יום שישי, 29 באפריל 2011

לא אקטואלי - 29.4.11

המקור הסורי
תחקיר של הטלוויזיה הסורית חשף רשת ריגול ישראלית חדשה בראשותו של סוכן המוסד, ניר בומס, שמפעיל ומממן ארגוני אופוזיציה במיליוני דולרים. עבורי היה מדובר בתגלית מרעישה, בעיקר בהתחשב בעובדה שניר הוא ידיד אישי שלי וקיוויתי שאולי הוא יזרוק לעברי כמה פירורים. לצערי, ואולי לשמחתם של הסורים, האמת קצת פחות חשאית: ניר אכן מנהל קשרים עם בלוגרים ערבים אך לא באופן חשאי כלל ועיקר – ניר הוא ממפעילי האתר cyberdissidents.org אשר מבקש להגן על חופש הביטוי של בלוגרים לוחמי חופש, מתוך תפיסה כי דווקא מתן תהודה עולמית לפעילותם ימנע מהשלטונות הטוטליטריים לפגוע בהם. אז לפגוע בהם אולי יותר קשה, אבל להאשים אותם בקשרים עם המוסד – זה גם קל וגם טוב לרייטינג.

מסחור מקורקע
הקמתה של ועדת רוטקופף לבחינת המדיניות הקרקעית לניהול קרקע חקלאית מחלקת את אנשי ההתיישבות העובדת לשני מחנות: מצד אחד, אלה הנאמנים לתפיסה הציונית הקלאסית כי לחקלאות יש תפקיד בשמירה על אדמות הלאום, ומן הצד השני, מי שחשים כי תפקידם הושלם וכעת הגיעה השעה לנצל את הזכויות בקרקע לשיפור מעמדם הכלכלי. לאחרונה, קיבלו הראשונים תמיכה מפתיעה דווקא מהאגודה לצדק חלוקתי מבית הקרן החדשה לישראל, אשר בנייר עמדה ששלחה האגודה לוועדה טענה כי יש לעודד את מי שעושים שימוש חקלאי בקרקע ולא את אלו שמחזיקים בקרקע למטרות מסחריות. למרות שאנשי האגודה לא יודו בכך, מדובר באמירה מהפכנית עבור מי שלמעשה משמשים כממשיכי דרכה של הקשת הדמוקרטית המזרחית, הידועה בהתנגדותה לעצם הקצאת הקרקעות למושבים ולקיבוצים.

מורשת צמרת
לפני כשנתיים התראיין לעיתון זה ד"ר צבי צמרת, עת מינויו לתפקיד יו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך. כאשר צבי הצהיר כי אחת ממטרותיו הינה להכניס את השואה לתוכנית הלימודים במגזר הערבי, רבים לעגו לו. בימים אלה, סיימו שני שליש מהמורים להיסטוריה במגזר הערבי השתלמות ראשונה על השואה לקראת בחינת הבגרות שתיערך בקיץ ותכלול פרק אודות השואה. לא ניתן לזלזל בחשיבותו של מהלך זה, במיוחד בזמן שהפוליטיקאים מפנים את האשמותיהם בנושא כלפי מערכת החינוך ברשות הפלסטינית ושוכחים לראות מה קורה בביתם פנימה.

בג"צ בשירות החוץ
במסגרת חשיפות ויקיליקס, פורסם תוכנה של פגישה בין נשיאת בית המשפט העליון ושגרירה הקודם של ארצות הברית בישראל. ריצ'רד ג'ונס ניסה להסביר לביניש את החשיבות שבפסיקות של בית המשפט בנושא הבנייה בהתנחלויות: "יהיה קל יותר לממשלת ישראל לבנות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מאשר בתגובה להתחייבויות לממשלת ארה"ב או כוויתור לפלסטינים", אמר. המשמעות של הדברים ברורה: לא במקרה בוחרות מדינות העולם לממן ארגוני שמאל קיצוני שמעסיקים את בית המשפט העליון ללא הרף. למעשה, כלי העתירה לבג"צ מאפשר למדינות העולם להשפיע על מפת הבנייה בהתנחלויות, או על כל סוגיה פנים-ישראלית אחרת. הן רק צריכות לדאוג לכך שהעתירות המתאימות תובאנה לפתחו של בג"צ ולקוות שבית המשפט העליון לא יפספס את הכדור שהורם לו להנחתה.

אחד
במה?

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה