יום שישי, 27 במאי 2011

לא אקטואלי - 27.5.11

מורשת טדי
ביום רביעי הקרוב נחגוג את יום ירושלים. יום אחד מאוחר יותר, כ"ט באייר, ימלאו 100 שנים להולדתו של טדי קולק ז"ל, ראש העיר המיתולוגי של ירושלים. חברי מפלגת העבודה בירושלים, בראשותם של חיליק בר, מזכ"ל המפלגה וחבר מועצת העיר, ואסתי קירמאיר, מזכירת המחוז, החליטו לנצל את ההזדמנות על מנת להחזיר את ירושלים לסדר היום של המפלגה שבשנים האחרונות קצת שכחה את שורשיה וצרכיה של הבירה. לרגל שני אירועים אלה, תקיים הבוקר מפלגת העבודה סיורים פתוחים ברחבי ירושלים בעקבות טדי וכן כינוס בהשתתפות כל המועמדים לראשות המפלגה. בהתחשב במספרם הגדול של המועמדים, מדובר בשיפור משמעותי למאזן הדמוגרפי בבירה.

בירה רבתי
מי שעוד מנסים להעצים את ירושלים הם חברי מועצת ירושלים רבתי, שיערכו ביום שלישי הקרוב את ועידת ירושלים רבתי השנייה במרכז מורשת בגין, אשר תעסוק באפשרויות לפיתוח תעסוקתי, סביבתי והתיישבותי של בירת ישראל. בוועידה צפויים לקחת חלק אנשי עסקים כמו גם בעלי תפקידים ציבוריים. לטובתה של ירושלים, יש לקוות כי המפגש בין הגורמים הפרטיים למקבילים הציבוריים יאפשר יצירת שיתופי פעולה עתידיים ביתר קלות.

כוכב ברקאי
בשנה האחרונה זכיתי להשתתף בבית המדרש של ארגון גשר לאנשי תקשורת. לרגל סיום התוכנית ולקראת יום ירושלים, יצאנו לסיור בעמק צורים, שם מתבצע פרויקט סינון העפר מהר הבית. תחילת הפעילות נגד פעולות החפירה של הווקף החלה בשנת 2000, עת הוקם הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית, שכולל בתוכו רשימה מכובדת של אנשי רוח: ממאיר שמגר דרך מרים בן-פורת ועד א"ב יהושע. מאז הפך הפרויקט למיזם תיירותי וחינוכי משגשג בהובלתו המקצועית של ד"ר גבריאל ברקאי, הארכיאולוג שחתום גם על הממצא הקדום ביותר של טקסט מקראי: לוחיות ברכת הכוהנים. יוזמתו ותושייתו של ברקאי הופכים אותו למועמד ראוי לקבלת פרס ישראל ביום העצמאות הבא, לתשומת ליבו של שר החינוך.

מעמעמים
בהעדר מקורות מימון אחרים, מי שפרשה את חסותה על פרויקט סינון העפר היא עמותת אלעד, המוכרת מפעילותה בעיר דוד. מי שמנסה להפריע לפעילותה של אלעד היא עמותת 'עיר עמים' שהגישה עתירה לבג"צ נגד הרישיון שניתן לאלעד לנהל את אתר עיר דוד. בכך למעשה הופכת עיר עמים למעשה להיות אנטי-תזה של הרעיון הציוני באמצעות ניסיונותיה למנוע כל פיתוח של בירת המדינה, מעיר דוד דרך גילה, ועד רמת שלמה. אם כל זה לא מספיק, אזי לאחרונה נחשפו שלל ציטוטים קיצוניים של ראשיה בתחקיר של זמן ירושלים. לאור הנזק הרב שמסבה העמותה לירושלים יש לקוות כי הישועה תצמח דווקא מרשם העמותות שמנהל חקירה נגד העמותה בשל חשדות לרישום כוזב.

ישוב ספר
למי שמבקש לרכוש מתנה מתאימה לרגל יום חג ירושלים, אני ממליץ בחום על ספר המאמרים החדש 'מצפת לירושלים – ספר שושנה הלוי' בהוצאת מרכז אריאל. הספר עוסק ברובו בתקופות המאוחרות של ירושלים ונערך בהתאם לתחומי המחקר וההתעניינות של החוקרת שושנה לוי: משכונות, מבנים ומוסדות, ועד אמנות וחיי רוח בירושלים. כמו כן, ניתן למצוא בספר מספר מאמרים על צפת, עיר הולדתה של שושנה, ועל מערכת הקשרים המורכבת שבין צפת לירושלים.

מה שעשינו ב-67
באמת שאיני מבין את התעקשותו של נתניהו לכפור בקווי 67. לו אני הייתי ראש ממשלת ישראל, הייתי מקבל את קווי 67 כתנאי מוקדם, ולמשא ומתן הייתי משאיר לפתור את חילוקי הדעות לגבי מתי ב-67.

ב-48 זה היה יותר
נתניהו טוען שמקור הסכסוך אינו ב-67, אלא ב-48. מוזר. מצד אחד, זה לא מסביר, למשל, את פרעות תרפ"ט. מצד שני, ב-48 עוד לא היו פלסטינים. מבולבלים? גם אנחנו.

בשוליים
זכייתו של 'הערת שוליים', סרטו של יוסף סידר בפרס התסריט של פסטיבל קאן, היא סימן נוסף לפריחה התרבותית היהודית אותה אנו חווים בשנים האחרונות בהן הצטברו מספר אינדיקציות לכך שהטרנד היהודי חדר גם לתעשיית הקולנוע הישראלית. אינדיקציה נוספת היא פתיחתו בשנה הבאה של תוכנית חדשה לתואר שני בתרבות הקולנוע באוניברסיטת חיפה, בראשו תעמוד ד"ר איבון קוזלובסקי-גולן, חוקרת צעירה, מוכשרת ופרו-ציונית מוצהרת. ערב ההשקה ייערך ביום חמישי הקרוב בסינמטק החיפאי ויכלול הקרנה של חינם של פייטר, הסרט זוכה שני האוסקרים. נקווה שהטוב ינצח.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה