יום שישי, 8 ביולי 2011

לא אקטואלי - 8.7.11


מציונות אקדמית
אני מודה שאיני מבין את המהומה הגדולה סביב אי שירת ההמנון בטקס סיום התואר במשפטים באוניברסיטת חיפה, כפי שאיני מבין את המהומה הגדולה סביב עצם קיומם של טקסים מסוג זה (אני כלל לא הופעתי לטקס הסיום לקבלת התואר האקדמי שלי). עם זאת, לאותם האקדמאים הבכירים בארצנו שאינם מבינים את תפקידה של האקדמיה הישראלית בתחייתו של המפעל הציוני רצוי להזכיר את דבריו של חיים נחמן ביאליק בטקס פתיחת האוניברסיטה העברית: "מי ייתן וידענו להרים את החכמה ואת המדע, אשר יצאו מן הבית הזה, אל אותו הגובה המוסרי, שהרים אליו עמנו את תורתו. לא היינו כדאים לחג הזה, אלו אמרנו להסתפק בחיקוי רע וגרוע למעשי ידיהם של עמים אחרים". ועוד עובדה היסטורית אחת: ללא הציונות אף מוסד אקדמי לא היה מוקם מהים ועד הירדן, מאז ועד היום.

זיכרון קצר
בשנת 1935, 5 שנים לפני מותו, ביקש זאב ז'בוטינסקי להעלות את עצמותיו לקבורה בישראל וזאת רק בפקודה של הממשלה העברית שניבא שתקום. בן-גוריון, שלא היה כמוהו ביכולת למחוק יריבים פוליטיים, סירב למלא את הבקשה. 16 שנים אחרי הקמתה של הממשלה העברית, התיר מי שהיה אז ראש הממשלה, לוי אשכול, למלא את הצוואה והשמים לא נפלו. נקודה למחשבה עבור מי שמתנגדים היום באופן אינסטינקטיבי ליוזמה למשות את שרידי אלטלנה בשלל אמתלות ותירוצים.

בגין מה?
עם זאת, יתכן כי הגישות השונות של בן-גוריון ('בלי חירות ומק"י') ואשכול (שצירף לראשונה את גח"ל, גלגול של חירות, לממשלה) כלפי ממשיכו של ז'בוטינסקי, הן אלה שהכינו את הקרקע לתפיסת השלטון בידי מפלגת הליכוד (גלגול נוסף של חירות). על הדרך שעברו מנחם בגין ותנועת החירות עד לכיבוש השלטון, מומלץ לקרוא בקובץ המאמרים 'מאלטלנה עד הנה' בהוצאת מרכז מורשת בגין ובעריכתו של פרופ' אבי דיסקין.

השד הדמוקרטי
אני ממש לא אוהב את תופעת אריה דרעי, אבל צריך לזכור שאם חלק גדול מהעם רוצה אותו בכנסת זוהי  מהותה של הדמוקרטיה, גם אם זה אומר משהו על הדמוקרטיה בישראל. משטרת מחשבות רק תחריף את חוסר האמון בשיטה הדמוקרטית – בטח כשמקרים דומים גוררים יחס שונה (האם לא ראוי היה למנוע מבוז'י הרצוג ששמר על זכות השתיקה בחקירתו בפרשת העמותות מלהתמודד לכנסת?). בהקשר זה חשוב להזכיר שאחד הגורמים לצמיחתה של ש"ס היה השימוש ברטוריקה שהראתה את ההבדל ביחס שקיבל דרעי לעומת הנשיא לשעבר, עזר וייצמן. אם רוצים לקדם את הדמוקרטיה בישראל. המסר הדמוקרטי הראוי יהיה לאפשר לדרעי להתמודד ולקוות שדרעי יפסיד והמוסר הדמוקרטי ינצח.

דמוגרפיה למתקדמים
תחזיות דמוגרפיות שונות משמשות על מנת להלך אימים על דעת הקהל הישראלית: כך וכך פלסטינים בין הירדן לים, כך וכך חרדים במערכת החינוך בשנת זו וזו וזהו זה. בפועל, התחזיות לא תמיד מתממשות. הסיבה לכך היא משולשת: ראשית, מפאת המניפולציה שנעשית עם הנתונים (מדוע עדיין כוללים את רצועת עזה בחלק מהספירות?). שנית, בגלל תופעות אותן לא ניתן לצפות (כמו גלי עליה). שלישית, מכיוון שחלק מאותן תחזיות מתייחסות לנתונים העדכניים כמצב סטטי מבלי להתחשב במגמות הקיימות. לדוגמא, לא ניתן להסתפק בכך שהנתון העדכני (2009) לגבי שיעור הילודה במגזר החרדי הינו 6.5 ילדים מבלי שמתייחסים למגמת הירידה ברמת הילודה באותו מגזר (15% תוך 8 שנים!). מי שכן עושה עבודה חשובה בתחום הוא יעקב פייטלסון, אשר פרסם לאחרונה מחקר מקיף אודות השלכות המגמות הדמוגרפיות על מערכת החינוך בישראל. מומלץ לקרוא, למרות הגילוי הנאות לפיו המחקר התפרסם במסגרת המכון לאסטרטגיה ציונית בו אני עובד.

ביטוי החופש
לאחרונה גיליתי דרך יעילה להתמודד עם נשים נטולות חוש הומור שאינן אוהבות בדיחות שוביניסטיות. אני מראה להן עד כמה גורלן שפר עליהן באמצעות הפניית תשומת ליבן למצוקתן של הנשים בערב הסעודית אשר אינן מורשות לקבל רישיון נהיגה. העצוב הוא שגם לאחר שיותר להן לנהוג, עדיין לא ברור מי יבצע את החניה. אחרי הכול, אין זה פשוט להחנות גמל.

אשר על המשמורת
לעתים קרובות מדי, מאבקים בין הורים גרושים נעשים על גב ילדיהם. ארגון 'הורות משותפת' אשר מבקש לקדם את התפיסה כי גם האב וגם האם צריכים להיות שותפים מלאים בגידול ילדיהם, הן בזמן שהם נשואים והן לאחר גירושין, מבקש לפעול כדי שחוקי המדינה יאפשרו זאת, ולא יעודדו את המצב הקיים, בו עיקר הנטל (והכיף) נמצא על כתפי אחד מהם. ביוזמת הארגון, אישרה הכנסת בחודש אפריל האחרון את הצעת החוק של דב חנין ויריב לוין בדבר מסירת מידע בעניין ילד קטין לשני ההורים במקרה הצורך. את שאר עצות הארגון ניתן למצוא במדריך להורים המתגרשים שנכתב על ידי גיא רוה ורותי דניאל.

ספטמבר השחור
האם לא כדאי שלפני שההנהגה הפלסטינית דורשת מהאו"ם להכיר במדינה פלסטינית, היא תוכיח קצת רצינות ותקיים בחירות חופשיות על מנת להעניק לעצמה קצת לגיטימציה ציבורית אחרי יותר מ-5 שנים ללא בחירות? אם מדינת ישראל תשכיל להעלות דרישה מסוג זה, אזי מגלי הצונאמי המדיני הצפוי בספטמבר ניוותר כולנו עם צונאמי של חתונות.

15 תגובות:

  1. אתה שואל "מדוע עדיין כוללים את רצועת עזה בחלק מהספירות?" מכך אני מבין שלדעתך לא צריך לכלול את רצועת עזה והתושבים הפלסטינים בה בחישובים ובשיקולים הדמוגרפיים.

    מדוע לא? האם זה בגלל שבשנת 2005 ביצעה ממשלת ישראל בראשות אריאל שרון מהלך שנקרא "התנתקות מרצועת עזה"?

    זה מענין. האם אתה חושב שלאר הכל ההתנתקות מרצועת עזה היתה מהלך נכון ומוצדק? האם כמו אריאל שרון בזמנו אתה חושב כיום שפירוק ההתנחלויות בגוש קטיף היה קרבן כואב אך כדאי אם יאפשר למחוק מספר משמעותי של ערבים מן המאזנים הדמוגרפיים? (חבל מאד שבמצבו הנוכחי שרון כבר לא יכול לקרוא את הטור שלך ולקבל קצת נחת.)

    האם היית בכפר מימון בשנת 2005, מר ארבל? מה היתה אז דעתך לגבי ההתנתקות?

    השבמחק
  2. תתפלא לשמוע, אבל אני חושב שהייתה תועלת בהתנתקות. זה לא מפחית כהוא זה מהעובדה שהנזק בה היה גדול יותר מהתועלת (אה כן, והיא גם הייתה המהלך הכי אנטי דמוקרטי בתולדות מדינת ישראל), אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש בה לטובת ישראל.

    אותה דעה בדיוק הייתה לי ב-2005 וגם היום. מקווה שהיציבות הזו לא מפחידה אותך.

    השבמחק
  3. זה לא מפחיד אותי בכלל, רק מענין אותי לדעת אם הבעת דעה זאת בפומבי גם אז, ואם כן מה חשבו חבריך על כך. האם למשל פרסמת ב-2005 ב"מקור ראשון" את הדעה שיש תועלת בהתנתקות?

    שיהיה ברור, התפיסה שקיים "איום דמוגרפי" ושצריך לראות אנשים חיים וילדיהם כ"איום" היא לא הדעה שלי ולא התפיסה שלי. אני גם לא חושב שניתן יהיה להפריד בין הגדה המערבית לבין רצועת עזה, לספח את האחת ולא את השניה. השאלה שלי היא כמשקיף מן הצד.

    השבמחק
  4. אכן הבעתי את הדעות האלה גם ב-2005. אתה מוזמן לחטט בנבכי הפורום של תא כתום, אני בטוח שתמצא שם דברים מעניינים (אז עוד לא היה לי טור במקור ראשון).
    זה גם יוריד מהזמן בו אתה עושה נזק לעם ישראל ולסיכוי להגיע להסדר.
    ואת תפיסת האיום הדמוגרפי לא אני המצאתי, אלא חבר שלך (שהוא האויב שלי) שהמציא את הביטוי "הרחם הפלסטינית תנצח". אחד קוראים אותו יאסר.

    השבמחק
  5. אם אכן הבעת עמדה את גם בזמן אמיתי, זה בהחלט מספק אותי ואני מוכן לקבל את עדותך בענין.

    אני חושב שההתבטאות ההיא של יאסר עראפת, שבהחלט לא הלהיבה אותי בלשון המעטה, היתה רחוקה מלהיות המלה הראשונה בנושא. הוא נדון בהרחבה בסדר היום הפוליטי של מדינת ישראל לפחות מאז 10 ביוני 1967 ונדמה לי שהיו מי שדברו במונחים כאלה אפילו מוקדם יותר.

    התפיסה שלי היא שיהיה מה שיהיה הגבול של מדינת ישראל, כל מי שחי בתוך הגבול הזה וכפוף לשלטונה של ממשלת ישראל צריך להיות בעל זכות הצבעה לכנסת הבוחרת את הממשלה הזאת. וכמו שכבר כתבתי, תושבי שכם וחברון וגם תושבי עזה עדיין חיים תחת שלטונה של ממשלת ישראל. מי שחיילים ישראליים יכולים בכל רגע ביום ובלילה להכנס אליו הביתה ולקחת אותו לחקירה במרתפי השב"כ חי תחת שלטונה של מדינת ישראל, וגם מי שלא יכול לנהל את הכלכלה שלו כי כל סחורה שהוא רוצה ליבא או ליצא חייבת לעבור דרך מדינת ישראל חי תחת שלטונה של מדינת ישראל.

    אגב, לגבי הבחירות ברשות הפלסטינית, שלא היא הממשלה שתחת שלטונה חיים הפלסטינים מפני שהיא לא ממשלה ואין לה סמכות בשטח, גם הנושא הזה בהחלט נמצא במידה רבה בידיה של ממשלת ישראל ששולטת בשטח. למשל, קרוב לעשרים מחברי הפרלמנט הפלסטיני שנבחר בפעם הקודמת עדיין יושבים בכלא הישראלי. האם מוכנה ממשלת ישראל לשחרר אותם כדי שיוכלו להתמודד על בחירה מחדש? ובכלל, בבחירות לפרלמנט הפלסטיני שתי המפלגות העיקריות המתמודדות הן פת"ח וחמאס. האם מוכנה מדינת ישראל לאפשר לאנשי חמאס לנהל מסע בחירות אינטנסיבי בכל רחבי השטחים הכבושים בלי התערבות צה"ל? זה בודאי ובודאי תנאי חיוני ובסיסי שבלעדיו אין כל אפשרות לקיים בחירות ברשות הפלסטינית. זה כמובן כולל גם את מזרח ירושלים. מזרח ירושלים היא אזור בחירה משמעותי ביותר בבחירות לרשות הפלסטינית, מבחינת הפלסטינים כלל לא יעלה על הדעת לקיים בחירות שאינן כוללות את ירושלים. כיום עמדתה של מדינת ישראל היא שתושב מזרח ירושלים שמתמודד בבחירות הפלסטיניות מטעם חמאס נדון מיד לגירוש מתחומי העיר. איך יכול חמאס להתמודד בבחירות בירושלים בתנאים כאלה? וכמו שאמרתי, בחירות פלסטיניות בלי חמאס לא יעלו על הדעת, ובחירות פלסטיניות ללא ירושלים לא יעלו על הדעת.
    כל זה אגב מדגיש עד כמה הבחירות לרשות הפלסטינית אינן במצב הנוכחי בחירות לממשלה השולטת על הפלסטינים, אלא לגוף חסר כח הנמצא תחת שלטון ישראל. אי אפשר להתחמק מהברירה: או שהגוף שהפלסטינים יכולים כיום לבחור בו יהיה הגוף שגם שולט עליהם בפועל, על ידי כך שישראל תסלק את חייליה מהשטח (ואת חיל הים שלה מחופי עזה) או שהפלסטינים יקבלו כות בחירה לגוף ששולט עליהם.

    השבמחק
  6. מבחינתי, האפשרות שיווצר מצב בו 45% או 55% מבעלי זכות הבחירה לכנסת יהיו פלסטינים אינו "איום". זאת יכולה להיות תוצאה לגיטימית ומתחייבת ממצב בו מדינת ישראל תקבע את גבולותיה במקום מסוים ותנהג במסגרת הגבולות האלה כפי שמדינה דמוקרטית חייבת לנהוג. אם אתה וחבריך רואים את האפשרות הזאת כ"איום", אתם צריכים לוותר על השאיפה לגבולות שיממשו את "האיום" הזה.

    השבמחק
  7. תתפלא אדם, אבל אנו חולקים שאיפות דומות. גם אני חושב שראוי שכל מי שנמצא בגבולות מדינת ישראל חובה שתהיינה לו זכויות אזרחיות מלאות, כך שאתה יכול להפסיק לחזור לנקודה הזו. למקרה שתהית, השאיפה הזו גוברת על השאיפה להגדיל את הטריטוריה של המדינה היהודית.

    אבל, וזו נקודת המחלוקת בינינו, השאלה היא מהו הפתרון שיביא לשלום בר קיימא לאזור? מדינה פלסטינית (לא, לפחות לא בעתיד הנראה לעין) או מדינה דו לאומית גדולה (גם לא, הסבר בהמשך). למרות שהמצב הקיים הוא רחוק מאד מלהיות אידאלי, הוא עדיף עשרות מונים על האופציות האחרות (יוכיחו הפיגועים בתקופת אוסלו, האינתיפאדה השנייה וההתנתקות ).

    לגבי הבחירות ברשות הפלסטינית, אני לא יודע על מה אתה מסתמך, אבל בבחירות של 2006, החמאס זכה ב-4 מתוך 6 מושבים שהוקצו למזרח ירושלים -
    http://www.elections.ps:90/admin/pdf/Final_Result_PLC_Dist_Seats_2_En.pdf
    וכן, אם מדובר במחבלים, מצידי שישבו בכלא. אין לי כוונה לאפשר למחבלים להסתובב חופשי רק בגלל שהם גם חברי פרלמנט ברשות הפלסטינית.

    ולגבי האיום הדמוגרפי, אתה יכול להתעלם מזה, אבל זה איום מהסיבה הפשוטה - ברגע שיהיה פה רוב ערבי, המדינה תפסיק להיות דמוקרטית (וגם לך לא יזכרו שהיית בצד של הטובים, אל תדאג). לכן, מדינת ישראל חייבת להישאר יהודית על מנת להיות דמוקרטית.

    השבמחק
  8. מצטער להגיד שאני לא מאמין לך. ההצהרה "גם אני חושב שראוי שכל מי שנמצא בגבולות מדינת ישראל חובה שתהיינה לו זכויות אזרחיות מלאות" היא, בשפה מנומסת, אי-אמת. אחזור שוב: אינני מאמין לך, ההצהרה שלמעלה בהחלט אינה נכונה ואינה מבטאת את דעתך האמיתית. דעתך האמיתית היא הפוכה.

    המצב במציאות הוא שמדינת ישראל שולטת על מליוני פלסטינים כבר ארבעים וארבע שנה בלי להעניק להם זכויוןת אזרח מלאות (וגם לא חלקיות) ואת חושב שהמשך המצב הזה הוא "לא אידאלי אבל עדיף עשרות מונים על הפתרונות האחרים". מסקנה: במציאות אתה בהחלט לא חושב ש"כל מי שנמצא בגבולות מדינת ישראל חובה שתהיינה לו זכויות אזרחיות מלאות". במציאות אתה חושב שבשום פנים ואופן אסור שלכל מי שנמצא בגבולות מדינת ישראל יהיו זכויות אזרחיות מלאות.

    מה שמענין אותי הוא אך ורק דעתך לגבי המצב הקיים במציאות, מה צריכה מדינת ישראל לעשות בשנת 2011 ומה צריכות להיות תכניותיה הקונקרטיות לשנת 2012 ושנת 2013. עם כל הכבוד, לגמרי לא מענין אותי מה אתה חולם בלילה ומה החזון שלך לימות המשיח.

    ןאגב, אתה יכול להמשיך לעקוץ את הפלסטינים על אי קיום בחירות לרשות הפלסטינית, אבל ברגע שאתה מגדיר את אחת משתי המפלגות העיקריות האמורות להשתתף בבחירות הפלסטיניות כארגון טרור שחברי הפרלמנט הנבחרים שלו צריכים לשבת בכלא, ברור ומובן מאליו שאתה מתנגד לקיום בחירות בקרב הפלסטינים.

    אגב, פלסטינים רבים שאני מכיר חושבים שלא צריך לקיים אצלם בחירות כל עוד לישראל יש זכות להתערב בשאלה מי ישתתף בבחירות ומי לא ישתתף, וכל עוד יש לה אפשרות לעצור את חברי הפרלמנט הנבחרים. את הבחירות לדעתם (ואני נוטה להסכים) צריך לקיים רק אם יוכלו להגיד לישראל "זה לגמרי לא ענינכם מי משתתף אצלנו בבחירות כמו שלא עניננו מי משתתף בבחירות לכנסת. אם כח של צה"ל ינסה לחדור לשטח פלסטיני ולעצור חבר פרלמנט נבחר שלנו, כוחות הביטחון הפלסטינים יראו בכח הה פולש זר שמפר את ריבונות מדינת פלסטין וינהגו בו בהתאם".

    השבמחק
  9. אם אתה לא מאמין לי, זו כבר בעיה שלך יקירי. בדיוק כמו שאני לא אאמין לך אם תאמר שאתה רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית. שים לב, שאני לא טורח להתווכח איתך על דברים לגביהם אני לא מאמין לך או שאנו חולקים אמונות שונות.

    לגבי החמאס כארגון טרור - אם זה הולך כמו טרוריסט, מתפוצץ כמו טרוריסט ומסתתר כמו טרוריסט - זה טרוריסט. והמקום שלו לא יכול להיות באף פרלמנט. לא פלסטיני ולא אחר.

    השבמחק
  10. אם זה הולך כמו טרוריסט, מתפוצץ כמו טרוריסט ומסתתר כמו טרוריסט - זה טרוריסט. והמקום שלו לא יכול להיות באף פרלמנט. כנראה שנפלה איזו טעות כאשר מנחם בגין ויצחק שמיר נבחרו לכנסת ישראל ועוד יותר כאשר גם הגיעו שניהם לכהונת ראש ממשלה.

    אני מעולם לא טענתי שאני "רוצה" שמדינת ישראל תהיה מדינה יהודית. אני אינני ציוני, מעולם לא טענתי שאני ציוני, ומעולם לא העמדתי פנים שהיותה של מדינת ישראל "מדינה יהודית" הוא מבחינתי ערך או דבר רצוי כלשעצמו. אני מכיר בעובדה המוצקה והבלתי מעורערת שרובם המוחלט של אזרחי ישראל היהודים כן רואים בכך דבר יסודי ובסיסי ביותר בהכרתם ובתודעתם, ורואים בו את עיקר משמעותה וסיבת קיומה של מדינת ישראל, וזהו ביטוי מובהק לזכות ההגדרה העצמית שלהם כמו שמדינה פלסטינית תהיה ביטוי לזכות ההגדרה העצמית של הפלסטינים.
    לכן, אפילו היה ניתן לכפות על אזרחי ישראל לחיות במדינה שאינה יהודית, לא היתה הצדקה לכפיה כזאת. אבל החשש מכך, כלומר מהקמת מדינה דמוקרטית אחת מן הים או הירדן, בהחלט יכול להביא את אזרחי ישראל היהודים להסכים להקמת מדינת פלסטין לפי גבולות 1967.

    כשלעצמי, "מדינה יהודית" וציונות בהחלט אינם משוש נפשי. יש לי הסתייגות עקרונית מהציונות, לא רק מבחינה פלסטינית אלא קודם כל ומלכתחילה מבחינה יהודית. הציונות בעצם טבעה ומהותה מהווה כניעה לאנטישמיות וקבלת הטיעון הבסיסי של האנטישמים - דהיינו, שהיהודים הם נטע זר בארצות בהן הם חיים, אפילו כאשר נולדו וחיו בהן מאות שנים והן מדברים את שפתן כשפת אם ותרמו תרומות חשובות לתרבותן.

    לדעתי גרמה התנועה הציונית עוול קשה וחמור לעם היהודי. בעצם הציוני אמר לאנטישמי "אתה צודק, אני כאן נטע זר ואני צריך לעוף מכאן, רק בבקשה אל תהרוג אותי ואני כבר אדאג לגרש מכאן את עצמי". אני חושב שהיה בהחלט בלתי מוסרי כלפי היהודים האחרים שלא היו ולא רצו להיות ציונים, וכאשר בא הציוני לשמש כ"תנא דמסייע" לאנטישמי.

    הרצל כידוע נהפך לציוני לאחר שנחשף להתפרצות האנטישמיות בצרפת בזמן פרשת דרייפוס. מה שפחות מוזכר במערכת החינוך שלנו הוא שהרצל היה יהודי אוסטרי, אורח בצרפת. יהודי צרפת עצמם ברובם לא הסיקו מסקנה ציונית. המסקנה שלהם היתה להאבק בתוך החברה הצרפתית על שוויון הזכויות שלהם כיהודים, בשיתוף פעולה עם אנשים הגונים לא יהודים כגון אמיל זולא. והם ניצחו - לא רק שדרייפוס אישית נוקה מאשמה והוחר לצבא (הוא היה גנרל במלחמת העולם הראשונה) אלא הכוחות הגזעניים והאנטישמיים בצרת הוכו מכה קשה.

    כמובן, ישנם מצבים בהם היהודים נאלצו לנוס על נפשם. ברור שבשנות השלושים של המאה שעברה היהודים היו צריכים לברוח מאירופה כמה שיותר מהר. גם כך, אני לא בטוח שהתנועה הציונית נתנה את הפתרון האופטימלי, בכך שהתעקשה שכל היהודים בעולם חייבים להידחס אך ורק לארץ אחת קטנה וזאת אך ורק מפני שאבותינו גרו כאן לפני 2000 שנה. אני חושב שאילו באותן שנות השלושים היתה במקום התנועה הציונית תנועה יהודית מיליטנטית שדורשת במפגיע מכל ארצות העולם להעניק מקלט ליהודים הנרדפים מאירופה, אפשר היה להציל הרבה יותר מהם. לדוגמא אחת קטנה - הספינה המפורסמת סנט לואיס שהיהודים על סיפונה שוטטו בין נמלים ביבשת אמריקה ולא הורשו לרדת באף אחד מהם ובסוף נאלצו לחזור לאירופה וחלק גדול מהם נספו בשואה.

    בדרך כלל מביאים את הסיפור הטראגי הזה כהוכחה לצדקת הציונות. אני רואה אותו קצת אחרת. אחרי הכל, לתנועה הציונית היה פתרון מעשי למקרים כאלה בדיוק, רק שהיא לא הפעילה אותו באמריקה. תנועה מיליטנטית לא ציונית שמטרתה להציל יהודים בכל דרך ובכל מקום היתה יכולה בהחלט להנחית לילה אחד את היהודים מהספינה סנט לואיס על חוף שומם בפלורידה, לארגן להם יהודים בניו יורק שיסתירו אותם בבתיהם, לארגן להם מסמכים מזויפים - והיו כולם ניצלים. אבל תנועה כזאת לא היתה באמריקה, התנועה הציונית עשתה מעשים כאלה אך ורק בארץ אבותינו, וכך נוסעי הסנט לואיס הגיעו לאושוויץ במקום לניו יורק.

    בקיצור - כל זה חשבון היסטורי שיש לי עם הציונות, בלי קשר עם מה שהציונות עשתה לפלסטינים. קודם כל, מה שהציונות עשתה ליהודים. אבל אין טעם לבכות על חלב שנשפך (או מדויק יותר, דם שנשפך). אילו היתה קיימת במציאות אפשרות לעלות על מכונת זמן ולשנות את ההיסטוריה, מאד הייתי רוצה לחזור לוינה של סוף המאה ה-19 ולדבר אישית עם הרצל ולנסות לשכנע אותו שיש דרך טובה יותר. מכיון שמכונות זמן קיימות רק בספרי מדע בדיוני ואת ההיסטוריה אי אפשר לשנות, אני יכול רק לנסות להשיג את הטוב ביותר במצב שהתנועה הציונית פעלה כפי שפעלה והקימה מדינה שבה נולדתי, ובה אני חי ושפתה היא שפת האם שלי.

    בקיצור – לאחר כל הקטע הארוך הזה: אני לא טוען שאני רוצה מדינה יהודית. אתה טוען שאתה בעד זכויות דמוקרטיות לכל. אני חושב שאני הכנה בין שנינו.

    השבמחק
  11. א. אם אתה משווה בין בגין לערפאת או לכל טרוריסט ערבי אחר, אתה ממש, אבל ממש צריך ללמוד קצת היסטוריה.

    ב. יפה, אז עברנו שלב - אתה מודה שאינך ציוני. עכשיו אני אזכיר לך שעד השואה התנועה הציונית היוותה מיעוט קטן בעם היהודי. כל הפתרונות שהציעו קבוצות לא ציוניות אחרות לא הוכיחו את עצמן. נכון להיום, במבחן ההיסטוריה, התנועה הציונית ניצחה ובגדול. יעידו על כך 63 שנות עצמאות, ריבונות ושגשוג, אחרי מאבק הירואי של דורות לפני קום המדינה. להזכירך, נולדת פה הרבה בזכות ההצלחה של התנועה הציונית. מותר לך לא להיות ציוני, אבל רצוי לא להיות כפוי טובה.

    ג. אם באמת היית הכנה מבין שנינו, היה עדיף שתהגר מהארץ. אם אינך מאמין ברעיון הציוני זה ממש בסדר. אף אחד לא מכריח אותך להיות פה (חוץ ממשכורת אירופית שמספקת לך משרה מפנקת בישראל). אבל זה לא אומר שאתה צריך להרוס את מה שהושג פה במאה השנים האחרונות. אין צורך שתשלח גלויה.

    השבמחק
  12. א. הנה רשימה חלקית של פעולות האצ"ל:הנה רשימה חלקית: פצצה שהוטמנה בעיר העתיקה בירושלים, וכדי חלב ממולכדים שהונחו בשוק הערבי של חיפה באותו יום, 4 ביולי 1938 (49 הרוגים, עשרות פצועים); ירי על אזרחים ערבים מאחורי בית החולים שערי צדק, ליד בית קברות המוסלמי במרכז ירושלים וליד שכונת בית ישראל החדשה (אותו יום); שבעה הרוגים ערבים בפיגועי ירי בתל אביב ביולי 1938; פצצה שהושלכה על אוטובוס ערבי ברחוב יפו בירושלים (שלושה הרוגים, 12 פצועים), עדיין יולי 1938; מוקש בשוק הירקות בעיר העתיקה בירושלים, 15 ביולי 1938 (לפחות עשרה הרוגים); מוקש חשמלי בשוק הערבי בחיפה, 27 ביולי 1938 (לפחות 23 הרוגים); פצצות בשווקים בירושלים, חיפה ויפו, אוגוסט 1938 ופברואר 1939 (85 אזרחים הרוגים); עשרות מוקשים שהונחו בדרכים ובשבילים המובילים לכפרים ערביים שונים במהלך 1938 ו-1939 (מספר לא ידוע של הרוגים); מוקש בבית הקולנוע הערבי "רקס" בירושלים (מאי 1939, 18 נפגעים בדרגות שונות); חמור ממולכד בשוק הערבי ביפו ביוני 1939 (20 הרוגים). זה עוד לפני שמנחם בגין קיבל את הפיקוד, אבל בהחלט לא ידוע לי על שום פיגוע על ידי ארגון פלסטיני כלשהו שנהרגו בו אותו מספר אנשים כמו בפיצוץ מלון המלך דוד. בקיצור, "מה שנראה כמו טרוריסט, הולך כמו טרוריסט ומתפוצץ כמו טרוריסט"...

