יום שישי, 10 ביוני 2011

לא אקטואלי - 10.6.11

אסרו חג
סַלֵּינוּ עַל כְּתֵפֵינוּ,
רָאשֵׁינוּ עֲטוּרִים;
מִקְּצוֹת הָאָרֶץ בָּאנוּ,
הֵבֵאנוּ בִּכּוּרִים.

מִיהוּדָה, מִיהוּדָה, מִשּׁוֹמְרוֹן,
מִן הָעֵמֶק, מִן הָעֵמֶק וְהַגָּלִיל
פַּנּוּ דֶּרֶךְ לָנוּ, בִּכּוּרִים אִתָּנוּ,
הַךְ, הַךְ, הַךְ בַּתֹּף, חַלֵּל בֶּחָלִיל!

(איזה כיף לגור ליד גן ילדים שעוד לא הספיקו להיחשף לתיאוריות הפוסט באקדמיה)
לא סופר אותם
לאחרונה פרסם פרופסור ארנון סופר שעומד בראש קתדרת חייקין לגאואסטרטגיה חיבור מרתק שכותרתו 'במלכודת הרדיקליות באקדמיה'. בחיבור, שנכתב על בסיס ניסיון אישי, מציג סופר כיצד פעילי שמאל קיצוני הפכו את האקדמיה לקרדום לחתור בו תחת אושיות מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. במיוחד מעניין הפרק החמישי שמראה כיצד כמה שרלטנים באקדמיה מסיתים את הבדווים בנגב נגד ניסיונותיה של מדינת ישראל להסדיר את התיישבותם. מי אמר שההומאניות נמצאת בשמאל?

נוודים לעת מצוא
בקרוב יובאו לאישור הממשלה המלצות צוות יישום דו"ח גולדברג להסדרת התיישבות הבדווים בנגב בראשותו של אהוד פראוור, ראש האגף לתכנון מדיניות במשרד ראש הממשלה. כדי שהתוכנית המוצעת תאפשר את קיומו של הסדר בר קיימא לטובת פיתוח הנגב עבור כלל תושביו ראוי שזו תכלול התייחסות מפורטת לריבוי טבעי בקרב האוכלוסייה הבדווית של 5.5 אחוז לשנה וכן תחושות הניכור וההקצנה המחזקים תהליכי פלשתיניזציה ואיסלמיזציה בשל אכזבתם של הבדווים מדרך טיפולה של המדינה בהם. את הדברים הללו לא אני כותב, כי אם פראוור עצמו, בנייר רקע אותו הציג בשנת 2006 עבור כנס הרצליה, עת כיהן במועצה לביטחון לאומי. אלא שהמלצות צוות היישום מתעלמות כמעט לגמרי מאותן "סוגיות מרכזיות" (כלשונו של פראוור). מדוע? ככל הנראה משום שסמכותו של פראוור הוגבלה כך שגם הוא, כמו טובים לפניו, נפל במלכודת המובנית שטומנת בחובה סוגיית הבדווים בנגב: חוסר היכולת של המדינה המודרנית לממש את זכויות מי שמבקשים לשמור על אורח חיים שאינו מודרני. לאורך זמן, מדינה מודרנית איננה יכולה לספק את כל שירותיה ותשתיותיה לאוכלוסייה שמציגה עצמה כנוודית למחצה כך שאורח חייה אינו מאפשר לה לגור ביישובי קבע, ובאותה נשימה אינה מהססת לדרוש זכויות בקרקע.

נכבא? נכסה?
כל הבאסה!

כיף של רעיון
בחודש האחרון הסתיימו שני מחזורים נוספים של התוכנית לטיפוח יזמים חברתיים של פרזנטנס, שמטרתה לתת דחיפה ראשונית ליזמים להוציא את רעיונותיהם אל הפועל. לפרזנטנס שלושה סניפים בארצות הברית, ושניים נוספים בישראל (בירושלים ובתל אביב), אשר קיימו ערבי השקה למיזמים החדשים. אחד המיזמים שצד את עיני הוא ה-Funkey של ג'ואנה שבסון, אשר מבקש לקשר אטרקציות ופעילויות פחות מוכרות בירושלים (בתור התחלה, יש לקוות) במטרה לספק אופציות תיירותיות לתיירים חוזרים או תיירי פנים, שחושבים שכבר ראו את כל מה שניתן לראות בעיר. עד שהמיזם יצא לפועל, אשתדל להמשיך בדיווחים על פינות חמד ואירועים מיוחדים שאסור להפסיד.

אורו של עולם
אירוע אחד כזה הוא פסטיבל האור, שייפתח ביום רביעי הקרוב למשך שבוע, ויכלול את הצגתן של 30 עבודות אמנות ברחבי העיר העתיקה מדי ערב עם רדת החשיכה ועד חצות הלילה. אם לשפוט לפי שנים עברו, מדובר באחד האירועים המרשימים ביותר בישראל, אם לא ה... מומלץ בחום, גם בזכות ערביה הקרירים של ירושלים.

שב ושתוק
מי שתהה למה נתניהו וברק התעקשו להמשיך ולהאריך את כהונתו של מאיר דגן כראש המוסד כל שנה מחדש, קיבל את התשובה מאז שדגן סיים את תפקידו.

להשפיע מבחוץ
לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות בעד סגירתה של גלי-צה"ל. למרות הביקורת הרבה והמוצדקת על התחנה, מדובר במקום האיכותי ביותר בישראל ללמוד איך לעשות רדיו, ובימים טובים יותר, מהווה התחנה את הקול של החיילים. על כן, ראוי שהדיון הציבורי יוביל מגמה שונה: לא לסגור את גל"צ, כי אם להחזיר אותו לחיילים, ולשחרר את האזרחים שמהווים נטל כלכלי על התחנה. הצעה זו תעשה את העבודה – רוב המפונקים (שאת עמדתם הפוליטית לא ניתן לנחש) יעקמו את האף וממילא לא יסכימו להישאר בתעריפים מוזלים.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה