יום שישי, 23 בספטמבר 2011

לא אקטואלי - 23.9.11


מסורת של מלחמות דת
אתמול בלילה, לפני 120 שנים, הובאה לקבורה דבורה, אשתו הראשונה של אליעזר בן-יהודה. את מה שקרה באותו הלילה, תיאר איתמר בנה בן ה-9, במאמרו 'עם שחר עצמאותנו': "...הם (האשכנזים הירושלמים) לא יתנו להביאה למנוחות בבית הקברות האשכנזי... אבי עמד נדהם רגעים מספר... נחפז העירה, עד מהרה חזר, ואיתו חבורה מבני העדה הספרדית אשר ראשיה לא הצטרפו אל הקנאים שרדפו את אבי עד חרמה. כאן ניטשה מלחמה בין הקברנים משתי העדות ליד הגופה היקרה... כבמגע קסם רפו ידי האשכנזים. הדובר בשמם יצא את המערכה מרוב פצעיו, והקברנים... הביאוה להר הזיתים למקום מנוחתה נצח...". דרושים לנו היום עוד מאותם ספרדים עם טעם (של פעם).

לאות החקלאות
ביום ראשון הקרוב יערוך מכון דש"א (דמותה של ארץ) יום עיון שעניינו בחינת היבטים סביבתיים בהקצאות וניהול קרקע חקלאית. מטרת היום היא לקדם דיון ציבורי סביב הנושא הנדון בימים אלה בוועדת רוטקופף לבחינת המדיניות לניהול קרקע חקלאית. מטבע הדברים, כשמדובר במכון המחקר של החברה להגנת הטבע, כשבוחנים את סדר היום המתוכנן ליום העיון, מגלים שעיקר השיח נסוב על שיקולים סביבתיים וקולה של האידיאולוגיה הציונית, אשר התבססה רבות על חקלאות ותפיסת קרקע, אינו נשמע. הדברים נכונים במיוחד כיום, כשהמכון לחקר מדיניות קרקעית ושימושי קרקע אשר פעל במסגרת הקרן הקיימת לישראל, נסגר ובצדק, לאחר ששימש בעיקר כמנגנון לחלוקת ג'ובים ותו לא.

בין תשובה לשבות
את הדתיים ניתן לחלק לשניים: אלה שבימים הנוראים לא יסכימו להתרחק ממושבם הקבוע בבית הכנסת שלהם, ואלה שישמחו להזדמנות לברוח ולהתאוורר בבתי הארחה ותפילה אחרים. פיתרון מקורי לחברי הקבוצה השנייה אותו אימצתי אני בשנים האחרונות הוא להצטרף לגרעיני המתנדבים של שבות עם. מדובר בארגון הפועל לסייע בקליטתם של עולים חדשים מאתיופיה בזמן שהותם במרכזי קליטה. בתקופת החגים מרחיב הארגון את פעילותו ומתנדבים רבים מתקבצים מכל רחבי הארץ על מנת לסייע בקיומם של תפילות ושאר מנהגי החג. גם השנה, ישמח הארגון לקלוט מתנדבים ומתנדבות חביבים וסובלניים לפחות כמו העולים אשר לחלקם זו הפעם הראשונה לחגוג את מועדי תשרי כהלכתם.

משנכנס אדר
עם תחילת שנת הלימודים פרסם עיתון העיר מוסף חינוך מיוחד הכולל את 50 המשפיעים על החינוך במדינת ישראל. בחמישייה הראשונה התגלתה דומיננטיות של שמות אשר נבחרו בעיקר בשל השפעתם על אופן הוראת האזרחות בישראל, ביניהם ראש המזכירות הפדגוגית, ד"ר צבי צמרת והפרופסורים ידידיה שטרן ואשר כהן, ראשי ועדת המקצוע בעבר ובהווה. בעוד הבחירה התבססה על התהודה התקשורתית, בפועל המשפיעים האמיתיים נמצאים הרחק מאור הזרקורים. במקרה זה, האדם בעל ההשפעה הרבה ביותר על לימודי האזרחות בישראל, הוא אדר כהן, המפקח המרכזי על הוראת המקצוע, מינוי בצלמה ובדמותה של שרת החינוך הקודמת, יולי תמיר, ובעבר עוזר מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. אדר כהן, אשר חולש על תקציבי ענק, מכשיר סגל מדריכים ייחודי למקצוע זה, עדיין משפיע על בחירת ספרי הלימוד וקובע אם ומתי לכנס את ועדת המקצוע, משתמש במנגנון ככלי שרת בידיו שלו בכדי למנוע כל שיפור בתוכנית הלימודים שאינו לרוחו. ולמי שחושב שמדובר במינוי מקרי בלבד נספר כי כהן החליף בתפקיד את אסתי ברנד אשר פוטרה בשל היותה מתנחלת מקדומים ולימים זכתה בתביעה בבית הדין לעבודה שקבע כי פיטוריה היו שרירותיים.

מנשרים קלו
צדקנות רקובה
הומניסטים בגרוש
במעילים של פרווה
מבדילי הגירוש
ליצני המוסר
יצרני החומות
במבט מיוסר
מקימים גטאות
מזהים את המילים? כנראה שלא. יובל שנים של רוק ישראלי משגשג לא הצמיח אמנות אוונגרדית שקוראת תיגר על אליטות פסיאודו-ליברליות. ערב סיומה של תשע"א, ביום שלישי הקרוב, תיערך במועדון הסאבליים התל-אביבי הופעת ההשקה של ההרכב החדש 'קולנשר והיונים'. מי שמעדיפים לשלוט על עוצמת הדציבלים ולהתחבר יותר למילים, יוכלו להסתפק בערכת 'תל אבסורד', מארז הכולל ספר שירה ודיסק.

מזרח תיכון חדש
הישראלים שהמליצו על אוסלו, דחפו לבריחה מלבנון, בירכו על ההתנתקות, ממליצים עכשיו שנכיר בפלסטין. משום מה, אני לא סומך עליהם. להלן הצעה הנגדית, הגיונית לא פחות: ממשלת ישראל צריכה ללכת לקראת הפלסטינים ולרגל החזרת השגריר מירדן לבקש מהאו"ם להכיר בירדן בתור המדינה הפלסטינית. למצרים שמבקשים לפתוח את הסכם השלום יוצע שלום קר: אנחנו ניקח את החלקים החמים של סיני והמצרים את הקרים. במקרה והסורים יחממו את הגזרה, יורחב אתר החרמון.

או"ם

13 תגובות:

  1. כנראה החמצת את הצהרתו של מלך ירדן, כי הודעה של מדינת ישראל שירדן היא המדינה הפלסטינית תחשב כהכרזת מלחמה על ירדן?

    הראיון עם המלך עבדאללה שודר לפני מסםר ימים בכל רשתות השידור בישראל. ארדואן בטורקיה בודאי ישמח לשמוע על מאמציך לגייס לו בני ברית חדשים אל מול מדינת ישראל.

    השבמחק
  2. ואתה כנראה החמצת את הסרקזם.
    לא שאני מופתע, אחרי שבארבעים שנה החמצת את הבדיחה הקרויה עם פלסטיני.

    השבמחק
  3. יש בדיחה הקרויה עם פלסטיני ויש בדיחה הקרויה עם יהודי. יש עוד כל מיני בדיחות כאלה בעולם, כמו הבדיחה הקרויה עם צרפתי והבדיחה הקרויה עם גרמני ועוד כמה וכמה בדיחות כאלה בעולם. ברגע שכמה מליוני אנשים מוכנים להרוג ולההרג בגלל הבדיחה הזאת ולמענה, אין ברירה אלא לקחת את הבדיחה הזאת ברצינות - לפחות כל עוד אתה רוצה לחיות בשכנות קרובה אל האנשים שלוקחים אותה ברצינות.

    השבמחק
  4. עם מהו? ההגדרה שלי - עם הינו קבוצה של בני אדם, המונה לפחות כמאה אלף, אשר מגדירים עצמם כעם ואשר חלק משמעותי ביניהם מוכנים להרוג אחרים ולההרג בעצמם למען מה שהם מגדירים כזכויותיהם הלאומיות.

    האם יש צורך בדברים נוספים כדי להיות עם - שפה, תרבות, היסטוריה וכו' - לא, אין צורך. אם אנשים מגדירים את עצמם כעם הרי את הדברים הנוספים כגון שפה, תרבות, היסטוריה וכו' הם כבר ימצאו, או שזה כבר קיים ומתאים לצרכיה של התנועה הלאומית או אם זה לא קיים מלכתחילה התנועה הלאומית כבר תדע למלא את החסר. כך לגבי העם היהודי, העם הפלסטיני, העם הצרפתי, העם הגרמני וכל יתר העמים הקיימים והמוכרים בעולם.

    מה שהופך אנשים לעם היא ההכרזה "אנחנו עם והיותנו עם זה מספיק חשוב לנו כדי להרוג ולההרג", לא צריך שום דבר נוסף, והפלסטינים בהחלט עומדים בכבוד בתנאי הזה. וכמובן גם היהודים.

    השבמחק
  5. הפלסטינים הם המצאה קולוניאליסטית. ואת זה לא אני אמרתי - http://www.youtube.com/watch?v=qp1OS-20Bzc

    ולגבי ההגדרה של עם, אין צורך שתמציא את הגלגל. פשוט תלמד מבוא למדעי המדינה (או לפחות תקרא קצת על הנושא). לא מכובד שתחשוף את בורותך ברבים.

    השבמחק
  6. אדר כהן הוא איש חינוך ממעלה ראשונה שמקדם שיח אמיתי ונוקב בין חלקי החברה השסועה שלנו, ומה שכתבת, במיוחד בחודש אלול רגע לפני ראש השנה, הוא מקומם ומכאיב. זוהי דוגמא איך עיתונאות בלתי אחראית היא פשוט לשון הרע. כל כך קל להרוס במילים, כל כך קשה להיות בחזית מערכת החינוך הקורסת שלנו ולנסות ביושר ובענווה ובמסירות לקדם חברה דמוקרטית באמת. זוהי השתפנות לשמה לכתוב את הדברים במקום לשוחח ישירות עם האיש ועם המורים שהוא מגבה ומחזק.

    השבמחק
  7. אנונימית יקרה,
    יכול להיות שאדר כהן הוא מורה מצוין ואפילו איש חינוך מהמעלה הראשונה. אבל את הדברים כתבתי אחרי הרבה מאד טענות שהופנו אליי משלל אנשים במערכת החינוך שמעידים כיצד אדר תוקע מקל בגלגלים בכל מקרה שיש שינוי שאינו לרוחו.
    הדרך בה אדר פועל היא דוגמא חיה לשלטון הפקידות שאינה נבחרת. אפשר להתעלם מזה, ואפשר לא. אני בחרתי שלא.

    השבמחק
  8. מגיב קצת באיחור לאחר שבוע בחו"ל.


    לקחתי חלק בכמה קורסים במדע המדינה בנושאים אלה וההגדרות המקובלות מהו "עם" מוכרות לי היטב, אני פשוט לא מסכים איתן.

    "בלאום קיימים יסודות משותפים אותם חולקים (בדרך כלל) בני אותו הלאום כגון: שפה, תרבות, מקור אתני משותף, דת, ערכים, אידאולוגיה ומקור היסטורי משותף". האומנם?

    שפה: האם בכל מדינות דרום ומרכז אמריקה דוברות הספרדית גר עם אחד ויחיד? (היו שם לא מעט מלחמות עקובות מדם). בבוסניה מדברים הסרבים, הקרואטים והמוסלמים אותה שפה בהבדלים קטנים (כמו ההבדל בין אנגלית אמריקאית לאנגלית בריטית) האם זה עם אחד? מסופקני. מצד שני, ברחבי סין מדברים כמה וכמה שפות ותושב דרום סין המדבר את השפה שמדוברת אצלו ותושב צפון סין המדבר את השפה שמדוברת אצלו בבית לא יבינו מה אומר השני. האם שניהם חלק מן העם הסיני? סביר להניח ששניהם יענו על כך בחיוב.

    תרבות: מה זה בדיוק "תרבות"? האם לפרופסור מאוקספורד ואוהד כדורגל ממנצ'סטר יש אותה תרבות? האם התרבות של הפרופסור מאוקספורד קרובה לתרבות של ואוהד הכדורגל ממנצ'סטר יותר ממה שהיא קרובה לתרבות של פרופסור מהסורבון?

    מקור אתני משותף: לפי מה בדיוק אתה קובע מקור אתני? מוצא ביולוגי? אבותיהם של המוסלמים בבוסניה היו ככל הנראה סרבים שהתאסלמו בזמן השלטון העותמני. האם היום הם סרבים? לא בדיוק לפי מה שהם עצמם חושבים, ולא בדיוק לפי מה שהתרחש בינם לבין סרבים במלחמה שהיתה שם לפני עשור. ומה עם כל האנשים ברחבי העולם שאבותיהם היו יהודים והם עצמם כבר לא יהודים ולא רוצים בשום צורה להיות יהודים – הם יהודים כי יש להם מקור אתני משותף עם היהודים שכן רוצים להיות יהודים?

    מקור היסטורי משותף: האם קיים עם אמריקאי?

    דת: יש עמים שהשתייכות דתית מסוימת קשורה אצלם להשתייכות לאומית. בפולין מי שלא קתולי הפולניות שלו מוטלת בספק, ביוון מי שלא יווני אורתודוקסי היווניות שלו מוטלת בספק. לעומת זאת בגרמניה ברור ומובן ללא ערעור שגם קתולים וגם פרוטסטנטים הם גרמנים לכל דבר (ומאז 1945, ברור ומובן שגם יהודי יכול להיות גרמני לכל דבר).

    ערכים: האם לעם יש ערכים משותפים? האם לי ולך יש ערכים משותפים? האם לקבוצה שאני משתייך אליה ולקבוצה שאתה משתייך אליה יש ערכים משותפים זו עם זו? האם לשבעה מיליוני אזרחי ישראל כיום יש ערכים משמעותיים המשותפים לכולם?

    השבמחק
  9. בקיצור, אני חוזר על הטענה הבסיסית שלי: לא העובדה שציבור אנשים דובר שפה מסוימת, או הוא בעל מוצא מסוים, או בעל תרבות מסוימת, זה מה שהופך את האנשים האלה להיות עם. מה שהופך אותם להיות עם זאת החלטה שלהם שהם רוצים להיות עם, הדרישה שלהם לקבל מה שהם מגדירים כזכויות לאומיות שלהם, והנכונות להלחם, להרוג ולהרג למען הזכויות האלה. אם זה קיים הרי האנשים האלה הינם עם, והם כבר ימצאו ויגדירו מה המשותף ביניהם, ומה שלא ימצאו מן המוכן הם ימציאו ויאמינו בלב שלם בהמצאה שהמציאו.

    יש הטוענים שאין עם פלסטיני, ושזה בסך הכל חלק קטן מעם ערבי גדול. מי שאומר זאת אומר זאת בחוסר סמכות. היחידים שמוסמכים להגיד זאת הם הפלסטינים עצמם. אכן, אילו לאחר מלחמת העולם הראשונה הייתה קמה ממלכה ערבית גדולה שבירתה דמשק, כפי שקיוו וציפו הערבים שהתמרדו נגד האימפריה העותמנית בהשראתו של לורנס איש ערב, ואילו לא היתה תנועה ציונית התובעת את הארץ הזאת לעצמה, סביר להניח שהערבים החיים כאן מעולם לא היו מפתחים תודעה של עם נפרד אלא היו רואים עצמם כתושבי "דרום סוריה". אבל הקולוניאליזם הבריטי כן הפריד את הארץ הזאת משכנותיה וכן יצר כאן מצב מיוחד ושונה בתכלית השינוי מהמצב בארצות השכנות. הארצות השכנות התפתחו לקראת קבלת עצמאות, ולא היה מי שיחלוק על כך שסוריה היא ארצם של הסורים ועיראק היא ארצם של העיראקים. כאן היה מי שחלק בתוקף על כך שהארץ היא ארצם של התושבים הערבים שחיו בה וטען שהיא ארצו וארץ אבותיו – ובכך יצר מצב שאילץ את התושבים הערבים בארץ הזאת לפתח את לאומיותם הנפרדת שלהם. זה היה כבר לפני כמעט מאה שנה, מאוחר מדי להחזיר את השד הזה לבקבוק. הפלסטינים רואים עצמם כעם, רואים את הארץ לה הם קוראים פלסטין כארצם, שואפים להקים בה (או לפחות בחלק ממנה) את מדינתם הלאומית , ומוכנים להלחם, להרוג ולהרג על כך. על כן בהגדרה הפלסטינים הם עם.

    כנ"ל, יש הטוענים שאין עם יהודי, שהיהדות היא דת ולא לאום, ו/או שהיהודים הם חלק מהעמים בארצות בהן הם חיים. שוב, מי שאומר זאת אומר זאת בחוסר סמכות והיחידים שמוסמכים להגיד זאת הם היהודים עצמם. אכן, היה לכך בסיס אילו בחרו היהודים כולם להישאר בקהילות דתיות סגורות החיים במסגרת האוטונומית שלהם בארצות שונות ומחכים בסבלנות לביאת המשיח, או אילו בחרו כולם לנסות ולהשתלב כאזרחים מודרניים שווי זכויות בארצות בהן חיו. אבל התנועה הציונית הצליחה לארגן מספר משמעותי של יהודים שדחו את שתי הדרכים האלה והגדירו עצמם כעם במשמעות הפוליטית המודרנית, וגם את השד הזה אי אפשר להחזיר לבקבוק. היהודים (לפחות אלה החיים בישראל) רואים עצמם כעם, רואים את הארץ לה הם קוראים ארץ ישראל כארצם, שאפו במשך עשרות שנים להקים בה (או לפחות בחלק ממנה) את מדינתם הלאומית והיו מוכנים להלחם, להרוג ולהרג על כך – ומאז המדינה קמה הם מוכנים להלחם, להרוג ולהרג על כך. על כן בהגדרה היהודים הם עם.

    מבחינתי לגמרי לא חשוב אם לנראטיב הלאומי הציוני יש בסיס היסטורי אוביקטיבי, זה לגמרי לא משנה את שאלת היותם של היהודים עם. גם אילו היה כל הכתוב בתנ"ך אגדות ובדיות ללא מלת אמת אחת, גם אילו הוכח מדעית באופן חד משמעי שכולנו מצאצאי הכוזרים ואין אף אחד מאיתנו שאבותיו גרו כאן לפני 2000 שנה זה לא היה משנה דבר לגבי היות היהודים החיים כאן עם. גם אילו התקבלה הצעתו של הרצל בקונגרס הציוני הרביעי ומדינת ישראל הייתה קמה באוגנדה (ונכנסת ללא ספר לסכסוך דמים עם "הארגון לשחרור אוגנדה" של השחורים), זכותה של המדינה הזאת להתקיים היתה זהה בדיוק, לא פחות ולא יותר, לזכותה של מדינת ישראל במקום שקמה, ותושביה היו מהווים עם בדיוק באותה מידה. העובדה שאנשים מגדירים עצמם כעם ומוכנים להלחם על כך היא כשלעצמה – היא ורק היא – הופכת אותם להיות עם. זה נכון לגבינו, לגבי הפלסטינים, לגבי הצרפתים, הגרמנים וכל עם אחר בעולם.

    השבמחק
  10. עוד רציתי להתייחס לבחירה המענינת שלך בעזמי בישארה דווקא כתנא דמסייע לאישוש טיעוניך. (לא זכור לי שבדברים אחרים אתה מסכים עם דעותיו של בישארה.)

    אכן, עזמי בישארה הוא לאומן ערבי החושב שכל מדינות ערב צריכות להתאחד למדינה אחת גדולה וההבדלים ביניהן מלאכותיים ותוצרת החלוקה הקולוניאלית של המזרח התיכון, ומכאן ההתבטאות המצוטטת בסרטון. זאת האידאולוגיה שאימץ לעצמו לאחר שהתאכזב מן הקומוניזם. אידאולוגיה זאת היתה נפוצה מאד בעולם הערבי (וגם בקרב הערבים אזרחי ישראל) בתקופת חייו של גמאל עבודל נאצר ומאז שקעה ונחלשה מאד. בישארה נאחז בה וזוהי כמובן זכותו. ראוי לציין כי בישארה הוא שיסד את מפלגת בל"ד אשר תומכיה נוהגים לצאת להפגין ויער של דגלים פלסטיניים בידיהם ומכך אפשר להסיק שגם הם לא לוקחים יותר מדי ברצינות את טענתו של מנהיג מפלגתם כי העם הפלסטיני הוא יצירת הקולוניאליזם. היית מציע גם לך לא לקחת זאת יותר מדי ברצינות.

    השבמחק
  11. המחלוקת האקדמית סביב ההגדרה לעם היא ידועה. אני מסכים איתך שתנאי הכרחי (אך לא מספיק) להגדרתו של עם בעל זכויות לאומיות היא הגדרה עצמית כזו. אני לא מסכים לגיבוב השטויות שכתבת בהגדרתך המקורית: "עם מהו? ההגדרה שלי - עם הינו קבוצה של בני אדם, המונה לפחות כמאה אלף, אשר מגדירים עצמם כעם ואשר חלק משמעותי ביניהם מוכנים להרוג אחרים ולההרג בעצמם למען מה שהם מגדירים כזכויותיהם הלאומיות."
    נימוק:
    א. אני ממש לא בטוח שגודל הקבוצה יכול להוות קריטריון.
    ב. האם הטיבטים שאינם מוכנים להרוג ולהיהרג הם לא עם? אגב, גם בקרב היהודים לאורך חלקים גדולים של ההיסטוריה היה זה מיעוט זעיר שהסכים להרוג ולהיהרג למען זכויותיהם הלאומיות.

    לגבי בשארה - אנחנו מסכימים - מעולם לא לקחתי את דבריו ברצינות, לא ראיתי בו הוגה דעות ושום דבר אחר פרט לגיס חמישי ותו לא.

    השבמחק
  12. אכן, יתכנו מצבים בהם נכונות מופגנת לההרג למען זכויות לאומיות יכולה להספיק ואין צורך להוסיף עליה גם נכונות להרוג. זה בודאי ראוי לכל שבח.

    האפקטיביות של דרך זאת תלויה מאד בנסיבות ובאויב נגדו צריך להאבק כדי להגיע לעצמאות לאומיות. הדרך הזאת ללא ספק הצליחה בגדול כאשר השתמש בה מהטמה גנדי נגד האימפריה הבריטית, אשר התיימרה להיות מדינה דמוקרטית ולכן שלטון בכח על הודו עמד בניגוד ליומרות שלה. לגבי שחרור טיבט מהשלטון הסיני זה עד עכשיו היה פחות אפקטיבי.

    לגבי גודל הקבוצה - אכן, המספר של מאה אלף בו נקבתי די שרירותי. עקרונית, כל קבוצת אנשים יכולה להיות עם (אילו, חס וחלילה היה היטלר מצליח הרבה יותר במעשי הרצח שלו והיו נשארים בעולם רק אלף יהודים, היה בהחלט מקום לטעון שאותם אלף מהווים את העם היהודי). אבל נדרש מספר מינימלי כלשהו כדי שקבוצה תוכל להסיק מסקנות פוליטיות מהיותה עם ולדרוש להקים מדינה לאומית. הייתי אומר שנאה אלף הוא מספר מינימלי ביותר לצורך זה.

    לא היתה לי אשליה שדעתך על עזמי בשארה טובה או חיובית. אבל אם כך, אינך יכול לקחת מבין כל דעותיו שאותן אינך לוקח ברצינות משפט אחד שמתאים לעמדתך בויכוח קונקרטי ואת המשפט האחד הזה כן לקחת ברצינות.

    השבמחק
  13. יופי. אז אנחנו מסכימים שהעובדה שיש הרבה הגדרות שונות למושג לאום מעידה על כך שאין הגדרה אחת טובה.

    זה קשור לעובדה שלמרות שמדובר במושג מתחום מדעי המדינה, שהוא עדיין, למרות שמו, אינו מדע מדויק...

    השבמחק