יום שישי, 29 ביולי 2011

לא אקטואלי - 29.7.11

מה ביקשנו?
רוצים דיור בר השגה, אבל לא ביהודה ושומרון, אבל אסור שיהיה קרוב לקו החוף, לא בקרבת שמורות טבע, לא ליד חרדים, עובדים זרים ומוסדות של נכים, לא במגדלים גבוהים מדי ולא רחוק מתל אביב. ושיתפטר ראש הממשלה. נתניהו בתגובה הורה לשר החינוך לקצר בכל זאת את חופשת הקיץ.

ביקורת בונה ללא מענה
אחת הביקורות הנפוצות כלפי מנהיגי מחאת הדיור הינה שמטרתם האמיתית היא ראשו של נתניהו ולא מתן מענה למשבר הדיור. מצד שני, נדמה כי בתרבות הפוליטית בישראל אין אפשרות להגיע להישגים עד שהפוליטיקאי התורן מרגיש שכסאו מתחיל להתנדנד. מדובר במצב מתסכל בעיקר עבור אלה שמעוניינים להניע שינוי, בעודם מכבדים את רצון העם שבחר את מנהיגיו. דוגמא כזו היא 'דרור ישראל', תנועת הבוגרים של הנוער העובד והלומד, אשר על אף היותה מזוהה עם מפלגת העבודה, פרסמה נייר עמדה הכולל הצעות מעשיות לצמצום מצוקת הדיור תוך התייחסות עניינית לשורשי הבעיה: אגירת קרקעות ע"י חברות יזמיות, תוכניות שתקועות בשל מחסור בתשתיות, קבלנים שמעדיפים לבנות דירות יוקרה ועלייה דרמטית ברכישת דירות להשקעה. אלא שבדומה למאבק הקודם שניהלה התנועה לפני שנתיים נגד הפרטת הקרקעות, גם השבוע סירבה התנועה להשתתף במאבק פרסונלי ועל כן הישגיה הפרלמנטריים היו מועטים. ההפסד הוא של כולנו.

מכינה אחרת
השבוע נפתח בשעה טובה המחזור השני של מדרשת תבור, מכינה שהיא גם שנת שירות. מטרת המכינה, שמיקומה נקבע ולא במקרה בנצרת עילית, היא לקדם עשייה חברתית משפיעה ומשמעותית באמצעות פיתוח מנהיגות מקומית צעירה בעיר. משתתפי המחזור הראשון כבר הספיקו ליזום שישה פרויקטים חברתיים בשיתוף פעולה עם הגורמים המקצועיים בעירייה. השילוב הראוי של מכינה עם שנת שירות מהווה התפתחות מעניינת בעולם המכינות, אשר עד עתה התמקדו בעיקר במתן כלים לחניכים על מנת להכינם לשירות צבאי משמעותי.

מיגון דעות
על פי ספרו של יהודה לפידות על הסזון, היה זה אליהו גולומב, ממנהיגי ההגנה, שאמר למנחם בגין: "לא חשוב הדבר אם אנו נירה את הכדור הראשון במלחמת אחים, מנגנון התעמולה הוא בידינו, ואנו נכוון את כותב ההיסטוריה. תמיד תהיו אתם המתחילים במלחמת האחים". גם אם נאמין לשמועות שלשכת ראש הממשלה מתערבת לטובת שינויים במנגנון התעמולה, מדובר ביוזמה מבורכת לא רק בגלל השמעת מגוון דעות בתקשורת, אלא גם כי היא תפחית את המוטיבציה לפתוח במלחמת אחים.

מלח על הפצעים
מספיק ביקורות כבר נשפכו ובצדק על הקמפיין התמוה של מפעלי ים המלח לפיו הם אלה שמזרימים חיים לים המוות. לא צריך להיות גאון בשיווק כדי להכיר את הלכי הרוח בחברה הישראלית שלא בדיוק מוקירה פועלן של 'כימיקלים לישראל' ומפעלי ים המלח (שעצם קיומם מוצדק וחשוב). על כן היה עדיף למשפחת עופר המודאגת מתדמיתה הציבורית, שאת הכסף ששילמה לקבוצת הפרסום 'אדלר חומסקי & ורשבסקי' הייתה משקיעה בקמפיין ההצבעה עבור ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם, שהשבוע העפיל לשלב הגמר. ויפה שעה אחת קודם, או לפחות בטרם יהפוך ים המוות להיות מועמד לאחד מפלאי העולם העתיק.

בין הזמנים לזקנים
חודשי הקיץ הגיעו ואיתם הזמן הפנוי של החרדים אשר כמה מהם משמיעים נהמות קרב וחרחורי מלחמה לקראת מלחמות שבת בירושלים. יש לקוות שהפעם החברה הישראלית ומנגנוני התעמולה לא יתרגשו יתר המידה ממחאתם של מבקשי הצומי ויפנימו שמדובר במאבקי כוחות פנימיים בחברה החרדית ותו לא.

קלת שבת
הרעיון להפעיל רכבת קלה בארץ ישראל עלה על הפרק כבר במאה ה-19, כך על פי עיתון הצבי מספטמבר 1909: "ממקור נאמן נמסר לנו כי המשא ומתן בין הממשלה והחברות האנגליות לכונן בירושלים עגלות חשמליות, הולך ונגמר, ובאלו הימים יקובל הרישיון." באיחור של מאה שנים ושני קייצים, יש רכבת קלה בישראל, כשבאופן מפתיע, הראשונה הוקמה דווקא בירושלים ההררית. אני הייתי מסתפק בכך שהרכבת הייתה מקדימה את זמנה ב-15 שנה, כך שהיא הייתה מאפשרת לספק מענה מקורי למחלוקת סביב כביש בר אילן ושאר כבישים אשר ממילא אינם פעילים שבת ויכולים היו להשתלב כחלק מתוואי הרכבת הקלה שממילא אינה פועלת בשבת. כך החילונים היו מרוויחים ציר תנועה יעיל יותר בימי חול, והחרדים היו מרוויחים מדרחוב נאה להליכת שבת.

יום הולדת עצוב
ביום חמישי הקרוב יציין ברק אובמה את יום הולדתו החמישים. מכיוון שהשנה יוצא התאריך בעיצומם של תשעת הימים, בכוונתי לשכוח לחגוג את יום הולדתו על פי התאריך העברי, שבועיים וחצי מאוחר יותר.


24 תגובות:

  1. בודאי שלא רוצים "דיור בר השגה" ביהודה ושומרון. גם לא רוצים דיור בר השגה בניו יורק וגם לא בלונדון או בפאריס. התנועה הזאת רוצה דיור בר השגה לאזרחים ישראלים בתחומי מדינת ישראל, לא בחוץ לארץ.

    השבמחק
  2. אכן, אתה צודק.

    בנושא ההתנחלויות, הפלסטינים והשטחים הכבושים לא ניתן להגיד אפילו מלה אחת חדשה או מקורית שלא נאמרה כבר לפחות אלף פעם (סביר יותר, מאה אלף פעם) במשך ארבעים ושלוש השנים האחרונות.

    ביני לבינך לא תיתכן שום פשרה, שום הבנה, שום נתיב אמצעי. ההכרעה תהיה חדה כחרב ואחריה אחד מאיתנו ירגיש שכל עולמו חרב וכל מה שחשוב ויקר לו נהרס ונמחה מעל פני האדמה.

    כמובן, אני מקווה שזה תהיה אתה וכמובן, אתה מקווה שזה יהיה אני.

    השבמחק
  3. זהו בדיוק, שהפשרה לא צריכה להיות ביני לבינך, אלא של העם היהודי עם העם הערבי.
    אני שותף לתקוותך שפשרה כזו אכן תגיע, אבל בניגוד אליך, אני די סקפטי (ויש שיאמרו ריאלי)...

    השבמחק
  4. אכן, הפשרה צריכה להיות בין שני העמים. הפשרה מחייבת בהכרח יציאת כוחות צה"ל מן השטחים שכבשה מדינת ישראל בשנת 1967 כאשר ההתנחלויות יהפכו לשטח ריבוני מלא של מדינת פלסטין. מכיון שאתה והמחנה שאתה מייצג לא תסכימו לתנאי הזה, פירושה של פשרה בין העמים היא שממשלת ישראל תחתום על הסכם עם הנהגת העם הפלסטיני, ההסכם יכלול סעיף הקובע כי כוחות צה"ל יצאו משטחי הגדה המערבית ותקום מדינה פלסטינית שגבולה עם מדינת ישראל יתבסס על גבולות 1967. אתה וחבריף תביעו התנגדות חריפה ביותר להסכם הזה, תביעו מחאתכם בכל צורה שתוכלו ותעשו כל מה שביכולתכם כדי להכשיל את ההסכם ולמנוע את מימושו, ובסופו של דבר ההסכם ימומש על אפכם וחמתכם. וכך, אכן, הפשרה לא צריכה להיות ביני לבינך.

    השבמחק
  5. אני לא רואה את הפלסטינים חותמים על אף הסכם. כולל זה שאתה תכתוב.

    השבמחק
  6. יש דרך פשוטה וקלה לבדוק את הענין בצורה אמפירית. נשיא ארצות הברית הציע לקיים משא ומתן על בסיס גבולות 1967 - כלומר, לא שבהכרח מדינת ישראל תצטרך לקבל את גבולות 1967 במדויק, אבל אם תרצה לספח חלק כלשהו מן הגדה המערבית היא תצטרך לתת לפלסטינים תמורתו שטח שווה בגודלו ובאיכותו בתוך הקו הירוק.

    הפלסטינים הסכימו לקיים משא ומתן על בסיס זה. בנימין נתניהו דחה את ההצעה בטענה כח מדינת ישראל צריכה לקיים שלטון בחלקים גדולים של הגדה המערבית ובמיוחד לקיים שליטה צבאית לטווח ארוך בבקעת הירדן.

    זאת הנקודה בה הדברים עומדים כרגע. יכולה ממשלת ישראל לקבל את ההצעה, לפתוח מיד במשא ומתן על סימון קו הגבול המדויק בין מדינת ישראל ומדינת פלסטין על בסיס חילופי שטחים, ולראות אם הפלסטינים יחתמו או לא יחתמו.

    השבמחק
  7. נדמה לי שהניסוי הזה קרה כבר פעם פעמיים בעשור האחרון. תשאל את אהוד ברק ואהוד אולמרט.
    תקרא אפילו את יוזמת ז'נבה וזו של עמי וסרי שבנושאים מסוימים השאירו לפיתרון עתידי.

    השבמחק
  8. תיקון: הניסוי הזה לא בוצע מעולם, לא היה ולא נברא.

    מעולם לא הציעה ממשלה ישראלית לפלסטינים גבול המבוסס על גבולות 1967 עם חילופי שטחים ביחס של 1:1, כלומר על כל קילומטר מרובע שמדינת ישראל רוצה לספח היא חייבת לשלם בקילומטר מרובע שימסר לפלסטינים בתוך גבולות הקו הירוק. למשל "ההצעות הנדיבות" המפורסמות של אהוד ברק בשנת 2000 התבססו על חילופי שטחים על בסיס 9:1 כלומר על כל תשעה קמ"ר שברק רצה לספח מן הגדה המערבית הוא היה מוכן "לשלם" בקמ"ר אחד בתוך הקו הירוק,ויתר על כן השטח שהוא רצה לספח בגדה המערבית היה שטח פורה ביותר עם הרבה מקורות מים ותמורתו ברק הציע לתת שטח לא רק קטן פי תשע אלא גם צחיח ומדברי בלי טיפת מים. ומעבר לכך ברק דרש נוכחות צבאית ישראלית בבקעת הירדןץ נוכחות צבאית בבקעת הירדן היא שלטון בבקעת הירד, שלטון ישראלי בבדעת הירדן הוא המשך הכיבוש ופירושו שהגבול לא גבולות 1967 ושום דבר שאפילו דומה לגבלות 1967. בקעת הירדן וצפון ים המלח שצמוד אליה מהווים כשליש משטח הגדה המערבית. כלומר, מי שרוה להשאיר שליטה ישראלית בבקעת הירדן מציע לפלסטינים לכל היותר 60-65% מהשטח, וזאת כמובלעת סגורה וכלואה שהכניסה והיציאה אליה והקשר שלה עם העולם החיצוני יהיה בשליטה ישראלית. זאת לא מדינה - מדינה ריבונית בהגדרה שולטת על הגבלות החיצוניים שלה, מיצאת ומיבאת מה שהיא רוצה לםפי צרכיה הכלכליים, מקבלת בנמליה אניות מכל מקוםן בעולם שהיא רוצה, כל אזרחיה יוצאים ונכנסים בכל רגע שירצו בלי לבקש רשות מאף אחד, כל מי שהיא רוצה שיבוא אליה טביקר בה או ישתקע בתחומיה יכול לעשות זאת בלי לבקש אישור מאף מדיה אחרת. גם את זה שום ממשלה בישראל לא הציעה לפלסטינים.


    אני חוזר - מדינה פלסטינית ריבונית וחופשיח לחלוטין מכל שליטה ישראלית ישירה או עקיפה, והגבול הבינלאומי בינה לבין מדינת ישראל מתבסס על גבולות 1967 בלי חוכמות ובלי התחכמויות ובלי שום שליטה ישראלית בבקעת הירדן היא הצעה ששום ראש ממשלה ישראלי לא הציע עד היום - לא אהוד ברק, לא אהוד אולמרט ולא אף אחד אחד. הניסוי הזה עדיין מעולם לא בוצע.

    השבמחק
  9. איזה קטע! חשבתי שכשמדברים על פשרה בעקבות מלחמה (בה לא אנחנו פתחנו) כל צד מוותר על משהו ויודע שהוא לא יקבל הכל. אני כזה מוזר.

    השבמחק
  10. ויש לי גם תחושה שכל עוד תהיה ריבונות יהודית בארץ ישראל - הערבים יתנגדו לה. לא במקרה ערביי ישראל מסרבים להכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

    השבמחק
  11. אכן, כשמדברים על פשרה הכוונה לפשרה ואפילו פשרה מרחיקת לכת. כאשר מדברים על גבולות 1967 המשמעות היא שהפלסטינים מוכנים לפשרה מרחיקת לכת ביותר שהיא מאד מוטית לטובת הצד הישראלי. מתוך מה שנחשב בעיני הפלסטינים כפלסטין ההיסטורית - כלומר, שטח פלסתינה (א"י) המנדטורית - מדינת ישראל משאירה בידיה 78% ומעבירה לפלסטינים רק 22% (הגדה המערבית ורצועת עזה). זאת בהחלט מבחינתם פשרה, פשרה קשה וכואבת ביותר. אם מדינת ישראל לא מסתפקת בפשרה הזאת ורוצה בנוסף לפרוס לעצמה גם פרוסות גדולות ורחבות מכבשת הרש שנותרה לפלסטינים, בזה נגמר הסיפור. זאת לא פשרה אלא גזל, ולזה באמת אין ולא יהיו פרטנרים פלסטינים.

    כשמבקשים מהערבים אזרחי ישראל להכיר ב"מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי", השאלה מה זה אומר? איפה זה משאיר אותם, עשרים אחוז מאזרחי ישראל? אם למשל אומרים שצרפת היא מדינת הלאום של העם הצרפתי, ברור ומובן מאליו שכל מי שהוא אזרח צרפת שייך בהגדרה לעם הצרפתי. בכלל לא יתכן מצב שמישהו הינו אזרח צרפת ואינו שייך לעם שצרפת היא מדינת הלאום שלו. לעומת זאת אצלנו קובעים שיש עם שמדינת ישראל היא מדינת הלאום שלו והוא לא כולל את כל אזרחי ישראל, אז מה קורה עם האזרחים שהמדינה היא לא מדינת הלאום שלהם? אם אומרים להם "מדינת הלאום של העם היהודי" זה רק הצהרה, דבר סמלי שאין לו משמעות מעשית בחיי היום יום, ובחיי היום יום כל אזרחי המדינה שווים זה לזה כמו שצריך להיות במדינה הקוראת לעצמה דמוקרטית, אולי יוכלו להשלים עם זה.

    אבל אם אומרים להם ש"מדינת הלאום של העם היהודי" פירושו שליהודים יש בארץ הזאת זכויות שלערבים אין, למה שהערבים יסכימו לכך? - למשל, אם "מדינת הלאום של העם היהודי" פירושו ש"אדמות המדינה" הם אדמותיהם של היהודים והן מיועדות להתישבות של יהודים והמדינה צריכה להקדיש את משאביה לעידוד וסבסוד התישבות הזאת, ואילו ערבים שיושבים על אדמות המדינה הם פולשים שצריך לסלק אותם, גם אם אבותיהם ישבו על האדמות האלה הרבה לפני שקמה המדינה - למה שערבי אפילו יעלה בדעתו הרהור קל לקבל את "מדינת הלאום" הזאת? אתה במקומו היית מקבל את זה?

    השבמחק
  12. א. כשאומרים פשרה - הכוונה היא ממצב נתון. הטיעון שאתה מציג מזכיר בעל חוב שאומר לבנק שפעם היה לו הרבה כסף ומכיוון שהכסף כבר לא ברשותו הוא מוכן להתפשר ושהבנק ימחק את החוב.

    ב. החלטת האום דיברה על מדינה יהודית ומדינה ערבית (אגב, דוגמא לרעה לצד שהסכים להתפשר מול צד שסירב). הערבים בחרו ללכת למלחמה שעד היום הם מסרבים לקבל את תוצאותיה: מדינה יהודית, בשטח יותר גדול, עם יותר ערבים.
    יותר מזה, הערבים אפילו לא מוכנים לתיקוני גבול על מנת שיכללו כחלק מהרשות הפלסטינית.
    מעניין מאד למה.

    השבמחק
  13. אכן, כשאומרים פשרה הפשרה היא ממצב נתון. המצב הנתון הוא שיש בינינו מלחמה. עד היום הצד הציוני-ישראלי היה החזק והמצליח יותר, ולכן הפלסטינים שבשנת 1947 סרבו לקבל מדינה על 45% מהשטח מוכנים היום להתפשר על 22% מהשטח. זאת בהחלט הצלחה של מדינת ישראל ושל הציונות. אם תגיד "22% מהשטח זה יותר מדי, אתן לכם בין 5% ל-10% (נניח שטחי A ו B) ותגידו תודה שבכלל נתתי לכם משהו" יענו הפלסטינים "טוב, אין פשרהת נמשיך במלחמה עוד מאה שנה ונראה מה יהיה בשנת 2111". ואז, יכול להיות שלמדינת ישראל ישחק קלף משוגע וגם בעוד מאה שנה תהיה לצה"ל עליונות צבאית מוחלטת ולמדינת ישראל עליונות כלכלית ותמיכה של המעצמה המובילה בעולם. ואז ההימור הצליח. וגם יכול להיות שתוך פחות ממאה שנה האימפריה האמריקאית תהיה באותו מקום שנמצאת היום האימפריה הבריטית, ובעולם תשלוט סין, ובביג'ין לא יהיה לובי יהודי, והחברה הישראלית ציחלש ועוצמת צה"ל תיחלש ואז יבואו הפלסטינים ויגידו "פשרה מתחילה במצב נתון, ובמצב הנתון תגידו תודה שאנחנו משאירים בידיכם לא רק את תל אביב אלא גם את רמת גן ואפילו את פתח תקוה". ויתכן גם שאם נחליט לא לבצע עכשיו את הפשרה האפשרית אלא להמשיך במלחמה עוד מאה שנה, בשנת 2111 הארץ הזאת כולה תהיה מדבר רדיואקיבי ענק וגם הישראלים וגם הפלסטינים יהיו עמים נכחדים שאת תולדותיהם הטראגיות ילמדו וינתחו חוקרי ההיסטוריה. בהחלט כל האפשריות פתוחות. דבר אחד בטוח - בלי גבולות 1967 לא תהיה פשרה עם הפלסטינים והעולם הערבי.

    למה הערבי] בישראל לא רוצים תיקוני גבול שישבירו אותם לשטח הרשות הפלסטינית? באמת, איזו מין שאלה אידיוטית זאת? הרשות הפלסטינית נמצאת תחת שלטון ישראלי הרה יותר גס וברוטאלי מאשר הגליל או המשולש. מי האידיוט שירצה להחליף שלטון ישראלי שבו הוא אזרח, גם אם אזרח ממדרגה שניה, בשלטון ישראלי שבו הוא נתין וכל רגע יכול חייל ישראלי לבוא ולעצור אותן או להרוג אותו? מה, אתה טוען שבמעבר משטח ישראל לשטח הרשות הפלסטינית הוא עובר משלטון נצתניהו לשלטון אבו מאזן? הבדיחה הזאת כבר מזמן לא מצחיקה. השלטון גם ברמאללה ובשכם ובחברון הוא בהחלט שלטון ישראל.

    אם תקום מדינת פלסטין, ואפשר יהיה לראות בעיניים שזאת מדינה עצמאית וריבונית ואין בה כניסה לצה"ל, תוכל לשאול את האזרחים הערבים בישראל שוב - אולי אז דעתם קצת תשתנה.

    השבמחק
  14. הרשה לי לזלזל בנבואות הזעם שלך שנועדו להצדיק הקמתה של מדינת טרור שתי דקות מכפר סבא.

    כמו כן, אני בטוח שערביי ישראל יסרבו לחבור למדינה הפלסטינית כאשר תקום, מכיוון שלהם יש תפקיד אחר בדחיקת רגלי היהודים מארץ ישראל - להישאר פה אחרי שפלסטין תקום, ולדרוש שהמדינה היהודית תהיה מדינה רב לאומית. הם מצהירים על כך בריש גלי. אה כן, שכחתי שלך זה לא מפריע.

    השבמחק
  15. כמו שאמרתי, לא בהכרח התסריט הפסימי יתגשם. אם נחליט לותר על הסיכוי לשלום ופשרה עם הפלסטינים, זה הימור. יתכן וההימור יצליח, מדינת ישראל תשמור על עליונותה הצבאית לדורי דורות, ארצות הברית תשמור על מעמדה כמעצמה השלטת בעולם ותסכים להמשיך לממן את ישראל במילארדי דולרים כל שנה (או לחילופין, ארה"ב תרד מנכסיה אבל מדינת ישראל תשכיל למצוא פטרון חלופי וגם סין תיכנס לנעליה של ארצות הברית ותיתן לישראל תמיכה בלתי מוגבלת) והפלסטינים ימשיכו לחיות עוד דורי דורות תחת מגפי צבא הקלגסים לישראל ולא יליחו לבטא את מחאתם בצורה שתזיז למדינת ישראל.

    האם זה יתכן? בהחלט יתכן. האם כדאי להמשר על זה ולתלות את כל עתידנו כאן בתקוה שזה מה שיקרה? לדעתי לא. לדעתי, ההימור הזה מסוכן בכמה וכמה סדרי גודל מכל סיכון הכרוך ביציאה מן השטחים הכבושים והקמת מדינה פלסטינית.

    כמובן, יש בינינו הבדל אידאולוגי תהומי שאינו ניתן לגישור, מכיון שבעיניך יש ערך חיובי עמוק לשליטה ב"יהודה ושומרון" ובעיני העובדה ההיסטורית הנכונה שאבותינו חיו בשטחי הגדה המערבית לפני אלפים שנה אינה מביאה ואינה צריכה להביא לשום מסקנה פוליטית מעשית במאה העשרים ואחת, אנחנו צריכים לצאת משם כמה שיותר מהר כי היום זה שטח פלסטיני כבוש, נוכחות צה"ל שם היא נוכחות של כובשים וקלגסים והקמת התנחלויות שם (בין אם על קרקע פרטית ובין על "קרקע המדינה") היא מעשה של שוד וגזל. אפילו אם מבחינה מעשית אפשר היה להמשיך בשלטון ישראל שם לדורי דורות, אני בהחלט מתנגד לכך בתוקף. צריך לצאת משם, למסור את השטח לפלסטינים שהשטח הזה שייך להם בזכות ולא בחסד, ולבנות את מדינת ישראל שלב ליבה הוא בשפלת החוף, כלומר בשטח שבימי התנ"ך היה ארץ פלישתים.

    כמו שאמרתי בתחילת הדיון הזה, הפער ביני ובינך אינו ניתן לגישור או פישור בכל צורה שהיא. בינינו זה באמת "משחק סכום אפס" - כל הצלחה שלי היא כשלון שלך ולהיפך, כל מה שבשבילי יום חג יהיה עבורך יום מספד ואבל ולהיפך. חבל, אבל כך זה.

    נ.ב.: לגבי אזרחי ישראל הערבים: כאשר מדינה מעניקה לאנשים את אזרחותה, זוהי פעולה בלתי הפיכה. כאשר מדינה מעניקה לאנשים את אזרחותה והמדינה טוענת שהיא דמוקרטיה, היא מחויבת להעניק לכל אזרחיה שוויון זכויות מוחלט. אם חלק מאזרחיה מחליטים מרצונם הטוב והחופשי לוותר על אזרחותם, זוהי כמובן זכותם. אם ברצונם לשמור על אזרחותם ולא לוותר עליה, גם זאת כמובן זכותם.

    השבמחק
  16. אני לא שותף לתסריט הפסימי שלך. באותה מידה אני יכול להציג את התסריט שלך כפסימי: מדינת ישראל נסוגה לקווי 67 עד המילימטר האחרון (עם או בלי הסכם שלום) וזה מה שקורה:
    א. מטח קסאמים וטרור מצד הפלסטינים כלפי אזרחי ישראל.
    ב. ערביי ישראל דורשים אוטונומיה בתוך שטח מדינת ישראל.
    ג. חלק מערביי ישראל פותח במאבק אלים נגד היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית.

    למצב הזה אני לא מוכן להגיע.

    השבמחק
  17. בהחלט יתכן.

    אני לא טוען שהתסריט שלי חסר סיכונים. אני רק טוען שהוא בעל הסיכונים הקטנים ביותר לטווח ארוך.

    יתכן שהסכם שלום יופר, יתכן שלא. יתכן שמדינה פלסטינית שתזכה סוף סוף לריבונות מלאה תעדיף לקיים את הסכם השלום שחתמה, יתכן שיהיו בה מי שירצו להפר אותו. מה שבטוח במאה אחוז הוא שאם לא נחתום על שלום עם הפלסטינים המלחמה בינינו לבינם תמשך, והיא יכולה להתבטא בצורות הרבה יותר מסוכנות והרסניות מאשר מטר קסאמים.

    לטווח ארוך, גורלה של מדינת ישראל יושפע במדיה מכרעת מגורלה של ארצות הברית. שלטונה של ארצות הברית בעולם יסתיים במוקדם או במאוחר. אם נגיע לרגע הזה במצב הנוכחי, בו שולטת ישראל בשטח מן הים עד הירדן, זה יכול להסתיים במדינה אחת מהים עד הירדן שלא תהיה מדינה יהודית. לי זה פחות חושב, לך זה אמור להיות חשוב.

    לעניות דעתי, סיכויי השרדותה של מדינת ישראל יהיו גדוליפ פי כמה אם ברגע סיומה של האימפריה האמריקאית מדינת ישראל תהיה מדינה עם גבולות בינלאומיים מוכרים ובלי שטחים כבושים תחת שלטונה, מאשר אם עדיין תהיה במצב הנוכחי. אבל זה כמובן ענין של השקפה, שמושפע ללא ספק מן העובדה שאני רואה את הקמתה של מדינת פלסטין כדבר מוצדק ורצוי כשלעצמו, ואילו אתה רואה בכך דבר מאד לא רצוי.
    כפי שאמרתי כמה פעמים, על הפער בינינו אין כל אפשרות לגשר או לפשר.

    לגבי הערבים אזרחי ישראל - יש הרבה צורות איך להביע בצורה קונקרטית את המונח "מדינה יהודית". אם יאמר להם ש"מדינה יהודית" מתבטא בכך שרוב אזרחי המדינה משתייכים לקבוצה האתנית היהודית ושיש כל מיני סמלים וטכסים שבהם מדברים על "מדינה יהודית" אבל בחיי היום יום כל אזרחי ישראל הם אזרחים שווים, יש סיכוי סביר שהאזרחים הערבים ישלימו עם המצב הזה. אם יאמר להם שהמונח "מדינה יהודית" פירושו שהם אזרחים ממדרגה שניה במדינה הזאת, אין ספק שהם יאבקו נגד האפליה הזאת ואני אישית אשתתף איחם במאבק - ויהיו מה שיהיו גבולות המדינה. שוב, יש כאן שאלה מהותית שלא ניתנת לגישור - האם מדינת ישראל היא קודם כל "מדינה יהודית" ואת הדמוקרטיה צריך לצמצם ולקפל לתוך החרכים שמשאירה ה"יהודיות", או להיפך - קודם כל זאת מדינה דמוקרטית ואז ה"יהודיות" יכולה להתבטא אך ורק בצורות שאינן פוגעות בשוויון המלא בין כל האזרחים.

    השבמחק
  18. כאמור, אני לא שותף לתחזיות הפסימיות שלך (מלבד נושא עתידה של ארצות הברית לגביו אין לי את הנתונים והידע הרלוונטיים כדי להתיימר לחזות) או יותר נכון, אני חושב שהסיכונים בדרך הפעולה שאתה מציע גדולים מהסיכונים בדרך הפעולה שאני מדבר עליה.

    ודווקא לגבי נושא המדינה היהודית נדמה לי שפה דווקא יש הסכמה בין שנינו. אני בהחלט מזדהה ושואף לדברים עליהם אתה מדבר בפיסקה האחרונה.

    השבמחק
  19. אם כך, אתה צריך לחזור בך מתמיכה בהצעת החוק הנלוזה הנ"ל.

    השבמחק
  20. לגבי עתידה של ארצות הברית, אחזור על עיקרי הטיעון

    1) ההיסטוריה מעידה ששום אימפריה ושום מעצמה אדירה ששלטה בעולם לא שמרה עם כוחה לנצח, וכולן איבדו את כוחן במוקדם או במאוחר. היקש הגיוני - גם אם לא בלתי נמנע - הוא שכך יהיה גם גורלה של ארצות הברית במוקדם או במאוחר.

    2) ישנם רבים גם בארצות הברית עצמה וגם במדינות אחרות הטוענים שתהליך זה בעצם כבר החל, גם אם הוא עשוי להמשך עוד עשרות שנים. נדמה לי שמאמרים בכיוון זה הופיעו גם מעל דפי "מקור ראשון". כמובן, יתכן שכל הכותבים הללו טועים, שלארצות הברית תתגבר על כל בעיותיה צפויות לה עוד מאות רבות של שליטה בלתי מעורערת בעולם. בכל זאת, זהו גורם שמי שחושב ברצינות על עתידה של מדינת ישראל צריך להביא אותו בחשבון.

    3) יש רבים החושבים כי אם וכאשר תיפול ארצות הברית מגדולתה תתפוס סין את מקומה. יש המציינים את סין והודו יחד, יש הנוקבים בשמות אחרים. דבר אחד אפשר להגיד כמעט בודאות מלאה - אם וכאשר תיפול ארצות הברית מגדולתה, יש להניח שאת מקומה תתפוס מעצמה שמחויבת פחות למדינת ישראל ממה שארצות הברית מחויבת אליה.

    4) למדינת ישראל יש השפעה חזקה על הפוליטיקה הפנימית האמריקאית. כפי שהוכיח נתניהו בצורה מאד חזותית לפני כמה חודשים, ביכולתו של ראש ממשלת ישראל לקבל מחיאות כפיים סוערות בקונגרס האמריקאי וכמעט לא משנה מה יגיד בנאומו.

    5) ביכולתה של מדינת ישראל להתשמש בעוצמתה הנוכחית ושליטתה בקונגרס האמריקאי בשני כיוונים:

    א) לקבע בתמיכתה ובגיבויה של ארצות הברית גבול ברור ומוכר בינה לבין הפלסטינים ומדינתם, גבול שיחייב אותה וגם את הפלסטינים - וה יכול להיות אך ורק גבול המבוסס על גבולות 1967 - במטרה שגבול זה ישאר וישמר גם בעולם שבו ארצות הברית כבר לא תשלוט ולא תוכל להעניק לישראל את התמיכה שהיא נותנת כיום. במקרה זה, המעצמה שתתפוס את מקומה של ארצות הברית תתבקש פשוט לקיים ולשמר את ההסדר במזרח התיכון כפי שהוא.

    ב) להשתמש בשליטה שלה בקונגרס האמריקאי כדי לעכב ולמנוע הגעה להסכם עם הפלסטינים, ולהשאיר על כנו את המצב שבו הסכסוך בין ישראל לפלסטינים הוא בעיה פתוחה המסכנת את היציבות העולמית וזקוקה לפתרון, ובתור שכזאת היא תעבור מארצות הברית לידי יורשתה בשליטה בעולם. מדיניות זאת לוקחת את הסיכון שבמוקדם או במאוחר יעבור תפקיד הבורר והמתווך בין ישראל לפלסטינים לידי מדינה (נניח סין או הודו) שאין בה יהודיפ, אין בפרלמנט שלה לובי יהודי, ואשר עשויה להוציא "כתב בוררות" שלעומתו גבולות 1967 יראו כגן עדן.

    לעניות דעתי, אפשרות ב' היא הכרוכה בסיכון גדול גדול הרבה יותר לטווח ארוך למדינת ישראל - דווקא ובמיוחד למי שמחשיב "מדינה יהודית" כערך עליון העומד מעל הכל.

    השבמחק
  21. א. אני לא רואה כיצד הצעת חוק יסוד המדוברת סותרת את הדברים עליהם הסכמנו.

    ב. כפי שאמרתי, מאד יכול להיות שמעמדה של ארצות הברית כמעצמה הבלעדית הוא בשקיעה. אני אגלה לך סוד - במקרה שארצות הברית תיפול והפלסטינים יראו בכך הזדמנות להפר הסכם עם ישראל - הם יעשו זאת. הדרך למנוע מהם לעשות זאת צריכה להיות יצירת קשרים אלטרנטיביים של מדינת ישראל עם מעצמות פוטנציאליות אחרות, מכיוון שקיומו של הסכם לא יעלה ולא יוריד (למעשה יוריד גם יוריד - את ישראל משליטתה על פסגות יהודה ושומרון).

    השבמחק
  22. להגיד את האמת, אני לא חושבת שדיור בר השגה יהיה אי פעם בישראל. באמת. לפחות לא ב50 שנה הקרובות (כפי שהברים מתנהלים כעת).

    השבמחק
  23. מסכים איתך. ברים יותר טובים = שכנים יותר רגועים = יותר אזורי מגורים אטרקטיביים = הגדלת היצע הדירות האיכותיות = ירידת מחירי הדירות = דיור בר השגה.
    הגיעה השעה שמדינת ישראל תסבסד אלכוהול!

    השבמחק