יום שישי, 22 ביולי 2011

לא אקטואלי - 22.7.11


האיש שלצידה
חבר הכנסת יריב לוין הגיש לאחרונה הצעת חוק שמטרתה לאפשר לכנסת לפקח על הליך מינוי השופטים לבית המשפט העליון. עיקר הבעיה בהצעה היה בעיתוי - יום לאחר קבלתו של החוק למניעת חרם על מדינת ישראל. בעקבות הלינץ' התקשורתי שנעשה נגד הממשלה והעומד בראשה, נאלץ בנימין נתניהו להקריב את הצעתו של לוין על מנת להוכיח את שליטתו בקואליציה. אמיתית, שינוי שיטת מינוי השופטים הינו מהלך מתבקש, מכיוון שמלבד הודו, אין אף לא דמוקרטיה אחת, בה לשופטים יש כל כך הרבה כוח במינוי השופטים שמוסמכים לבטל חקיקה ראשית. כדי להבין עד כמה המצב קיצוני בישראל די בבחינת הרכב הוועדה למינוי שופטים: מלבד שלושה שופטי העליון, מכהנים בוועדה ארבעה נבחרי ציבור (אחד מהם מהאופוזיציה) וכן שני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין. אותם עורכי דין שיצטרכו בעתיד להידון בפני השופטים שיושבים איתם בוועדה, או שאותם מינו / פסלו. עד כמה הקשר בין שופטים לעורכי דין חשוב למוניטין, תעיד העובדה שאפילו עו"ד יחזקאל ביניש, עורך דין מצליח בפני עצמו(?), כולל ברזומה שלו שורה שמזכירה כי הוא נשוי לדורית ביניש, נשיאת בית המשפט העליון.

מה ששנוא עליך
האירועים בכנסת בשבועות האחרונים הביאו את רבנים רפורמים לפרסם מכתב בו הם תומכים בחופש להטיל חרמות. נראה שבסופו של יום, גם הרפורמים החליטו ללכת בדרכי ישראל סבא.

עדיף להיות מחבל
השבוע פורסם עונשם של הצעירים מג'לג'וליה שרצחו את אריק קרפ. למרות שמדינת ישראל קמה בין השאר על מנת לשמש מקלט לבני העם היהודי, במציאות האבסורדית בה אנו חיים, לא אתפלא אם בני החבורה יבחרו להודות שהמניעים שלהם היו לאומניים. זה גם יהפוך אותם לגיבורים בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית וגם יכול להיות הימור לא רע בכלל שיוביל לכך ששלושתם ביחד ישבו בכלא פחות זמן ממה שנקצב לכל אחד מהם בנפרד.

יתורבת הקיץ
בשבוע שעבר יצא לי להשתתף באירוע אחד מתוך סדרה של אירועי קיץ שנערכים בימים אלה במוזיאון ישראל. שיאו של אותו אירוע, נקודת מגע שמו, הייתה מסיבת אוזניות תחת כיפת השמים. אמנם, מסיבת אוזניות היא רעיון נפלא לחגיגות שקטות, ובמיוחד לחתונות, בהן לחלק מהקהל המגוון (תינוקות ומבוגרים חסרי חוש מוזיקלי עדכני) קצת קשה עם הרעש, אך היא מהווה חלק מהמאמץ של צוות המוזיאון להביא קהל צעיר למוזיאון המתחדש. מה שעוד יכול לעזור להשגת מטרה זו היא העובדה שהכניסה בחודשי הקיץ לחיילים ומתנדבי השירות הלאומי הינה בחינם, כמו גם לילדים בימי שלישי, שבת ובחודש אוגוסט.

מסבירים את עצמם
רק לפני ארבעה חודשים סיפרתי לכם פה על חבורת הצעירים שהחליטה לנסוע מטעם עצמם ועל חשבונם על מנת להשתתף בחזית ההסברה הישראלית בקמפוסים באנגליה. בינתיים תפסה היוזמה תאוצה (וגם קיבלה שם – What Is Rael), ומשלחת שנייה צפויה לצאת הקיץ לדרום אפריקה על מנת להמשיך במאבק בתופעת הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל. חברי המשלחת, שמנסים לגרד כמה ג'ובות על מנת להוזיל את עלויות הטיסה והאירוח (על חשבונם, כבר אמרנו?) החליטו ללכת על צעד מקורי למדי ויזמו מסיבה שכל הכנסותיה קודש למימון הפרויקט. המסיבה תיערך במועדון הדיזינגוף בתל אביב, ולפחות לפי מספר הנרשמים לאירוע בפייסבוק, הם יצליחו לכסות כרטיס לכיוון אחד לכל אחד מהמשתתפים. נקווה שימצאו שם את הדרך חזרה.

ויקרא ספר
זה לקח קצת זמן, אבל בסוף גם שבוע הספר העברי הסתיים לו (רק שבוע האפרטהייד הישראלי ארוך ממנו). עם תום המבצעים, מי שמחפש רעיונות מה לעשות עם מלאי הספרים שהצטברו אצלו בבית מוזמן להכיר את פרויקט 'סיפור חוזר'. במסגרת הפרויקט, שמופעל על ידי עמותת 'שכולו טוב' המשלבת נפגעי נפש בקהילה, ניתן למסור ספרים (וגם לרכוש במחירים מוזלים) כשכל הפעילות מתבצעת על ידי מטופלי העמותה שנהנים מעבודה מכובדת בסביבה נורמטיבית.

ים סוף
הידעת? מחאת הדיור אינה חדשה. היא התקיימה מדי חודש יולי בחופי סיני. השנה, בשל המצב הבטחוני, עברו הגיטרות והחושות לשדרות רוטשילד.

רועץ משפטי
לאחרונה אנו שומעים על יותר ויותר יועצים משפטיים בשירות המדינה שבוחרים לעשות בתורתם קרדום לחפור בו, במקום למלא את תפקידם המקורי – לייעץ לנבחרי הציבור. מכיוון שלמרות ההכחשות, גם ליועצים המשפטיים יש דעות משלהם, מצב זה מביא לעיתים רבות לשיתוק שאינו מאפשר לנבחר הציבור לקדם את סדר היום לשמו נבחר. נראה שהגיעה השעה לקבוע כי תפקיד היועץ המשפטי בשירות הממשלתי יהיה משרת אמון, בדיוק כמו בשוק הפרטי.


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה