יום שישי, 20 במאי 2011

לא אקטואלי - 20.5.11

על שופטים ושפוטים
לקראת פתיחת מושב הקיץ של הכנסת בשבוע החולף, נערך מצג שווא לפיו נוצרה הסכמה בין הכנסת, הממשלה ובית המשפט העליון בדבר הצורך בכינונו של חוק יסוד: החקיקה. בניגוד לשמו של החוק, משמעות המהלך, אותו מובילים נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, שר המשפטים, יעקב נאמן, ויו"ר הכנסת, רובי ריבלין, הינה הכפפתם של נבחרי הציבור ביחס לשופטים. לדוגמא: הצעת החוק לא תאפשר לכנסת לחוקק חוק שבג"צ ביטל, אלא ברוב של 70 ח"כים, ורק לתקופה זמנית של חמש שנים. בפועל, מדובר על ניסיון ממוחזר לקדם את הצעת החוק שגיבשה ועדת נאמן בשנת 2004, אך נבלמה בדיוני ועדת החוקה של הכנסת. אחד מאלה שעמדו על המשמר והגנו על מעמדה של הכנסת, היה גדעון ספיר, אז דוקטור צעיר ומבטיח למשפט חוקתי, והיום פרופסור שמקיים. יש לקוות שהפעם ההצעה לא תגיע אפילו לדיון, לאור האפשרות הניתנת בידי כל מפלגות הקואליציה להטיל וטו על חוקי יסוד חדשים בהתאם להסכמים הקואליציוניים.

הרמת קרן
מי שעוד השתתף באותו דיון אודות הצעת חוק יסוד: החקיקה, היה פרופ' שמעון שטרית, שטען שדווקא כדי למנוע את העמקת השבר בין הכנסת לבית המשפט, יש לאפשר לכנסת לבטל חוק ברוב רגיל, כאשר הציבור הוא זה שיכריע אם הוא מקבל את דרך חברי הכנסת שקיבלו או פסלו את החלטת בג"צ. אותו שטרית, ששימש בעבר כשר וחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה, הוא נציגה של מפלגת העצמאות לתפקיד יו"ר דירקטוריון קק"ל, ולמעשה של הקואליציה כולה. מדובר במועמד ראוי (גם לא ביחס לאפי שטנצלר, היו"ר המכהן) בעיקר לאור עמדותיו הציוניות נגד פסיקת בג"צ בתיק קעדאן שקבע שאסור להקים ישובים ליהודים בארץ ישראל. לאור סטייתה של קק"ל מדרכה ההיסטורית בשנים האחרונות, יש לקוות כי שטרית ייבחר לתפקיד בעל ההשפעה ויחזיר עטרה ליושנה.

שקר אכן
חזקה על קוראי עיתון זה כי לא פספסו את הקמפיין החשוב של תנועת 'אם תרצו' שמבקש לחשוף שקרי תפיסת החרטא, סליחה, נכבה. אחת הנקודות המעניינות שהתגלו כתוצאה מהקמפיין, הוא דרך הסיקור בה בחרו עיתונאים אשר מצד אחד לא יכולים להתעלם מהקמפיין, ומצד שני, התקשו להתמודד עם העובדות המועלות בו. אותם עיתונאים החליטו לעשות לעצמם עבודה קלה ולהסית את הדיון לשאלה מדוע 'אם תרצו' נקטו בלשון פרובוקטיבית ולא מתחשבת בסבלו של האחר. רק שאת השאלה הזו הם היו צריכים להפנות למי שמעצבים את סדר היום התקשורתי – הם עצמם. שהרי כל חובב (גם אם אינו מחבב) תקשורת בישראל יודע שללא סנסציה אין אטרקציה.



אבות ועיוותים
חרטטנים יש גם אצלנו היהודים: החברים מתנועת 'שלום עכשיו' החליטו לאור האירועים במזרח התיכון, להמשיך בדרכם ללא כל שיהוי. הקורא אבישי עברי הסב את תשומת לבי למודעה שפרסם הארגון, שמטרתה להעלות את המודעות בסוגיית חברון. במודעה מובאות 6 עובדות (ואין ספור טעויות), על העיר. להלן כמה מה"עובדות": אברהם, יצחק, יעקב, שרה, רבקה ולאה הם אבות משותפים ליהודים ולמוסלמים; חברון היא השנייה בגודלה בגדה המערבית אחרי מזרח ירושלים (מסתבר שיש עיר כזו); המחסומים ברחבי העיר מונעים מעבר של מכוניות והולכי רגל פלסטינים (בני איזו דת התושבים שנשכחו?). אכן מודעה שמצדיקה את התוכנית החדשה של משרד החינוך להבאת תלמידים לחברון.

עציון גבר
בתחילת ימיי כתלמיד במכינה הקדם צבאית בקשת נקלעתי לוויכוח מסעיר בין תלמיד לאחד הר"מים אודות האמונה בביאת המשיח. הרב העיד על עצמו כי הוא חי באמונה יום יומית שהמשיח יגיע בקרוב ממש. בשלב זה שלף התלמיד שטר כסף, הניחו על השולחן, והציע לרב לקיים התערבות בדבר בואו של המשיח בימים הקרובים: "אם אתה כל כך מאמין בבואו של המשיח, שים כסף", הציע התלמיד במה שהיה נראה לי אז כהתרסה. לא עברו הרבה ימים עד שלמדתי כי השאלה של התלמיד באה ממקום של חיפוש אותנטי אחר האמונה. לקח קצת יותר זמן עד שאותו תלמיד, עציון מאיר שמו, גדל להיות מלחין וזמר, שאולי עדיין מחפש תשובות, אבל את דרכו להציג את שאלותיו לעולם מצא כשהקים יחד עם חברים דתיים וחילונים את ההרכב המוזיקלי המוכשר 'דברים בעלמא', שתערוך קבלת שבת מיוחדת בצהרי יום שישי הבא, במועדון האוזנבר התל-אביבי.

2 comments:

  1. "הקורא אבישי עברי"? בינתיים אתה קורא אותו ולא ההיפך...

    השבמחק