא לבחון את שאר המלצות המכון לגופן – כי שיפורים בשיטת הממשל הישראלית – נראה שניתן לעשות למכביר.

נאום המלך
בנוסף, החליט המכון הישראלי לדמוקרטיה לנסות ולהגביר את רמת המעורבות של אוכלוסיית הצעירים בישראל בפוליטיקה המקומית. האמצעי – תחרות נאומים פתוחה לכלל הסטודנטים תחת הכותרת "שונים אבל שווים – כיצד בונים סולידריות בחברה מגוונת ושסועה?". איני יודע אם זו הדרך להשיג את המטרה שהוגדרה, אבל אם נאום טוב הביא למלך אנגלי מגמגם ארבעה פרסי אוסקר, מי אני שאשפוט?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה