יום שישי, 26 באוגוסט 2011

לא אקטואלי - 26.8.11


בירה קלה
ביום שישי שעבר החלה לפעול הרכבת הקלה בירושלים. נפלה בחלקי הזכות להיות בין אלפי הנוסעים שלא התאפקו ונדחסו אל הרכבת כבר ביומה הראשון, לאחר שנים ארוכות של ציפייה. למרות כל הטענות והתלונות, הפכה ירושלים לעיר הראשונה עם רכבת קלה. מעניין אם הבירה תהיה עכשיו קצת פחות כבדה.

על נהרות בבל
אחד הנושאים הפופולאריים ביותר בשנים האחרונות לדיון בקרב יהודי ארצות הברית הוא השיח סביב הזכות לבקר את מדינת ישראל, בניגוד לתפיסה הקלאסית שטענה כי על יהודי ארצות הברית להתייצב לצידה של מדינת ישראל שפועלת בהתאם למדיניות לפיה נבחרה באופן דמוקרטי. על הגל החדש רוכב גם הגיליון השלישי של 'דרשני', כתב עת חדש מטעם מכון הרטמן, אשר מביא אסופה של מאמרים שעניינם פתיחת דף חדש ביחסי יהדות העולם ומדינת היהודים. מומלץ במיוחד מאמרו של יוסי קליין הלוי, אשר לא נוהה אחר הזרם, ותולה את השותפות החדשה בין יהדות התפוצות לאזרחי ישראל בהבנה הדדית של הצרכים, הדילמות והאילוצים של אלה את אלה.

אשם צבאות
בשל ביקורת ציבורית עזה נגד תוכנית הלימודים באזרחות, עורך משרד החינוך בשנתיים האחרונות מספר שיפורים משמעותיים, ובכללם החלפתו של ספר הלימוד המרכזי 'להיות אזרחים בישראל'. אחד הספרים החדשים אשר יוכלו לשמש את מורי ישראל בשנה הקרובה יהיה ספרו המצוין של פרופ' אבי דיסקין 'משטר ופוליטיקה בישראל'. מדוע מצוין? כי הליקוי היחיד אותו מצא עיתון הארץ, אשר ביקש להוציא את דיבת הספר רעה, הוא הקביעה כי "חלק גדול מן הפליטים (הפלסטינים ב-48') לא גורש מישראל, אלא עזב מרצונו, או בשל קריאה מצידם של מדינות ערב וצבאותיהם". חבל רק שהכתבת שכחה לציין כי קביעה זו מתבססת מפורשות על דבריו של מחמוד עבאס, הוא אבו-מאזן.

ירוקים יקרים
החברה להגנת הטבע פנתה השבוע לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבקשה להפעיל את סמכויות הפיקוח והאכיפה שלה לפינוי מבנים משיבולת, ישוב שהוקם לפני כחודש על רכס טורעאן. המועצה האזורית גליל תחתון תומכת בהקמת הנקודה החדשה, אשר את הקמתה אישרה ממשלת ישראל כבר בשנת 2001, בעיקר בשל מצוקת הדיור באזור. כחובב סביבה וטבע, אשר מבין שאנשים גם צריכים לגור איפשהו, אני מחכה ליום בו הארגונים הירוקים ימפו את המקומות בהם ניתן לבנות. בינתיים הקולות הירוקים נשמעים כמו פזמון חוזר: לא לבנות גבוה מדי, לא לבנות קרוב לים, לא לבנות בשטחים פתוחים, לא לבנות בשטחים ולא לבנות בכלל...

שלום בארץ
ביום חמישי הקרוב ייערך בעפרה כנס הפעילים הראשון של תנועת ארץ שלום, אשר מבקשת לקדם את השלום והדיאלוג בין התושבים היהודים בשטחי יהודה ושומרון לבין התושבים הפלסטינים בשטחי הרשות הפלסטינית. הנחת היסוד של החברים בתנועה היא שתושבי יהודה ושומרון, יהודים וערבים, עומדים לחיות זה לצד זה עוד שנים רבות ושהפרדיגמה של הסכמי שלום בין מנהיגים אינה מוכיחה את עצמה. אמנם אני מתקשה להיות אופטימי לגבי היכולת של דרך זו להוביל לשלום כולל, אך לזכות היוזמים ייאמר ששכנות טובה (בניגוד להסכמי שלום), מעולם לא הרגו אף אחד.

ביקורת בתיאוריה
בימים אלה נמלאו לכתב העת 'תיאוריה וביקורת' עשרים שנות פעילות לא כל כך מבורכת. מדובר בכתב עת הנשלט בידי אינטלקטואלים מן השמאל הרדיקלי אשר מהווה את הבמה המרכזית לקידום תיאוריות פוסט ציוניות, במסווה של פוסט מודרניזם. מדוע מסווה? מכיוון שאין סיכוי בעולם שהלאומיות הפלסטינית (ולאומיות היא רעיון מודרני) תזכה בכתב העת ליחס המזלזל לו זוכה הלאומיות היהודי. בהקשר לתופעות מסוג זה ניתן להביא את דבריו של מרק ביוקנן בספרו החדש, 'האטום החברתי', כשהוא מצטט את ההיסטוריון הבריטי ג'פרי אלטון אשר כינה את הפוסט מודרניזם "המקבילה האינטלקטואלית לקראק" בגלל הסגנון המפתה והמתיר-כל של בניית התיאוריות שלו, המשחרר את המחבר מכל אחריות לחשיבה עקבית.

ליכוד הבית היהודי
היום בצהריים יערך בחיפה טקס הכלולות של דוברת הליכוד, נוגה רפפורט ונחי כץ, יועצו של השר דני הרשקוביץ מהבית היהודי. מי שרוצה מוזמן לראות בכך רמז לאיחוד פוליטי מתבקש. את תגובת דוברת הליכוד לא ניסיתי להשיג.

תגובה 1:

  1. בהקשר לאייטם "אשם צבאות": קראתי בספר "ימים רבים, אוטוביוגרפיה" של שולמית הראבן סיפור/רשימה/כתבה בשם "מחבל", ובו הופיע משפט לגבי אנשי כפר משנת 48 וכתוב שהם דווקא עזבו ולא גורשו, ניסוח שאי אפשר להבינו אחרת מאשר משפט המרמז על כך שהנסיבות שלהם מהוות דוגמא לא שכיחה ולכן חשוב לציין את הנסיבות המיוחדות הללו. התעצבנתי והפסקתי לקרוא.
    דווקא היו בספר סיפורים מרגשים: "העד", "במעברות".

    השבמחק