    השבמחק
  13. ב. אני לא "מודה" שאינני ציוני. אני מצהיר על כך במפגיע כדי שלא תהיה חס וחלילה טעות ומישהו יחשוב שאני ציוני. המלה "ציוני" מבחינתי בהחלט אינה מחמאה.
    אגב, אני מוכן לחלוק על ההנחה שהפתרונות שהציעו קבוצות לא ציוניות "לא הוכיחו את עצמם". הפיתרון שהציעו הרבה קבוצות יהודיות כאלטרנטיבה לציונות - השתלבות היהודים בחברה בה הם חיים כאזרחים שווי זכויות הוכיחה את עצמו כהצלחה אדירה בארצות הברית ומערב אירופה של היום.

    הרצל בעצמו ורבים אחרים ממייסדי הציונות התחילו כלא-ציונים אשר קיוו להשתלבות של היהודים בכלל (ושל עצמם בפרט) בחברה של זמנם, נתקלו במחסום של אנטישמיות והגיעו למסקנה שזה בלתי אפשרי והיהודים לא יזכו לעולם לשוויון זכויות. מבחינה היסטורית היתה זאת מסקנה לגמרי מוטעית.

    אכן, היתה השואה - הזוועה הנוראה ביותר לא רק בהיסטוריה היהודית אלא בהיסטוריה האנושית בכלל.
    להסיק מהשואה ש"התנועה הציונית ניצחה בגדול במבחן ההיסטוריה" זה בעצם להגיד "איזה יופי, היטלר שלח לתאי הגזים את אנשי הבונד ואת הרבנים החרדים ואת הליברלים היהודים שרצו להיות אזרחים גרמנים שווי זכויות, ונשארנו רק אנחנו בשטח - איזה יופי, איזה ניצחון אדיר!" כל הכבוד!

    אכן, אין ספק שבשנות השלושים של המאה שעברה היהודים היו צריכים לברוח על נפשם מאירופה וכל מי שהציע להם להישאר בה טעה בגדול (וגם שילם במחיר היקר ביותר על טעותו). כמו שכבר ציינתי (לא טרחת להתייחס לכך) אני לא חושב שהתנועה הציונית נתנה את התשובה האופטימלית להצלת מקסימום יהודים מהזוועה הזאת. לעניות דעתי, התמקדות בארץ אחת בלבד מכל ארצות העולם כמקום מקלט אחד ויחיד ליהודים רק מפני שאבותינו גרו פה לפני 2000 שנה. אילו היתה בשנות השלושים תנועה יהודית מיליטנטית שדורשת במםגיע מכל מדינות העולם לתת מקלט ליהודים נרדפים, היו ניצולים הרבה יותר.
    בן גוריון אמר באותה תקופה שאם אפשר להציל את כל הילדים היהודים מגרמניה בארצות אחרות או חצי מהם בארץ ישראל הוא יעדיף להציל חצי בארץ ישראל. ממש כל הכבוד להומניות הציונית!

    אגב, "ניצחונה" של הציונות על הקבוצות היהודיות הלא-ציוניות נובע במידה רבה ממקריות של התנהלות מלחמת העולם השניה - כלומר, מן העובדה שהנאצים הצליחו לכבוש את פולין ואילו צבאות רומל הובסו באל-עלאמיין ולא הצליחו להגיע לכאן. זאת בהחלט לא הייתה תוצאה בלתי נמנעת. אילו היה מונטגומרי גנרל קצת פחות טוב וצבאות רומל היו חס וחלילה מגיעים לכאן, לא היה נשאר שריד וזכר מן המפעל הציוני. הברון הירש, שרצה לישב את היהודים בארגנטינה, אמר להרצל: "אתם רוצים לברוח מאירופה אבל אתם לא בורחים מספיק רחוק".

    בכל אופן, למרבה המזל גרמניה הנאצית התגלתה כאפיזודה חולפת בתולדות האנושות. מאז 1945 היהודים בארצות המערב נהנים משוויון זכויות כפי שלא היה להם מעולם בהסיטוריה, והפסימיזם של מייסדי הציונות שחשבו שלעולם אי אפשר יהיה להתגבר על האנטשימיות הוכח כמוטעה. אני מסופק אם הרצל, אילו היה נולד היום באמריקה, בכלל היה מעלה על דעתו להיות ציוני.

