יום שישי, 17 ביוני 2011

לא אקטואלי - 17.6.11

חיי עולם ומלואו
בשיחה עם נכדו, אמר רש"י כי אילו היה הדבר בכוחו, היה חוזר ומשנה את פירושו לפי "הפשטות המתחדשים בכל יום". הנכד, רשב"ם (השם המלא שמור במערכת), הסביר כי הפשטות הללו מתחדשים משום שאנו עצמנו מתחדשים בכל יום. על בסיס רעיון זה, לוקטו שיחות של חתן פרס ישראל, הרב עדין אבן-ישראל (שטיינזלץ) על פרשיות השבוע בידי תלמידיו ונכרכו בספר החדש 'חיי עולם'. ספר זה מהווה עדות נוספת לגדולתו של דגול תלמידי החכמים בדורנו, דווקא מכיוון שבניגוד לתלמודיסטים אחרים, לא נטש את לימוד המקרא.

סופר ורטהיימר
ספר מומלץ נוסף, גם הוא של חתן פרס ישראל, הוא 'איש ליד מכונה', האוטוביוגרפיה המרתקת של סטף ורטהיימר. מעטים הם הספרים בהם תוכנו של הספר מממש את ההבטחה הכתובה על גב כריכתו. ספרו של סטף, אותו גמעתי בשקיקה, מבטיח, מקיים ומנחיל לקורא את חזונו של הכותב בו שלובים חינוך מקצועי לעבודה ויצירה, יישוב הגליל, עצמאות מוחלטת מתלות במדינה ובבירוקרטיה, ועידוד היזמות התעשייתית. מדובר בסיפור מתסכל על איש שהקשיבו לו מעט מדי, אשר משאיר טעם אמביוולנטי של הצלחה אישית לצד החמצה לאומית מצידה של מדינה שלא משכילה לאפשר ליזמים רבים נוספים לצמוח לצידו של סטף בערוגות הגליל והנגב.

מחר
זה היום החדש.

קבלה לעתיד
תנועת נאמני תורה ועבודה יצאה בקמפיין חדש ומקורי תחת הסיסמא "מצוות צריכות קבלה", במסגרתו מועבר המסר כי חובת תשלום המסים הינה חובה חוקית, מוסרית ודתית. הדגש על יישום חובה ניתן על רכישת תשמישי קדושה ולשם כך פורסמה באתר התנועה רשימת בעלי עסקים המהדרין בתחום זה. פייר? הליכה לקמפיין חינוכי ממנו אף אחד לא מרוויח (לפחות לא באופן מיידי) ועוד בתחום שאף אחד לא אוהב (אתם מכירים מישהו שאוהב לשלם מסים?), היא צעד אמיץ למדי. יש לקוות שלא רבים מדי יפרשו אותו דווקא כצעד טיפשי.

שטרנוקרטיה
ביום ראשון האחרון פרסם משרד החינוך את ההרכב החדש של ועדת המקצוע בהוראת אזרחות, בראשה יעמוד פרופ' אשר כהן, שהחליף את פרופ' ידידיה שטרן. במכתב פומבי שפרסם שטרן, סגן נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה וככל הנראה דמוקרט בעצמו, טען כי "חילופי שלטון מדי מערכת בחירות אסור שיכתיבו את תוכנית הלימודים, ובוודאי שבהקשר הרגיש של מקצוע האזרחות". וואלה. אין ספק שמדובר בביקורת עניינית מפי מי שמונה לתפקיד עשרה ימים לפני הבחירות האחרונות. בחירות, יש להזכיר למי ששכח, הן מרכיב שולי בדמוקרטיה בו ניתנת לעם האפשרות להשפיע על עיצוב המדיניות הציבורית.

אינדוקטרינציה של דמו-קרטיה
אין צורך בהצגת ציוני הבגרות הנמוכים באזרחות כדי להציג את הכישלון של שטרן וקודמיו בהנחלת ערכי המקצוע בקרב תלמידי ישראל. את האופן המעוות בו נתפסת הדמוקרטיה בישראל ניתן להמחיש באמצעות השוואה פשוטה של הערך 'דמוקרטיה' בוויקיפדיה, אנציקלופדית התוכן החופשי, שמשקפת את הידע הציבורי. בערך דמוקרטיה בגרסא העברית, מוצגת "הדמוקרטיה המודרנית" (כשלמעשה הכוונה היא לדמוקרטיה הליברלית) כדגם המרכזי של דמוקרטיה לצידו מוצגים באופן מצומצם שני דגמים נוספים: דמוקרטיה בעולם העתיק ודמוקרטיה ישירה. לעומת זאת, בגרסא האנגלית של אותו ערך, מוצגים לא פחות מ-14 צורות של דמוקרטיה, אותן ילמדו תלמידי ישראל רק כשנהיה דמוקרטיה אמיתית.

מפה מלבינת פנים
טוב עשו החברים בישראל שלי, אשר פרסמו ערכת מפות מקוונת אשר ממחישה באופן יוצא מן הכלל את המציאות הגיאופוליטית בישראל בדרך שעיניים זרות מתקשה לקלוט. האמת? גם עיניים מקומיות. נדהמתי לגלות עד לאן מגיעה הבורות כשגיליתי תוצאות של בדיקה שנערכה באחת מכיתות י' בבית ספר שאחוז משלימי תעודת הבגרות בו גבוה מהממוצע הארצי. התלמידים התבקשו לצייר מפה של מדינת ישראל. התוצאות היו מביישות – מתוך 28 תלמידים, רק 7 תלמידים ציירו מפה סבירה או על גבול הסביר. ומה הייתה העיר היחידה אותה רוב התלמידים ידעו למקם על המפה? לא ירושלים, לא תל אביב, לא חיפה, לא קריית שמונה ובטח לא חברון. אילת.

ספטמבר
יום הדין. 29 בספטמבר. תרשמו.
 

19 תגובות:

  1. למה להתלונן על התלמידים בישראל שאינם יכולים לצייר את גבולות המדינה? האם ישנו מישהו במדינת ישראל שיכול לצייר מפה של מדינת ישראל? האם יש חבר כנסת שיכול לצייר מפה של מדינת ישראל? האם יש שר בממשלת ישראל שיכול לצייר מפה של מדינת ישראל? האם יש אלוף בצה"ל שיכול? האם יש פרופסור באוניברסיטה שיכול? מי מכיר, מי יודע, מה הם ואיפה הם גבולות מדינת ישראל? האם גבולה של מדינת ישראל נמצא על נהר הירדן והיא משתרעת על כל השטח ממנו ועד הים התיכון? מתי הוחלט שאלה גבולות המדינה ומדוע מעולם לא שמענו על ההחלטה הזאת? האם חברון היא עיר במדינת ישראל? אם כן, היכן חברי הכנסת המייצגים בפרלמנט של מדינתם את תושבי חברון, ואת תושבי שכם וג'נין, עזה ורמאללה?

    השבמחק
  2. ספין יפה אדם, אבל ממש לא קשור לענייננו.
    לידיעתך, אותם תלמידים התבקשו לצייר גם את הקו הירוק. תאמין לי שאתה לא רוצה לדעת מה היו התוצאות.

    השבמחק
  3. לגמרי לא פלא שגם את הקו הירוק לא ידעו תלמידים לצייר. הייתי מאד מתפלא אילו יכלו. מהיכן ידעו? בודאי לא מבית הספר.
    מה שכתבתי היא העובדה הפשוטה - מדינת ישראל לא החליטה ולא רוצה להחליט מה הם והיכן הם גבולותיה, ולכן היא בשום אופן לא יכולה ללמד את ילדיה מה שגם המבוגרים אינם יודעים.

    השבמחק
  4. מדינת ישראל החליטה על גבולותיה ב-1948. היו אחרים שזה לא התאים להם והחליטו שהגבולות שלנו צריכים להיות מערבה מקו החוף. הכל כדי להבטיח את ידיעת הארץ של תלמידי ישראל.

    השבמחק
  5. בקשר לשטרן ומאבקו ה"דמוקרטי" - יש לציין כי מספר מדריכות לאזרחות פנו לצמרת (יו"ר וועדת המקצוע) במכתב פומבי, בו הן מסבירות את עמדתן שמשקפת את "כל הגישות" לאזרחות וכו' - ובסופו כתבו כי ימשיכו להטמיע את הערכים הליברליים, ההומניים וכו' - רק שכחו שלוש מילים: "יהדות", "ציונות", "לאומיות" - זה כנראה לא תפקידם של מורי האזרחות במדינת היהודים היחידה!

    השבמחק
  6. מדינת ישראל אכן החליטה על גבולותיה בשנת 1949 (אם לדייק). את הגבוות האלה בדרך כלל לא מביאים לידיעת התלמידים בישראל. גם לא גבולות אחרים.
    מדינת ישראל לא החליטה האם הגבולות האלה עדיין תקפים. אם כן, אז אין לצה"ל ולאזרחים ישראלים מה לחפש מעבר להם, בשטח שאינו שטח מדינת ישראל. אם לא, אז צריך לקבוע היכן הגבול החדש ולודא שכל המתגוררים בתחומי מדינת ישראל יהיו גם שותפים לדמוקרטיה הישראלית ובעלי זכות בחירה בבחירות בהן נבחרת הממשלה השולטת עליהם. או לחילופין להודיע שמדינת ישראל כבר אינה דמוקרטית ומי שתומך בה מתוך תחושה שהיא "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" טועה בגדול.

    השבמחק
  7. אפרים, עצוב כמה שדבריך נכונים.

    אדם, מדינת ישראל החליטה על גבולותיה ב-48, לא 49.
    הגבול ב-49, כמו גם ב-67, הוא תוצאה של מלחמת מגן. את המחיר על כך, לא צריך לגבות ממדינת היהודים אלא ממי שבאמת אחראים למלחמה.

    השבמחק
  8. "הגבול ב-67, הוא תוצאה של מלחמת מגן".

    אני חוזר על השאלה שאתה (יחד עם המדינה כולה) מנסה להתחמק ממנה:
    האם הקו בו התיצב צה"ל בתאריך 10 ביוני 1967 הוא גבולה של מדינת ישראל, וכל מה שבתוך הקו הזה הוא שטח ריבוני של מדינת ישראל? עד היום מדינת ישראל לא החליטה על כך.

    יכולות להיות שלוש החלטות:

    1) הקו הה אינו קו הגבול של מדינת ישראל והשטח אינו שטח ישראלי ריבוני. אם כך, אז אחרי 44 שנה הגיע הזמן שישראל תצא ממנו.

    2) הקו הזה הינו אכן קו הגבול של מדינת ישראל ומדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית. אם כך, אז כל האוכלוסיה החיה בשטח מדינת ישראל צריכה להיות בעלת זכות בחירה בבחירות לממשלה השולטת עליה.

    3) הקו הזה הינו אכן קו הגבול של מדינת ישראל ומדינת ישראל אינה מדינה דמוקרטית אלא מדינת אפרטהייד בה רק לחלק מהאוכלוסיה יש זכות בחירה בבחירות לממשלה השולטת עליה. אם כך, צריך להודיע על כך לעולם כולו ולחדול לבקש תמיכה בתור "המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון".

    השבמחק
  9. כשאתה מציג את זה ככה, אתה כמעט משכנע. אבל מי אמר שרק אלו ההחלטות האפשריות?

    ההחלטה שמדינת ישראל קיבלה, בלית ברירה יש לומר, היא שהקו הזה אינו קו הגבול עד להגעה להסדר מדיני כזה או אחר. בינתיים מדינת ישראל חייבת לשלוט בטחונית על האזור (ללא ריכוזי האוכלוסייה) על מנת לאפשר מימוש מקסימלי (בהתחשב בחלופות) של זכויות אזרחי ישראל ושל תושבי יהודה ושומרון הערבים והיהודים.

    את מה שיקרה אם ישראל תצא מהשטח ראינו כבר ב-2005.

    השבמחק
  10. בנושא המקורי שהתחלנו להתווכח עליו, אתה כאן למעשה קיבלת את עמדתי. גם לגרתך כפי שכתבת עכשיו, למדינת ישראל "בינתיים" אין גבולות. אולי אי פעם יהיו לה גבולות אשר יקבעו פעם ב"הסדר מדיני כזה או אחר" כאשר יהיה שכזה, או אולי גבולות שיקבעו על ידי המשיח מיד לאחר בואו - המוקדם ביניהם. בכל אופן, כל עוד נמשך "בינתיים" למדינת ישראל אין גבולות, אין מה ללמד תלמידים בבתי הספר (או מבוגרים) אשר שואלים מה הם גבולות מדינתם, ובודי שאין מקום להתפלא על כך שתלמידים אינם מסוגלים לסמן במפה את גבולות המדינה.

    אבל עוד רציתי להגיד משהו לגבי ה"בינתיים" שכבר נמשך ארבעים וארבע שנה. יתכן שאתה חושב שאפשר להמשיך את ה"בינתיים" אן ארבעים וארבע או ארבע מאות ארבעים שנה. אז כדאי שתתפכח מהאשליה.

    צריך להבין ששנת 2011 היא השנה האחרונה לקיום הרשות הפלסטינית במתכונתה הנוכחית, כלומר כגורם חסר כח שיש לו מוסדות דמויי מדינה - "נשיא", "ממשלה", "פרלמנט" וכו', בעוד במציאות לרב"ט ישראלי בן 19 במחסום על הכביש מרמאללה לשכם יש פי כמה וכמה יותר כח ועוצמה מאשר לנשיא הרשות הפלסטינית וראש הממשלה שלה וכל שריהם יחד. מבחינת הפלסטינים זה מצב בלתי נסבל והוא לא ימשך (זאת אני אומר ממידע ממקור ראשון - לא העיתון בשם זה). בחודש ספטמבר הפלסטינים יעשו מאמץ רציני דרך האו"ם ובדרכים אחרות לשדרג את הרשות הפלסטינית למעמד מדינה ריבונית מלאה, בלי צה"ל ובלי מתנחלים.

    אם זה יצליח, מה טוב. אם לא, ילכו בדרך ההפוכה: יודיעו על ביטול הדרישה למדינה פלסטינית ועל פירוק מוחלט של הרשות הפלסטינית. אין נשיא פלסטיני, אין ראש ממשלה, אין פרלמנט, אין כוחות בטחון - הכל מתפרק. יודיעו למדינת ישראל: בבקשה, הנה המפתחות, הכל לרשותם, הכל שלכם, כאן שטח ישראל לנמח נצחים ועולמי עולמים, גבול מדינת ישראל ישתרע עד לירדן בלי בעיות, גם אין לנו התנגדות שכל ההתנחלויות ישארו במקומן. אנחנו מבקשים רק דבר אחד - דמוקרטיה, זכות בחירה לכנסת. "אדם אחד - קול אחד", בכל השטח מן הים עד הירדן.

    אגב, יש הרבה פלסטינים שאני מכיר שמציעים לנקוט בדרך הזאת כבר עכשיו ולוותר לגמרי על כל המהלך באו"ם. כדאי מאד שאתה וחבריך תחשבו כבר עכשיו כיצד להתמודד מבחינתכם עם האפשרות הזאת.

    השבמחק
  11. כל הפיסקה הראשונה שלך מעידה על חוסר הבנת הנקרא. תקרא שוב את תגובותיי האחרונות. לאט. יופי. ולמקרה שעוד לא הבנת - יש לנו גבולות (לא מוסכמים), יש לנו קו ירוק (לא יותר מוסכם), יש לנו גבול עם מצרים ויש לנו קו חוף. את אף אחד מהקווים הללו תלמידי ישראל לא יודעים לשרטט.

    עכשיו נעבור לשאלה שאתה רוצה לדבר עליה - שאלת ספטמבר -אני לא מפחד מהכרזה חד צדדית של הפלסטינים על מדינה. הם עשו את זה כבר יותר מפעם אחת ושנינו יודעים שמדובר באיום סרק ולא יותר.

    לגבי הדרך ההפוכה - גם היא אינה מטרידה אותי. מדינת ישראל אינה מחויבת להעניק אזרחות על בסיס סיסמאות (טובות ככל שתהיינה). רוצים להיות חלק ממדינת היהודים? אהלן וסהלן, רק דעו לכם שאת שאיפותיכם הלאומיות לא תוכלו להגשים פה. מוסכם?

    השבמחק
  12. קראתי בשקט ובתשומת לב את כל מה שכתבת, ועדיין נשארת העובדה - למדינת ישראל אין גבולות. "יש לנו גבולות (לא מוסכמים), יש לנו קו ירוק (לא יותר מוסכם)". אז מה הם הגבולות? הירדן? הקו הירוק? משהו באמצע? נניח שאתה מורה בבית ספר והתלמידים שואלים אותך "אדוני המורה, מה הם גבולות המדינה", מה היית עונה להם? "יש כל מיני גבולות, יש גבול אחד שנמצא כאן ויש גבול אחר שנמצא במקום אחר, ואי פעןם אולי נחליט ביניהם". אם אתה היית תלמיד בכיתה ושומע תשובה כזאת מהמורה, זה היה מספק אותך?

    הפלסטינים הכריזו על מדינה בשנת 1988 כאשר יאסר ערפאת היה בטוניס. אם בספטמבר יכריזו על מדינה הם יכריזו מעמדה של מי שנמצא בשטח עצמו ויש להם תשתית למדינה וכל מה שחסר להשלים אותה היא יציאת צה"ל והמתנחלים מהשטח. בעיני זה לא "איום סרק" אלא תקוות אמת, התקווה הטובה ביותר לעתיד של מדינת ישראל בארץ הזאת ובאזור הזה.

    אם זה לא יתממש, תהיה הדרך השניה. היא מתבססת על עקרונות דמוקרטיים ברורים, אשר מקובעים במחשבה הפוליטית ותורת המדינה במאתיים השנים האחרונות, החל מהכרזת העצמאות של ארצות הברית בשנת 1775. זכותה של ממשלה לשלוט נובעת מהסכמתם של הנשלטיםף כלומר מכך שהנשלטים משתתפים בבחירות דמוקרטיות בהן נבחרה הממשלה הזאת, ואם אינם שבעי רצון ממנה יוכלו להחליף אותה בבחירות הבאות. ישנם דגמים רבים לדמוקרטיה, אבל העקרון הבסיסי הזה משותף לכולם. מדינה שבה יש מליוני אנשים שאינם בעלי זכות בחירה ואינם שותפים לבחירת הממשלה ששולטת עליהם אינה דמוקרטיה. זה מה שהיה לקהילה הבינלאומית נגד דרום אפריקה - היו שם בחירות דמוקרטיות, מפלגות, תעמולת בחירות, פרלמנט עם ויכוחים סוערים בין הקואליציה והאופוזיציה - רק שלא כולם יכלו להשתתף בבחירות, ולכן כל העולם הטיל חרם על דרום אפריקה עד שנאלצה לתת זכות בחירה לכולם.

    כמובן שאם לכל התושבים בין הים לירדן תהיה זכות בחירה, כבר אי אפשר יהיה להגדיר את זה כ"מדינת היהודים". זאת תהיה "מדינת היהודים והפלסטינים" או בכל הגדרה אחרת שתקבל הכנסת לאחר הבחירות בהן ישתתפו כולם. אם אתה רוצה מדינת היהודים, היא יכולה להיות רק בחלק מהארץ (וגם בחלק הזה תצטרך להענקי שוויון זכויות למיעוט הלא היהודי). אם אתה רוצה מדינה בכל הארץ, היא לא תוכל להיות "מדינת היהודים". את המעגל הזה אתה וחבריך מנסים לרבע כבר 44 שנה ובלי הצלחה, גם עוד מאה או מאתיים שנה לא יספיקו. משימה בלתי אפשרית.

    ,

    השבמחק
  13. אם הייתי מורה והם היו שואלים אותי, הייתי מספר להם איך קרה שיש "כל מיני גבולות" ומדוע בדיוק "יש גבול אחד שנמצא כאן ויש גבול אחר שנמצא במקום אחר".
    אותי זה בהחלט היה מספק.
    לגבי האיום בהכרזה על מדינה עצמאית - אני עדיין חושב שזהו איום סרק, פשוט מכיוון שאין להם אינטרס להיות מדינה כרגע. זה ידרוש מהם הרבה יותר ממה שהם יכולים ורוצים לעשות.
    לגבי האופציה השניה, אתה מתעקש לראות רק את הצד הפלסטיני שרוצה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה: גם לשבור את הכלים ולהפסיק את המשא ומתן על מדינה פלסטינית (ושלום, לא נשכח) וגם לדרוש זכויות אזרחיות מלאות במדינת היהודים.

    השבמחק
  14. ועדיין, כאשר תלמידים אמורים לצייר את גבולות המדינה, איזה גבול היית כמורה מציע להם לצייר?

    רק מי שלא מכיר את הפלסטינים יכול לטעון שהם לא רוצים להשתחרר מהכיבוש. המצב הקיים בלתי נסבל מבחינתם. הם מוכנים לצאת ממנו על ידי הקמת מדינה משלהם, והם בהחלט יכולים לקחת על עצמם את כל המטלות הנדרשות. הם מוכנים לצאת ממנו על ידי קבלת זכויות שוות במדינה אחת מהים עד הירדן. הם בהחלט לא מוכנים להישאר במצב הקיים של כיבוש ודיכוי על ייד ישראל.

    השבמחק
  15. הייתי מציע לצייר את גבולות 67 (ה-11 ביוני, לא ה-5).

    ולגבי שאר הבלה בלה שקישקשת, אני מבקש שלא תכניס מילים לפי.

    השבמחק
  16. ולאחר שמציירים את גבולות 67 (ה-11 ביוני, לא ה-5) תבוא השאלה הבאה: האם מדינת ישראל בתוך גבולות אלה היא מדינה דמוקרטית או לא? .

    השבמחק
  17. אענה לך כך: מעולם לערביי יהודה ושומרון לא היו זכויות אזרח רבות כל כך.

    השבמחק
  18. מה דעתך להתחלף איתם? לישראלים יהיו אותן זכויות אזרח שיש היום ל"ערביי יהודה ושומרון" ולהם יהיו אותן זכויות אזרח שיש היום לישראלים?

    השבמחק
  19. זה אומר שאצטרך גם לאמץ את דפוס ההתנהגות האנטי-יהודי שלהם? לא מתאים. לא בקטע של לרצוח, לגנוב מכוניות ולשדוד חקלאים.

    השבמחק