    השבמחק
  14. ג. אכן, אני נולדתי פה במדינה שאותה יצרה התנועה הציונית. נודלתי פה לא "הרבה בזכות ההתלחה של התנועה הציונית" אלא לחלוטין בזכות זאת - אילו לא היתה התנועה הציונית אני לא הייתי נולד פה. אני לא בטוח שזה ממש צריך להביא אותי לתחושה של הכרת תודה, לפעמים זה מביא אותי לתחושה של גועל נפש. אבל לטוב או לא לרע, זאת המדינה שלי והעברית שפת האם שלי והצפון הישן של תל אביב הוא המקום שאני מרגיש בו הכי בית בכל העולם, ואין לי שום כוונה לעזוב אי פעם את הארץ הזאת. אף אחד לא יוציא אותי מפה, לא יהודי ולא ערבי. אילו הייתי נולד ברוסיה אני מניח שהייתי מרגיש שרוסיה היא ארצי והרוסית היא שפת אמי ומוסקבה היא עירי ותפקידי כאזרח בעל הכרה הוא לשנות את המצב בארצי ולהאבק בשלטונו הנבזה של פוטין ולהאבק על זכויות הצ'צ'נים המדוכאים בידי הצבא הרוסי. אני לא חושב שהיה עולה על דעתי לעזוב את רוסיה. בדיוק באותה צורה, מכיון שנולדתי בישראל הרי אני מרגיש שישראל היא ארצי והעברית היא שפת אמי ותל אביב היא עירי ותפקידי כאזרח בעל הכרה הוא לשנות את המצב בארצי ולהאבק בשלטונו הנבזה של נתניהו ולהאבק על זכויות הפלסטינים המדוכאים בידי צבא ההגנה לישראל - ובהחלט, כמה שהאץ הזאת לא פעם מגעיה ומדכאת, אין לי שום כוונה לעזוב אותה.

    מטרתה של הציונות הייתה ליצור דוד של אנשים שיוולדו בארץ והחיים בארץ הזאת יהיו מבחינתם לא החלטה אידאולוגית של "נקום ונלך אל ארץ אבותינו" אלא זה יהיה מבחינתם הדבר הנורמלי והמובן מאליו - אדם חי את חייו בארץ בה הוא נולד. והנה, אני (ועוד הרבה כמוני) הוכחה לכך שהמטרה הזאת הצליחה.

    ד. לא שאני חייב לך איזה דין וחשבון, אבל אני לא מקבל שום "משכורת אירופית מפנקת" ותנועת גוש שלום שאני הדובר שלה לא מקבלת ולו אגורה אחת מאת ממשלה זרה כלשהי. פרנסתי על משרד הדפסות ותרגומים קטן שאני ואשתי מחזיקים בחולון.
    לא שאני רואה איזה פסול בכך שישנם ארגוני שלום וזכויות אדם שאכן מקבלים סיוע אירופי. מי שישרוש א ארצות אירופה יפסיקו לממן ארגונים בישראל צריך במקביל לדרוש שממשלת ישראל תפרק את איפ"ק, תוותר על כל מעורבות בפוליטיקה הפנימית של ארצות הברית ושל מדינות אחרות, ותפסיק לגלות ענין בשאלה מי נבחר לסנאט ולבית הנבחרים של ארצות הברית ומה עמדותיו כלפי מדיניות ממשלת ישראל. טול קורה מבין עיניך...

    השבמחק
  15. א. אני לא מקבל את ההשוואה. בימים ההם היה מאבק אלים בין היהודים לערבים ולא משנה מי התחיל אותו (הם!). בשל נסיבות התקופה (המנדט הבריטי) המלחמה הזו קיבלה צורה של מלחמת אזרחים. איך שלא תקרא לזה (גם החוקרים חלוקים אם זה נחשב טרור), מבחינתי זה היה חלק לגיטימי במאבק, גם אם פה ושם יתכן והיו טעויות. גם הדוגמא של פיצוץ מלון המלך דוד רחוקה מלהיות מושלמת - ברור שלא זו התוצאה אליה חתרו באצ"ל, לראייה מספר ההרוגים היהודים הגבוה (17).

    ב. אתה קורא למודל האמריקאי הצלחה, וזו זכותך. אבל זה מכיוון שאם אני מבין נכון, אתה לא רואה ערך בשימור העם היהודי כעם (או לחילופין הדת היהודית). אני כן, ולכן אני חושב שעדיף לעם היהודי ולדת היהודית לחיות במדינה יהודית.

    ג. זכותך להישאר פה ואין צורך שתקום בכל בוקר ותודה לתנועה הציונית. רק קח בחשבון שלתנועה הציונית יש עוד מטרות שטרם הוגשמו (מלבד לחיות חיים נורמליים). אם הן יפריעו לך לישון בצהריים, אני מתנצל מראש.

    ד. אתה אכן לא חייב לי דין וחשבון, ובמידה ואתה לא מקבל משכורת מפנקת מגוש שלום, קבל את התנצלותי [אך שים לב שכשייחסתי מימון אירופי לגוש שלום לא התכוונתי בהכרח לכסף ממשלתי].

    השבמחק